"ב-15 שנים האחרונות קרה דבר די מדהים בכלכלה הישראלית", אמר הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה. "ההוצאה הציבורית שהייתה סביב ה-50% ירדה לסביבות ה-40%. זה דבר אדיר - לקחת 10% מהתוצר ולהפסיק להוציא אותו מההוצאה הציבורית. צמצום החוב בהיקפים משמעותיים לא קורה לבד, אלא תוצר של מדיניות ציבורית. אנחנו נמוכים ביחס חוב תוצר בהשוואה הבינלאומית ואנחנו הפוכים מהמגמה העולמית". מרידור אמר את הדברים בפתיחת נאומו בנושא מנועי הצמיחה במשק הישראלי.
"הפחתת קצבאות - בעיקר ילדים והבטחת הכנסה, יחד עם דברים נוספים - הביאו לנתונים של העלייה בשיעור ההשתתפות ולהורדת האבטלה. זו מגמה שחוצה את כל האוכלוסיות ולא יכלה לקרות בלעדיהם", אמר. "חשוב להוסיף שהדברים חייבים לבוא במסגרת סדרי עדיפויות - אין עולם כזה שיש משאבים לכולם. אנחנו מבינים שההורדה המאסיבית בהוצאה הציבורית לא תוכל לקרות שוב. כשאנחנו מסתכלים על מה צריך לעשות - אחריות פיסקאלית היא תנאי קריטי. אך זה לא מספיק, אחריו פיסקאלית לבדה לא תייצר תמריצים מספיקים לצמיחת המשק".
בהמשך דברים מרידור התייחס לפערים הקיימים בין ישראל למדינות האחרות של OECD: "יש לנו בעיה בקצה התחתון של ההתפלגות של ההון האנושי - פערים גדולים לעומת ה-OECD. שוק שנסמך בצורה משמעותית על טכנולוגיה לא מייצר מספיק הון אנושי איכותי גם בשכבות החלשות".
לדברי מרידור, "קיימים פערים גדולים במיומנות בין אוכלוסיות. לא נכון להתייחס אל 'חרדים וערבים' ביחד, מדובר באוכלוסיות שונות עם נתונים שונים והשפעתן הכלכלית על המשק. ההשפעה לא נגמרה רק בהשתתפות בשוק התעסוקה - צריכה להיות כלכלה אחת לישראל. הפערים בין נשים וגברים הם נגזרת של השאלה - 'באיזה ענף בחרנו לעבוד'?"
מרידור התייחס בנאומו לנושא התשתיות ואמר: "אנחנו משקיעים הרבה פחות בהשוואות בינלאומית, וזה משתקף בין היתר בזמני נסיעות לעבודה אשר עלו בכ-25% בעשור האחרון. הבעיה שלנו היא לא רק כמות כסף שהמדינה משקיעה - זה לא שאלה של האם יהיו עוד 10 מיליארד שקל בתקציב, אלא מה הציבור מוכן לשלם כדי לשפר את מצב התשתיות מחר".
לדבריו ישראל לא משקיעה מספיק בהשוואה הבינלאומית, מה שמוביל לכך ש"מלאי התשתיות מאוד נמוך". לדבריו, "הייתי רוצה להרגיע ולומר שאנחנו משקיעים מספיק, אבל אנחנו משקיעים הרבה פחות מאירופה בתשתיות - כמחצית מהם. אי אפשר להמשיך במצב הקיים", הוסיף.
"המערכת תקועה בחסמים בלתי אפשריים"
"אם נמשיך להשקיע ברמה הנוכחית בפיתוח התשתיות אנחנו נדרדר בהשוואה בינ"ל", כך אמר היום רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר באותו הכנס.
"אם אנו רוצים להשתפר נדרשת השקעה הרבה יותר גדולה. לא מדובר רק על סכומים, מדובר על שורה של צעדים - גיבוש תכנית לטווח ארוך והמבחן הסופי יהיה בביצוע. המערכת תקועה בחסמים בלתי אפשריים - אין מסילות ואי אפשר להרים פרויקטים - זה לוקח לפעמים 15 שנה. גם במשרד אחד, ועוד יותר בפרויקטים בין-משרדיים. אפשר להקל על זה רק אם יש תכנית שמתכללת ומקילה על התיאום", אמר חזקיהו.
בהתייחסותו למצב המאקרו כלכלי של המשק, חזקיהו ציין כי "יחס חוב-תוצר נמצא במגמת ירידה, אנו נמצא כרגע על 60.9%, ובעבר היינו ברמה של 100%. הדבר מאפשר לנו כעת לקחת ולעשות את השינויים הנדרשים כדי להגדיל את העוגה והצמיחה. אנחנו מתחילים להתייצב על רמת גירעון של סביבות ה-2%, זה בעיקר בא מהגידול בהכנסות".
החשב הכללי קבע מטרות לטווח ארוך בשני נושאים עיקריים להגדלת הפריון: הראשון הוא שיפור הסביבה העסקית - אשר מורכב מצמצום הבירוקרטיה, התייעלות, ופישוט תהליכים, אך גם בשיפור הדירוג של ישראל במדד ה-doing business (הכוונה לקלות עשיית העסקים של הבנק העולמי - ס.ג). במדד הזה ירדה ישראל מהמקום ה-27 למקום ה-54. לדברי חזקיהו, "יש חוסר אחידות בנושא ה-doing business, כל משרד מוציא הנחיות משלו. גופי הממשלה מסתכלים על המגזר העסקי בעיקר כרגולטור מפקח ולא מספיק כ"לקוח" שאותו הם אמורים לשרת ולסייע.
"אין הסתכלות של אף גוף על עלות הבירוקרטיה - כמה עולה לנו ולמגזר העסקי לעבוד מול הבירוקרטיה. אנו מתכוונים להקים גוף שמתכלל את הבירוקרטיה במטרה לשפר את המצב של ישראל בתחום זה", סיכם חזקיהו.
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון ודיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה בבינתחומי, שנאם בכנס פירט מספר צעדים הנדרשים בעשור הקרוב על מנת להאיץ את צמיחת המשק ולצמצם את הפערים החברתיים: "ההייטק אינו יכול להמשיך ולהיות קטר הצמיחה ומצמצם העוני היחידי במשק. הפערים בהכנסה מעבודה (פריון) הם מקור מרכזי לשיעורי העוני הגבוהים בישראל, ויש לנקוט בצעדים קונקרטיים אשר יגדילו את הפריון של עובדים המרוויחים סכומים נמוכים. מרכיב קריטי בכך הוא הרפורמה הדרושה בכל מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות: נדרש שיפור במערכת ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה והמקצועית העל תיכונית כך שההכשרות יביאו לגידול של לפחות 6% בפריון העובדים, ובממוצע יגדילו בכ- 9% את הפריון. צעדים חשובים נוספים הם מתן כישורים בסיסיים לעובדים בעלי השכלה נמוכה, ובפרט עברית לדוברי ערבית ואנגלית לחרדים; עלייה משמעותית בשכר של גברים ערבים ונשים חרדיות בגילאי 25-39; שמירה על יחס השכר הנוכחי של גברים חרדים ונשים ערביות; והורדת שיעור העובדים מתחת לשכר המינימום לשעה לחצי מערכו הנוכחי - 5% מהעובדים".