מוסקבה / צילום: GettyImages - Artyom Geodakyan
לפי המידע שמגיע מסוכנויות הנסיעות שמוכרות בישראל חבילות נופש וכרטיסים למונדיאל, מרבית ההזמנות אם לא כולן מתרכזות בשלוש ערים ברוסיה. מוסקבה הבירה - שבה גם יתקיימו המשחקים המרכזיים, סנט פטרסבורג - אחת הערים המפורסמות ביופיין ברוסיה ובעולם, וסוצ'י - עיר החוף על הים השחור, שנעשתה מוכרת אחרי שאירחה את אולימפיאדת החורף האחרונה ואחרי שהתגלתה כאתר הנופש החביב על הנשיא ולדימיר פוטין.
שמונה הערים האחרות שמארחות את המשחקים הן עלומות למדי לתייר הישראלי (והמערבי) הממוצע, אבל זה ממש לא אומר שמדובר בחורים נידחים ולא מעניינים. נהפוך הוא - זו הזדמנות להכיר מקומות חדשים, רבים מהם ערים מעניינות ויפות שבדרך כלל לא מגיעים אליהן תיירים מערביים, וחבל. שילוב של לפחות אחת מהן בחבילה השגרתית למוסקבה או סנט פטרסבורג יכול לשדרג נסיעה להרפתקה מסקרנת. כל הערים המארחות השתדרגו לקראת המשחקים, בנו או שיפצו תחנות רכבת, אצטדיונים חדשים וגדולים (חלקם יפים מאוד), בתי מלון ועוד.
הרוסים פיזרו את המשחקים על פני 11 ערים, לפי מפתח גיאוגרפי: מרכז (מוסקבה), צפון (סנט פטרסבורג וקלינינגרד), אזור הוולגה (קאזאן, סמרה, ניז'ני נובגורוד, וולגוגראד וסרנסק), דרום (סוצ'י, רוסטוב על הדון) ויקטרינבורג, למרגלות הרי אוראל. הרוסים כמובן מעוניינים שהתיירים לא יגיעו רק לשלוש הערים המתוירות ממילא אלא יתפזרו ברחבי המדינה, ולכן הם משווקים כרטיס מיוחד, המקנה בין היתר, נסיעות בחינם בתחבורה הציבורית בתקופת המונדיאל בכל רחבי רוסיה. הכרטיס FAN ID שמו, הוא מעין "תג אוהד", ובין היתר הוא משמש תחליף לוויזה וככלי נגד חוליגנים ממדינות זרות (ראו כתבה נפרדת), וככזה הוא אטרקטיבי במיוחד לאוהדים המגיעים ממדינות שאין להן הסדר כניסה לרוסיה ללא אשרה. לבעלי דרכון ישראלי, הפטורים מוויזה, זה פחות משמעותי. כדי לקבל את הכרטיס צריך להציג אישור רכישת כרטיסים מפיפ"א.
אם אתם לא בעניין של כדורגל, כנראה עדיף לכם להגיע לרוסיה רק מהשנה הבאה. התשתיות המשודרגות יישארו, אבל הצפיפות והמחירים הגבוהים של בתי המלון כבר לא. מצד שני, בכל זאת במונדיאל יש אווירה קרנבלית בינלאומית עליזה, שגם מי שאינו חובב כדורגל עשוי להיסחף וליהנות ממנה, וזו בכל זאת חוויה מיוחדת. לשיקולכם.
מרכז: מוסקבה
מוסקבה - אם הם צריכים לבחור רק עיר אחת, רוב הנוסעים למונדיאל בוחרים במוסקבה. גם בגלל שהגמר הגדול ייערך באצטדיון לוז'ניקי בעיר, וגם בגלל מעמדה המיתולוגי - מימי הצארים, הקומוניסטים ועד האוליגרכים - מרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי, הדופק הפועם של רוסיה ואחת הערים העשירות בעולם. חוץ מזה, היא ידועה גם כיעד קולינרי עם מסעדות מסוגים שונים, חיי לילה תוססים, ברים ומועדונים. במונחים ישראליים נוהגים להקביל בין מוסקבה וסנט פטרסבורג לבין תל אביב וירושלים, כשמוסקבה בתפקיד תל אביב, העיר הבליינית יותר.
לא להחמיץ: מתחם הקרמלין - משכנם העיקרי של הצארים במשך מאות בשנים, מעוז השלטון הסובייטי בשעתו ומקום משכנו של הנשיא בימינו - משתרע על שטח עצום, ובו ארמונות, כנסיות ומבנים מרשימים. הכיכר האדומה על כנסיותיה (הידועה שבהן היא קתדרלת סנט בזיל, שרבים קוראים לה בטעות "הקרמלין") והמוזוליאום המפורסם של לנין, שם מונחת גופתו החנוטה; מדרחוב ארבאט הססגוני; תחנות הרכבת התחתית שנחשבת לאחת היפות בעולם, ממש מוזיאון תת-קרקעי; תיאטרון בולשוי, מוזיאון הק.ג.ב ועוד. אתרים יהודיים: בית הכנסת הגדול כוראל, שנפתח ב-1906 ושימש כמקום התכנסות ליהודים גם בתקופה שזה היה מעשה גבורה חתרני ומסוכן, ומוזיאון היהדות והסובלנות החדש יחסית (נחנך ב-2012).
צפון: סנט פטרסבורג וקלינינגרד
סנט פטרסבורג - משחקים רבים יתקיימו בסנט פטרבורג, הנחשבת לאחת הערים היפות באירופה. העיר השנייה בגודלה ברוסיה (ובעבר עיר הבירה שלה) והלב התרבותי של המדינה.
אם מוסקבה מגלמת את תפקיד תל אביב במשוואה הרוסית-ישראלית, אז סנט פטרסבורג היא ירושלים. עיר יפהפייה, עשירה בהיסטוריה ובתרבות. נמצאים בה כמה מהמוזיאונים החשובים בעולם. ההרמיטאז' הוא הידוע שבהם, אבל בהחלט לא היחידי.
סנט פטרסבורג ממוקמת בשפך נהר הניבה, ומתפרסת על פני 42 איים. מהנהר יוצאות תעלות רבות, שהקנו לעיר את התואר "ונציה של הצפון". כדאי מאוד לשוט על התעלות ולזכות במבט ייחודי על העיר, במיוחד בלילה, כשהכול מואר.
העיר כולה גדושה בארכיטקטורה מרהיבה, ארמונות, אתרים היסטוריים, גנים ופארקים. למעשה, מרכז העיר ההיסטורי כולו והמונומנטים שבו הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כדאי לצאת גם מתחומי העיר - במרחק של כ-30 ק"מ שוכן מתחם הגנים והארמונות פטרהוף, המעון הפחות-רשמי של פטר הגדול, מייסד העיר, התשובה הרוסית לוורסאי הצרפתית.
קלינינגרד - עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז באותו שם. למעשה זו מובלעת רוסית בין פולין לליטא, עם כחצי מיליון תושבים. העיר הייתה סגורה לתיירים עד 1989, ושימשה עיר אסטרטגית צבאית עקב קרבתה לנמל היחיד באזור שאינו קופא בחורף.
בימי הביניים הייתה קלינינגרד מבצר של האבירים הטבטוניים, אחר כך חלק מפולין, בהמשך חלק מגרמניה (פרוסיה) ונקראה קניגסברג. היא הייתה בשעתה גם אחת מברית ערי ההנזה, ברית של סוחרים בערי מדינה בצפון גרמניה ובאגן הים הבלטי, מהמבורג וברמן ועד קופנהגן וגדנסק - וכמו כל ערי ההנזה, גם היא דומה לאחיותיה, שכן הבנאים והאדריכלים עברו מעיר אחת לשנייה והציעו את שירותיהם.
לקראת סוף מלחמת העולם השנייה היא הופצצה קשות וחלקים גדולים ממנה הוחרבו. כשנכבשה על-ידי ברית המועצות בוצע בה טרנספר - האוכלוסייה הגרמנית-פרוסית, כחצי מיליון תושבים, הועברו לגרמניה המזרחית, ובמקומם יושבו כ-600 אלף רוסים. ב-1946, לאחר מותו של נשיא ברית המועצות מיכאיל קלינין, שונה שמה לקלינינגרד.
לא להחמיץ: ביצורים, מוזיאון ימי, מוזיאון אוניות (ובו דגמים מעניינים של ספינות, צוללות ועוד), מוזיאון הענבר, קברו של הפילוסוף עמנואל קאנט באי קטן הנקרא על שמו, מרכז קניות חדש והקתדרלה הפרובוסלבית המרשימה. היא אפילו בדרך לאצטדיון.
אזור הוולגה: קאזאן, סמרה, ניז'ני נובגורוד, וולגוגרד וסרנסק
קאזאן - עיר הבירה של טטרסטן, הרפובליקה הטטרית, היא מיזוג מעניין של מזרח ומערב, ואחת הערים הגדולות ברוסיה (כמיליון ורבע תושבים). זוהי עיר נמל גדולה, השוכנת על מפגש הנהרות הוולגה והקזאנקה, ואחת מהערים המתוירות ביותר ברוסיה. היא נחשבת כמעט ל"בירה השלישית", אחרי מוסקבה וסנט פטרסבורג. קאזאן היא גם אחת הערים הרב-לאומיות ביותר בשטח רוסיה ומתגוררים בה בני למעלה מ-115 לאומים ועממים שונים.
העיר נוסדה במאה ה-10 (ב-2005 חגגה אלף שנים להיווסדה) ושימשה כמרכז מסחרי על דרך המשי מאירופה לסין וסיביר. האומה הטטרית קיבלה עליה את האסלם במאה ה-10, ומאז כבש אותה הצאר איוואן האיום (במאה ה-16) והפך אותה לחלק מרוסיה, ניסו לנצר אותם בכוח שוב ושוב, ללא הצלחה. אפילו האיסור על בניית מסגדים (שהיה בתוקף עד המאה ה-18) לא הועיל. האסלאם שלהם נחשב מתון וסובלני.
הקרמלין של קאזאן הוא האתר המרכזי של העיר, והוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הבניין המרשים ביותר במתחם הוא המסגד הלבן והכחול של קול שריף (Kul Sharif), שיכול להכיל עד 6,000 איש. המסגד נבנה במקור במאה ה-16, אך נהרס ונבנה מחדש כעבור 500 שנה.
ניז'ני נובגורוד (Nizhny Novgorod) - עיר של כמיליון וחצי איש, שיושבת על גבעות במפגש הנהרות הוולגה והאוקה. למפגש הזה היא חייבת לא רק נוף מהמם אלא גם את עושרה ואת יופייה. בזכות המסחר שעבר דרכה והירידים המסחריים המפורסמים שהתקיימו בה, הפכה לעיר מסחר מרכזית.
היא הוקמה במאה ה-13, והחלק העתיק שלה יושב בתוך הקרמלין (בניגוד למה שחושבים רבים, קרמלין יש לא רק במוסקבה. פירוש המילה ברוסית "מצודה" או "טירה", והוא מתייחס לכל מתחם מבוצר וגדול הנמצא בערים רוסיות היסטוריות). הקרמלין, שנבנה במאה ה-16, מוקף חומת לבנים מבוצרת עם 13 מגדלי שמירה ותצפית אל הנוף היפה של הוולגה. לא סתם זכתה העיר להיכלל ברשימת אוצרות התרבות העולמיות של ארגון אונסק"ו. היא נחשבת לאחת הערים היפות והמסורתיות ברוסיה.
גם האצטדיון החדש שנבנה לכבוד המונדיאל נמצא ליד המרכז ההיסטורי, קרוב למפגש הנהרות המפורסם ולכיכר פוז'רסקי בלב העיר, שממנה יוצא המדרחוב הראשי של העיר, על בתי הקפה, התיאטראות, המוזיאונים והבתים היפים שלאורכו.
סמרה - על אף שרובנו בקושי שמענו עליה, סמרה היא העיר השישית בגודלה ברוסיה ובירת מחוז סמרה, והיא מרכז מוקד כלכלי, תעשייתי ותרבותי לא קטן. גרים בה כ-1,164,000 תושבים. זו עיר חוף יפה ומעניינת ויעד פופולרי לתיירות פנים ברוסיה. העיר העתיקה של סמרה בנויה בסגנון הרוסי האופייני לימי הביניים ומעניין להסתובב בה ולספוג את האווירה המיוחדת.
לא להחמיץ: הבונקר של סטאלין. (אפשר להיכנס אליו רק בקבוצות מאורגנות. מרכז המידע לתיירים של סמרה (TIC) מפעיל סיור מודרך של שלוש שעות טיול בסמרה (ברוסית) כל שבת אחר הצהריים, שכולל ביקור בבונקר. הטיול יוצא בשעת 13:00 מתחנת הרכבת של סמרה. כדאי לבקר גם ב"קוסמוס סמרה", מוזיאון חלל המספר את תולדות מרכז Kuibyshev כאחד ממרכזי תעשיית החלל והאווירונאוטיקה של רוסיה.
כיף גם לשוטט על טיילת לנינגרדסקאיה הנחמדה וב"רציף סמרה" (Samara Embankment) במרכז העיר - מתחם גדול להולכי רגל ולרוכבי אופניים באורך של יותר מחמישה ק"מ. נשקפים ממנו נופים מרשימים לעבר נהר הוולגה. אפשר גם לשוט על הנהר. בנוסף, בעיר מתקיימת גם סצנת חיי לילה לא רעה, עם הרבה מסעדות וברים.
וולגוגרד - העיר מוכרת יותר בשמה הקודם, סטלינגרד, שהתפרסם בזכות אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה. עד 1925 היא נקראה צאריצין, כמחווה לצאר, אבל בעקבות הכיבוש הסובייטי הוחלף שמה לסטלינגרד, כמחווה ליוזף סטלין. ב-1961, עם ההתנערות מהשלטון הסטליניסטי, הוחלף השם לוולגוגרד, עיר הוולגה. רבים חושבים שיש לחזור לשם הקודם, מתוך כבוד למורשת קרב הגבורה של סטלינגר. ב-2013 הגיעו לפשרה יצירתית: שם העיר יוחלף לסטלינגרד למשך שישה ימים בשנה, שבהם התחיל והסתיים הקרב המפורסם ותאריכים נוספים הקשורים למלחמת העולם השנייה.
העיר היא מרכז תעשייתי ותחבורתי חשוב ואוכלוסייתה מונה מעל מיליון תושבים. בעיר נמצאות חמש אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה נוספים. כאחת הערים הגדולות ביותר בדרום רוסיה, סמוך לחבלי צ'צ'ניה ודאגסטן, העיר מהווה יעד לארגוני טרור מוסלמיים, וסבלה מפיגועים והתקפות טרור, גם של מחבלים מתאבדים.
לא להחמיץ: תעלת הספנות וולגה-דון, גבעת מאמייב, שהייתה אזור קרבות עקוב מדם בקרב סטלינגרד וכיום ניצב בה הפסל "אמא מולדת", מוזיאון הקרב על סטלינגרד.
סרנסק - בירת רפובליקת מורדוביה שעל נהר אינסר, יובל של הוולגה, גרים בה כ-300,000 תושבים, והיא באמת עיר קטנה בלי יותר מדי אטרקציות. היא מפורסמת בכמות הפסלים שברחובותיה, בחיבה לתיאטרון ולאופרה (חמישה תיאטראות בעיר שדה קטנה זה לא מעט) ובכנסיות וקתדרלות, לחובבי הז'אנר. חובבי טבע וצפרות ייהנו מטיול פארקים מחוץ לעיר.
אחת האטרקציות יוצאות הדופן בעיר היא המסלול בעקבות השחקן הצרפתי ז'ראר דפרדייה. פוטין הציע לו כזכור אזרחות רוסית, והשחקן קפץ על המציאה ובחר מכל הערים שברוסיה דווקא את סרנסק. הוא גם בנה לתושבים מרכז תרבות, שנקרא על שמו.
דרום: סוצ'י, רוסטוב על הדון
סוצ'י - השוכנת לחופי הים השחור שבדרום-מערב רוסיה, שימשה מאז ומעולם כעיר נופש פופולרית, והיא גם אחד היעדים המועדפים על הנשיא פוטין, שמרבה לבלות שם את חופשותיו. חופי הים, הטיילת, הפארקים הירוקים ומזג האוויר הסוב-טרופי הקנו לה את התואר "הריביירה של רוסיה". הוסיפו לכל אלה גם הרים מושלגים, אתרי סקי ומרכזי אטרקציות לכל המשפחה ותבינו למה העיר כה פופולרית.
לא להחמיץ: הפארק האולימפי הוא ללא ספק אחד ממוקדי התיירות האטרקטיביים ביותר ותוכלו ליהנות בו משלל אטרקציות כמו פארק גלגיליות, הופעות על הקרח (בתשלום), קארטינג ופארק שעשועים. בנוסף, מומלץ להגיע למתחם עם רדת החשכה, אז פועלת במקום מזרקה מפוארת המספקת לעוברים ושבים מופע ססגוני של מוזיקה ואורות.
חובבי האקסטרים ייהנו בסקיי פארק - שבו אפשר ללכת על הגשר התלוי הארוך בעולם וגם לעשות קפיצת בנג'י ואומגה. יש גם אפשרות להתנסות במסלול מרוצי מכוניות פורמולה 1, ואם כל זה לא מספיק, סוצ'י היא גם עיר קניות ובילויים מצטיינת.
יקטרינבורג, הרי אורל - יקטרינבורג היא בירת מחוז אורל (Urals) שברוסיה. עם אוכלוסייה שמונה 1.4 מיליון איש, יקטרינבורג היא העיר הרוסית הרביעית בגודלה מבחינת מניין האוכלוסין, לאחר מוסקבה, סנט פטרסבורג ונובוסיבירסק. העיר שוכנת ליד הרי אורל (Ural Mountains), ליד גבול אירופה ואסיה, וברחבי העיר פזורים מונומנטים סמליים רבים המסמנים את הגבול.
לא להחמיץ: כנסיית על הדם, נבנתה בשנת 2003 במקום שבו הוצאו להורג הצאר ניקולאי השני ומשפחתו. גם המקום שבו הושלכו גופותיהם ביער הפך לאתר דתי של עלייה לרגל, עם קפלות מעץ לזכר משפחת רומאנוב. למקום יוצאים סיורי אוטובוסים לתיירים המוצעים ממש לפני מבנה תחנת הרכבת המרכזית.
יש גם מוזיאון אמנות מומלץ ואופרה ובלט, כמו בכל עיר רוסית שמכבדת את עצמה, אבל האטרקציה המקורית ביותר היא בית הקברות - Shirokorechenskoye Kladbishche שהפך לאתר תיירות בזכות עשרות קברים מהודרים של מאפיונרים, ועליהם תמונות ענק חקוקות באבן של חברי מאפיה רוסית לשעבר.
רוסטוב על הדון - אחת הערים העתיקות ביותר בממלכה הרוסית, וכיום עיר נמל תוססת. שפך הנהר דון שימש החל מזמנים קדומים כמרכז תרבותי ומסחרי חשוב. יש גם קשר יהודי מסקרן: בחפירות באזור נמצאו מצבות יהודיות מלפני 2,000 שנה. אזור רוסטוב היה גם חלק מממלכת הכוזרים (ממלכה מקומית שקיבלה עליה את היהדות במאה ה-8). בימינו רוסטוב היא מרכז של תרבות, עם שפע של תיאטראות, מוזיאונים, גלריות, מסעדות ופארקים. עיר יפה, משובצת באגמים, בגשרים, בתעלות ובאדריכלות ארט-דקו וניאו קלאסית וכמובן בכנסיות.
לא להחמיץ: רחוב פושקינסקאיה בעיר העתיקה, שדרה רחבה שבה יושבים ציירים שישמחו לשרטט פורטרט שלכם, דוכני מזכרות וגלידה.
טיולים מחוץ לעיר: מבצר אזוב, שבנו העות'מנים במאה ה-15, שם אפשר להלך על החומות והביצורים (כ-30 דקות נסיעה מהעיר), או ביקור בביתו של הסופר אנטון צ'כוב בעיר הסמוכה Taganrog (כ-40 דקות נסיעה מהעיר).
