לפני כמה שנים, סופרקום הייתה מניית הטכנולוגיה הישראלית החמה ביותר בוול סטריט. את שנת 2013 המניה סגרה עם זינוק של כמעט 700% והיא המשיכה להתחזק גם לאחר מכן, כשרשמה תשואה מדהימה של 2,226% בשנתיים וחצי. באמצע 2015, אחרי תקופת דשדוש מסוימת, נקבע השיא במניה: כ-13.8 דולר, ששיקף לחברה שווי שוק של כמעט 200 מיליון דולר.
שלוש שנים חלפו מאז, ונראה שהקסם התפוגג. מאז השיא צנח מחיר המניה ב-86% ל-1.91 דולר, המשקף לסופרקום, הנסחרת בנאסד"ק (ברשימה המשנית), שווי של 29 מיליון דולר בלבד. המניה נחלשה לאחרונה לשפל של יותר מחמש שנים לאחר שהחברה פרסמה את דוחות 2017 - דוחות הרבעון הראשון של 2018 טרם פורסמו.
סופרקום מנוהלת משנת 2010 על-ידי אריה טרבלסי, שהוא גם בעל המניות הגדול ביותר בחברה ומחזיק באמצעות Sigma Wave ב-26.9% ממניות סופרקום. טרבלסי נכנס להשקעה בסופרקום כשרכש את חוב החברה לקרן אמריקאית תמורת מיליוני דולרים בודדים, והחוב הומר אחר כך למניות. שווי החזקתו של טרבלסי בחברה עומד היום על 7.7 מיליון דולר, הפסד "על הנייר" של כ-48 מיליון דולר מהשיא.
רכשה את אלווריון בסכום זעום
סופרקום מספקת טכנולוגיה בשני תחומים - הפקת תעודות חכמות ותקשורת בין מכונות (M2M), ובמקביל היא מספקת גם פתרונות סייבר וקישוריות. ב-2013 התמודדה סופרקום על רכישת חברת ציוד התקשורת הישראלית אלווריון, שהייתה ספקית פתרונות תקשורת אלחוטית ונסחרה בשיאה בשווי של קרוב למיליארד דולר. אלא שבקיץ 2013 היא נכנסה להליך של כינוס נכסים בעקבות אי יכולתה לשרת את חובותיה.
סופרקום הפסידה בהליך המשפטי ואלווריון נמכרה לחברת ואלי טלקום של חורחה פיניאבסקי תמורת 38 מיליון שקל. אך כעבור שלוש שנים אלווריון - או מה שנותר ממנה - חזרה להיות על המדף וסופרקום שילמה סכום זעום של כ-1.4 מיליון דולר תמורת הנכסים שנותרו (סכום שעשוי לגדול ל-2 מיליון דולר בכפוף לעמידה ביעדים). הרכישה הניבה לסופרקום רווח הון של כ-6.9 מיליון דולר, המוסבר בדוחות החברה בכך שאלווריון נרכשה מידי נאמן לאחר שפשטה את הרגל, כלומר, הרכישה בוצעה במחיר נמוך יותר משווי הנכסים. לפי הדוח, נכסי אלווריון מוערכים בכ-2.7 מיליון דולר והפטנטים שלה ב-3.8 מיליון דולר.
ב-2016 סופרקום נהנתה מהרווח שהניבה לה רכישת אלווריון ומרווח נוסף מרכישת Safend, חברה ישראלית מתחום הסייבר. אלה תרמו כ-10.5 מיליון דולר שסייעו לסופרקום לפצות על ירידה חדה בהכנסות באותה שנה. ב-2017, סופרקום כבר לא נהנתה מרווחי הון, אך בזכות עלייה בהכנסות, ההפסד בשורה התחתונה צומצם.
הכנסות שיא, אך מעבר להפסד
החברה סיימה את 2017 עם הכנסות שיא של 33.3 מיליון דולר, עלייה של 66% בהכנסות ביחס ל-2016, והפסד של 6.7 מיליון דולר, ירידה מ-14 מיליון דולר ב-2016 (על בסיס Non-GAAP, בניכוי סעיפים חשבונאיים שונים, ההפסד השנתי היה 2.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 7.8 מיליון דולר ב-2016). למרות הצמצום בהפסד בשנה האחרונה, כדאי לזכור שסופרקום הייתה בעבר חברה רווחית - מ-2011 עד 2015 נרשם מדי שנה רווח נקי בדוחות החברה.
סופרקום צמצמה ב-10.5% את ההוצאות התפעוליות שלה ב-2017, כאשר הוצאות המו"פ דווקא עלו מעט, אך הוצאות הנהלה וכלליות, מכירות ושיווק, ירדו. חלק מכך ניתן להסביר בירידה במספר עובדי החברה, אחרי שנים של זינוק מטאורי. בסוף 2017 היו לסופרקום 215 עובדים, ירידה מ-246 שנה קודם לכן. בפרספקטיבה של חמש שנים אחורה, ניכר גידול משמעותי במספר העובדים: ב-2012 מצבת כוח האדם של החברה מנתה 19 איש, כך שעד סוף 2017 היא גדלה פי 11.
טרבלסי כבר הוכיח שביכולתו להוביל תהליכי התייעלות בחברה, ולהעביר אותה מהפסד לרווח. בתחילת 2014 הוא אמר בראיון ל"גלובס" כי "חברה בקשיים מאבדת את אמון השוק, הלקוחות והספקים, אבל עבדנו קשה והיום אנחנו במקום אחר לחלוטין. היו שלבים קשים, בנקים סירבו לתת שקל הלוואה. השלב הראשון היה חיתוך בבשר החי, מו"מ עם ספקים ולקוחות, ופיטורי חלק מהעובדים. ברגע שהחברה התייצבה התחלנו לעבוד על הגדלת המכירות, הפכנו לרווחיים ויכולנו לגייס הון ולבצע רכישות". אמנם באותה תקופה סופרקום הייתה קטנה יותר ומורכבת פחות, אך היום המצב שלה נוח הרבה יותר בהיבט של רמת המכירות ובגיוון העסקי.
ומה צפוי בעתיד? "אנחנו יותר ויותר בטוחים בנוגע לשנה הנוכחית והלאה", אמר טרבלסי לפני מספר ימים, עם פרסום הדוחות של 2017. "כפי שהראינו, הדגש שאנו שמים על מספר תחומי מפתח בעסקים שלנו יכול להוביל להתרחבות ההכנסות בטווח הארוך ולבסיס יציב להרחבת הפעילות שלנו. אנחנו מתמקדים בשיפור שולי הרווח שלנו והמטרה המרכזית שלנו היא לייצר צמיחה בת קיימא ורווחית ולייצר ערך לבעלי המניות שלנו, שנים רבות קדימה", סיכם טרבלסי.
