גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה האירית שמפילה את הכנסייה הקתולית

רוב מוחץ לטובת הפלות מלאכותיות במשאל עם באירלנד מזכיר לנו מה עמוקה ומרחיקת לכת היא ההתנערות מן הדת בדמוקרטיות המערביות ●"אירי" ו"קתולי" היו פעם מלים נרדפות, עכשיו הכנסייה נמצאת בנסיגה כללית ● הידברות עם העולם המשתנה הזה תצריך לשון דיבור חדשה

חגיגות הניצחון של התומכים בהפלות באירלנד אתמול / צילום: רויטרס
חגיגות הניצחון של התומכים בהפלות באירלנד אתמול / צילום: רויטרס

משאל העם באירלנד ביום שישי האחרון ראוי לתשומת לב ניכרת, החורגת הרבה מעבר לגבולות המשאל, או לגבולות אירלנד.

המצביעים באירלנד נקראו להחליט אם הם רוצים לבטל תיקון, שנוסף לחוקת הרפובליקה לפני 35 שנה. התיקון העניק מעמד שווה לחיי האישה ולחיי עוברה. זה היה ניסוח מחוכם לאיסור למעשה על הפלות מלאכותיות. מאז, נשים איריות שוחרות גרידה היו חוצות את הגבול לצפון אירלנד הבריטית, או טסות ליבשת אירופה.

הסקרים בימים שקדמו למשאל הראו כי יתרונם של מצדדי הביטול מצטמצם והולך, והתוצאות מוטלות בספק. לא ממנה ולא מקצתה. שוב למדנו על ערכם המוגבל (לפעמים) של סקרים. שני שלישים של האירים הצביעו לטובת הביטול, היפוך מלא של תוצאות המשאל ב-1983.

מנהיג אומרי הלאו במערכת הבחירות אמר בהיוודע התוצאות: "אנשים רבים מתעוררים הבוקר משנתם ואינם מכירים עוד את הארץ שבה הם חיים".

ראש הממשלה, ליאו ואראדקאר, שתמך בביטול, צייץ אתמול: "היום חזינו בשיאה של מהפכה שקטה, המתחוללת באירלנד זה עשר או עשרים שנה. האירים אומרים, שהם רוצים בחוקה מודרנית לארץ מודרנית - והם בוטחים בנשים".

"מהפכה שקטה" היא אפיון לא מוגזם לשינויים באירלנד. ראש הממשלה עצמו מבטא אותם. הוא הומוסקסואל מוצהר, בנו של מהגר הודי. עלייתו לשלטון לפני שנתיים אמנם לא הייתה תוצאה של בחירות כלליות, אלא של חילופי מנהיגים באמצע תקופת כהונתם. אבל היא התקבלה בדרגה של אופוריה, שהיה מקום להשוות אותה לבחירת ברק אובמה בארה"ב. במידה מסוימת היא הייתה אפילו דרמטית יותר.

דת, לאום וחישוקים

אירלנד קטנה, הומוגנית, יונקת ממסורת לאומית בת אלפיים שנה. היסטורית לא היו בה מיעוטים אתניים, גזעיים, או דתיים של ממש. המדינה האירית העצמאית נולדה על ברכי מאבק עצמאות רב שנים נגד בריטניה, שזהות דתית/לאומית עמדה במרכזו.

ההיסטוריון האירי אמט לרקין כתב, כי ערב העצמאות, "אירי" ו"קתולי" נעשו לא רק מלים נרדפות, אלא שהמונח "קתולי" כלל מיניה וביה את כל האירים. התחוללה "מהפכת אמונה שהפכה את כל האירים בתוך דור אחד לקתולים אדוקים, והפכה את הקתוליות האירית לתופעה גלובלית בעולם דובר האנגלית".

זה בדיוק מה שמשווה נופך היסטורי גלובלי לתוצאות משאל העם: אירלנד הראתה כיצד חברה דתית משחררת את עצמה מן החישוקים שהטילה עליה הכנסייה. אף כי רוב האירים מוסיפים להעיד על עצמם כבעלי זיקה לכנסייה (78% במפקד האוכלוסין של 2016), הזיקה הזו אינה כרוכה עוד בקבלת עול ומשמעת. הבישופים אינם אומרים עוד לאירים מה לעשות.

אירלנד חילונית? המלים האלה פשוט לא התקבלו על הדעת בדור הקודם. הנחה סבירה הייתה שאירלנד לבדד תשכון, תחת דגל נוצרי, גם אם כל השאר יחדלו להניף את הדגל הזה. מה שמתרחש בה אינו נוגע אפוא לה בלבד. הוא מאשר מגמה כללית בדמוקרטיות המערביות של פניית עורף לדת המאורגנת.

הם נולדו אל תוך הכנסייה

הדת הזו הייתה מאורגנת במיוחד בארצות הקתוליות, עם היררכיה ריכוזית תחת שליט אוטוקרטי, הלוא הוא האפיפיור, שהכריז על עצמו "מחוסן מפני כל טעות". בשורה של ארצות קתוליות, אנשים היו נולדים אל תוך הכנסייה, ומס כנסייה היה מוטל אוטומטית על שכרם. נציג האפיפיור הוא אוטומטית זקן הסגל הדיפלומטי, גם אם הגיע למקום כהונתו אתמול אחר הצהריים.

גם בארצות לא-קתוליות, לכנסייה שמור כוח יוצא דופן על החיים הלא-דתיים בכיסים דמוגרפיים של קתולים. למשל, בערים הגדולות של צפון מזרח ארה"ב ושל המערב התיכון (ניו-יורק, בוסטון, שיקגו, פילדלפיה, סנט לואיס), בישופים כל-יכולים עמדו, ולא פעם מוסיפים לעמוד, בראש אימפריות כלכליות ומוסדיות, שכללו בתי חולים, בתי ספר ונכסי מקרקעין. השפעתם על הפוליטיקה המקומית והארצית היטתה לא פעם את הכף לטובת מועמדים לכהונות בכירות, כולל הנשיאות.

מאוסטרליה עד הפיליפינים, מברזיל עד פורטוגל, מאיטליה עד פולין ועד חלקים של גרמניה, הכנסייה הקתולית נתנה את הטון, קבעה כללים, והאטה במידה רבה את קצב המודרניזציה. לא רק הפלות מלאכותיות, כי אם גם גירושים נאסרו על פי החוק. כמובן, זכויות להומוסקסואלים לא נשקלו ברצינות וגם לא נתבעו ברצינות.

משבר אמון

הדת המאורגנת נמצאת בנסיגה בלתי פוסקת במערב אירופה ובדרומה עוד מזמן המהפכה הצרפתית. אבל היא קיבלה תנופה מיוחדת לאחר מלחמת העולם השנייה.

בשורה של דמוקרטיות אירופיות, מפלגות קתוליות החזיקו בשלטון או היו סמוכות אליו בדור הראשון שלאחר המלחמה. עקבותיהן עדיין לא נמחו. מפלגה שהייתה פעם קתולית, ומוסיפה להיקרא "נוצרית-דמוקרטית", עומדת בראש הממשלה בגרמניה, אם כי ליברלית מאוד בהשוואה עם הדגם של מפלגות דתיות בישראל. מפלגה כזאת עומדת גם בראש הממשלה באוסטריה, ובנות דמותה שותפות בממשלות קואליציה בארצות אחרות. אבל משקלן פחת באופן דרמטי מאז ימי הזוהר שלהן.

הכנסייה הכירה בצורך להנהיג רפורמות עוד בשנות ה-60 של המאה שעברה. אבל היא עשתה כן בלב ולב. התמהמהותה גבתה ממנה מחיר כבד. חטאה הגדול ביותר היה שערורייה חובקת עולם: הניצול המיני של ילדים בידי כמרים והחיפוי השיטתי שהעניקו להם בישופים. פגיעתה של השערורייה הזו ניכרת כמעט בכל ארץ קתולית; אירלנד הייתה אחת הנפגעות העיקריות.

משבר אמון השתרר בין הכנסייה לבין המאמינים, ולשורה של אפיפיורים ברומא לא עמדו תבונתם ואומץ לבם לחשוף, להודות, להכות על חטא ולהעניש. לכישלון הזה שותף גם האפיפיור הנוכחי, אשר חרג במובנים רבים אחרים מהרגלי קודמיו.

אירופה מתביישת במורשת

באירופה, הביטוי המוחשי ביותר של ההתרחקות מן הדת הוא השיעור הפוחת והולך של נוכחות בכנסיות ושל צעירים המצטרפים אל הכמורה. תהליך החילון משפיע גם על רמות אחרות של פעילות חברתית ותרבותית. לא רק הדת המאורגנת נדחית כי אם גם המורשת ההיסטורית שהיא מבטאת.

אירופים מואסים בהיסטוריה שלהם ובערכיהם הפוליטיים. המאיסה הזו משפיעה גם על יחסם לעולם החיצון, וישראל היא אחת הנפגעות. כאשר אירופים מתביישים ב"ציביליזציה הנוצרית" וב"דמוקרטיה המערבית" הם כוללים בחבילת הבושה כל מי שהם חושבים לידיד הסדר הישן. ישראל שייכת אליו, מפני שהסדר הישן הוא שהקים אותה.

ויכוח על ההיקף המדויק של הנסיגה מן הדת מתנהל בימים האלה ממש בארה"ב. סקרים מראים שפלח ניכר של האוכלוסייה, קצת יותר משליש, דבק בפירוש קלאסי של כתבי הקודש. הנשיא ומפלגתו מסתמכים על תמיכת הפלח הזה, הן בחקיקה והן בבחירות.

מגמת החילון אינה פוסחת כמעט על שום ארץ מערבית. הנסיבות הן המכתיבות את קיצבה וממילא את תוצאותיה. אבל מוטב להבין את המרחק הגדל בין חברות שחילוניותן פוחתת לבין חברות מערביות שחילוניותן גוברת. המכנים המשותפים מתמעטים וההבנה ההדדית פוחתת. הידברות עם העולם המשתנה הזה תצריך לשון דיבור חדשה. זה עומד להיות אתגר מדיני ותרבותי מן המעלה הראשונה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-sebolg - https://tinyurl.com/karny ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד