צ’ארלס הוסקינסון / צילום: איל יצהר
צ'ארלס הוסקינסון מבין היטב שהמספרים שהכניסו אותו לרשימת "עשירי הקריפטו" של פורבס מבוססים על דבר אחד: אמון. זו הסיבה שהדבר הראשון שעשה כשהחליט להקדיש את זמנו למטבעות קריפטוגרפיים, היה להקים פרויקט "חינוך ביטקוין", באמצעות קורס אינטרנטי-חינמי. ומאחר שמדובר בבחור צעיר (אז, ב-2013, היה בן 25), עם לא מעט חוש הומור, מודעות עצמית, ובעיקר הבנה של הפחד הגדול (והלא בלתי מוצדק) מהבלתי נודע הזה שנקרא ביטקוין, הוא נתן לקורס כותרת בהשראת הסאטירה הקולנועית של סטנלי קובריק מ-1964, "דוקטור סטריינג'לאב או איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה" (הקורס נקרא "ביטקוין או איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב קריפטו").
זו לא סתם הקבלה ליצנית. היא משקפת לא מעט מהמודעות של הוסקינסון לאופן שבו נתפס שוק המטבעות הקריפטוגרפיים, ממש כמו המציאות המתוארת בסרט: מרתק, בלתי-צפוי, לעיתים משעשע, לפעמים מפחיד וכמעט תמיד משוגע, לטוב ולרע - רכבת הרים פרועה של טכנולוגיה הנשלטת בידי מוחות צעירים שחולמים להשתלט על העולם. "לקורס נרשמו 70 אלף סטודנטים", מעיד הוסקינסון. "הצלחתי לענות ל-5,000 מיילים שקיבלתי עם שאלות בנושא".
איך הוסקינסון הגיע מאותו קורס אינטרנטי לרשימת "עשירי הקריפטו"? עוד מעט נגיע לזה. אבל קודם צריך להגיד משהו על "עשירי הקריפטו". המילה "קריפטו" אינה מופיעה בהגדרה הזו רק כתיאור של תחום, אלא גם כסוג של הסתייגות. נכון, החזקותיו של הוסקינסון במטבעות דיגיטליים הוערכו באחרונה על-ידי פורבס בשווי כולל של 600-500 מיליון דולר (נכון ל-19 בינואר 2018, כשהשווי כולל את המטבעות המוחזקים, את ההכנסות ממסחר במטבעות וגם את ההחזקות בחברות שבהן הוא שותף), ובכלל, הון אישי של מאות מיליוני דולרים הוא לא עניין של מה בכך; אבל יש לזכור שמדובר במטבעות דיגיטליים, שהם נכס פיננסי תנודתי ביותר ורחוקים מלהיות השקעה בטוחה. אפילו המשקיעים "השוריים" ביותר בשוק הקריפטו מודים כיום בשיחות פרטיות כי מאחורי 90% מההנפקות הראשוניות של מטבעות דיגיטליים (ICOs) עומדים הייפ חוצה גבולות, הונאת משקיעים והבטחות מפוקפקות של יזמים.
ובכל זאת, בשיח הפיננסי העולמי כיום, כמעט שאין עוררין על כך שהיווצרותה של מערכת פיננסית המבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בלתי נמנעת. ואם לשפוט מהמצב של Ada, המטבע הדיגיטלי של הוסקינסון (שווי השוק שלו מוערך כיום בסביבות 5 מיליארד דולר - מה שמציב אותו במקום השביעי ברשימה של יותר מ-1,600 מטבעות דיגיטליים, לפי נתוני אתר CoinMarketCap), אפשר להגיד בהחלט שהוא נמצא בלב העשייה. ודווקא ככזה, הוא לא חושש לצנן התלהבות, ולהסביר לעומק את מה שיש לתחום הזה להציע מעבר לכסף. "הכסף צריך לעבור תהליך של דיגיטיזציה, וזה עדיין רחוק, בהתחשב במציאות הפוליטית שלנו", הוא אומר.
מה האתגר המרכזי?
"קודם כול, להכיר בזה שהביטקוין לא ייעלם, והשאלה היא מה אנחנו עושים איתו. מהפכת הקריפטו, בשלב זה, היא פחות עניין של כסף, ויותר של אמון ותיאום בין הצדדים. אותה תשתית שמספקת לנו את השליטה בנתונים צריכה להיות קיימת גם בכסף. בעוד שהאינטרנט איפשר למידע לנוע במהירות האור, הכסף בעולמנו עובר עדיין במהירות של ספרים בספרייה".
הכבשה השחורה
הוסקינסון, 31, מתגורר בדנבר, קולורדו (מתגורר, זה מונח קצת גמיש כי הוא נמצא כל הזמן בנסיעות), נשוי למרלן, המבוגרת ממנו, והם חיים יחד עם בתה בת ה-20. "אני חצי אבא שלה", הוא אומר. "טיפלתי בילדה בשנות העשרה שלה, עזרתי לה להוציא רישיון נהיגה, ליוויתי אותה בטקס סיום התיכון, כל מה שכרוך בגיל ההתבגרות. יש לנו בבית שני כלבים ואנחנו די ביתיים. מרלן לא אוהבת לטוס איתי, כי אני עסוק עד מעל לראש. היא לא מתעניינת בקריפטוגרפיה, כך שאנחנו אף פעם לא מדברים על הנושא הזה". הוא מגיע ממשפחה של רופאים, וכשנרשם ללימודי מתמטיקה, נחשב במשפחה ל"כבשה השחורה".
איך נהפכת ליזם בתחום הקריפטו?
"די במקרה. ב-2013, כמה חודשים אחרי שהתחלתי ללמד בקורס החינמי על ביטקוין, התחילו בעיות במסחר בבורסת הביטקוין הגדולה בעולם באותה תקופה, Mt. GOX (שבסופו של דבר, קרסה וגרמה לאובדן השקעותיהם של אלפי מחזיקי ביטקוין, בהיקף שהוערך אז ב-450 מיליון דולר, ר' ק'). ואז שאלתי את התלמידים בקורס מה כדאי לעשות בתחום הזה, ורבים מהם הציעו להקים בורסת ביטקוין מבוזרת או ליצור פלטפורמה בטוחה יותר למסחר במטבעות דיגיטליים.
"אז הרמתי בעצמי את הכפפה ובאמצע 2013 הקמתי יחד עם דן לרימר סטארט-אפ בשם Invictus Innovations, שבו ניסינו לפתח מטבע דיגיטלי יציב ברשת מבוזרת. בסופו של דבר, הייתי שם רק כמה חודשים והעניינים לא התנהלו מי יודע מה". דרכיהם של הוסקינסון ולרימר נפרדו, כשכל אחד מהם פנה לפרויקטים שונים בתחום הבלוקצ'יין. ואולם בסופו של דבר, השניים נהפכו למתחרים דומיננטיים בשוק הקריפטו: לרימר הקים ב-2017 את הסטארט-אפ Block.one, שהמטבע הדיגיטלי שהנפיק, EOS, הצליח בתוך זמן קצר לצבור שווי שוק עצום ולהתברג במקום החמישי בצמרת המטבעות הדיגיטליים (שווי השוק שלו מוערך כיום בקרוב ל-10 מיליארד דולר). הוסקינסון חבר בסוף 2013 לויטליק בוטרין, "נער הפלא" של המטבעות הקריפטוגרפיים, שהגה פלטפורמת בלוקצ'יין שתאפשר לא רק ניהול מערכת תשלומים מבוזרת, כמו ביטקוין, אלא גם פיתוח של אינספור אפליקציות מבוזרות לכל תחום אפשרי. הפלטפורמה הזאת נקראה את'ריום - יש סיכוי ששמעתם עליה - והמטבע הדיגיטלי שלה, את'ר, הגיע כבר ב-2016 למעמד של המטבע השני בשווי השוק שלו, אחרי ביטקוין. בסוף 2013 צירף בוטרין את הוסקינסון לצוות של שמונה מייסדים-שותפים. הם שכרו יחד בית במיאמי והתחי לו לעבוד שם על פיתוח הפרויקט. עם הזמן מונה הוסקינסון למנכ"ל הסטארט-אפ.
"באותו שלב, את'ריום היה צריך לקבל החלטה איך להתקדם, ועמדו בפנינו שתי אפשרויות", מספר הוסקינסון. "דרך אחת, שבה אני תמכתי, הייתה להקים חברה עם היררכיה ניהולית ברורה, שתגייס הון סיכון ותציע מוצר; דרך שנייה, לעשות משהו שנחשב אז ליוצא דופן: הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי (ICO) והקמת ארגון מבוזר ללא מטרות רווח, בתקווה שיצליח לגייס מספיק הון כדי לשמור על המומנטום ולהשלים את פיתוח המוצר. אני הייתי די ספקן לגבי זה, אבל ויטליק מאוד רצה ללכת בכיוון הזה ודחף לשם".
המחלוקות לגבי דרך הניהול של את'ריום הובילו בסופו של דבר את הוקסינסון ואחרים מבין המייסדים לעזוב את המיזם השאפתני ביוני 2014, זמן קצר לפני שהפרויקט גייס ביטקוינים בשווי של כ-18 מיליון דולר, באמצעות קמפיין מימון המונים באינטרנט. הפיתוח של את'ריום נמשך עד היום במסגרת של ארגון גג ללא מטרות רווח הרשום בשווייץ, שבוטרין עדיין עומד בראשו, ומאות אפליקציות פותחו על בסיס הפלטפורמה שלו. עם זאת, ב-2016, לאחר שהאקר ניצל פרצה בפרויקט ה-DAO (ארגון אוטונומי מבוזר), שהתבסס על פרוטוקול את'ריום, והזרים לכיסו מטבעות דיגיטליים בשווי עשרות מיליוני דולרים - עברה הפלטפורמה פיצול שבעקבותיו נוצרה גרסה חדשה ומתוקנת. קוד האת'ריום המקורי עדיין שמיש והרשת שלו מכונה "את'ריום קלאסי" (המטבע מכונה בקיצור ETC), אבל רוב שוויה ופעילותה של הרשת נדדו לאחר הפיצול לאת'ריום המתוקן (ETH).
את'ר, המטבע של את'ריום, הצליח להגיע בשיאו לשווי שוק של 130 מיליארד דולר בינואר האחרון, אחרי זינוק שנתי של יותר מ-9,000% ב-2017 (בתחילת 2017, שווי השוק שלו היה פחות ממיליארד דולר). כיום, אחרי ששוק הקריפטו התקרר משמעותית בארבעת החודשים האחרונים, את'ר נסחר לפי שווי שוק של כ-52 מיליארד דולר, שעדיין מציב אותו במקום השני אחרי ביטקוין. בעוד ביטקוין מחזיק נתח של כ-40% מכלל שוק המטבעות הדיגיטליים, את*ר מחזיק בכ-17%.
הפרישה מאת'ריום ב-2014 הייתה ללא ספק רגע דרמטי בקריירה של הוסקינסון: "חזרתי אז הביתה לדנבר, והייתה לי התלבטות קשה מה לעשות". לדבריו, הוא יצא לשבתון של חצי שנה, שבמהלכו היו לו מחשבות לחזור לעסוק במתמטיקה. אבל אז, ב-2015, פנה אליו אחד מעמיתיו לשעבר באת'ריום, ג'רמי ווד. "ג'רמי, שגר ביפן, הציע לי לא לוותר על תחום הקריפטו. הוא הציע שאחשוב על יפן ועל ייעוץ במחקר ופיתוח בתחום. וכך, טסתי לאוסקה, נפגשנו במקום שנראה כמו דיינר, ישבנו שם שנינו במשך שש שעות וכתבנו על גבי מפית נייר תוכנית להקמת חברה חדשה. הייתה לנו הרגשה שנוכל לעשות את זה. וכך הקמנו את IOHK (ראשי תיבות של Input Output Hong Kong). בתוך שלוש שנים צמחנו מחברה של שני עובדים ל-130 עובדים, ומפעילות במדינה אחת (יפן) לעשר מדינות, עם הכנסה שנתית בת 9 ספרות. ג'רמי ואני עדיין מחזיקים ב-100% מהחברה, ומעולם לא גייסנו הון סיכון. מבחינתי, זה סיפור הצלחה יפה".
ההכנסות של החברה התקבלו בעיקר באמצעות ביטקוין, כך ש-IOHK ראתה תשואות אדירות בשנת 2017, שבה שווי השוק של הביטקוין זינק ביותר מ-1,300% עד לשיא של כ-330 מיליארד דולר בדצמבר האחרון. "כששוק הקריפטו רתח, החלטנו לממש את ההחזקות שלנו", סיפר הוסקינסון בראיון לפורבס. הוא סירב לגלות מתי וכמה ביטקוין מכר, אבל ציין כי "ביחס לקצב שריפת המזומנים שלנו, IOHK יכולה כעת להמשיך לפעול לעוד כמה עשורים".
סקר נהגי המוניות
הפרויקט העיקרי של IOHK כיום הוא קרדנו - שאותה הוסקינסון מגדיר כפלטפורמת בלוקצ'יין ציבורי וחוזים חכמים, שעליה פועל מטבע הקריפטו Ada. בדומה לאת'ריום, קרדנו מאפשרת לפתח על הפלטפורמה שלה מטבעות דיגיטליים נוספים וגם אפליקציות מבוזרות (dApps). המטבע Ada הוא "הדלק" של קרדנו, שבאמצעותו ניתן יהיה להשתמש באפליקציות השונות של הפלטפורמה.
בחירת השמות של הפלטפורמה והמטבע אינה מקרית: ג'ירולמו קרדנו (Girolamo Cardano) היה מתמטיקאי וממציא איטלקי פורץ דרך במאה ה-16.
Ada (עדה) הוא שמה הפרטי של אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת מלאבלייס, מתמטיקאית וסופרת אנגלייה מהמאה ה-19, הידועה בתור המתכנתת הראשונה בהיסטוריה (על שמה נקראת גם שפת התוכנה Ada, שפותחה בשנות ה-80). אביה, לורד ביירון, נמנה עם גדולי המשוררים האנגלים.
עם שווי שוק נוכחי של כ-5 מיליארד דולר, Ada ניצב כיום במקום השביעי בצמרת מטבעות הקריפטו. כמו רוב המטבעות המובילים בשוק, גם Ada איבד שיעור משמעותי משוויו מתחילת 2018, עם ירידה של יותר מ-70% בחמשת החודשים האחרונים. שווי ההחזקות של IOHK במטבעות Ada מוערך כיום ב-350 מיליון דולר. נוסף על קרדנו, IOHK גם פעילה בפיתוח של פלטפורמת את'ריום הקלאסי (שכאמור, נוצרה בעקבות פיצול באת'ריום ב-2016) ויש לה החזקות משמעותיות במטבע שלה, ETC, ששווי השוק שלו כיום מוערך ב-1.5 מיליארד דולר.
הוסקינסון, המכהן כמנכ"ל IOHK, הסביר בראיונות קודמים כי קרדנו מאמצת תפיסת עולם המבוססת על מדע והנדסת תוכנה, בעוד מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, כמו את'ריום, נאלצים להתמודד עם שיקולים פוליטיים ודיונים לא מדעיים במהלך הפיתוח שלהם. פרויקט קרדנו מנוהל באמצעות שלוש זרועות, הפועלות במקביל: חברת IOHK אחראית לבניית הפלטפורמה; ארגון קרדנו (Cardano Foundation) אחראי לקידום ולהכשרה הדרושים לפרויקט ומוגדר כגוף התקני לבלוקצ'יין של קרדנו ולאפליקציות הקשורות אליו; ו-Emurgo היא חברת השקעות, העוסקת במימון סטארט-אפים שבונים אפליקציות על הבלוקצ'יין של קרדנו.
ההנפקה הראשונית של מטבעות Ada גייסה כ-63 מיליון דולר בארבעה שלבים, מינואר 2015 ועד ספטמבר 2017. ב-ICO הזה הונפקו בסך הכול 26 מיליארד מתוך 45 מיליארד מטבעות - כלומר, יותר מ-60% מהמכסה הסופית של מטבעות Ada שיונפקו אי פעם. מבין רוכשי המטבעות בהנפקה הראשונית, 95% היו יפנים.
"יש לנו קהילה נהדרת של 150 אלף משתמשים בקרדנו", אומר הוסקינסון. "הם מנהלים איתנו אינטראקציה יומיומית בערוצי הטלגרם וה-Reddit וגם דרך טוויטר, והם נלהבים ונאמנים מאוד. הקהילה הזאת מגוונת מאוד: החלק הגדול ביותר שלה נמצא ביפן, ואחריה יש גם קהילה קוריאנית צומחת וקהילות סיניות. אנחנו רואים צמיחה של הקהילה גם בארה"ב, ובעיקר בקליפורניה. מפתחי התוכנה שלנו רובם אירופאים - גרמנים, בריטים, צרפתים, קרואטים ואוקראינים. לרובם יש תואר שני או דוקטורט, בין חמש ל-10 שנות ניסיון בפיתוח, עם רקע במתמטיקה, מדעי המחשב או פיזיקה. עבודה עם אנשים חכמים כאלה זאת חוויה שגורמת לי להרגיש צנוע. אני אוהב להיות הבחור הכי טיפש בחדר". הפרויקט של קרדנו שאפתני מאוד, אבל סביר להניח שעד שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו, יעברו כמה שנים. זה אולי תקופת נצח במונחים טכנולוגיים, אבל הוסקינסון אופטימי לגבי עתיד הפרויקט. בינתיים, את האמונה שלו הוא מבסס, בין השאר, על "סקר אישי" שערך בשנים האחרונות: "אני לוקח מאות מוניות בשנה, בכל מיני מקומות. בשנת 2013 פגשתי רק נהג מונית אחד שידע על ביטקוין או מטבעות דיגיטליים. שנה לאחר מכן, ב-2014, פגשתי כמה נהגים שידעו מה זה, אפילו בברמודה, וכמה מהם אפילו החזיקו ביטקוינים. ב-2016 כבר פגשתי הרבה יותר נהגי מונית שידעו על ביטקוין, ואילו בשנה שעברה, בכל נסיעה שלי במונית, הנושא תמיד עלה לשיחה.
"הדבר הכי מטורף היה בסוף 2017, כשעליתי למונית והנהג סיפר לי על מטבע קריפטו שאני בכלל לא מכיר. סקר נהגי המוניות הזה שלי לאורך חמש שנים מוכיח את עצמו כמדויק מאוד. אגב, במחצית השנייה של 2016 נסעתי למקומות שונים בדרום אמריקה, ביפן ובאירופה - וכל נהגי המוניות שאיתם נסעתי, אמרו לי שדונלד טראמפ הולך לנצח בבחירות לנשיאות בארה"ב".
שיתופי פעולה עם ישראל
המפגש עם הוסקינסון בתל אביב נערך בסוף אפריל, כשהוא היה בעיצומו של מסע חוצה יבשות, שכלל, בין השאר, מדינות באסיה, במזרח התיכון, באירופה ובאפריקה, שאליהן הוא וצוותו מנסה להביא את בשורת המטבעות הקריפטוגרפיים. באתיופיה, שאליה הגיע מיד לאחר ביקורו בישראל, הוא חתם מול משרד המדע המקומי על הסכם ל"הכשרת בלוקצ'יין למפתחים צעירים".
לאחר מכן המשיכו הוסקינסון ואנשיו לרואנדה, שם השתתפו בכנס טכנולוגי בעיר הבירה, קיגאלי. "לכ-3 מיליארד בני אדם בעולם אין חשבון בנק וכיוון שאין להם תשתית פיננסית טובה, אין להם יכולת לצאת ממעגל העוני", אמר הוסקינסון בנאום שנשא שם. "אז אחת השאלות שחשבתי עליהן כשנכנסתי לתחום של המטבעות הקריפטוגרפיים היא איך אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה הזאת כדי לפתור את הבעיות של העולם המתפתח.
"חשוב להבין שלטכנולוגיה הזאת אין בעלים, אין נקודת כשל בודדת ואין אף גורם ששולט בה. לעומת זאת, יש בה תשתית גלובלית שכולם משתמשים בה, עשירים ועניים כאחד. בתוך שלוש, חמש או עשר שנים, אפשר ללמד אנשים להשתמש בטכנולוגיה הזאת ולהפוך אותה לשלהם, כדי שהם יוכלו לפתור את הבעיות המקומיות שלהם.
"לאחר מכן, הם יוכלו להשתמש בטכנולוגיה לצרכים המקומיים, כמו למשל, לניהול שרשרת האספקה של תוצרת חקלאית או ליצירת קואופרטיבים של חקלאים שיאפשרו להם לקבל אשראי או לרכוש ביטוח. הליבה של כל המערכות האלה היא קיומם של אמון ותיאום בין הצדדים".
לישראל הגיע הוסקינסון כדי להיפגש, בין השאר, עם סטארט-אפים ישראליים בתחום הבלוקצ'יין, כמו סירין לאבס של משה חוגג או סאגה של עידו שדה, וגם כדי להשתתף בכנס הקריפטוגרפיה הבינלאומי Eurocrypt שארגן השנה הטכניון. "מדהים לראות את היקף החדשנות הישראלית בתחום", הוא אומר. "נחזור לבקר כאן שוב באוקטובר ונעבוד על שיתופי פעולה עם היזמים הישראלים".
מתי אתה מספיק להיות בבית?
"אני בנסיעות ברחבי העולם 200 יום בשנה, ובשאר הזמן אני בביתי בקולורדו. זה מקום נהדר, קרוב להרים, ואני אוהב לצאת שם לטיולים בחיק הטבע או לדיג".
פרויקט קרדנו
המוצר: פלטפורמת בלוקצ'יין ציבורי, שעליה ניתן לפתח חוזים חכמים ואפליקציות מבוזרות
המטבע הדיגיטלי: Ada
שווי שוק נוכחי של Ada: כ-5 מיליארד דולר (במקום השמיני בצמרת מטבעות הקריפטו)
3 הזרועות של הפרויקט:
חברת IOHK - אחראית לבניית הפלטפורמה
ארגון קרדנו - אחראי לקידום ולהכשרה הדרושים לפרויקט
Emurgo - חברת השקעות, העוסקת במימון סטארט-אפים שבונים אפליקציות עבור קרדנו
צ'ארלס הוסקינסון
אישי: בן 30, נשוי בת, מתגורר בדנבר, קולורדו
השכלה: לימודי מתמטיקה באוניברסיטת דנבר (MSU) ולאחר מכן באוניברסיטת קולורדו בבולדר ("סיימתי ללמוד ב-2011 בלי להשלים דוקטורט")
מסלול: ממייסדי פלטפורמת את'ריום, הסטארט-אפ Invictus Innovations ופרויקט Bitcoin Education. בתפקידו הנוכחי, הוא מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ IOHK ופלטפורמת קרדנו.
הון אישי, כולל החזקות במטבעות דיגיטליים: 600-500 מיליון דולר (נכון ל-19.1.18, לפי פורבס)
תחביב: דיג