לא רק למען הצלת הנחקר הראשי
אחרי שיסתיימו האמירות למה בדיוק אמרה שרת המשפטים איילת שקד את שאמרה, ותסתיים ההתלהמות שזה הכול בעבור ולטובת הצלת הנחקר הראשי, כלומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, תישאר המציאות כמות שהיא. זכויות האזרח כאן דומות לאלה שבמדינות שאנחנו מכנים ביהירות "פרימיטיביות".
הנה 10 עובדות:
ישראל בשיא עולמי של מספר מעצרים לנפש.
80% מהמעצרים, גם הממושכים, אינם מסתיימים בכתבי אישום.
80%-90% הרשעות בבתי המשפט (הפער נובע מהתייחסות להסדרי טיעון). ההערכה היא שזה נובע מהעובדה שאחד ממסלולי הקידום המועדפים בפרקליטות - התביעה הכללית - הוא מעבר לשיפוט.
בבתי המעצר מתהלכים ג'וקים, כינים ועכברושים על המיטות. זהו אחד מאמצעי הלחץ.
עצורים מובלים לבית המשפט כשהם אזוקים, בדרך-כלל גם בידיים וגם ברגליים, אפילו כשאינם נחשבים למסוכנים, לא לעצמם ולא לסביבתם.
הצעות חוק לחובת נוכחות עורך דין בחקירה, על-פי בחירת הנחקר, עולות בכנסת יותר מעשור (חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון), ובכל פעם הן נדחות בלחץ הפרקליטות והמשטרה.
הצעת חוק "פרי העץ המורעל", לפסילת ראיות שהושגו באמצעי לחץ פסולים - הונחה בוועדת חוק חוקה ומשפט באוגוסט 2015, ומאז חברי-הכנסת והפרקליטים מתווכחים איך לדחות ולהעלים אותה.
המשטרה והפרקליטות אינן מעבירות לנחקרים בעת סיום המהלכים, כל מסמך המאשר את סיום החקירה, מה שיאפשר להם לקבל "תעודת יושר", ולדעת שהכול הסתיים. אלה שהעזו וביקשו, גם שנים אחרי ששוחחו לאחרונה עם חוקר או פרקליט, קיבלו זימון לחקירה נוספת בטענה שנכנס חומר מודיעניי חדש.
המשטרה והפרקליטות מבצעות מניפולציות תקשורתיות ברמות שמחסלות את שארית זכויות האזרח.
פרקליטים ושוטרים, וגם שופטים, אינם נותנים את הדין על מעשים נפסדים. מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), נציבות הביקורת על מערך התביעה ונציבות תלונות הציבור על שופטים - מכסות יותר מאשר חושפות ומרתיעות.
