גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתידן דוד פסיג: האליטות בישראל לא מאמינות בחקר העתיד

פרופ' דוד פסיג, שעוסק בחיזוי מגמות שיתרחשו עוד 30-40 שנה, מתוסכל מהיעדר תכנון ארוך-טווח בישראל, אבל גם מביע אופטימיות זהירה ● "פוליטיזציה לא אפשרה למשרדים ממשלתיים לתכנן לטווח ארוך, אבל זה הולך ומשתפר" ● ישראל 2048 – מדור חדש

פרופסור דוד פסיג  / צילום: אמיר מאירי
פרופסור דוד פסיג / צילום: אמיר מאירי

"איני נביא ואיני בן נביא. כל אשר אני מבקש הוא לקרוא תיגר על החשיבה קצרת-הטווח שכולנו התרגלנו בה. כשהחשיבה קצרת-טווח אנו עלולים לשגות ולהיכשל במעשים שעלולים לדרדר אותנו אל עברי פי פחת", כך פתח פרופ' דוד פסיג, שעוסק בחקר העתיד, את ספרו "2048", שיצא לאור לפני כ-8 שנים. הוא המשיך: "אין זה אומר שחשיבה ארוכת-טווח מחסנת מפני כישלונות - לא ולא. עם זאת, איננו פטורים מלשאוף להבין את התהליכים שאנו משתתפים בהם ולבחון את כיוון התפתחותם ארוך-הטווח, בתקווה שהבנה ובחינה אלה ימנעו מאיתנו ליפול למהמורות בלתי רצויות או בתקווה לזהות הזדמנויות בלתי חוזרות".

האם ישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים, שעשויים להשפיע לרעה על מצבה המדיני והכלכלי של המדינה? בהחלט. מלבד האתגרים הגיאו-פוליטיים והסכסוך הישראלי-פלסטיני, שנראה כי אין לו פתרון באופק, ישראל צריכה להתמודד עם אתגרים פנים-מדינתיים אדירים: בתוך 30 שנה תצטרך להיבנות פה מדינה נוספת, על כל המשתמע מכך - כבישים, בתי ספר, בתי חולים, שירותי רווחה, מים, וכמובן תחום הדיור, שכבר עכשיו סובל ממחסור בדירות. כל אחד מהתחומים הללו מצריך תוכנית מחושבת, מבוססת נתונים וראייה אסטרטגית. למרות זאת, קשה להגיד שיש בישראל תכנון ארוך-טווח, ואם כבר מתקיימים תהליכי תכנון, הם לא חלק מתוכנית-על שמובילה הממשלה, אלא יוזמות נקודתיות.

"אם בונים היום כביש, אי-אפשר להתבסס על היקף האוכלוסייה הנוכחי, אלא צריך להסתכל על האוכלוסייה שתהיה בעתיד", אומר פסיג בראיון ל"גלובס". "זה נכון גם לגבי תהליכים סוציולוגיים, כלכליים, פוליטיים, גיאו-פוליטיים ועוד. תחשוב על סטיב ג'ובס - הוא פיתח טלפון חכם על סמך זה שהוא הבין איך אנשים ירצו להשתמש בו בעתיד, מה יהיו הביקושים, ומה יהיו הטכנולוגיות שיפתחו בעוד עשר שנים".

"לא חייבים ודאות של 100%"

פרופ' פסיג (61) הוא חוקר באוניברסיטת בר אילן, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, כלכליות-חברתיות וחינוכיות. הוא ככל הנראה הישראלי היחיד שהשלים לימודי דוקטורט בנושא הזה - באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב. פסיג כתב שלושה ספרים: "צופן העתיד" (2008), שמציג 16 תחזיות על ישראל בתחומים שונים; "2048", שיצא לאור לפני שמונה שנים, ובו מציג פסיג את ה"גישה הגיאוגרפית" לחיזוי מגמות ביחסים הבינלאומיים; ו"פורקוגניטו" (2013), שבו הוא מסכם מחקרים העוסקים במנגנונים נוירופיזיולוגיים המחוללים חשיבת-עתיד ותהליכי קבלת החלטות במוחם של בעלי חיים ובני אנוש, ומציג טענה שהמוח כבר מוכן לשלב האבולוציוני הבא שלו.

"לימדו אותנו שכדי להבין את ההווה, צריך ללמוד את העבר. זה לא מספיק - צריך להסתכל גם על העתיד, כדי להבין את מה שקורה בהווה טוב יותר", אומר פסיג. הרפרנס לציטוט המפורסם של יגאל אלון ברור, וכך גם המסקנה של פסיג - הבנה של תהליכים ומגמות שצפויים בעתיד תאפשר להבין מה לא נכון בדרך ההתנהלות כיום ולייעל אותה.

"חקר העתיד הוא ענף של תחום אחר במדע, שנקרא חקר מערכות - מערכת כלכלית, מערכת פוליטית, גיאו-פוליטית או כל מקבץ של חלקים שפועלים יחדיו כדי להשיג משהו. המטרה שלנו בחקר מערכות היא להבין את ההיגיון שבתוך מערכת. כשאתה מבין את ההיגיון ואת הדפוסים, אתה יכול לזהות את השלבים הבאים של המערכת. זה מה שמאפשר לנו לשפר את מה שאנחנו עושים היום", מסביר פסיג.

כמה רחוק ניתן לתכנן במצב שבו הנחות המוצא משתנות לאורך הזמן?

"המין האנושי מאוד פרימיטיבי בהבנה של מערכות. בעוד 50-100 ויותר שנים נבין מערכות אחרת. לכן אנחנו לא יכולים להגיע להבנה מלאה של מגמות, שהן תוצאה של התפתחותן של אותן מערכות בהווה, אבל אנחנו לא צריכים להגיע לרמת ודאות של 100%, אלא בסבירות שתאפשר לנו לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. יש תהליכים שניתן לראות רק חמש שנים קדימה ויש סוגיות שבהן ניתן לראות תהליכים בבירור, בנאמנות סבירה של 60%. לא חייבים 80% או 100%. הרבה מאוד ילדים שנולדים כרגע יהיו עוד 100 שנה בעולם הזה, ויש דברים שהמשך שלהם הוא ארוך מספיק כדי לזהות בו מגמות".

איך מביאים בחשבון משתנים כמו השפעה של פוליטיקאים או פסיכולוגיה?

"אנחנו מנסים להבין מערכות בעזרת מודלים, הידע שלנו מהעבר ומה מניע את המערכות להתפתח. בתוך המודלים אנחנו יכולים להכניס מיליון משתנים, ואף על פי כן לא נתקרב ל-100%, כי אנחנו עדיין לא מבינים את כל המשתנים שפועלים במערכת כדי להתפתח. כשאני נותן את הנאמנות של התחזית, זה אחרי ששקללתי משתנים שאני לא יכול לחשב, כמו פסיכולוגיה של המין האנושי".

יש חסמים שמונעים מאנשים להתבסס על העבודות שלך?

"החסם העיקרי הוא שאנשים עדיין לא השכילו להבין שאפשר לזהות מגמות. כיוון שהתחום הזה צעיר, אנחנו מתהלכים בתחושה דומה לזאת שבה התהלכנו אלפי שנים - שאי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, רק כאלו שמקבלים הארה מהשמים. התחום של חקר העתיד מקבל יותר ויותר הכרה. אין ברירה פשוט. פעם המנהיגים ומקבלי ההחלטות חשבו שהדרך לדעת את העתיד היא לסמוך על תחושת הבטן שלהם. אני בתחום הזה 30 שנה ויש התקדמות בלתי רגילה. יותר ויותר אנשים מבינים שצריך להיכנס לתהליכי קבלת ההחלטות, אבל לא כולם יודעים עדיין איך לעשות זאת".

"רק כשכואב מתחילים להשתנות"

אתה מרגיש שישראל נמצאת בנקודה קריטית?

"בוודאי, יש לנו הרבה אתגרים למאה ה-21. אתגרים דמוגרפיים, גיאו-פוליטיים וכלכליים, וזהות. אני מאמין שבשעת משבר המין האנושי יודע לפתור בעיות, אבל זה כואב. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא שאין מחשבה ארוכת-טווח על החיסכון הפנסיוני, רק ניסיונות למלא חורים. אני, למשל, פיתחתי מודל חדש של חיסכון פנסיוני שיכול לפתור את הבעיה. כתבתי על זה ב-2013. עשיתי גם אקטואריה ישראלית 50 שנה קדימה. זה גדול על מקבלי ההחלטות - שר האוצר לא יכול כיום לשנות את המודל, הוא לא יצליח ולא ייתנו לו. רוב הדברים במשרד האוצר הם על אוטומט, אז שר האוצר יכול לקחת משהו קטן שחשוב לו ולקדם אותו, אבל לא יותר מזה. רק כשכואב לאנשים הם מתחילים להשתנות.

"במשך הרבה שנים משרדים ממשלתיים היו נגועים בפוליטיזציה שלא אפשרה להם להתרומם, ולכן אנשי המקצוע בתוך המשרדים התקשו לעשות תוכניות ארוכות-טווח. פוליטיזציה זה אגו, מרחבי מחיה של תקציבים, ועוד המון דברים שמעכבים. היום זה הולך ומשתפר. פעם היו מדברים על תוכניות חומש, והיום מדברים על שלושים שנה קדימה.

"ואולם יש מדינות הרבה יותר מתקדמות מאיתנו - ארה"ב, כמה מדינות אירופיות, כמה מדינות באסיה. במדינת ישראל יש עדיין שכבה גדולה מדי של אליטות כלכליות, חברתיות ואינטלקטואליות שעדיין לא מאמינות בתחום הזה, הן מקובעות".

למה האליטות בישראל מקובעות?

"כי הישראלי הוא ציניקן גדול. ויש לנו יוהרה אינטלקטואלית, שטבועה בתרבות הישראלית, בלי קשר בכלל לחקר העתיד - אחד כלפי האחר, דיסציפלינה כלפי דיסציפלינה, פרופסור כלפי פרופסור אחר, יש לנו מחלה קשה".

הן חוששות שזה יפגע במעמדן?

"יש גם הפן הזה, אצל הפוליטיקאים בעיקר. אליטות מאבדות את השליטה כי הן מקובעות. הדוגמה הבולטת ביותר היא אליטת השמאל, שלא קוראת נכון את ההתפתחויות. זה קורה גם באוניברסיטאות, שלא קוראות נכון את השווקים, ולכן הלימודים בהן הופכים להיות פחות ופחות רלוונטיים לבוגרים, ולמה? פרופסור לכימיה או פיזיקה יודע בבטחה מה צריך ללמד. וכשבאים אליו עם רעיונות אחרים, אז הוא אומר שזה שטויות".

אתה לא קצת מתוסכל מהמצב הזה?

"אני מאוד מתוסכל, אבל אני גם רואה את התקדמות. בשלושים השנים האחרונות דחפתי את הנושא הזה מאוד. לפחות התחום כיום מוכר, מבינים שאין אג'נדה מאחוריו אלא מודלים ומתמטיקה וסטטיסטיקה. לפני 20 שנה חשבו שזה כמו לקרוא בקפה".

"הכלכלה - לא הגורם העיקרי למלחמות"

בשבועות ובחודשים האחרונים נמצאת הסביבה הגיאו-פוליטית במרכז הבמה - המלחמה בסוריה הובילה לכך שבגבול הצפוני של ישראל נוצר מצב רגיש - רוסיה מסייעת לממשל הסורי וחוזרת לעמדת השפעה בעולם; כוחות איראניים בסוריה ניסו לירות רקטות לישראל, שבתגובה תקפה אותם; ואיראן מנסה להעביר נשק מתוחכם לחיזבאללה. במקביל, ארה"ב נסוגה מהסכם הגרעין עם איראן, ואלה רק האירועים האחרונים.

"70% ממה שאמרתי לפני כשמונה שנים - בספר '2048' - מתממש, בעזרת המתודולוגיה. כשכתבתי את הספר, אנשים אמרו שזה לא הגיוני. הדבר הכי חשוב זה המלחמה הקרה בין רוסיה למערב בחזרה, לפני 10 שנים אנשים אמרו - מה פתאום. פלישה של רוסיה לכל מיני מדינות, בחזרה למזרח אירופה; מאבק בין ארה"ב לבין סין, שהולך ונבנה מתחת לפני הקרקע. אנחנו רואים רק סימנים ראשונים לכך שזו מלחמה כלכלית, אבל יש מאחורי הקלעים כל מיני תהליכים שמתרחשים. גם באזור שלנו - אמרתי שבין 2018 ל-2020 יהיה מאבק בצפון, קודם כול רקטות ואח"כ תמרון קרקעי. לא כתבתי את זה מהראש שלי, אלא המתודולוגיה היא זאת שהובילה אותי למסקנות הללו".

לדברי פסיג, "יש הרבה מאוד משתנים שעובדים בגיאו-פוליטיקה אבל אנחנו מדברים על שישה תהליכים עיקריים שאם הם קורים יחד הם יוצרים עימותים, לחצים ואפילו מלחמות. כל המשתנים הם פחדים: הפחד הגיאוגרפי - אנחנו בארץ מבינים זאת היטב. אנחנו מדינה קטנה ולכן אנחנו מאוד מפוחדים; הפחד הטופוגרפי - יש היום ספרות מאוד מעניינת על האופן שבו משפיע מבנה הקרקע על אנשים, מהאופי שלהם ועד הפחדים שלהם. לדוגמה, אנשים מושפעים מכך שהם גרים ליד הר או נהר; פחדים ממדעים חדשים, פחדים טכנולוגיים, והאחרון שבהם - פחדים כלכליים, כלומר משאבים. רוב האנשים חושבים שמשאבים זה המשתנה העיקרי שגורם למאבקים, אבל זה לא נכון. נושא העימותים הוא מאוד מסובך. זאת מתודולוגיה שמסבירה קצת יותר טוב את מה שהתרחש ומסוגלת לזהות מגמות, משהו כמו 60%-70%".

בוא נדבר על טכנולוגיה. האם כשמדברים על תחזיות לטווח ארוך עוסקים בהשפעה של טכנולוגיות כמו נהיגה אוטונומית, או במגמות הרבה יותר משמעותיות?

"רכב אוטונומי זה קטן, אני מדבר על פריצות דרך שקשורות למהירות האור או כוח המשיכה. גם במקרה הזה אנשים חושבים שאי-אפשר לחזות פריצות דרך מדעיות, ושזה נמצא רק במוח קודח של אנשים מסוימים, אבל ניתן לזהות, ואז אפשר לפתח טכנולוגיות מתאימות. מדינה צריכה להביא בחשבון התפתחויות כאלה, כי אם היא צריכה לפתח טילים וטכנולוגיות שביטחון המדינה יישען עליהן, אז הן חייבות לחשוב על זה".

מה צריך להביא בחשבון היום מבחינה טכנולוגית, כשמתכננים איך לבנות את המדינה?

"אתן לך דוגמה: כשמתכננים ערים היום, צריך לתכנן אותן חכמות מאוד. אם לא נעשה זאת, אז אנחנו יכולים לגלוש מהר לערים מטומטמות של העולם השלישי. עיר חכמה היא לא עיר שיש בה אינטרנט אלחוטי, אלא עיר שהרמזורים בה לא קיימים כי רמזור תוקע את כל התנועה. צריך להניע את התנועה בתוך עיר ללא רמזורים, כמו גוף אדם - אין בו צמתים שהדם עוצר בהם כדי שדם מווריד אחר ימשיך. עיר חכמה היא עיר שיודעת כמה מזון אנשים אוכלים, וכמה זבל הם זורקים, ובהתאם לכך מביאים לסופרמרקט מספיק ירקות כדי שלא יהיה חוסרים. אלה המון המון רבדים. היום הטכנולוגיות הן לא בזמן אמת, ולכן מדי פעם הולך החשמל, ולפעמים יש ביוב שמתפוצץ ובשכונות שלמות אין מים לשתות. בערים גדולות, כשיש מקבצים גדולים של בני אדם, דבר כזה קטן יכול להביא לקריסה של כל מערכת העיור".

מה זה חקר העתיד ואיך מיישמים אותו

תחום חקר העתיד (הנקרא בפי רבים עתידנות) הוא תחום מולטי-דיסציפלינרי, שמטרתו חיזוי מגמות בתחומים שונים - פוליטיקה, גיאו-פוליטיקה, כלכלה וחברה, טכנולוגיה ועוד. כל אחד מהתחומים הללו הוא מערכת שניתן לזהות בה היגיון ודפוסים חוזרים, וכך לבנות מודלים שיאפשרו לחזות את העתיד. לכן חקר העתיד הוא חלק מתחום רחב יותר שנקרא חקר מערכות. ברגע שהחוקרים מזהים דפוס הם מכניסים אותו לתוך מודלים, קובעים את ההסתברות שהוא אכן יתממש, ונותנים לו תקפות מדעית. ואז הם מנסים לזהות את השלב הבא.

הפרקטיקה הזאת שייכת לגישה הקלאסית העוסקת בחיזוי מגמות סבירות. בחקר העתיד יש גם זרמים נוספים: בגישת התסריטים, לדוגמה, חוקרים יוצאים מנקודת הנחה שככל שהתמורות נעשות מואצות יותר, תקפות הניבוי של המודלים שיש ברשותנו תפחת, ולכן הם עוסקים בתסריטים אפשריים ומאפשרים לבעלי העניין להכין אפשרויות תגובה להם. בגישת הקלפים הפראיים, חוקרים עוסקים בתסריטים פחות סבירים ואף בלתי הגיוניים, במטרה להתכונן גם למצבי קיצון. חוקרים המשתייכים לגישת מעצבי העתיד מתמקדים בעיצוב חזון עתידי לארגון. העוסקים בתחום אינם חייבים להאמין רק בגישה אחת, אלא בוחרים גישה אחת או יותר שמתאימות לעבודה הספציפית שלהם.

באוניברסיטאות בעולם יש תארים אקדמיים בתחום, כבר מתואר ראשון. לדברי פסיג, כשעשה את עבודת הדוקטורט שלו הוא היה צריך חמישה מנחים מדיסציפלינות שונות, וכי לא ניתן לנתח מערכת מורכבת רק מההביטים הכלכליים, למשל, כי יש השפעה של משתנים מתחומים כמו סוציולוגיה, ביולוגיה, פוליטיקה ועוד.

שנתיים עד חמש שנים הן הטווח הקצר

בחקר העתיד, שנתיים עד חמש שנים נחשבות תקופה קצרת-טווח, אפילו קצרה מכדי לחוות אותה. טווח של שנתיים הוא הטווח המיידי של העתיד. "צריך לעשות משהו ממש בלתי הגיוני כדי לשנות בטווח כזה", אומר פסיג, שנוהג להמשיל את זה לנוסע ברכבת מאוד מהירה, שלא יכול לראות מהחלון מה יש ליד הפסים. הנוסע צריך להתבונן רחוק בתקווה שיש מראה או משהו אחר שיאפשר לראות טוב יותר את מה שיש בטווח הקרוב.

פרופ' דוד פסיג

גיל: 61
תחום פעילות: חקר העתיד. ראש החוג לתארים גבוהים בתקשורת וטכנולוגיה של ביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן. עומד בראש מעבדות המולטימדיה והמציאות המדומה. מייעץ לארגונים רבים
השכלה: דוקטורט בחקר העתיד מאוניברסיטת מינסוטה
ספרים: "צופן העתיד", "2048", "פורקוגניטו"
עוד משהו: ככל הנראה היחיד בישראל עם דוקטורט בתחום חקר העתיד

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח