גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים בוחנת איך חוק המזון השפיע על התחרות

3.5 שנים אחרי שנכנס לתוקף ועל רקע הביקורת בשוק, רשות ההגבלים בוחנת כיצד השפיע החוק ששינה את מערכת היחסים בין הקמעונאיות לספקים ● חטיבת התחרותיות ברשות פנתה לאחרונה לרשתות הגדולות בדרישה שיעבירו לה נתונים

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

3.5 שנים לאחר כניסת חוק המזון לתוקף, רשות ההגבלים העסקיים בוחנת כיצד השפיע החוק על התחרות בענף, ואף החלה לאסוף נתונים עבור עבודת מחקר בנושא - כך נודע ל"גלובס". מדובר בחוק ששינה מקצה לקצה את מערכות היחסים בין הקמעונאיות לספקים בכל החזיתות, והייתה לו השפעה אדירה גם על האופן שבו מתנהלים השחקנים בענף המזון.

במסגרת המחקר, ל"גלובס" נודע כי חטיבת התחרותיות ברשות ההגבלים העסקיים, בראשותה של מיכל הלפרין, בוחנת נושאים שונים בחוק, ואף פנתה בימים האחרונים לרשתות הקמעונאות הגדולות בדרישה להעביר לה נתונים בנושא. בין הנתונים שנאספים בשלב הנוכחי: עלויות העמידה בחוק המושתים על הרשתות, נתונים בנוגע לניהול המדפים באמצעות פלנוגרמה (פריסת המוצרים על המדף) וסדרנות הספקים ועלות איסוף המידע שמחויב לעבור למאגר המחירים הממשלתי.

עוד נודע כי אחד הנושאים שייבחנו במסגרת המחקר הוא ההשפעה של המעבר לסדרנות עצמית. מדובר בנושא שהרשות עוסקת בו מתחילת שנות ה-2000, לאחר שמצאה כי הסידור על המדפים מושפע מתגמול שמקבל הסדרן מהספק וכך נוצר חשש לדחיקה של מוצרי ספקים אחרים, בעיקר קטנים יותר, מהמדפים. במסגרת החלטה של הממונה הקודם, דיויד גילה, שנכנסה לתוקף ב-2016, נאסר על ספקים גדולים לסדר מדפים ברשתות השיווק. ואולם, לפני מעט יותר משנה נכנס לתוקף תיקון זמני שקובע כי ספקים גדולים יוכלו לחזור ולסדר מדפים ברשתות הגדולות בתנאי שלא יחרגו מהפלנוגרמה, כלומר תכנון המדף שמוכתב על-ידי הקמעונאי.

ואולם, זו אינה הסוגיה היחידה שעוררה ועודנה מעוררת מחלוקת בקרב הגורמים השונים בענף הקמעונאות שקשורה לחוק המזון. גם נושא שקיפות המחירים הציף חילוקי דעות ביחס לשאלה האם הוא מיטיב עם הצרכנים או בעיקר עם הקמעונאים.

במסגרת חוק המזון נדרשים כל הקמעונאים הגדולים לדווח מדי שעה, כלומר בזמן אמת, את מחירי כל המוצרים שנמצאים על מדפי הרשת למאגר נתונים ממשלתי. כיום קיימות כמה חברות שפועלות בתחום ש'מתרגמות' את הנתונים הללו לצרכנים, דוגמת פרייסז ומיי סופרמרקט.

עם זאת, לא ממש ברור האם הצרכנים משתמשים ונעזרים באפליקציות הללו ועד כמה הן שינו את הרגלי הקנייה שלהם, אולם מה שכבר ברור הוא שהן שינו את הרגלי הפעולה של הקמעונאים. אם בעבר רשתות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, מגה-יינות ביתן, ויקטורי ואחרות היו נדרשות להעסיק צוות של סוקרים שיגיע פיזית מחנות לחנות ויאסוף עבורן נתונים על מחירי מתחרים, בייחוד באזורי תחרות בהן פועלות רשתות מתחרות - הרי שהיום אין כל צורך בכך. הקמעונאיות כיום נסמכות על מאגר המחירים שמאפשר להן (בזכות האלגוריתמים החכמים) לשנות את התמחור בלחיצה.

כך למשל, קמעונאי ששוחחנו איתו ציין כי הוא בוחן את המחירים ומתכוונן עם רמת התמחור למחיר הנמוך ב-5% מהרשת המובילה במתחם, זאת כדי להיתפס בבדיקות ובהשוואות כזול יותר.

"עם החוק או בלעדיו היינו נהנים מתחרות"

יובל אליעז, ראש תחום תחרות והגבלים עסקיים ב-BDO, התייחס לבדיקה של הרשות בשיחה עם "גלובס" ואמר כי "מדובר בבדיקה מתבקשת 3.5 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף. בעיקר מתבקש לברר איך השפיע החוק על התחרות בין רשתות השיווק ועל הספקים השונים ועל הכניסה של ספקים חדשים לענף. אני חושב שהבדיקה תגלה שהלחצים התחרותיים שמופעלים בענף הם כל-כך משמעותיים, שעם קיום החוק או בלעדיו היינו נהנים מהתחרות העזה ששוררת כיום בענף הזה".

אליעז מוסיף כי "החוק כיום מטיל עלויות משמעותיות על הספקים והרשתות, החל מהחובה לשלוח את הנתונים למאגר השקיפות, וכלה בעובדה שיבואנים צריכים להתאים את האריזות לחוק בארץ ולא כפי שזה באירופה".

נציין כי הלפרין מעולם לא נחשבה לתומכת נלהבת של החוק שנחקק טרום תקופתה, אך לאורך הדרך היא שידרה שהרשות תמשיך לאכוף אותו כל עוד הוא קיים. עם זאת, נראה כי לאורך זמן הרשות מנסה להבטיח ודאות גדולה יותר לשחקנים בשוק - בין אם באמצעות פטורים כוללים ובין אם על-ידי הבטחת ודאות רגולטורית גבוהה יותר לרשתות ולספקים דרך סידור המדפים. ואולם, אם הרשות תגלה שההשפעה של החוק אינה גבוהה, ניתן להעריך שנמשיך ונראה מאמצים נוספים להגברת הוודאות הרגולטורית.

בעבר אמר אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, בראיון ל"גלובס", כי מבחינתו מאגר המחירים הוא כלי לתיאום מחירים בחסות החוק. "באנגליה ביטלו את המאגר הזה בדיוק מהסיבה הזו", אמר אז וסיפר כי "הבוקר ספק מסוים שלח לי צילום מסך של מחיר של מוצר שבו רואים שכולם העלו מחירים, ורק אני לא. הוא אפילו לא צריך לכתוב מילה, רק להעביר לי את הצילום. ומה את חושבת שאני אעשה? גם אני אעלה את המחיר. למה שכולם יעלו ואני אשאר מאחור?". כיום רביד כבר התרגל למציאות של החוק ומתמודד גם עם היתרונות וגם עם החסרונות הגלומים בו.

תולדה של המחאה החברתית ב-2011

וכיצד נכנס החוק לחיינו? חוק המזון הוא תולדה של המחאה החברתית שהתעוררה ביולי 2011 בשל יוקר המחיה. במוקד המחאה עמדה אמנם גבינת הקוטג' ששימשה כסמל להתייקרות חסרת רסן, אבל היא השליכה על תחום מוצרי הצריכה כולו. החוק נחקק במטרה לעודד תחרות בין קמעונאים וספקים, ובכך להוביל להורדת מחירים.

התחרות, לפי החוק, תוכל להתקיים על רקע ריחוק מלאכותי במידה מסוימת בין רשתות גדולות (לפי החוק הוגדרו 20 רשתות) ובין ספקים שמוגדרים כגדולים, למשל בשורת התמחור, כך שהם מנועים מהעברת מחיר מינימום למוצריהם, או לגרום לסידור מדפים שיתעדף את מוצריהם. עוד קיווה החוק כי שקיפות מחירים לצרכן באמצעות מאגרי מחירים תוביל לתחרות. סעיף חשוב בחוק מתייחס לסמכות שהוא העניק לרשות ההגבלים העסקיים להטיל קנסות על המפרים.

מטרותיו של החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2015, היו, בין היתר, לעודד תחרות בין קמעונאים וספקים באמצעות יצירת הפרדה - במידת האפשר - בין הקמעונאים לספקים הגדולים, הורדת מחירים בשוק המזון, חיזוק והבלטה על המדפים לספקים קטנים, צמצום כוחן של הרשתות הגדולות ושקיפות מחירים לצרכן על-ידי חובת דיווח מחירי מוצרים למאגר של המדינה.

נקבע כי ההחלטה מיהו ספק גדול תינתן בידי הממונה על ההגבלים העסקיים ברשימה שתדווח מדי שנה ותגדיר ספקים, כלומר יצרנים, מפיצים ויבואנים שמכרו בסכום של מעל מיליארד שקל בשנה לקמעונאים. הספקים הגדולים והרשתות הגדולות נדרשים לדווח מדי שנה לממונה על היקפי המכירות שלהם, והספקים לא יוכלו להתערב במחיר לצרכן שיקבע על-ידי הקמעונאי.

עד כניסת חוק המזון לתוקף, הספקים היו כוללים במחירונים לרשתות גם מחיר מומלץ לצרכן, אך במסגרתו נאסר עליהם לעשות זאת, למעט מקרים של הוזלה לצרכן.

ברשות ההגבלים אישרו את קיום המחקר ואת איסוף הנתונים.

מטרת חוק המזון:

■ הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה

■ הפחתת המחירים לצרכן

אמצעים:

■ הפרדה בין הספקים והקמעונאים הגדולים

■ איסור על ספק גדול לסידור מדפים שנותן עדיפות למוצריו והיצמדות לתכנון של הרשת

■ איסור לספקים לקבוע מחיר מינימום לצרכן

■ הקמת מאגר שקיפות מחירים עם חובת דיווח לרשתות

למעט במקרי הוזלה

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"