פינטק \ צילום: שאטרסטוק
במבט ראשון, תעשיית הפינטק הישראלית גועשת, ואין שבוע שלא שומעים בו על חברה ישראלית שגייסה הון או הציגה עוד טכנולוגיה מבטיחה. לפי נתוני Start-Up Nation Central פועלות בישראל יותר מ-400 חברות פינטק, כמחציתן בשלבי צמיחה מוקדמים ו-11% מהן כבר חברות בשלות. הבנקים הישראלים רוצים גם הם לקחת חלק בחגיגה, ולעתים מזומנות מהווים אתרי בחינה לטכנולוגיית פינטק ישראלית.
הפריחה הזאת לא מורגשת רק בקרב החברות הישראליות: יותר מ-40 חברות גלובליות מחזיקות כיום פעילות פיננסית-טכנולוגית בישראל. הן כוללות בין היתר את סיטי, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, ויזה, וגם חברות טק מובהקות כמו אמזון, פייפאל ומיקרוסופט. ומי שעוד לא נוכחת, שולחת נציגים ללמוד את השוק ולבחון אפשרויות השקעה בו.
בין האקזיטים בענף בשנים האחרונות בולטות חברות כמו Fundtech שנמכרה ב-1.2 מיליארד דולר ל- D+H , Check שנמכרה ל- Intuit ב-360 מיליון דולר או BorderFree, שנמכרה ל- Pitney Bowes ב-450 מיליון דולר. חברות ישראליות אחרות הפכו למובילות בתחומן בפינטק העולמי, כמו Payoneer או BlueVine . ההערכה המקובלת היא שישראל הפכה לאחד ממרכזי המו"פ הפיננסי המובילים בעולם.
על פניו, התעשייה הצעירה הזאת נמצאת במצב אידיאלי. ואולם, כשבשבוע שעבר נחשפה ב"גלובס" ההחלטה לא להמשיך את תוכנית התמיכה הממשלתית בפינטק, הידיעה התקבלה בדאגה מסוימת בענף. היו ששאלו אם התעשייה כבר בשלה לעמוד על רגליה בלי כספי תמיכה ממשלתיים, אחרים סבורים שהממשלה צריכה לסייע בדרכים אחרות, וגם הנתונים היבשים, שלפיהם גיוסי ההון בתחום רחוקים מהשיא של 2016, מראים שהפריחה של הפינטק הישראלי רחוקה מלהיות מובטחת.
הבנקים השקיעו מעבר לדרישות
תוכנית מרכזי מו"פ פיננסיים של רשות החדשנות הושקה ב-2011, במטרה להפוך את ישראל למרכז פינטק עולמי. במסגרת התוכנית הוקצבו 95 מיליון שקל לכל תאגיד פיננסי בינלאומי בעל הכנסות של לפחות 10 מיליארד דולר בשנה, שיקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח בתחום הפינטק.
שני גופים בינלאומיים נענו לקריאה: בנק סיטי ובנק ברקליס, שהקימו את מרכזי המו"פ עם השתתפות ממשלתית, שהתחילה ב-40% מהיקף ההשקעה השנתי ושיעורה פחת בהדרגה. הבנקים התחייבו להעסיק לפחות 25 אנשי פיתוח בשנה הראשונה ולהגדיל את מספרם עד 80 לפחות בשנה השלישית. בפועל, מספר העובדים במרכזי הפיתוח של שני הבנקים עבר משמעותית את המספר הזה. חשוב מכך: הבנקים פתחו מיזמים נוספים מעבר למה שהתחייבו להם, וגופים פיננסיים חשובים אחרים הגיעו בעקבותיהם לישראל. בשנות פעילות התוכנית הגיע היקף ההשקעה העולמית והמקומית בפינטק הישראלי ליותר מ-2 מיליארד דולר, והוקמו מאות חברות מקומיות.
"התוכנית הזאת נבנתה יחסית נכון, ואפשרה לנו לייצר הובלה בעולם הפיננסי", אומר שגיא דגן, מנהל זירת צמיחה ברשות החדשנות, "שיעור המענק היורד נתן תמריץ לבנקים להגדיל את הפעילות. עכשיו, כשהתמיכה יורדת לאפס, לא רק שהמרכזים לא קורסים, אלא שהבנקים הרחיבו את הפעילות".
האם מתן תמיכה כספית להעסקת עובדים היא הדרך הטובה ביותר לעודד את התעשייה? דגן מודה שאילו התוכנית הייתה מושקת היום, קרוב לוודאי שהייתה מעודדת הקמת מעבדות חדשנות, שמטפחת סטארט-אפים ההופכים לחברות עצמאיות. אלא שב-2011 התפיסה הייתה שונה: "סברנו שלגרום לחברות בינלאומיות להקים כאן מרכז פיתוח זו משימה מורכבת ומסובכת, אבל שהן יכולות ליצור אימפקט מאוד גדול. ביקשנו לתמוך במו"פ, ובסופו של דבר זה מתבטא בעיקר במשכורות. כדי לקבל את התמיכה סיטי וברקליס היו צריכים להגיש פרויקטים לאישור, והקפדנו שהם יהיו בחזית הטכנולוגיה".
שבע שנים לאחר פתיחתה, מעבדת החדשנות של סיטי מעסיקה כיום 190 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח מסחר אלגוריתמי, אפליקציות מובייל, מנועי חישוב סיכונים מבוזרים ופרויקטי עיבוד וניתוח דאטה פיננסי, שכולם נועדו לשימושה של קבוצת סיטי העולמית. " יש הכרה מבחינת סיטי שמה שנעשה בישראל הוא מאוד מיוחד ושונה, ובארגון מעריכים את התוצאות", אומרת ארנית שנער, מנהלת קרן ההון סיכון של הבנק בישראל, "זה לא עוד מרכז איפשהו, אלא מקום עם ייחודיות ונראות. התוצאות של תוכנית המרכזים מדברות בעד עצמן: במערכת הגלובלית מדברים על חברות ישראליות כשחקניות מרכזיות, והרבה ארגונים גדולים ובנקים באים לראות את החדשנות פה".
ב-2013 החליטה סיטי ביוזמתה על פתיחת אקסלרטור פינטק. המאיץ מארח חברות למחזורים בני ארבעה חודשים, הכוללים נטוורקינג, ייעוץ ממנטורים ומפגשים עם בכירים בתעשייה. עד היום השתתפו בתוכנית 80 חברות, שגייסו יותר מ-360 מיליון דולר. "אחרי שפתחנו את מרכז הפיתוח הבנו שאנחנו צריכים למקסם את היתרון שלנו, ולכן הקמנו את האקסלרטור", אומר ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, "וזו הסיבה שהקמנו את האקסטלרטור".
בברקליס נקטו צעד דומה: לאחר הקמת מרכז המו"פ והרחבתו בהדרגה, החליטו בבנק ב-2015 להקים אקסלרטור משלהם ולפתוח מתחם חדשנות במסגרת רשת Rise שהוא מנהל. ובכל זאת, סיטי הלכו רחוק יותר כשביססו נוכחות מקומית לסיטי ונצ'רס,, זרוע השקעות הון הסיכון של הבנק. היא כבר השקיעה בחברות Unbound ו-Contguard, שהצטרפו להשקעה קודמת של הבנק ב-BlueVine ו-Illusive Networks.
מאי נחושתן, מובילת סקטור הפינטק בסטארט-אפ ניישן סנטרל, עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת הפינטק הישראלית. גם היא סבורה שנוכחותם של הבנקים הייתה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בתחום זה: "הם הובילו להופעתן של הרבה מאוד חברות סטארט-אפ, גם בזכות האקסלרטורים וגם בזכות השותפויות שיצרו. עצם הנוכחות שלהם נותנת מענה ליזמים מקומיים, שלרוב יש להם ידע בטכנולוגיה, אבל מה שהם מחפשים זה Use Case. ברגע שהבנקים נמצאים קרוב, זה מאוד מקל לבחון את הטכנולוגיות". לדבריה ככל שהתעשייה מתפתחת, היא אומרת, מתרחבים גם התחומים שהבנקים עוסקים בהם מעבר לשירותים פיננסיים סטנדרטיים, מה שתורם עוד יותר לגידול בענף.
עדיין צריך לנצח את השמרנות
כל זה נשמע מצוין, אבל הנתונים של סטארט-אפ ניישן מעלים תמונה פחות ורודה, ואפילו מדאיגה: היקף ההון שמגייס הפינטק הישראלי הגיע לשיאו ב-2016, ולאחר מכן צנח ב-2017. בשנה הנוכחית מסתמנת התאוששות, אבל לא ברמה שתחזור לשיא של 2016.
למה זה קורה? "זו שאלה לא פתורה", אומרת נחושתן. היא מעלה מספר השערות: ב-2017 הייתה גאות בהנפקות מטבע דיגיטלי (ICO), וייתכן שחלק מחברות הפינטק פנו לאפיק זה. "אם זה נכון, זה אומר משהו על סוג החברות שפועלות כיום בענף," היא מעירה. ייתכן גם שההסבר פשוט יותר: אולי החברות הגדולות כבר גייסו את ההון הדרוש להן ב-2016, ולא נדרשות כיום לגיוסים בהיקף גדול. כמובן, ייתכן שההייפ של 2016 נרגע והמשקיעים נהו אל שווקים מרגשים חדשים. נראה שגם הצמיחה במספר הסטארט-אפים הפעילים בתחום הפינטק נרגעה ב-2017, והשנה אפילו מסתמנת ירידה קלה.
האפשרות שתנופת הפינטק עלולה להיעצר צריכה להדאיג את היזמים, המשקיעים, הממשלה ושאר המעורבים. שגיא דגן מרשות החדשנות מדבר על שינוי דרוש במדיניות העידוד הממשלתית, שתסייע לתעשייה להמשיך ולפרוץ קדימה. כיוון אחד לדבריו הוא עידוד בנקים להעניק אשראי ליזמים: "אנחנו צריכים להגדיל את היכולות של המערכת הבנקאית להעניק אשראי לכלל ההייטק. תעשיית הפינטק תיהנה מכך יותר מסקטורים אחרים". הכיוון השני קשור לרגולציה שמערימה קשיים על חברות פינטק שרוצות לפרוץ עם טכנולוגיות חדשות. דגן מציע ליצור ארגז חול רגולטורי, מסגרת שתסייע לאפשר תוכניות פיילוט ובסופן להחליט על שינוי ברגולציה.
חברת הפינטק טיפלתי (Tipalti), שפיתחה פלטפורמת תשלומים לספקים, משנעת כ-4 מיליארד דולר של תשלומים בשנה עבור חברות בינלאומיות, ובהן אמזון, טוויטר ו-Godaddy . החברה הוקמה ביוזמת המשקיע הישראלי אורן זאב, וללא מעורבות ממשלתית ישראלית. "אנחנו צמחנו עצמאית והסתדרנו לבד, עם הרבה מזל", אומר חן עמית, מנכ"ל ומייסד-שותף. "מה שאני חווה, גם בחו"ל וגם בארץ, זה שבנקים מאוד חוששים לעבוד מול חברות פינטק. חברות קטנות מייצגות סיכון גדול לבנקים, ואם בדרך כלל אלה מוסדות שמרניים, הם סופר-שמרנים כשמדובר בפינטק. הרגולטור צריך לעזור לבנקים ולתמוך בהם כך שיהיה להם כדאי לעבוד עם הסטארט-אפים".
דווקא בצד של הבנקים משדרים עסקים כרגיל. "אני לא בטוח שהממשלה צריכה לעשות עוד משהו בקשר למימון", אומר קורני, "היא זרעה את הזרעים ועכשיו מתחילה לראות את הפירות. אנחנו כן הבנו שעולם הבנקאות הוא מאוד סגור, ומכיוון שהעולם הדיגיטלי משתנה כל כך מהר, אם לא נהיה חלק מהשינוי נאבד את מקומנו כמובילי התעשייה הפיננסית. אנחנו לא יכולים להצליח בלי הסטארט-אפים, והם לא יכולים להצליח בלעדינו".
דגן מאמין שעתיד הענף דווקא לא בהכרח יישען על המוסדות הפיננסיים המסורתיים. "עכשיו קם דור חדש של יזמים, שלא מחפש אקזיט של 100 מיליון דולר, אלא ביסוס של חברה משמעותית. אני מאמין שלשם אנחנו הולכים - להקמה של חמש עד עשר חברות שכל אחת מהן שווה יותר ממיליארד דולר".
