חברת החשמל / צילום: שאטרסטוק
דובר עליה זמן כה ממושך והנה בשיטת המקל והגזר צפויה הרפורמה לצאת לדרך והיא טומנת בחובה בשורות למשק האנרגיה בישראל ולכל אחד ואחד מאתנו בפרט. אז מה הבשורה הגדולה? עלויות הרפורמה מסתכמות בכ-7 מיליארד שקל כאשר מעל 6 מיליארד צבועים כעלויות פרישה לעובדים, כולל הוצאות פנסיה. אך מעבר לעלויות האלה, למשק צפויות תועלות לא מבוטלות הכרוכות בהתייעלות הצפויה של החברה, ובהסדרת התחרות בענפים מסורתיים וחדשים. כך למשל, תפחית החברה את פעילותה במקטע הייצור, שבו היא נחשבה עד כה כמונופוליסטית - תהליך, שללא ספק קורץ לשחקנים מקומיים ובינלאומיים וצפוי בטווח הארוך להביא להגדלת ההשקעות במשק החשמל.
בשלב הראשון, החברה תמכור את תחנותיה תוך 18 עד 60 חודשים, כשהאחרונה בהם היא רמת חובב. התחנות יימכרו ללא הסכמי הגז שנחתמו ב-2012 מול שותפות תמר. כאשר הערכות הן שהחברה צפויה לעמוד בביקוש לגז אליו התחייבה לפי תנאי ה-Take or Pay, שבהסכמים המקוריים. לצד פעילות זו, תקים חברת החשמל שני מחז"מים (תחנת כח במחזור משולב - המשלבת גז טבעי וקיטור) בהיקף כולל של 1200 מגה-וואט. מהלך זה נתפס כגזר ובכן, הנה המקל: בכדי לתמרץ את חברת החשמל לעשות כן, היא תצטרך למכור, באופן סופי את תחנת אלון תבור ולדאוג לפרסם את הליכי המכרז הנוגעים לתחנת רמת חובב. זהו תנאי חכם מבחינת הרגולטורים שראו לנגד עיניהם את הצורך שחברת החשמל לא תערים קשיים על היח"פים (יצרני חשמל פרטיים) ותשתף עימם פעולה.
בשלב השני, מקטע האספקה ישתנה ובמסגרת זו, תחל תחרות מסוימת מול צרכני תעשייה כבדים ובהמשך גם על הצרכן הסופי. כאן מדובר בתהליך מורכב - שלאורך זמן, יצריך רגולציה ומנגנונים תואמים, לרבות אמצעים לקריאת נתוני הצרכנים מרחוק ומערכי גבייה, שבלעדיהם לא תתאפשר תחרות במקטע זה.
בשלב השלישי, החברה תוכל להיכנס לתחומי ליבה שעד כה נחשבו "פרטיים" וסגורים בעבורה כגון: שירותי סייבר לצרכנים, פריסת עמודי טעינה לרכבים חשמליים ללא צורך בהיתר וכן אגירת חשמל. בכל העולם מדברים על אגירת חשמל ("ראמפ-אפ") והצורך בה בכדי לווסת את אספקת החשמל בעת הצורך. לפי החלטת הרפורמה, תוכל חברת החשמל ליהנות מיתרון מובנה ולהקים ולתפעל מתקני אגירה במסגרת תשתית רשת ההולכה וכך, לצבור ניסיון רלוונטי לקראת התמודדות עם אתגרי משק חשמל מבוזר.
הלב הפועם של החברה, ניהול המערכת, יעבור השתלה לגוף אחר. כך, חברת ניהול המערכת החדשה היא שתנהל את משק החשמל בשעת החירום ותקבע את סדרי העדיפויות בהתאם לצורך (משטר העמסה). החלטה זו תאפשר לחברת הניהול לפעול ללא ניגודי עניינים ובהמשך אף למכור גז טבעי ליתר היצרנים ולבסס שוק משני.
נראה שבטווח הקרוב רשות ההגבלים אמורה לשאת בתפקיד חשוב מאד, שכן, הממונה תידרש תוך מספר חודשים מועט לקבל החלטה עקרונית בדבר התחרות בתחום החשמל, צעד שצפוי להשפיע על השחקנים השונים במשק. מצד אחד הממשלה רוצה ליצור משק חשמל תחרותי ולאפשר את מכירת אתרי ייצור השונים מתוך 22 אלף המגה-וואט הזמינים, ומהצד השני השחקנים הקיימים במשק סובלים מהגבלה ענפית לא פשוטה על היקף החשמל אותו הן יכולות לספק. על כן, מוטב אם הממונה תקבל החלטה שתכלול את יעדי משק החשמל וההתפתחות הנדרשת בכושר הייצור ותביא בחשבון את הניסיון המקצועי שיש לשחקנים הקיימים. בכך תבטיח הממונה את קיומה של התכנות אמיתית למכירת אתרי הייצור של חח"י וליישום הרפורמה בפועל.
■ הכותבת היא בעלת ותק של עשור במשק האנרגיה ומלווה חברות בינלאומיות בפעילותן.