גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שאחרי מחר: מה עושים לאחר שעוזבים את מקום העבודה

שילוב בכירים במגזר השלישי או תמרוץ לימודים בתחומים חברתיים ● ארגונים יכולים למלא תפקיד אקטיבי בהכנת גילאי אמצע החיים לשלב הבא בקריירה שלהם: שלב ההשפעה על הסביבה

לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock
לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock

אז מה עכשיו? את השאלה הזאת שומע כל מי שמסיים את דרכו בארגון מסוים ויוצא לדרך חדשה. לרוב, השואלים מצפים לתשובה שתגיע עם כרטיס ביקור ברור: תפקיד וארגון או עסק. ואם אין לך תשובה, אז לפחות תגיד שאתה מחפש אותה. הציפייה הזאת מתבססת על מסלול קריירה ליניארי שהיה תקף כשיצאנו לדרך, ולאלה שלמדו למדוד הצלחה על פני סולם ברור, קשה מאוד לדבר על עשייה ללא המדדים המוכרים.

שני מקרים בסביבתי השבוע חידדו את ההבדל הבין-דורי בתפיסות: מצד אחד מנכ"ל שסיים את תפקידו עם הצלחות ועיטורים, העביר את מפתחות הארגון למחליף שבחר וגידל, ולמרות זאת הוא עצוב ואין לו מושג מה יעשה ביום שאחרי. מצד שני, בת הדור הצעיר שסיימה תפקיד משמעותי ומקבלת הצעות לתפקידים דומים אבל היא לא מוכנה להתחייב ליותר מיום בשבוע בארגון אחר, כי היא מוכרחה להשאיר זמן לעשייה שבוערת בה. לה אין שום בעיה עם הרעיון שחיי העבודה שלה יורכבו מאוסף של פעילויות בתחומים שונים ומאופני פרנסה שונים. כל אלה לא מעלים אצלה שאלות של זהות.

שלושה שלבי מעבר

על פי רוזבת' מוס קנטר, היום שאחרי השינוי הוא שלב המעבר השלישי מתוך שלושה בקריירה. השלב הראשון הוא שלב ההכללה (Inclusion), שבו אדם "נכנס בדלת" לעולם העשייה. הקבלה לעשייה נשענת במידה רבה על יכולות מקצועיות, מהסוג שניתן להוכיח בקלות שיש לנו. בשלבי הקריירה המוקדמים, השאלה היא פשוטה: יש או אין לך מה שצריך לעשות את העבודה. גם ביזמות, הרבה יותר קל לקבל מימון לפעילות אם יש מאחוריך עשייה המוכיחה יכולת, כמו מילוי תפקידים בארגונים נחשבים או התנסות דומה קודמת. הבעיה היא שהשלב הזה עלול להיות ממכר, דווקא משום שהוא נשען על המוכר והידוע. כל כך ידוע, עד שיום אחד עשויים לגלות שזה בעצם משעמם.

וזה מוביל אותנו לשלב השני בקריירה - שלב ההשפעה (Influence), שבו אנחנו מקבלים מקום סביב השולחן, כלומר יכולת להשפיע על החלטות, על אנשים, אולי גם על אסטרטגיה ותעשיות שלמות. היכולת להגיע אל השולחן ולעבור לשולחנות גדולים ומשמעותיים יותר נעשית פחות ופחות תלויה בתפקידים, ויותר ויותר בהשתייכות למעגלי השפעה. אם שלב הקריירה הראשון מתאפיין ביכולות הטכניות, השלב הזה מתאפיין ביכולת להשפיע הנובעת מהאופן שבו אנחנו מתנהלים ברשת שלנו. עם הזמן אנחנו לומדים גם לצאת אל מחוץ לגבולות התפקיד ואפילו הארגון. בניית היכולות האלה דורשת זמן והשקעה, עשייה עבור אחרים, שתאפשר (וסלחו לי מראש על המילה) לסחור בה בשלב מאוחר יותר, שבו תצטרכו עזרה מאחרים.

בדור הקודם, אפשר היה לומר שבשלב הזה אנחנו מבלים את רוב חיי העבודה שלנו, אבל זה כבר לא נכון. בני הדור הצעיר נעים בקלות רבה יותר ברשת הזאת בזכות היותם ילידים של העולם הדיגיטלי ומגיעים מהר יותר אל השלב הבא של הקריירה שלהם.

בשלב השלישי, לפי קנטר, אנחנו "יוצאים מהבניין", תרתי משמע. זהו שלב ההשפעה המשמעותית (Impact), מעבר לארגון או לקהילה המיידית. נקודת המבט היא רחבה, ולפיכך זה השלב לצאת עם החזון אל הרחוב, אל הקהילה, אל התעשייה ואל כל מה שמשתנה שם בחוץ כדי להכיר, באמת להכיר, ועל בסיס ההיכרות הזו להביא לעשייה שתשפיע על אנשים וחיים רבים יותר.

הכנת הקרקע לפרישה

באוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד פתחו תוכניות מנהיגות לאנשים הנמצאים בשלב ה"שנים שאחרי". לדוגמה, במסגרת התוכנית Advanced Leadership Initiative בהרווארד, לוקחים בני 50-60 "שנת חופש", הנקראת כאן Gap Year, כדי להתבונן על העולם במבט חדש, לנתק את הסולם מהקיר שעליו נשען עד כה ולבחון במבט רחב קירות חדשים שאפשר לטפס עליהם.

לא כולם יכולים בשלב הזה של החיים להרשות לעצמם לקחת שנת חופש, אבל כחברה יש לנו עניין לוודא לא רק שגילאי אמצע החיים יוכלו להתפרנס, אלא שיוכלו להביא לידי ביטוי את כל הניסיון שצברו לטובת מטרות משמעותיות וקהלים רחבים. במאמר A Gap Year for Grownups שפורסם ב-HBR, המחבר מרק פרידמן, מנכ"ל ארגון Encore , העוסק בדיוק בשנים שאחרי אמצע החיים, מציע כמה רעיונות בתחום המדיניות שיכולים לעזור. לדוגמה, חלק מהארגונים מאפשרים במסגרת תוכניות הפרישה שלהם לאנשים הנמצאים לקראת "השנים שאחרי" להצטרף לעשייה מחוץ לארגון. כך למשל מנהלים משולבים במועצות מנהלים של מגזר שלישי, עושים הסבה להוראה, משתלבים באקדמיה ועושים התמחויות שמאפשרות עשייה צדית, שתאפשר בסיס התחלתי לתקופה החדשה. קחו לדוגמה יועצי מימון בבנק, שיכולים בשנים שלפני הפרישה לתת ייעוץ בהתנדבות לבני אמצע החיים המקימים לראשונה עסקים עצמאיים. יש כאן win-win-win משולש שכן הבנק תורם לחברה, עובדיו מפתחים יכולת מחוץ לבנק, שאולי תהפוך לעסק עצמאי שלהם בהמשך, ובני אמצע החיים מקבלים ייעוץ מקצועי ללא עלות.

אפשר גם לחשוב על שירות לאומי כקריירה שלישית, תוכניות שמנצלות ניסיון של פורשים בתחומים חברתיים נדרשים תמורת תשלום מסוים. בעולם שבו רבים צריכים לעדכן יכולות באמצעות למידה באמצע החיים, יש מקום גם למלגות ומענקים למבוגרים הנמצאים במעברי קריירה. גם כאן אפשר לתת יתרון למי שלומד לקראת קריירת המשך בתחומים חברתיים נדרשים, ואפשר לגבש תוכניות מיסוי שיקלו את תקופות המעבר, כלומר הכרה בלמידה לשלב הבא ואולי אפילו תגמול מעסיקים שיאפשרו זאת עוד לפני עזיבת העבודה. גם לביטוח הלאומי יכול להיות תפקיד, כקרן שתממן את ההשקעה בשלב הבא של החיים.

כמו הקריירה האופיינית לעולם החדש, גם שלושת השלבים של מעברי הקריירה אינם ליניאריים אלא דווקא מעגליים. בשלב היציאה מהבניין, אנחנו בונים לעצמנו תיק עשייה המורכב משלושתם יחד למעשה: לעתים אנחנו נדרשים להיכנס שוב בדלתות על סמך יכולת, להצטרף לשולחנות השפעה חדשים, ואולי הכי חשוב - להשפיע באופן משמעותי על עולמות רחבים יותר. לתת חזרה על כל מה שקיבלנו עד היום.

אז מה את עושה עכשיו? שאלו אותי הרבה פעמים בשבוע האחרון, כי אחרי יותר מרבע מאה, יותר ממחצית חיי, יותר מגיל בכורי הבוגר, אני יוצאת אל מחוץ לבניין שהיה לי לבית. עשור של מחקר על עולם העבודה העתידי לימד אותי לא לענות על השאלה הזאת, כי אין תשובה אחת, וסביר להניח שלצד עשייה שכבר קיימת ועוד תתפתח יהיו דברים נוספים שבשלב הזה אנחנו עוד לא יודעים שהם קיימים. יש רק דבר אחד בטוח לגבי העתיד, שהוא יגיע. לנו נותר רק לוודא שנהיה כמה שיותר מוכנים כאשר נפגוש אותו.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי"

עוד כתבות

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

למה ההסעה לעבודה עשויה לעלות למעסיק שלכם מיליונים?

בפעם השנייה תוך שנה, בית המשפט קובע כי הסעות הן טובת הנאה לעובד שאינה מזכה בניכוי מס ● בטבע טענו כי ההסעות קריטיות לרצף הייצור במפעלים, אך השופט קבע שזה שיקול משני

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז, והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

מלון גליליון / צילום: יח''צ

המימוש של הקיבוץ הצפוני: שני מלונות נמכרו ב-142 מיליון שקל

הקיבוץ הצפוני מכר מחצית מהחזקותיו בשני בתי מלון, גליליון וכפר גלעדי, לישראל קנדה מלונות ב-142 מיליון שקל ● הרוכשת לוטשת עיניים להרחבת עסקיה בעשרות דונמים שבשטחי הקיבוץ

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

אחרי השיא בדצמבר – היקף המשכנתאות בינואר נחתך ב־22%

היקף המשכנתאות החדשות בחודש שעבר הסתכם בכ־8.68 מיליארד שקלים, לעומת יותר מ־11 מיליארד שקלים בדצמבר 2025 • על אף הירידה המשמעותית בנפח ההלוואות הכולל, הלוואות הבלון וההלוואות לכל מטרה שמרו על כוחן

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

חברת הבנייה הראשונה שמדווחת: קיבלנו הודעה על זיהום קרקע בשדה דב

שיכון ובינוי קיבלה הודעה מרמ״י על ממצאי זיהום ראשוניים בשדה דב ● החברה מדגישה כי ההודעה נשלחה לכל היזמים וכי טרם ידוע אם הוא משפיע על נכסיה ● נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בפרויקטים נמשכות כמתוכנן

אילוסטרציה: Shutterstock

בזכות המבצעים והדולר הנמוך: עלייה של 17% ברכישת הטיסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות בתעופה, אחרי שבועיים של ירידות, אך לא במוצרי החשמל

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר עמיר שאלתיאל צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברשות המסים חוגגים: ינואר שבר כמעט כל שיא אפשרי

נתוני משרד האוצר הצביעו על קפיצה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ביחס לינואר 2025 ● בין הסיבות: עלייה משמעותית בהכנסות מס רווחי הון בזכות העליות בבורסה ורפורמת הרווחים הכלואים ● בצד הפחות חיובי: הגירעון בינואר טיפס, וגם הוצאות הביטחון

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

מתקן גז בסוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

אחרי השקעות הענק של שברון בישראל, היא פונה לכיוון חדש: סוריה

ענקית האנרגיה חתמה על הסכמי חיפוש עם המשטר החדש בסוריה ועם טורקיה ● המהלך, שזוכה לדחיפה של ממשל טראמפ ושליח ארה"ב לסוריה טום ברק, משקף ציר אינטרסים חדש עם אנקרה

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

המתנה שיקבל תשובה בישראכרט: רווח של עד 90 מיליון שקל משוברים

רכישת השליטה ב-BUYME ע"י הפניקס צפויה לסדר לישראכרט של תשובה, המחזיקה ב-20% מחברת השוברים, רווח נאה על השקעה שביצעה לפני 6 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

קיה פיקנטו / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ-25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות (TKMS) חתמה על הסכם מסגרת עם חברת SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

יגאל זמיר, מנכ''ל תאת טכנולוגיות / צילום: באדיבות תאת טכנולוגיות

"מניה מאוד מעניינת": הפרשן שהקפיץ חברה ישראלית לשווי של מעל 2 מיליארד שקל

מניית משפצת המטוסים תאת זינקה במעל 10% בוול סטריט, לאחר שג'ים קריימר, פרשן בכיר ב-CNBC, החמיא לה וציין כי הוא חושב שהיא "בדיוק המקום להיות בו" ● החברה כבר שווה כפול ממחירה באקזיט של קרן פימי

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם

טאקאיצ’י בטוקיו ערב הניצחון / צילום: Reuters, Kyodo

ההימור של האישה החזקה ביפן השתלם, וישראל עשויה להרוויח מכך

סנאה טאקאיצ’י רשמה ניצחון סוחף בבחירות הבזק שהתקיימו השבוע במדינה ● עם רוב בפרלמנט וגיבוי מטראמפ, היא צפויה לעקוף התנגדויות מבית, לקדם תיקונים בחוקה - ואף להוביל שינויים בכלכלה השלישית בגודלה בעולם ● וגם: כך ישראל יכולה להרוויח מהתוצאות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר הישוב (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)

הדד ליין הגיע - האם האקזיט הגדול בתולדות המדינה יאושר סופית?

היום צפויה ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי להחליט האם לאשר את עסקת הרכישה של וויז הישראלית ע"י גוגל ● במקרה הטוב: היום הזה ייזכר כיום היסטורי כאשר ארבעת היזמים יצפו להכנסה של יותר מ-2 מיליארד דולר לפני מסים ● במקרה הרע: האיחוד האירופי יפתח בחקירת הגבלים עסקיים שעלולה לקחת חודשים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

במשך 11 שנה היא גרה עם בת זוג. אז למה הירושה עברה לאחותה?

קשישה בת 84 התגורררה במשך 11 שנה עם אישה נוספת, ואף הצהירה בעבר כי מדובר בבת זוגה ● למרות זאת, בית המשפט לענייני משפחה בת"א הכריע כי לא התקיימו ביניהן יחסי זוגיות, וכי אותו תצהיר נבע משיקולים טכניים ● לכן, הירושה תעבור לאחותה שמתגוררת בארה"ב

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל