אלי כהן / צילום: איל יצהר
הרחק מהרדאר התקשורתי, ובזמן שבכירי התעשיינים מזהירים מהתרחבות התעשייה המקומית דווקא לחו"ל על חשבון ישראל, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התכבד והשתתף בטקס חגיגי לחנוכת מפעל חדש של סאיקלון, חברת-הבת של אלביט מערכות, בטביליסי שבגאורגיה.
כשהמפעל הישראלי החדש שנפתח בימים אלו בטביליסי ייצר בתפוקה מלאה, הוא יעסיק כ-300 עובדים ויספק חלקי מטוסים שעשויים מחומרים מרוכבים לתעשיות התעופה האזרחיות, בעיקר לענקית האמריקאית בואינג. כ-93 מיליון דולר הושקעו בפיתוח המפעל החדש, רובם הגדול כספים שמקורם מקרן גאורגית שמעודדת השקעות תעשייתיות במדינה.
מבחינת אלביט מערכות, החברה-האם של סאיקלון, העסקה בגאורגיה מצוינת: היא מאפשרת לה לייצר בסביבה נוחה, לא מחייבת אותה להוציא ידע ייחודי לחו"ל, מעניקה לה הקלות ברגולציה והטבות נוספות שהרשויות בגאורגיה הניחו לפניה ומאפשרת לה גישה נוחה לכוח אדם בשכר נמוך יחסית לזה שהיא משלמת בישראל.
גאורגיה מצדה הרוויחה עוד מאות מקומות עבודה, דריסת רגל נוספת של מותג תעשייתי-ביטחוני עולמי כמו אלביט מערכות, ולא פחות חשוב מכל אלה, היא מניחה עוד אבן דרך במערכת יחסים ארוכה וחמה עם התעשיות הביטחוניות הישראליות.
אלא שמבחינת ראשי התעשיינים בארץ עסקאות מסוג זה הם ביטוי לחששות הכי כבדים שלהם. ראשי התאחדות התעשיינים מסתובבים כבר חודשים כשבכיס יש להם את "גרף האימים": מסמך שכותרתו "התעשייה הישראלית צומחת החוצה" ומציגים אותו לפני כל מי שמוכן לתת שתי דקות של קשב, עם הבעת פנים רצינית.
לפי התעשיינים, ב-2016 נפתחו בישראל רק שמונה מפעלים חדשים שמעסיקים מעל 20 עובדים לעומת 56 מפעלים חדשים שנפתחו בישראל ב-2005. לפי אותו גרף, ב-2005 רק 16% מהחברות התעשייתיות הישראליות קיימו פעילות יצור בחו"ל, וב-2016 שיעור חברות אלה זינק ל-28%.
"עצם זה שאלביט מערכות מקימה מפעל בגאורגיה זה מעורר דאגה", אומר תעשיין בכיר במשק, "אנחנו מכירים את המגמה שרווחת בתחום - העתקת יצור למדינה זרה כתנאי לקבלת עסקאות נשק, חוקים שמחייבים רכש גומלין וכו'. זה יכול להתקבל על הדעת במקרה שמדובר בארה"ב או בהודו, אבל בגאורגיה? אלביט בחרה להקים מפעל בגאורגיה ולא בישראל וזה אומר שמשהו כאן לא בסדר".
בין התאחדות התעשיינים לבין שר הכלכלה, כהן שוררת מתיחות גלויה בכל הקשור לאבחון התעשייה הישראלית והגדרת מצבה. הפערים משמעותיים: נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש מתרעם על רגולציה בעייתית, אי-ודאות במשק, עלויות יצור גבוהות, מחסור בעובדים מקצועיים ומצוקה מתמשכת שנגרמת מפערי מטבע תוך שחיקת רווחיות היצוא - אלמנטים שדוחקים לטענתו יותר ויותר תעשיינים החוצה.
מצדו, כהן מצביע על הצמיחה במשק, על השפל באבטלה, ועל השקעות של מאות מיליונים בפיתוח התעשייה.
בכלל, כהן לא מבין למה זה נורא כל כך שחברה ישראלית מצליחה פותחת מפעל בחו"ל, כל עוד זה לא בא על חשבון הפעילות שלה בישראל. גם אינטל האמריקאית משקיעה בישראל מיליארדי ומעסיקה אלפים. ואת "גרף האימים" של התעשיינים הוא דוחה בתוקף: מבחינת הדרג המקצועי במשרדו, בשנה האחרונה נפתחו בישראל יותר מ-90 מפעלים, כאשר רק בדימונה נפתחו בשנתיים האחרונות שמונה מפעלים.
"משרד הכלכלה סופר את ההרחבות של מפעלים קיימים, או כל מטר שבונה מפעל שקיבל סיוע כלשהו מרשות ההשקעות. אבל אין מפעלים חדשים שבאים לכאן, כי מפעלים חדשים זה מפעלים שיצאו מהניילון", מסביר גורם בתעשייה את הפערים בין הצדדים. "מה שאלביט פתחה בטביליסי זה מפעל הייטק לכל דבר", מוסיף אותו התעשיין, "מה כל כך צריך לשמח אותנו בזה ולמה שר הכלכלה והתעשייה של ישראל צריך להיות שם?".
גורמים כלכליים הבהירו בשיחות עם "גלובס" כי פתיחת המפעל בטביליסי דווקא עשוי להיטיב עם הפעילות של סאיקלון בישראל: המפעל החדש יתמקד ביצור רכיבים פשוטים יחסית, בעוד שרצפת היצור בישראל תתרחב באופן שניתן יהיה להתמקד ביצור מתקדם, תוך הרחבת מצבת העובדים בכרמיאל.
מאלביט מערכות נמסר כי "פתיחת המפעל היא חלק חשוב ממהלך שאנחנו מובילים בשנים האחרונות להגדלת הקיבולת והרחבת קווי היצור הטכנולוגיים ליצוא באתר החברה בכרמיאל. המהלך הזה, שלווה עד כה בהשקעות של מיליוני דולרים ובתשתיות טכנולוגיות נוספות באתר שבכרמיאל כבר נושא פירות ואפשר לסאיקלון לזכות בפרויקטים גדולים נוספים שמרחיבים את היצור שנעשה בכרמיאל. מהלכים מסוג זה הם חלק מהאסטרטגיה של החברה לפיתוח מתמיד של כושר היצור עתיר הידע ביישובי הפריפריה והם מחזקים את היכולת של אלביט מערכות להמשיך להיות חברת הייטק ישראלית ש-80% מעובדיה גרים בישראל ו-80% מהכנסותיה הם מיצוא".
שר הכלכלה כהן מסר בהתייחס לטענות כי "הרחבת פעילות של חברות ישראליות בחו"ל משתלבת עם הרצון לגדול בזירה הבינלאומית ובחלק ניכר מהמקרים היא לא באה על חשבון התעשייה המקומית, אלא אף תומכת בה בדומה למפעל בגאורגיה שאינו נפתח על חשבון הפעילות בישראל. התרחבות בינלאומית של חברות היא לגיטימית, ולשמחתנו הגידול בפעילות התעשייתית בישראל ניכר בשפל באבטלה, בעלייה חדה ביצוא, והוא מניח לפתחנו את הצורך להתמודד עם מחסור בעובדים על רקע הביקוש בישראל. אני לא רואה שום בעיה בהתרחבות בינלאומית שלא באה על חשבוננו".