הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
החדשות הטובות של שוק המניות בתל-אביב בשנה האחרונה הן חידוש זרם ההנפקות הראשוניות (IPO) לאחר שנים ארוכות של יובש - אשר הביא עמו התכווצות של מספר החברות הנסחרות בבורסה, אחרי שחברות לא מעטות בחרו למחוק את מניותיהן מהמסחר. החדשות הרעות הן שההשקעה בבציר החדש של ההנפקות תל-אביב הביאה עמה מעט מאוד נחת למשקיעים, שבמרבית המקרים מצאו עצמם מפסידים כסף בהנפקה הראשונית.
הנפקה ראשונית אמורה להיות חג למשקיעים, אשר אמורים לעמוד בתור כדי לרכוש מניות בחברה שעוברת שלב בחייה מפרטית לציבורית. המשקיעים אשר מאמינים בחזון החברה מבלי שצעדו עמה כברת דרך קודם לכן, מצפים לתגמול הולם בדמות רווחים נאים בהנפקה ראשונית. בבורסה המקומית התמונה כיום שונה.
הנפקה ראשונית אחר הנפקה ראשונית, מכוונות החברות המנפיקות בתל-אביב לאחרונה לתג מחיר מרקיע שחקים, שמלכתחילה נראה מנותק מהשווי הכלכלי. ואז, בהתקרב יום ההנפקה, הן נאלצות לחתוך את המחיר באופן חד. חיתוך מחיר אגרסיבי שכזה נותן תחושה של סחורה פגומה ופוגע בתיאבון ליטול חלק בהנפקה. למתבונן מן הצד נראה כי תחרות עזה בין החתמים גורמת להם למכור חלומות מנותקים לבעלי השליטה בחברות - על תג המחיר ומבנה ההנפקה העתידי, וכך נוצרת דינמיקה שלילית שסופה נזק.
נראה לנו כי בעלי השליטה במרבית החברות המנפיקות בתל-אביב רוצים למקסם את התמורה המתקבלת מן המשקיעים ביום ההנפקה, ולא רואים במהלך תחילתה של מערכת יחסים ארוכת-שנים, שבמהלכן ביצועים טובים יביאו תמחורים אטרקטיביים (ע"ע חברת פרוטרום).
האבסורד הוא כי חברות ציבוריות חדשות רבות לא נבנו להנפקה במהלך שנות חייהן שקדמו לה, וכך יוצא שהן לא פעם ולא פעמיים מאכזבות את המשקיעים בהציגן תוצאות חלשות כבר ברבעונים הראשונים שלאחר גיוס ההון מהציבור. פעמים רבות נראה כי חברות ציבוריות חדשות ארגנו "תיק הנפקה" בלילה, ויצאו להנפקה בבוקר, מבלי שהושקעה מחשבה ארוכת טווח בכל הכרוך בחיים כחברה ציבורית.
ביצועי מדד היתר אינם תורמים
בישראל 2018 לא סביר לצפות לזרם משמעותי של הנפקות חברות בעלות שווי שוק של מיליארדי שקלים מדי שנה, ואולם מרבית החברות המגיעות לבורסה התל-אביבית בשנה-שנתיים האחרונות הן בעלות שווי נמוך ורווחיות של חנות מכולת, כך שמראש האטרקטיביות שלהן עבור הגופים המוסדיים הגדולים מוטלת בספק.
הביצועים החלשים של מדד היתר בתל-אביב מתחילת שנת 2017 אינם מוסיפים אטרקטיביות להשקעה בחברות הללו. וכך, ביצועי החסר של הבורסה התל-אביבית רק מגבירים את התמריץ לרכוש מניות של חברות קטנות הנסחרות בארה"ב.
הקריאה של פונקציונרים שונים לתמוך בתוצרת כחול-לבן באמצעות השקעה בחברות ישראליות המעסיקות עובדים מקומיים, היא מוצדקת כל זמן שתמחור ההנפקות ואיכות החברות הם אטרקטיביים, אחרת אנו מעבירים כסף מחסכונות הציבור לכיסים המדושנים של קרנות השקעה או בעלי השליטה בחברות המנפיקות.
המגמה של ביצוע הצעות מכר של מניות על ידי בעלי השליטה בשלב ההנפקה הראשונית, ולא בגיוס הון המכניס כסף לקופת החברות לצורך פיתוח עסקיהן, פוגמת אף היא באטרקטיביות ההשקעה. כאשר מדובר בהנפקה ראשונית של חברה המהווה חלק מפורטפוליו של קרן השקעות, עדיין ניתן להבין זאת, ואולם כשמדובר על מכירת מניות מסיבית של בעלי שליטה כבר בהנפקה הראשונית, יש כאן איתות בעייתי למשקיעים.
לבעלי השליטה נאמר: תיאזרו בסבלנות. תציפו ערך בתקופת החיים הראשונה שלכם כבעלי חברות ציבוריות, ותוכלו למכור הרבה מניות וביוקר בעתיד הלא רחוק.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.