השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט
"יש לבצע רוויזיה בחוק חדלות הפירעון החדש לפני כניסתו לתוקף" - כך אמר היום (ב') נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, במושב שעסק בהיבטים ומשמעויות באחריות נושאי משרה על-פי חוק חדלות פירעון החדש שצפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2018.
המושב עבר מהר מאוד "לזירת" התגוששות בין הנשיא אורנשטיין מצד אחד לבין כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקובי וחבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי מהצד השני, בכל הנוגע למינוי בעל תפקיד לחברה בהליך חדלות פירעון.
נושא מינוי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון זכה לביקורת רבה במהלך השנים, בין בתקשורת ובין בקרב קהיליית עורכי הדין, בין היתר בשל העובדה שלמרבית תיקי חדלות הפירעון הגדולים ממונים פעם אחר פעם אותם בעלי תפקיד על-ידי בתי המשפט השונים.
החוק החדש מנסה להתמודד עם הביקורת ומצמצם הלכה למעשה את סמכות בית המשפט במינוי בעל תפקיד כאמור.
סעיף 33 בחוק החדש קובע כי בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, שימונה מתוך רשימת נאמנים שגובשה. לפי הוראות הסעיף, הממונה (כונס הנכסים הרשמי) ימליץ לבית המשפט על מספר מעומדים שמספרם לא יפחת מ-3 ולא יעלה על 5, מתוך אותה רשימת נאמנים שתגובש על-ידי ועדה ציבורית, בה יישבו שופט מחוזי בדימוס, נציג הכנ"ר, נציג לשכת עורכי הדין ועוד.
נראה כי לפחות בכל הקשור לתגובת השופט אורנשטיין, הנגיסה בסמכות בית המשפט אינה עוברת בשקט. הנשיא קרא למחוקק לתקן את החוק החדש בכל הנוגע למינוי בעל תפקיד ובכלל זה את הסעיף הנוגע להעברת שמות המועמדים למינוי ההליך על-ידי הכנ"ר.
עוד ציין הנשיא כי הוא צופה "בעייתיות רבה" ביישום הסעיף, וזאת, בין השאר, "כי מינוי בעל תפקיד הוא דבר שהוא חשוב ביותר להצלחת ההליך, ובית המשפט צריך לסמוך על בעל התפקיד שהוא מינה", כאשר החוק החדש "מכתיב לבית המשפט מי ימונה".
הנשיא הוסיף כי אמנם הסמכות לבחור בעל תפקיד שאיננו בין המועמדים שהציג הכנ"ר נשארה בידיו של בית המשפט. עם זאת, התוצאה במקרה כזה תהיה שבית המשפט "יצטרך למצוא תירוצים למה ראובן, שמעון ולוי אינם מתאימים". "היעלה על הדעת שבית המשפט צריך להעליב אדם כי הוא לא מתאים לשמש כבעל תפקיד בתיק כזה או אחר?", שאל הנשיא.
בדבריו התייחס אורנשטיין גם לתוצאה אפשרית של הותרת שיקול-הדעת בידי הכנ"ר, והיא "לחצים שיופעלו על הכנ"ר", תוך שהוא מציע להשאיר את המצב הקיים במינוי בעל תפקיד.
ח"כ סלומיאנסקי הגיב ואמר כי דווקא בנושא זה הוא "לחץ" לשינוי. הסיבה לכך, לטענתו, היא פשוטה: "לפחות ברושם הכללי, נדמה היה שיש קאדר מצומצם של עורכי דין שנבחרים לשמש כבעלי תפקיד בתיקים הגדולים והמכובדים, ששם לפי הסכומים שביקשו ומה שאושר, שם יש את העניין".
חבר הכנסת לא התעלם מדבריו של אורנשטיין וציין כי הוא מבין שבית המשפט מעדיף לסמוך במינוי בעלי תפקיד על עורכי דין שהוא כבר מכיר, "ולכן בפירוק גדול הוא יפנה למי שהוא מכיר". יחד עם זאת ציין סלומיאנסקי כי כך ייוותר המצב ש"יתר עורכי הדין לא יזכו להתקרב ל'דבש'".
סלומיאנסקי ציין כי הטעם שעומד מאחורי צמצום סמכות בית המשפט בנושא זה הוא הרצון "לאפשר לעוד עורכי דין להיכנס לתמונה במדורג".
הכנ"רית, עו"ד סיגל יעקובי, הסכימה עם הנשיא אורנשטיין "כי גם לחץ על הכנ"ר הוא לא בריא". יחד עם זאת היא הבהירה כי מי שיבחר את חמשת המועמדים לשמש כבעל תפקיד שיועברו לבית המשפט, הוא המחשב.
האתגר הגדול מבחינתה של יעקובי "הוא לייצר קבוצות של בעלי תפקיד לפי רמת מיומנות וניסיון שתהיה תמימות-דעים לגביהם".
כמו כן, הכנ"רית בחרה שלא להיתמם וציינה כלפי הנשיא אורנשטיין כי "חלק מהביקורת שבגללה בא המחוקק וקבע את הצורה הזו מופנה גם לבית המשפט, והיו גם תלונות על התנהלות של שופטים בבחירת בעלי תפקיד".
במושב השתתף גם שופט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר, שהתייחס לראיון שנערך ב"גלובס" בחודש שעבר עם פרופ' חיים לוי, ששימש בעבר כדירקטור בבנק לאומי, במסגרתו ציין לוי כי "הממשל התאגידי רקוב, וברגע המבחן הדירקטורים שותקים".
פרופ' דנציגר טען כי הוא אינו שותף למסקנותיו של פרופ' לוי. "אני לא שותף למסקנה של פרופ' לוי שיש לנו ממשל תאגידי רקוב, ושהדירקטורים לא עושים את עבודתם", אמר. הוא הדגיש כי לדעתו "יש לנו ממשל תאגידי מתפתח, מתקדם ומתחדש, ראוי ותקין".
עוד נושא שעלה במהלך המושב הוא המטרה העיקרית של חוק חדלות הפירעון החדש, והיא כאמור "שיקום".
השופט אורנשטיין ציין כי "החוק מביא בעצם מספר בשורות, סוף-סוף יש הלימה בנושא חדלות פירעון. עכשיו יש חוק אחד סדור המהווה מקור לכל החקיקה בתחום".
בשורה שנייה, לפי אורנשטיין, "היא נושא השיקום". יחד עם זאת, הנשיא הזהיר משכחת הנושים ואמר: "אסור לשכוח שבצד השני יש מישהו שנפגע".
במשתמע וגם במפורש, נראה כי חרף קולות התרועה בהם חוקק החוק החדש, קיימות בחוק "הכבד יותר ב-20 השנים האחרונות" (לפי ח"כ סלומיאנסקי) מספר בעיות או לפחות נושאים הדורשים ליבון נוסף, ונראה כי לא בכדי קרא אורנשטיין לבצע "רוויזיה בחוק".