יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
כולנו כבר מכירים את יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (ליכוד), שעבד קשה מאוד כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. קשה, אבל למען מי?
לפני כחצי שנה כינס אמסלם אינספור דיונים בוועדת הפנים של הכנסת סביב סוגיה שסייעה רבות לחבריו למשכן, אבל פחות לציבור הרחב - מימון פריימריז לחברי כנסת מכהנים. נושא שנוי במחלוקת, שהעניק לכל חבר כנסת מכהן עד 320 אלף שקל כדי להתמודד בפריימריז. את הסכום הזה יקבלו חברי הכנסת בנוסף להוצאות קשר עם הבוחר, משכורת מכובדת, רכב צמוד ולפחות 3 יועצים. החוק יעניק לחברי כנסת מכהנים יתרון אדיר מול מועמדים חדשים. אף שהנושא עלה וירד בעשור האחרון מהדיון הציבורי, אמסלם החליט לא להניח לו עד שאושרר סופית, ובגרסה אופטימלית עבורו ועבור חבריו, ולא עבור הדמוקרטיה.
במקביל קידם אמסלם בנחישות רבה גם את החוק שאוסר פרסום המלצות משטרה בתיקים עם עניין ציבורי. כלומר, כאלו של נבחרי ציבור. הדיון על החוק גזל אין סוף שעות דיונים שמשכו תשומת-לב תקשורתית רבה. כשסיים עם זה, הוא דאג גם לחוק המרכולים, שיעניק לשר הפנים סמכות לבטל תקנות עירייה לפתיחת עסקים בשבת - חוק שיעזור ליציבות הממשלה. ולא רק חוקים, אמסלם זימן לא פעם את המשטרה כדי לתקוף את התנהלותה בחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אמסלם יודע מה הוא עושה. שמו עלה במהדורות החדשות המרכזיות מדי ערב, זכה לכתבת תדמית ואפילו לדמות ב"ארץ נהדרת". בדיונים בכנסת הוא דאג לתת לכל חבר אופוזיציה לתקוף אותו ואת הליכוד ככל שיחפוץ. ככל שהאמירה שלהם הייתה יותר לעומתית - כך גברו סיכויו לקבל זמן מסך.
עם זאת, לאורך הדרך אמסלם זנח כמעט לגמרי את תחומי הליבה של ועדתו. אמסלם פשוט הפך את הוועדה שלו, שאמורה לקדם נושאי פנים והגנת הסביבה, לוועדה למען חברי הכנסת ופוליטיקה קטנה.
מיפינו את עבודת ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות דוד אמסלם וסיווגנו אותה לכמה קטגוריות (ראו גרף):
- עבודה בתחום הגנת הסביבה.
- עבודה בתחומי פנים - ביקורת, רשויות מקומיות, ביטחון פנים.
- עבודה על חוק ההסדרים והתקציב.
- "פוליטיקה קטנה" (חוקים שלא הועילו לציבור הרחב ולעיתים אף פגעו בו) - הצעות כגון חוק ההמלצות, חוק הפריימריז וסגירת עסקים בשבת, שאפילו בליכוד טענו שלחוק הזה אין בכלל משמעות. בנוסף, דיונים אחרים, שהתקיימו נגד המשטרה, אשר משכו ביקורת ציבורית נרחבת מצד הציבור והאופוזיציה.
התמונה שהצטיירה לנגד עינינו מבהילה. ככל שהזמן חלף, אמסלם הלך והזניח את תחומי הליבה לטובת "פוליטיקה קטנה". מה גם שסוגיית הגנת הסביבה כמעט לא עניינה אותו. יש לכך משמעות עבור כל אזרח במדינת ישראל מאחר שכל דיון כזה, בא על חשבון עיסוק בעוולות ארנונה, זיהום אוויר ועוד.
אמסלם לא תמיד נהג כך. בשלושת מושבי הכנסת הראשונים בקדנציה זו (שהושקה ב-2015), ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותו ניהלה את פעילותה באופן מובהק בעבודת פנים ואיכות סביבה.
מרגע שנפתח המושב הרביעי של הכנסת, נראה כי הוועדה בראשות אמסלם עסקה בעיקר בחבריו ובהישרדות הממשלה ופחות בטובת הציבור. בעולם מתוקן היינו מצפים שזה דווקא מה שיביא להדחתו מוועדת הפנים. אבל במקום להיות מודח, אמסלם קודם לתפקיד יו"ר הקואליציה.
אמסלם הגיע בפריימריז האחרונים למקום ה-21 בליכוד, המושב האחורי באוטובוס המפלגתי. ככל הנראה לאחר שלמד כי עבודה קשה לטובת הציבור לא תקדם אותו בליכוד, החליף דיסקט במושב הנוכחי ופעל באופן הפוך ממה שנכון. ותראו - זה עבד.
מלשכתו של אמסלם נמסר בתגובה: "מליאת הכנסת מחליטה להיכן ינותבו החוקים. חוק ההמלצות קשור למשטרה לכן הוא חונה בוועדת הפנים. כל נושאי הבחירות מטופלים בוועדת הפנים והכנסת החליטה שזה יגיע לוועדת הפנים".
נותר לציבור לקוות שכיו"ר הקואליציה יחזור אמסלם לפעול למענו ולא יחפוץ חלילה בתפקיד שר. אלוהים יודע איך יזדקק לנווט את זמנו לכך.
■ הכותבים הם עיתונאים עצמאים. אביטל מוביל את מיזם 100 ימים של שקיפות.