הממשלה צפויה לאשר הבוקר (א') את הוועדה החדשה למינוי בכירים בשירות הציבורי, הידועה בשם 'ועדת טירקל'.
ועדת טירקל, בראשות השופט העליון יעקב טירקל (ולפניו השופט העליון גבריאל בך), תהפוך ממחר לוועדת השופט בדימוס אליעזר גולדברג ותהיה מופקדת על אישור המינויים הבכירים ביותר במשק הישראלי: רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד, נגיד/ת בנק ישראל והמשנה, נציב/ת שב"ס.
במקום השר לשעבר משה ניסים וחברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין, ייכנסו לתפקיד ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל ורו"ח איריס שטרק. הצלע הרביעית בוועדה הוא ממלא מקום נציב שירות המדינה, אהוד פרוואר, שהחליף את נציב שירות המדינה הקודם משה דיין לפני 15 חודשים.
הוועדה לא בדקה את מינוי גלנט כראוי
ועדת טירקל אישרה בעבר, ללא קשיים מיוחדים, את מינוי הרמטכ"ל גדי איזנקוט והמפכ"ל רוני אלשיך כמו גם ראשי המוסד, שב"כ ושב"ס, אך במספר מקרים המינויים עוררו קשיים רבים. כך, למשל בספטמבר 2015, הגיש היועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין מידע לוועדת טירקל בנוגע למועמדות של גל הירש למפכ"ל המשטרה. בעוד השר גלעד ארדן התייצב אז בפני הוועדה כדי להגן על המינוי, ההליך נתקע כאשר וינשטיין הציג לוועדה חומרים שהגיעו אליו מהרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לחברות ביטחוניות הקשורות להירש.
ב-2013 החליטו שר האוצר דאז, יאיר לפיד וראש הממשלה נתניהו למנות את פרופ' יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל. באותו המקרה, אישרה הוועדה את המינוי אולם לאחר האישור קראו חבריה מידע בעיתון הארץ על גניבה לכאורה שביצע פרנקל בשדה התעופה בהונג קונג 7 שנים לפני כן, אירוע עליו פרנקל לא דיווח. המועמד הבא, פרופ' ליידרמן לא הגיע לשלב הפגישה עם ועדת טירקל, כאשר הוגשה לוועדה פניה בנוגע לנסיבות עזיבת ליידרמן את דויטשה בנק. גם במקרה של הליך מינוי רמטכ"ל, יואב גלנט, נמתחה ביקורת רבה על הוועדה שאישרה את המינוי בלי לבדוק טענות שעמדו כלפיו בנוגע לעבירות בניה ביישוב עמיקם.
לכן, הזהות של האישים העובדים בוועדה והמוכנות שלהם לקיים בדיקה של ממש בנוגע למועמדים למשרות הכי בכירות בציבוריות הישראלית, היא קריטית.
יעקב נגל, מונה לממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי ב 2016 אחרי שנתניהו ניסה למנות לתפקיד את אבריאל בר-יוסף. עם זאת, תוך חודש ועוד לפני שבר-יוסף נכנס לתפקידו נודע שהוא חשוד בעבירות חמורות (שוחד) וכך נתניהו הקפיץ לתפקיד את נגל. נתניהו רצה שנגל יקבל מינוי של קבע וימשיך בעבודה לצידו, אך נגל הודיע מלכתחילה שהוא ימלא את התפקיד רק עד לחורף 2017 כשיכנס ראש מל"ל קבוע.
בתקופתו כסגן ראש המל"ל בשנים שקדמו לכך, עבד נגל תחת ראשי המל"ל יעקב עמידרור ויוסי כהן. בשנים שנגל היה במל"ל הוא עסק מקרוב במו"מ על רכש הצוללות 7, 8, 9. הנושא נמצא תחת חקירה בטחונית-משטרתית מעל לשנה (תיק 3000). נגל, כאמור, יהיה בצוות שיאשר את מינוי המפכ"ל הבא.
חברה נוספת בוועדה היא רו"ח איריס שטרק, מי שיושבת וישבה במספר ועדות בתחום המינויים בשנים האחרונות. שטרק היא אחת מנציגות הציבור בוועדת השירות של נציבות שירות המדינה, שעבדה על ניסוח "חוק הג'ובים" המפורסם ובהובלת פרוואר ניסתה לקצץ אותו במידת מה. חוק הג'ובים היה במקור החלטה ממשלתית לאפשר לשרים למנות משנים למנכ"לים ללא מכרזים. ההחלטה הממשלתית ההיא (שהועברה על בסיס ועדת לוין-שקד) תקועה כיום בבג"ץ ושקד הורתה לפני כחודש להעביר את שיטת המינויים הזו במסלול חקיקה.
לקראת ההצבעה היום בממשלה, הצהירה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלשטרק אין זיקה מפלגתית, אישית או עסקית לשר משרי הממשלה. עם זאת, באתר מבקר המדינה מצוין ששטרק תרמה תרומה פוליטית בסך 5,000 ש"ח לגילה גמליאל בשנת 2012, לקראת הפריימריז במפלגה. התרומה ככל הנראה בוטלה והכסף אמור היה לחזור לשטרק.
עבור גולדברג ושטרק זו לא תהיה הפגישה הראשונה בוועדות ציבוריות. בדצמבר 2013 הודיעה הממשלה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת רכישת מטוס למשרד ראש הממשלה והקמת מעון ראש ממשלה חדשני ומכובד יותר מן הבית בבלפור. גולדברג ושטרק מונו לעבוד בוועדה הזו, לצידו של מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן.
באפריל 2014 המליצה הוועדה לרכוש מטוס לנסיעות ראש הממשלה בסך של כ-150 מליון שקל (עם אמצעי מיגון) ולהקים מעון חדש שיכלול גם את משרד ראש הממשלה בעלות של כ-650 מליון שקל. הסכום מיועד להקמת משרד ראש הממשלה ומעון בסמוך זה לזה, כאשר המעון מוערך בכ-10% מן העלויות.