גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בבורסה שתשנה את שוק המדדים בישראל

מה הולך לקרות לתעודות הסל בישראל בסוף השנה, איך תיראה חלוקת העוגה אחרי יישום הרפורמה, ולמה השינוי הנוכחי מהווה הזדמנות לבורסה בת"א להפוך לשחקנית גלובלית בזירת המסחר במוצרי מדד? ● מדריך השקעה במניות

הבורסה בת"א/ צילום: בז רתנר, רויטרס
הבורסה בת"א/ צילום: בז רתנר, רויטרס

בתחילת 2017 הקדשתי טור במדור זה על מנת להתמקד בבשורה שתביא עימה הרפורמה הצפויה בתעשיית מוצרי המדד בישראל, במרכזה הפיכתן של תעודות הסל ממוצר התחייבותי (קרי, סוג של אג"ח) לקרן נאמנות - קרן סל.

אמנם המועד המקורי לרפורמה זו נקבע לסוף השנה החולפת, וכידוע, סטטוס תעודות הסל עדיין בעינו, אולם כעת יש כבר מועד מוסכם ליישום הרפורמה - תחילת אוקטובר. המשמעות היא שבתחילת 2019 ייעלם מהנוף מוצר המדד הפופולרי ביותר בארץ לטובת מוצר חדש בשוק שלנו.

התמורה הרגולטורית הזו משפיעה על כ-120 מיליארד שקל מכספי הציבור המנוהלים בתעודות סל ובקרנות המחקות וכמובן גם על השחקנים בתעשייה. בסוף התהליך גם עולם קרנות הנאמנות ישתנה לגמרי ויהפוך למפלצת בעלת שני ראשים: קרנות מסורתיות לצד קרנות פאסיביות.

צמיחה מטאורית של תעודות הסל

למה מחליפים את התעודות בקרנות?

במאי 2000 השיק אופק לאומי מכשירים פיננסיים (לימים פסגות סל) מוצר חדשני בשוק הישראלי שמטרתו להעניק למשקיעיו עקיבה מלאה אחרי מדד מסוים. בזמנו היה זה ת"א 25, שזכה להיות המדד הראשון שנעקב במסגרת תעודת סל.

באותן שנים הוצע בארה"ב מוצר בשם קרן סל סחירה (ETF), שמטרתו הייתה דומה לזו של תעודות הסל בישראל. יחד עם זאת, ההבדל המהותי בין שני המוצרים היה ונותר המבנה המשפטי שלהם. בעוד קרן סל שייכת לעולם קרנות הנאמנות, בהן כל הזכויות הנגזרות אגב השקעה בניירות ערך שייכות לבעלי היחידות בקרן, בתעודת סל המבנה המשפטי דומה לאגרות חוב קונצרניות. כלומר, המשקיע חשוף לסיכון שמנהל התעודה לא יעמוד בהתחייבות כלפיו. את הסיכון הזה ביקשה הרשות לני"ע להסיר באמצעות תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות שמטרתו להפוך את תעודות הסל ממכשיר חוב למכשיר הוני - קרן נאמנות. מהלך זה עומד מאחורי הרפורמה בתעשיית מוצרי המדדים, והוא צפוי לקרות בהדרגה ברבעון האחרון של 2018.

המספרים של תעשיית תעודות הסל בישראל מלמדים עד כמה מדובר בהליך מורכב ומסובך ליישום, ולא מפתיע שלקח שנים עד להגדרת השינויים הנדרשים. נכון לסוף אפריל 2018, תעשיית תעודות הסל ניהלה סך נכסים נטו של 92.6 מיליארד שקל ב-709 תעודות סל. המשמעות היא שיש צורך לשנות מבנה משפטי למספר רב של חברות, לעדכן מאות תשקיפים ולהתאים השקעות בעשרות רבות של מיליארדי שקלים כדי לעמוד בדרישות הרגולציה של עולם קרנות הנאמנות.

צמיחה מסיבית במוצרים ובנכסים

כפי שניתן לראות בגרף, מספר מוצרי המדד גדל בצורה דרמטית לאורך השנים וכך גם היקף הנכסים המנוהלים. אמנם הנתונים מלמדים כי כיום התעשייה מנהלת כ-25 מיליארד שקל פחות מהשיא שנרשם בסוף 2014, אולם בדיקה מעמיקה יותר מגלה כי חלק ניכר מהירידה נובעת ממימושים מסיביים שבוצעו בתעודות הפיקדון, אלו שמעניקות למשקיע ריבית ואינן עוקבות אחר מדדי ני"ע.

תעודות אלה התרוקנו מנכסיהן בשנתיים האחרונות לאור פדיונות הענק בקרנות הכספיות - הלקוח העיקרי שלהן - וזאת לאור הריבית האפסית השוררת במשק שהפכה את שני המוצרים ללא אטרקטיביים. אם מנטרלים את תעודות הפיקדון ומתמקדים בתעודות הסל ה"רגילות", קרי אלו העוקבות אחרי מדדים, מגלים כי תעשיית מוצרי המדד ממשיכה ליהנות מביקוש מכובד למוצריה בקרב יועצי ומנהלי ההשקעות המקומיים.

בחינה נוספת בין השורות של תעשיית תעודת הסל מלמדת כי שני שלישים מהכספים בה מושקעים במדדי מניות, רובם בחו"ל (46% מסך הנכסים בתעשייה) ורבע במדדי אג"ח, בעיקר אג"ח קונצרני בישראל. 7.5% הנותרים מתחלקים בין תעודות פיקדון ותעודות על מדדי סחורות, תעודות מורכבות, ממונפות או בחסר (שורט).

מנגד, תעשיית הקרנות המחקות צומחת מדי שנה באופן עקבי מאז 2008, ובשנה שעברה העפילה לראשונה מעל רף ה-30 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים. למעלה ממחצית מנכסי הקרנות המחקות עוקבים אחר מדדי אג"ח בארץ, כרבע מהנכסים עוקבים אחר מדדי מניות בחו"ל, והיתרה מתחלקת בין קרנות מורכבות, מדדי מניות בארץ ומדדי אג"ח בחו"ל.

האפיק הצומח ביותר בתעשיית הקרנות המחקות הוא מניות בחו"ל, שגדל בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. מעניין במיוחד לראות שנכסי הקרנות המחקות באפיק זה מגיעים כבר למחצית מנכסי קרנות הנאמנות בקטגוריית מניות חו"ל, נתון המלמד על כך שהציבור מעדיף להשקיע במניות בחו"ל באמצעות מוצרי מדד ופחות בניהול אקטיבי.

הרפורמה תגרום לכך שעולם קרנות הנאמנות יוכל להציע שני מוצרים שונים שיעקבו אחר מדדי ניירות ערך: מחקות לצד קרנות סל. ההבדל העיקרי ביניהם יהיה אופן הצעת היחידות שלהם למשקיעים. בעוד קרן מחקה תתנהל כמו קרן נאמנות "רגילה", כלומר ניתן לרכוש ולממש אותה אחת ליום בלבד, בקרן סל המסחר יתבצע לכל אורך יום המסחר בבורסה, בדומה לזה שנעשה כיום בתעודות הסל ובקרנות הסל בחו"ל.

איך תיראה תעשיית מוצרי המדד

מי הגופים שישלטו בתעשייה?

תעשיית הקרנות המחקות מונה כיום שבעה מנהלים, מתוכם ארבעה שייכים לגופים המנהלים גם תעודות סל. בהתאם, כשמריצים סימולציה לבחינת מבנה התעשייה המאוחדת (קרנות מחקות קרנות סל) ביום שאחרי הרפורמה, מקבלים 5 מנהלים דומיננטיים עם נכסים של יותר מ-10 מיליארד שקל לכל אחד במוצרי מדד.

נכון לסוף אפריל 2018, המיזוג של עולם תעודות הסל עם הקרנות המחקות מייצר זירה חדשה בעלת היקף נכסים של 123.2 מיליארד שקל ונתח כספי של 37% בעולם מוצרי החיסכון לטווח קצר בישראל. לשם השוואה, קרנות הנאמנות המסורתיות (ללא כספיות ומחקות) מנהלות כיום 195 מיליארד שקל, המהוות 58% מעולם זה.

כמות מוצרי המדד הנוכחית צפויה להצטמצם ב-46 נוכח העובדה שבמשך השנים מיזוגים שבוצעו בתוך תעשיית תעודות הסל יצרו מוצרים כפולים על אותו מדד. בהתאם לכך, אם הרפורמה הייתה מיושמת כיום, כמות המוצרים בתעשיית מוצרי המדד המאוחדת הייתה עומדת על 998.

מנגד, סביר שכחלק מההיערכות הסופית של השחקנים לרפורמה, הם יבצעו לא מעט "השלמות" ברמת המוצרים, כך שהגופים שמנהלים רק קרנות מחקות ישיקו מוצרים חדשים שאותם יוכלו להמיר בעתיד לקרנות סל וגופים המנהלים גם תעודות וגם מחקות כיום, ישלימו "חוסרים" בגזרת המחקות שלהם.

על כן, בסבירות גבוהה למדי נראה ביום שלאחר הרפורמה בתעודות הסל למעלה מ-1,000 מוצרי מדד בישראל, מספר שבהחלט שם אותנו על המפה העולמית בגזרת ההשקעות הפסיביות.

כאן טמונה לדעתי ההזדמנות הגדולה של הבורסה המקומית להשתמש בתיקון הקרוב על מנת לייצר פלטפורמת מסחר גלובלית במוצרי מדד. כמות קרנות הסל שצפויה להיות זמינה למשקיעים הזרים עם השלמת הרפורמה, יחד עם הידע והניסיון ארוך השנים שיש למנהלי המוצרים המקומיים בתחום, מהווים יסודות חזקים לבניית תשתית ארוכת טווח לשיווק הבורסה בת"א כמקום מסחר מרכזי עבור קרנות סל על מדדים ברחבי העולם.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן יובהר כי חלק מהגופים המצוינים לעיל נמנים על לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

עוד כתבות

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

פרויקט תמ"א 38 / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה - לאור המצב: על הממשלה לשקול הארכת תוקף תמ"א 38

רשויות המדינה אמנם עושות מאמצים להבטיח ודאות בשוק, ויש דברים שאפשר לקדם גם בימים אלה, אולם כדאי כבר לחשוב הלאה

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה

הקורונה במספרים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

האם מספר החולים היומי באמת בירידה? הגרפים של מגפת הקורונה בישראל

כמה חולים אובחנו היום לעומת השבוע שעבר? כמה מהם במצב קשה וכמה כבר החלימו? כמה בדיקות כבר בוצעו בישראל וכמה מהן יצאו חיוביות? ● ״גלובס״ מציג את סיפורה של המגפה בישראל בשישה גרפים פשוטים ● בשיתוף עידן דרדיקמן ורות השקס

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

יום מסחר תנודתי בוול סטריט: מדד דאו ג'ונס מחק 900 נקודות וננעל בירידות

רכבת ההרים במדדים בוול סטריט הסתיימה בטריטוריה האדומה, ושלושת המדדים המובילים איבדו 0.3%-0.1%, לאחר שבמשך היום נרשמו עליות של יותר מ-3% ● בארה"ב פועלים לאישור סיוע נוסף לעסקים קטנים

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה; הונאות בקבלת כספי תמיכה

מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל