בנק דקסיה/ צילום: שאטרסטוק
בישראל יש כיום בנק מוניציפלי אחד - בנק דקסיה ישראל, שהוקם ב-1953 כבנק אוצר השלטון המקומי. עד היום בנק דקסיה ישראל ממוצב כבנק מספר 1 בסקטור השלטון המקומי בישראל, בהיקפי האשראי והפעילות שכוללים גם את תאגידי המים והביוב, חברות עירוניות וכו'. כלומר, דקסיה ישראל מתמקד במתן אשראי לסקטור הציבורי, ולא ללקוחות אחרים, לא עסקיים ולא פרטיים.
הקשר החזק עם מרכז השלטון המקומי ושיתוף-הפעולה הפורה נתן לאורך כל הדרך בשנים האחרונות יתרונות גדולים לבנק דקסיה, וגם אפשרות להיערך מבעוד מועד לאירועים שיכולים להשפיע על פעילותו.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר יומו הוא החקיקה בכנסת בהקשרים של השלטון המקומי בנושאים פיננסיים וכלכליים. למרכז השלטון המקומי יש יחידה מיוחדת בכנסת, שמלווה - כבר משלב ההצעה הטרומית - את כל הצעות החוק שקשורות אליו, כגון חוק "ייעוד כספי חינוך" שלא ניתן להשתמש בו כביטחונות להלוואות, חשבונות ייעודיים לתקציבי פיתוח, חוק תאגידי מים וביוב ושינויים תכופים בחוק זה.
הקשר החזק עם מרכז השלטון המקומי איפשר לבנק להיערך מבעוד מועד ולהשפיע - באמצעות הרשויות - בוועדות הכנסת, ולהקטין משמעותית פגיעות שיכלו להיות בבנק. סיוע משמעותי נוסף התקבל ממרכז השלטון המקומי לפני היציאה להפרטת הבנק, ומכירת החזקות המדינה ושלושת הבנקים הגדולים במכרז בינלאומי.
צמרת השלטון המקומי סייעה משמעותית גם במו"מ המורכב והקשה עם החשכ"ל על מנת שבנק דקסיה יקבל זיכיון לשנים רבות לטיפול בכספי הרשויות. בסופו של דבר התקבל זיכיון לעשר שנים מ-1998 ועד 2008, לכך שכל העברות המדינה לרשויות המקומיות יהיו באמצעות בנק אוצר השלטון המקומי דאז - בנק דקסיה היום. זוהי תשתית הביטחונות להלוואות.
לקראת סיום הזיכיון, בסוף 2008, שלח יו"ר השלטון המקומי מכתב לכל הרשויות המקומיות, שבו הוא ביקש מהן להמשיך ולבצע את כל ההעברות הכספיות ממדינת ישראל באמצעות "בנק הבית", דקסיה. זאת, לאחר שהחשכ"ל איפשר מתום הזיכיון חופש פעולה לכל הרשויות המקומיות בבחירת הבנק שהן רוצות להמשיך ולפעול איתו.
כך, עד היום יותר מ-95% מהרשויות המקומיות ממשיכות להעביר את המענקים הממשלתיים שלהן בבנק דקסיה ישראל.
לתוצאה מוצלחת זו יש תרומה רבה מאוד לסיוע למרכז השלטון המקומי ולהנהלת איגוד הגזברים של השלטון המקומי. זוהי בעצם פלטפורמת הביטחונות המשמעותית לאשראי שנותן הבנק לרשויות. יצוין, כי היקף התקציב השנתי של השלטון המקומי בישראל הוא כ-50 מיליארד שקל בשנה.
איך שומרים על הקיים וכיצד מתקדמים הלאה?
בנק ייחודי כזה צריך בראש ובראשונה להמשיך בפעילות הליבה של מתן אשראי ומתן סל שירותים בנקאיים מלא לכלל הרשויות המקומיות, לתאגידי המים והביוב ולחברות העירוניות. בנוסף, כדי לצמוח עליו להרחיב את פעילותו למגזרים מוניציפלי ים נוספים.
שלב הרחבה ראשון - מתן אשראי, ערבויות בנקאיות ושירותים נוספים לספקים שהם זכיינים של החברה למשק ולכלכלה - חברה שפועלת רק בסקטור המוניציפלי בישראל - שהיקף פעילותה כ-5 מיליארד שקל בשנה.
■ שלב הרחבה שני - מתן שירותים בנקאיים גם לספקים של הרשויות המקומיות, שאינם זכיינים של החברה למשק.
■ שלב הרחבה שלישי - הרחבת פעילות לגופי סמך של השלטון המקומי, כגון מתנ"סים וכו'.
■ שלב הרחבה רביעי - חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים וגופים פרטיים שזוכים במכרזים של הממשלה.
■ שלב הרחבה חמישי - מימון פרויקטים בתחום האנרגיה ונושאים נוספים שנשענים על מענקים ועידוד ממשלתי משמעותי.
■ שלב הרחבה שישי - להתחיל בהדרגתיות במתן שירותים בנקאיים לעובדי הרשויות המקומיות, כולל גמלאים. פוטנציאל שמוערך ביותר מ-120 אלף לקוחות.
לסיכום: המשענת החשובה ואבן היסוד לבנק מוניציפלי , הן מרכז השלטון המקומי. כל בנק מתקיים על הלקוחות, ובבנק מוניציפלי הלקוחות הן הרשויות המקומיות שמאוגדות רשמית במרכז השלטון המקומי. לכן, יש משמעות גדולה לשיתופי-הפעולה ולקשר החזק בין שני הגופים, קשרים שתורמים רבות לפעילויות המוצלחות של הבנק ושל הרשויות עצמן.
■ הכותב הוא מ"מ יו"ר דירקטוריון בנק דקסיה, שנמצא בהליכי מכירה, מלווה חברות בינלאומית בפעילות אזורית.