גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היועמ"ש מנסה לסתום פרצה רשלנית בהסכם עד מדינה

הפרקליטות חתמה על הסכם עד מדינה עם גרשון מסיקה, לשעבר ראש מועצת שומרון, אך לא כללה בו סעיף מתבקש שימנע ממנו לחזור לחיים הציבוריים ● מסיקה הודיע לאחרונה על כוונתו להתמודד שוב על התפקיד, למרות שהיועמ"ש הבהיר לו: "לא עמדת לדין רק משום שחתמת על הסכם עד מדינה. אין זה ראוי שתתמודד לתפקיד שמילאת בעת שביצעת עבירות חמורות אלה"

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פנה באחרונה לגרשון מסיקה, ראש מועצת שומרון לשעבר שמשמש עד מדינה ב"פרשת ישראל ביתנו" וביקש ממנו שלא להתמודד שוב על ראשות המועצה שממנה פרש בשל מעורבותו של מסיקה בפרשה החמורה. כך נודע ל"גלובס".

באמצעות עו"ד עמי ברקוביץ, מהמחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, כתב היועמ"ש למסיקה כי: "לאחר שהודית במעשים המהווים עבירה חמורה של מתן שוחד, אותו מימנת מקופת ציבור התושבים במועצה המקומית שבראשה עמדת, שהועבר לסגנית שר הפנים ולגורמים אחרים, ולאחר שכדי שלא לעמוד לדין ולשאת בעונש על מעשיך, הסכמת לשמש עד מדינה ולהעיד נגד מעורבים אחרים בפרשות בגינן נחקרת כחשוד, ודאי אין זה ראוי שתתמודד לתפקיד אותו מילאת בעת שביצעת עבירות חמורות אלה". ברקוביץ הוסיף ו"הזכיר" למסיקה, על דעת היועמ"ש ופרקליט המדינה, כי "לא עמדת לדין רק משום שחתמת על הסכם עד המדינה".

למרות עמדת היועמ"ש, מסיקה הודיע לאחרונה על כוונתו להתמודד על התפקיד הציבורי. זאת, תוך ניצול העובדה שהפרקליטות נמנעה מלכלול בהסכם עד המדינה שנחתם עמו סעיף האוסר עליו לחזור לשירות הציבורי ולתפקידו הקודם. בראיון שנתן לאתר "סרוגים" ב-9 במאי אמר מסיקה: "החלטתי להציג מועמדותי לראשות מועצה אזורית שומרון".

מסיקה, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון, הוא עד המדינה הבכיר והמוכר ביותר מבין שישה עדי מדינה שגייסה המדינה במסגרת מאמציה להוכיח את אשמתם של נאשמי תיק 242, המכונה "פרשת ישראל ביתנו".

כיהן כראש המועצה האזורית עד 2015

מסיקה כיהן כראש המועצה האזורית שומרון משנת 2007 ועד למאי 2015. בתקופת כהונתו הרבה מסיקה לעסוק בפעילות הסברה לטובת ההתיישבות היהודית בשומרון. בדצמבר 2014 מסיקה נעצר לחקירה באזהרה בחשד למעורבות בפרשת השוחד שטלטלה את המדינה שבה מעורבים פוליטיקאים בכירים בעבר, ראשי רשויות מקומיות ומנהלים בעמותות ובארגונים.

במאי 2015 חתם מסיקה על הסכם עד מדינה בפרשה. מסיקה הודה במעורבותו בחלק מהמעשים הפליליים שנחקרו והתחייב למסור למשטרה מידע באשר למבצעי העבירות והנושאים שנחקרו ובהמשך גם להעיד בבית המשפט נגד שותפיו לעבירות, בהם פאינה קירשנבאום.

על הסכם עד המדינה עם מסיקה חתמו, מהצד האחד, מסיקה ובא כוחו, פרופ' דוד ליבאי, ומהצד השני, מטעם המדינה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה לשעבר, אפרים ברכה ז"ל, ושני חוקרי משטרה שעסקו בתיק - אלישע קוגן ושלמה משולם. בדומה להסכמי עדי מדינה אחרים, ההסכם שנחתם עם מסיקה קיבל את אישור הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה.

כחלק מתנאי הסכם עד המדינה שעליו חתם עם המשטרה והפרקליטות, התחייב מסיקה לפרוש ולהתפטר מתפקידו כראש המועצה האזורית שומרון עד ל-1 באפריל 2015 ובנוסף לפרוש מכל תפקיד ציבורי בכיר או רגיש אחר שבו הוא כיהן בתקופה הזאת. עם זאת, בניגוד למקובל במקרים כאלו, הפרקליטות והמשטרה ויתרו למסיקה להתחייב להימנע מלחזור לתפקידים ציבוריים.

במקרים אחרים, כמו למשל במקרה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שמשמש עד מדינה בתיק 4000 שבמרכזו חשד לשוחד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקפידה הפרקליטות לעגן בהסדר התחייבות של עובד הציבור שלא לחזור לשירות הציבורי. על פי ההסכם, פילבר יועמד לדין אך לא פלילי, אלא משמעתי בלבד בנציבות שירות המדינה. כמו כן על פי ההסכם פילבר יודה ויורשע בהתנהגות שאינה הולמת ויורחק בהסכמתו לצמיתות משירות המדינה.

הסעיף הבודד שהושמט מההסכם

מסיקה, כך מתברר, מתכוון לנצל היטב את הפירצה הזאת בהסכם עד המדינה עמו. כאמור, באחרונה, כשלוש שנים בלבד אחרי שחתם על הסכם עד המדינה ובזמן שמשפטה של קירשנבאום נמשך, הודיע מסיקה על כוונתו לחזור לחיים הציבוריים. מסיקה ציין כי ההחלטה התקבלה לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים. ובמלים אחרות, מסיקה החליט לנצל עד תום את העובדה שלמרות מעורבותו בפרשת השוחד, הפרקליטות לא הגבילה אותו במסגרת הסכם עד המדינה שחתמה עמו מלחזור לחיים הציבוריים.

האם מסיקה יקשיב ליועמ"ש ויחזור בו מהחלטתו לחזור לחיים הציבוריים, או שיעדיף את עמדת הרבנים ויתמודד בכל מקרה על המשרה הציבורית שבמסגרת הכהונה הקודמת שלו בה הוא עבר, לפי הודאתו, על החוק? למסיקה הפתרונים. מה שבטוח זה שסעיף בודד אחד שהושמט מהסכם עד המדינה שנחתם עם מסיקה, יכול היה לחסוך את הפארסה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "הסכמים עם עדי מדינה אינם טפסים קבועים ואין בהם סעיפים סטנדרטיים. נוסח של הסכם עם עד מדינה הינו תוצאה של משא ומתן בין הצדדים והכל על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה".

גרשון מסיקה מסר היום ל"גלובס": "לא קיבלתי עוד שום החלטה סופית באשר להתמודדות על ראשות המועצה. בקרוב אקיים התייעצויות ואז אקבל החלטה סופית".

"המסחרה הזאת זה דבר שמקובל מקום המדינה"

פרשת השחיתות שכונתה "פרשת ישראל ביתנו" עוסקת בהעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי הכנסת ולמקורביהם, או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים.

הפרשה נחשפה בדצמבר 2014 אז פורסם לראשונה על חשדות נגד בכירים במפלגה לשעבר של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ובהם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב וראש מטה המפלגה לשעבר, דאוד גודובסקי. מיסז'ניקוב וגודובסקי הודו בחלק מהאישומים שיוחסו להם והורשעו. כמו כן נחקרו והוגשו כתבי אישום ואף הושגו הרשעות נגד לוביסטים ובכירים בעמותות ובארגונים.

גרשון מסיקה הוא אחד משישה עדי מדינה שגויסו בפרשת ישראל ביתנו, שניים גויסו לעדות בתיק של סטס מיסז'נקוב וארבעה גויסו לעדות בתיק בו נאשמת פאינה קירשנבאום, לצד נאשמים נוספים.

מסיקה, שהיה ראש מועצה אזורית שומרון החל משנת 2007 ועד שנאלץ לפרוש בשל מעורבותו בפרשה, הוא האישיות הבכירה ביותר שחתמה על הסכם עד מדינה בפרשה, לצד ראש מועצת מגילות, מוצי דהמן, שהעיד אף הוא בפרשה בתור עד מדינה. לצדם של שני ראשי הרשויות שמילטו את עצמם מאימת הדין באמצעות החתימה על הסכמי עדי מדינה, ובתוך כך קבלת חסינות על חלקם בפרשה, נחתמו הסכמים עם שני חשודים נוספים בפרשה - נלי דינוביצקי ואיגור ריז.

בעוד שני ראשי המועצות, 'הסתפקו' במסגרת הפיכתם לעדי מדינה בקבלת חסינות, וכעת מסתבר שגם באפשרות לחזור ולכהן בתפקידים ציבוריים בהמשך, דינוביצקי וריז הצליחו לשפר את תנאיהם בצורה משמעותית, ולצד חסינות מלאה מהמעשים הפליליים שביצעו, הם זכו גם בתשלום נכבד מהמדינה. כל אחד משני בני הזוג קיבל גם דמי מחייה בסך 6,000 שקל למשך שנתיים (לאחרונה נודע כי ריז קיבל את דמי המחייה, על אף שהמשיך לעבוד, וקיבל גם שכר מלא באותה תקופה), וכן סכום לא מבוטל של 180,000 שקל, לכל אחד, בתום מתן עדותם בבית המשפט. הכול על חשבון משלם המסים כמובן.

בעדותו תיאר גרשון מסיקה כיצד ביקש לפני כעשור מחברי כנסת שונים עזרה בכיסוי החובות של החברה לפיתוח השומרון (חל"פ שומרון), שמסיקה עמד בראשה מתוקף תפקידו כראש המועצה. החברה נקלעה לחובות של עשרות מיליוני שקלים למדינה, ומסיקה הסביר כיצד נהוג במצבים כאלה לפנות לחברי כנסת, כדי שיקצו חלק מהכספים שבאחריותם לטובת מחיקת החובות.

מסיקה: "פניתי לכל מי שיכול לעזור, פניתי לכל חברי הכנסת, לכל השרים, לכל המפלגות, על מנת שיסייעו במחיקת החוב". כך יוצא, שבמעין עסקה סיבובית, משתמשים למעשה בכספים מתקציב המדינה על מנת לכסות חובות של חברה פרטית למדינה: "זה דבר שמקובל מקום המדינה, המסחרה הזאת", הסביר מסיקה.

על פי עדותו של מסיקה, בשנת 2010 הוא הגיע לסיכום עם קירשנבאום, שלפיו היא תקצה 3.5 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים של המפלגה לטובת מחיקת חובות החל"פ. בתמורה - המועצה תעמיד תקציב של 1.5 מיליון שקלים למימון פעולות של המפלגה.

התובע שאל: "ממי ביקשת לקבל את הכסף עבור המחיקה (של החובות)? ומסיקה השיב: "מפאינה, שהייתה לה את האחריות על הכספים" והוסיף: "סוכם שהמפלגה תקבל שיפוי או פעולות או שירותים, בסך 1.5 מיליון שקל. שאם המפלגה תרצה משהו, בפעולות שהחל"פ יודעת לעשות, היא תקבל שירותים בסך הזה,".

מסיקה תיאר כיצד התחילו להגיע אליו נותני שירות שונים, ודרשו שהחל"פ ישלם להם עבור שירותים שסיפקו בפועל למפלגת ישראל ביתנו: "זה התחיל בפרויקט ראשון שהיה להם איזה אירוע שרצו הסעות; ואנחנו ביצענו את ההסעות האלה עבורם ללא תמורה".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו