גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה לשלם מס לא מוצדק?

מדיניות המיסוי של משרד האוצר לגבי שווי שימוש ברכב פוגעת בציבור הרחב

מכוניות / צילום: שאטרסטוק
מכוניות / צילום: שאטרסטוק

מדוע בחרה מדינת ישראל להעניש את העובדים באמצעות קנס גורף בגין השימוש ברכב חברה? התשובה פשוטה - כי היא יכולה. המדינה מחייבת אותנו לשלם מס גבוה על שימוש ברכב, כאשר היא יודעת שרק חלק קטן מאיתנו צריך לשלם סכום כה גבוה. למה שהמדינה תתאמץ ותפעיל מנגנון חכם, שבודק מה ההטבה האמיתית לעובד ומה המס הספציפי בגין הטבה זו? הכי קל זה לחייב את כולם במקסימום.

"רכב חברה" כבר מזמן אינו מותרות ובפועל זה גם מזמן לא חלום של כל עובד. כמות השעות שבהן אנו מבלים בפקקים ותשלום מופקע של מסים אמור לעודד עובדים רבים להחזיר את רכב החברה ולעבור לשימוש בתחבורה ציבורית. אבל בפועל זה לא קורה. אין תשתיות הולמות (למרות השיפור בשנים האחרונות) וכמות כלי הרכב רק עולה משנה ולשנה. סיבה אחרת היא שאנחנו מפונקים ורוצים רכב משלנו, אנחנו רוצים רכב טוב, יותר חדש מהרכב של השכן.

וכך, המדינה מנצלת את הרצון שלנו ברכב צמוד, לגביית מסים ענקית. גם מכאלו שלא צריך לגבות מהם מס. ציבור גדול של עובדים שמשתמשים ברכב לצורכי עבודה נדרש לשלם את מלוא שווי המס כמו כל עובדים. איפה ההיגיון? מי שמשתמש ברכב בשימוש פרטי רחב, צריך אמנם להכיר בהטבת הרכב הכנסה ו"לסבול" ממיסוי משמעותי. אבל עובד שמשתמש ברכב רוב הזמן לצורכי עבודה, לא נהנה מהטבה אמיתית ואין זה מוצדק לרשום לו הטבה גבוהה (כתוצאה משימוש ברכב) ובגינה לשלם מס גבוה.

ושימו לב למספרים - 1,000 שקל ישלם עובד המשתכר 10,000 שקל בחודש (והסכום גדל לשכר גבוה יותר) זהו גובה המס ללא קשר אם הרכב הוא חדש או ישן, ללא קשר אם הרכב מלא בציוד שמונע שימוש בו כרכב בפרטי, ללא קשר אם מנוהל מעקב אחר שעות העבודה, וללא קשר אם הרכב משמש 100% לעבודה או בשיעור קטן לעבודה. 1,000 שקל מיותרים ולא מוצדקים

אז אם זה כל-כך הגיוני, למה המדינה לא משנה את שיטת המס? ובכן, התירוץ זה קושי לבדוק מתי הנסיעה היא פרטית ומתי היא לצורכי עבודה. אבל נראה שהחשש האמיתי משינוי החוק האחיד, נובע מאיבוד שליטה על מקור הכנסה כה גדול. וכן המדינה גם חוששת מדיווחים כוזבים.

אבל אין תירוצים. המדינה חייבת להגדיר מחדש את מדיניות שווי השימוש ברכב חברה ולאכוף טכנולוגית את סוג השימוש ברכב (עבודה או פרטי). המדינה צריכה לזכור שהמס צריך בראש וראשונה להיות אמיתי וצודק. אחרי הכול, הכוונה של המדינה היא לא להשליט מס גבוה כדי להעשיר את הקופה, הכוונה הבסיסית של המדינה היא לגבות מס צודק ואמיתי על רווחים (והטבות) של העובדים, של חברות ושל משקיעים.

ברגע שמדינה מתנהלת בצורה לא צודקת ולא נכונה מול ציבור גדול, היא מעודדת את אותו ציבור לפעול בצורה דומה. באותה מידה שאסור להעלים מס, כך צריך להיות בכיוון ההפוך - אסור להטיל מס גבוה ולא מוצדק. אז תמיד מתקיימים דיונים בנושא, ו-ועדת הכספים לפעמים מתערבת, אך אין זעקה גדולה של הציבור הפראייר. ציבור שמשלם 1,000 שקל בחודש (יותר מקוטג'). כשזה יקרה, המדינה תבטל המס הזה.

■ הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ יישום. 

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים