ההבטחות של שר האוצר משה כחלון להגדיל את היצע הקרקעות למגורים כדי להוזיל את מחירי הדירות עלולות להיתקל בימים הקרובים במשוכה משמעותית, בשל סכסוך בין העובדים ובין ההנהלה במונופול הקרקעות של ישראל - רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הסכסוך נוצר בעקבות החלטת ההנהלה על שינוי מבני וייעול בתוך הארגון. במידה והצדדים לא יגיעו להבנות, עלולים העובדים לפתוח בשביתה שתעכב את הגדלת היצע הקרקעות לבנייה.
מנהל רמ"י עדיאל שמרון הכריז לאחרונה על שינוי ארגוני שבמרכזו חיזוק סמכויותיהם של מנהלי המרחבים על חשבון מנהלי החטיבות במטה המרכזי. שמרון מבקש לבצע את השינוי על סמך המלצות של חברת הייעוץ מקינזי ובעקבות מה שהוא הגדיר "סרבול וקושי בקבלת החלטות" בגלל ממשקי עבודה סבוכים, "המובילים בסופו של דבר לעיכוב בקידום נושאי הליבה של רמ"י".
בפועל, מדובר בהכפפת גורמי השרות וגורמי השמירה על הקרקע באופן ישיר למנהלי המרחבים העסקיים, במקום למנהלי החטיבות. השינוי אושר בהחלטת ממשלה המאפשרת לבצע "התאמות ארגוניות" במסגרת הרפורמה ברמ"י, והיישום שלו מתוכנן כבר ליום ראשון הקרוב.
הוועד ועובדים ברמ"י פנו בימים האחרונים להנהלה ובקשו להתייחס לשינויים הללו במסגרת הסכם עבודה קיבוצי, שהחתימה עליו מתעכבת ותוקפו פג לפני שנתיים (ומאז ועד סוף 2017 הובטח שקט תעשייתי בהסכם מסגרת עם ההסתדרות). מחלוקת נוספת בין העובדים ובין ההנהלה נוגעת להחזרת המוקד הטלפוני החיצוני לפניות הציבור לתוך עבודת רמ"י והפעלתו על ידי העובדים, מהלך המתחייב מפסק דין שניתן לאחרונה לבקשת ועד העובדים הארצי וההסתדרות. יש עובדים המציעים לדחות את קיום פסק הדין לשנה לצורך היערכות וגיוס עובדים חדשים, ואילו הוועד הארצי, בתמיכת ההסתדרות, דורש יישום מיידי.
ברפורמה מ-2009 שבה הוקמה רמ"י, הוכפפו יחידות השרות והשמירה על הקרקע ישירות למנהלי חטיבות בדרג הנהלת רמ"י. ההנמקה לכך הייתה, שמנהלי המחוזות יוכלו להתפנות ממשימות צדדיות ולהתמקד בליבת הפעילות, שהיא שיווקי קרקע.
שני הבכירים ברמ"י שמעמדם ייפגע בעקבות השינוי הם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ישראל סקופ ומנהל חטיבת השירות נסים מאברהם.
בדיון שנערך בנושא אתמול בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת התנגדה היו"ר שלי יחימוביץ’ למהלך ואמרה כי "מתחת לאף ובמחשכים מתקיימת רפורמה נוספת ברשות מקרקעי ישראל". יו"ר ועד העובדים, גיל אייזנשטיין קנה אמרה בדיון כי "לוקחים את הרפורמה שהוכיחה את עצמה ומחזירים את הרשות לימים ולמבנה של מינהל מקרקעי ישראל. דו"ח מקינזי לא הוצג לעובדים, והכל נעשה מתחת לרדאר. קודם עושים שינוי ואז העובדים יבינו מה קורה איתם?".
סקופ אמר בדיון, כי "השינויים עומדים בסתירה לדו"ח מבקר המדינה, משבשים את שיווי המשקל במבנה רמ"י, והם יפגעו בחטיבת השמירה ובעבודתה". לדבריו, הדרג המקצועי לא שותף בעבודת המטה שקדמה להודעת המנהל.
מרמ"י נמסר בתגובה: "הניסיון המצטבר שנרכש באופן מעשי, מאז יישום הרפורמה לפני 5 שנים, ובמסגרת בדיקה שנערכה ברשות בדבר מימושה, עלה - באופן טבעי - הצורך בביצוע התאמות ותיקונים קלים לשינוי הארגוני המהותי שבוצע.
"במסגרת זו אף הוזמן דוח של חברת מקינזי, חברה חיצונית מומחית ובלתי-תלויה, שהצביע על השינויים וההתאמות הנדרשים. הללו הובאו לאישור הממשלה וזכו לאישורה. כל זאת במטרה לטייב ולייעל את עבודת רשות מקרקעי ישראל, לשפר את השירות לאזרחים, את השמירה על מקרקעי ישראל ואת הגדלת היצע יח"ד ולקדם את מטרות רמ"י.
"ההתאמות המדוברות אינן פוגעות במעמד העובדים ובשכרם ואנו מנהלים עימם שיח שוטף לרבות פגישה שהתקיימה בימים האחרונים. יחד עם זאת מדובר בפעולות במסגרת אחריות ההנהלה לפעילותה השוטפת של הרשות".
בתוך כך, יו"ר ועד עובדי מטה רמ"י וירושלים, שלי ירמיהו, פנתה למבקר הפנימי של רמ"י עזרא גרינבאום ולבכירי הרשות, בבקשה לבדיקת ניגוד עניינים של יו"ר הוועד הארצי גיל איזנשטיין-קנה, המכהנת גם כסגנית המרחב העסקי מרכז. ירמיהו טוענת, כי כפל תפקידים כזה אינו מתיישב עם התקשי"ר, בו קיימת מגבלה על חברי ועד עובדים מלכהן בתפקיד "מנהל יחידה גיאוגרפית ברמת מחוז וסגנו". לדברי ירמיהו, "המצב לפיו סגנית מנהלת מרחב תשתתף במשא ומתן מול הנהלת הרשות תוך שהיא צריכה לייצג את העובדים, עלול להביא לקונפליקט ממשי".
איזנשטיין קנה אומרת בתגובה: "מדובר במיחזור תלונה שהוגשה לפני מספר שנים על ידי עובדת שהפסידה בבחירות. תלונות בנושא נבדקו על ידי גורמים מוסמכים ונדחו. לאחרונה ניתן פסק דין בהליך שניהלה ההסתדרות נגד ההנהלה אשר קבע כי האחרונה הפרה הסכם קיבוצי ואכף עליה קיום ההסכם. מיד לאחר מתן פסק הדין החלה ההנהלה לנקוט בצעדים חסרי אחריות אשר מדרדרים את האירגון. אין לי אלא להצטער כי להנהלה חברו גורמים בתוך הועד הפועלים ממניעים בלתי עניינים ומעצימים את הפגיעה בארגון בשעה רגישה זו. אלה לא ירפו את ידי ואני אמשיך לפעול לטובת העובדים והארגון".
עגלת הדיור עדיין מתבוססת בבוץ / דרור מרמור
בינואר 2015, רגע לפני חזרתו לפוליטיקה, הגיע משה כחלון לכנס איגוד השיווק הישראלי כדי להסביר כיצד הוא ינצח במהירות את משבר הדיור. "אני הולך לפרק את רשות מקרקעי ישראל", הכריז כחלון, "הרשות שולטת ב-94% מהקרקעות בישראל. חוץ מישראל, רק בקובה ובקוריאה זה ככה. יש לי תוכנית מסודרת ואני אהיה האשם אם הרשות לא תפורק".
תוכנית החירום שהציגה מפלגת כולנו ערב הבחירות פירטה את אותה תוכנית מסודרת לפירוק המונופול הוותיק: קרקעות רמ"י יימכרו בפטור ממכרז לרשויות המקומיות; קרן קיימת לישראל (12% מהקרקעות שמנהלת רמ"י) תתחיל לשווק את קרקעותיה בעצמה; נכסי 'רשות הפיתוח' (עוד 11% מקרקעות רמ"י) יעברו לניהול גופים פרטיים.
את מה שקרה בפועל כולנו מכירים. ארבעה חודשים לאחר מכן כחלון קיבל את המפתחות, והבין שבזמן שהשוק מצפה לפתרונות אינסטנט מהירים לצינון שוק הדיור שכבר עלה פי שניים מאז 2008, הוא לא יכול להסתכסך עם גוף מונופוליסטי, שגם מצויד כמובן בוועד חזק. כחלון ירד מהר מאוד מהעץ עם ציפור קטנטנה ביד: העברת הרשות ממשרד השיכון למשרד האוצר.
במשך 3 שנים היה לו שקט ורמ"י אפילו עבדה כמו מכונה משומנת, יחסית לעצמה. דווקא שינוי המומנטום בשוק הדיור, שהביא להחזרת הצבע לפניו של שר האוצר בעקבות שישה חודשים רצופים של ירידת מחירים, החזירה גם את הצבע ואת הביטחון לעובדי הרשות. אבל במקביל, הקושי הגובר והולך לייצר שיווקים מוצלחים - ב-2017 חזרו ללא הצעות 37% מהמכרזים שהוציאה המדינה- וההתנגדות הרחבה של ראשי הרשויות המקומיות לתוכניות השיווק המאסיביות של המדינה, הבהירו להנהלת רמ"י שהעגלה עדיין מתבוססת בבוץ והכריחו את ההנהלה לבצע התאמות בגוף האנכרוניסטי, שנפלו כפרי בשל לחיקו של הוועד הלוחמני.
ואם הרפורמה בחברת חשמל יכולה ללמד אותנו משהו, זה שכנראה שוב יאלצו שם למעלה לוותר לעובדים על חשבון רפורמות מתבקשות. הפתרונות החשובים כל כך לטווח הבינוני והארוך יאלצו להמשיך לחכות.