זאב ביילסקי / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל משרד הפנים וראש עיריית קריית ביאליק תקפו היום (ב') את תוכנית הסכמי-הגג במסגרת דיון בוועדת הפנים של הכנסת. הדיון שהתקיים בוועדה עסק במימוש הסכמי-הגג ברשויות השונות והשקעה בתשתיות ותכנון לאור הבינוי המאסיבי הצפוי המסגרת תוכנית הסכמי-הגג.
"30 רשויות חתמו על הסכמי-גג. התמהיל בין מגורים לתעשייה ומסחר יוצר בעיות. העיריות לא יכולות לספק את השירותים. כשחריש הפכה מרחוב לעיר, האוצר ישב אתנו, כי הבין שצריך לסייע כשבונים עיר שלמה. יש כאן התגייסות לטובת משבר לאומי. במקום להתבצר, שבו אתנו. אנו יודעים להעריך את הנזק. דרוש מימון ביניים", כך אמר מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, בדיון.
נזכיר כי גם בעבר תקף כהן את התוכנית כאשר אמר במספר הזדמנויות כי הסכמי-הגג מתמקדים בהגדלת היצע יחידות הדיור ללא עיסוק מספק בשאלה האם הערים יוכלו לקלוט את התושבים החדשים.
עוד אמר כהן בעבר כי כל הסכם-גג צריך לכלול פרק מוניציפלי מיוחד שינתח את מצב הרשות וימנע מצב בו רשות מקומית תתדרדר לגרעון בעקבות ההסכמים.
גם ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, הלין על הסכם-הגג שנחתם בעירו: "אנו העיר הרביעית שחתמה על הסכמי-גג, עוד בתקופת יאיר לפיד", אמר דוקורסקי, "הבעיה המהותית היא היחס שבין תעסוקה למגורים. היינו ביחס של 11 ועם יישום הסכם-הגג ירדנו ל-9 ועומדים לרדת ל-7. עשר שנים התנהלנו באופן מאוזן, ועכשיו ניקלע לגירעון של 30 מיליון שקל. תושבים עולים כסף. אנו זקוקים למיליון מ"ר תעשייה. היום יש 450 אלף מ"ר. נגיע מקסימום ל-600-700 אלף מ"ר, כי אין מקום. זה עלול להוביל לקריסה. היום, כל מכרז שיווק שנכשל - אני מרוצה. זה נותן לי אוויר לנשימה. הסכמי-הגג הם מלכודת דבש".
לצד הביקורת על הסכמי-הגג, מצדו השני של המתרס עמדו היום נציגי מטה הדיור באוצר שפרטו כיצד התוכנית מתקדמת. "ההשקעה התקציבית בתשתיות ברשויות שיש להן גידול עתידי חסר תקדים", כך אמר אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים באוצר בדיון, "בכל שנה יש תקציב של 3 מיליארד שקל לפיתוח, 3 מיליארד נוספים בתקציב משרד השיכון לפיתוח, 9 מיליארד לתחבורה, 300 מיליון לפתרון לחסמי דיור. יש תוכנית חומש של 17 אלף כיתות, שזה 17 מיליארד שקל בתיעדוף לרשויות שיש בהן צמיחה בדיור. כל שנה ניתן מענה לגידול. בנוסף, בשוטף, בארבע השנים האחרונות יש תוספת משמעותית לתקציב משרד הפנים - 600 מיליון למענקי איזון, 150 מיליון לרשויות סובבות נתב"ג, החל משנת 2018. 200 מיליון תמריץ למתן היתרי בנייה".
זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור החדש שהחליף את אביגדור יצחקי, אמר בדיון כי "צריך למצוא מכניזם שלא להעניש רשות מקומית שעולה בדירוג הסוציו-אקונומי. אם עמידר מכרה 100 דירות לתושבים שגרים שם 30 שנה, הם הופכים לבעלי דירות, העיר עולה בדירוג הסוציו-אקונומי, ונשללות ממנה הטבות. חייבים לתת לעיר כזו כמה שנים להתארגן. בעניין תשתיות, כסף זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא תכנון שלוקח יותר מדי זמן. החסם העיקרי לדיור הוא תחבורה. המטרו של גוש דן יעלה מיליארד שקל לק"מ, ומדובר על 120-150 קילומטר. יש מקומות בהם גילינו שהחסם הוא שחסרים בודקי תוכניות, ואת הבעיה הזו נפתור".
ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "תן לראש רשות עוד 100 משפחות, הוא צריך לספק להן שירותים. הארנונה לא מספיקה. אתם רוצים עוד פעם גטאות? הסכמי-הגג הם לא דין אחד. לכל עיר צרכים משלה".
יוסי צרפתי, מנכ"ל המשמר החברתי, התייחס לסוגיית שיתוף הציבור ואמר שהיא חיונית במיוחד בתחום הסכמי-הגג: "איפה שיש שיתוף ציבור יש פחות בעיות. להסכמי-הגג יש השפעה דרמטית, ולכן חייבים לשתף את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות. בנהריה בישיבה של חצי שעה הוחלט על עשרת אלפים יחידות דיור. הולכים להפוך את העיר. צריך להתנות חתימה על הסכם-גג בדיון עם ועדי שכונות. אי-אפשר שהתושבים פתאום מתעוררים למציאות חדשה".
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש, אמר הדיון כי "מספרי המאקרו מצוינים, אבל צריך לראות לאן התקציבים הלכו. האם יש לאוצר תשובה לקריית ביאליק? אני פונה לראשי הערים, אם יש בעיות ספציפיות, אנו נהיה כלי לתווך ולמצוא פתרונות. אני רואה נכונות באוצר. אנו לא רוצים להגיע לקריסה. יש בעיה עם מעונות לפעוטות ועם בתי כנסת שאינם מתוקצבים על ידי המשרדים הממונים בהסכמי-הגג".