כפיר זילברמן ויצחק שרם / צילומים: לירון כרמל ויוסי כהן
מסחר בשלדים הפך בשנים האחרונות לפעילות מוכרת בבורסה ואף זכה ללא מעט כותרות בתקשורת. צמד המלים "סוחרי השלדים", מצית את הדמיון. מעל כל הסוחרים, שניים נחשבים ל"כוכבים" - יצחק שרם וכפיר זילברמן.
שרם, מי שהיה אחד הכרישים הגדולים בשוק ההון בשנות ה-90 בשנים שלאחר המשבר, הלך ונדחק לפינה. אחד משותפיו לקבוצת שרם פודים קלנר שבראשה עמד, אביגדור קלנר, עזב את החברה ב-2007 ולימים הורשע בספיח של פרשת הולילנד ונכנס לכלא. לאחר מכן שרם פודים קלנר קרסה כלכלית וחברות הכלולות בה נכנסו להסדרי חוב.
כתוצאה מכך, שרם ירד מתחת לרדאר התקשורתי, עד שחבר בשנים האחרונות לצעיר מבריק וג'ינג'י, לא מוכר, אך מאוד יצירתי - זילברמן. השניים פיתחו ביחד פעילות שנחשפת במלואה כאן - מביטקוין דרך רכבים אוטונומיים ועד עולם הביומד. השניים מגלגלים מאות מיליוני דולרים ודי מצליחים, אבל גם סופגים לא מעט ביקורת.
למי שתמה על הזוגיות, המוזרה משהו, בין שרם לזילברמן, שיותר משלושה עשורים מפרידים ביניהם, משיבים גורמים בענף, כי "יש ביניהם חיבור מצוין: לכפיר יש יכולות תקשורת בינאישית מצוינות ואינטואיציה מעולה לאנשים ולעסקאות, בעיקר לאנשים. יצחק, מהצד השני, ידוע כאיש מאוד כריזמטי, שמצליח לסחוף אחריו אחרים, יצירתי וחריף, יש לו את הפאסון שלו, והם משלימים אחד את השני".
"אני קורא לחיבור ביניהם, חיבור של 'תיבת נוח'", אומר חיים סיבוני, מייסד פורסייט, שזילברמן ושרם מיזגו את פעילותה, עם השלד של אסיה פיתוח, שהיה בשליטתם. "למה תיבת נוח? כי זה זוגות-זוגות, כשהצעיר מביא איתו טמפרמנט, והמבוגר מביא איתו רוגע, יכולות, קשרים. כפיר תזזיתי, רוצה 'לשרוף' את העולם, ויצחק שרם מביא את הניסיון ואת הקשרים".
"ג'ינג'י, יזם בנשמתו" או "שחצן כוחני"
אנשים המכירים את זילברמן אדום השיער, מתארים אדם תזזיתי, שלא יושב רגע במנוחה. "ג'ינג'י אמיתי", אומר מישהו. "מהיר להידלק, מהיר להיכבות, ואדם עם לב טוב בצורה בלתי רגילה".
"יזם בנשמתו", אומר עליו גורם אחר. "איש חד בצורה בלתי רגילה. חריף וחד מחשבה, עם עקומת למידה מאוד גבוהה". ויש גם אחרים, שמתארים אותו במונחים אחרים: "שחצן, יהיר, מוחצן, לא בוחל באמצעים, אפילו כוחני".
"כל אחד רואה את זה אחרת", אומר סיבוני מפורסייט. "הבנאדם מצפה לתוצאות, הוא שם את השם שלו עליך, פועל בכל הדרייב, והוא מצפה ממך לתוצאות. הוא זוכה למידת אמון גבוהה מהמשקיעים, כי הוא עומד במילה שלו. גם אחרי שהוא מביא את הכסף, הוא ממשיך ללוות את החברה - הוא לא שם את הכסף ובורח. הייתי מאוד מאוכזב אם זה לא היה כך. אי אפשר לקחת ממנו את היכולת להביא גיוסים גדולים בתוך זמן קצר. ללא ספק אעבוד איתו שוב".
הקריירה של זילברמן בשוק ההון, החלה כשהכיר את צבי ימיני, איש עסקים שמאחוריו קריירה של חברות תעשייתיות רבות, ובראשן צ.א.ג, אותה מכר לפני כעשרים שנה תמורת 120 מיליון דולר. ימיני הוא חובב טניס שולחן, וביקש מזילברמן שישמש כמאמנו. זילברמן הסכים, בתנאי שימיני יאפשר לו לעבוד איתו. וכך, החל זילברמן לתפקד כיד ימינו של ימיני, כרטיס הביקור שלו נשא טייטל של מנהל פיתוח עסקי בקבוצת ימיני.
היכרותו עם פרץ קופר, שבדיוק רכש אז את חברת גולן מלאכת מחשבת מעודד דסאו (שהורשע בהעברות כספים בלתי חוקיות בגולן), סללה לו את הדרך לתפקידו הבא, כמנכ"ל גולן. בדצמבר 2009, רכשו צמד משקיעים, דני מור ואילון ברוך, את השליטה בגולן מקופר, והשאירו את זילברמן כמנכ"ל. תחתיו, נכנסה החברה, ששינתה בינתיים את שמה לאסיה פיתוח, להשקעות משותפות עם פירמידת החברות של ירון ייני ומוטי מנשה. בצד זה, ביצע זילברמן עסקאות באופן פרטי, בעיקר עם שלדים בורסאיים בשוק ני"ע האמריקאי.
במארס 2014 עשה זילברמן את המהלך העצמאי הראשון שלו בשוק ההון: יחד עם קבוצת משקיעים, בהם שרם, רכש את השלי טה באסיה פיתוח, ללא תשלום, כנגד חובות של כ-8 מיליון שקל. בהמשך רכש משרם, שפוסט המשבר הגדול הוגדר בעיני רבים כ"סוס מת", את מה שנשאר למעשה משרם פודים קלנר - שלד ציבורי בשם אס.אר אקורד. "כפיר ממש התרגש לעשות עסקים עם שרם הגדול", מספר אחד מחבריו. "בשבילו שרם היה 'וואו'. כנער, הוא תלה תמונות שלו על הקיר".
למרות ההילה של שרם, זילברמן אזר אומץ וכחודשיים לאחר אותה עסקה מולו יזם עמו פגישה בבית הקפה השכונתי בשיכון ותיקים, שבו הוא מרבה לשבת, והציע לו לעבוד יחד. כעבור מספר ימים חזר שרם עם תשובה חיובית. מקורבים לשניים מספרים, ששרם ממש "חזר לחיים" בעקבות החיבור הזה. במסיבת יום הולדתו ה-70, שנחגגה לא מכבר, התבטאה כך גם אשתו של שרם בפני המוזמנים.
שרם וזילברמן יושבים במשרד ברמת החייל, עם שני אנליסטים שמסננים עבורם חברות פוטנציאליות לכניסה להשקעה אליהן. לחלק מפעילותם חוברים אליהם שני רואי חשבון, אמיר עוזיאל ולביא קרסני, שהתמחותם היא בשוק ההון האמריקאי.
ניסיון למנות את החברות שהצמד שרם את זילברמן נכנס אליהן עשוי לגרום סחרחורת. מאחוריהם ניצבת שורת משקיעים מרשימים מחו"ל - בתחילת הדרך גייסו משקיעים וקרנות מהמזרח הרחוק, בעיקר סינגפור ותאילנד, אך כעת הם מתרכזים בניו יורק וקנדה, ובין הישראלים אפשר למנות את משפחת מנור (קבוצת לובינסקי), משפחת דיין (טרייד מוביל), גיא מיוחס, יבואן פורשה, פרופ' בנעד גולדווסר (שאף חולק איתם משרד), וד"ר בן-ציון ויינר, לשעבר סמנכ"ל מו"פ בטבע.
הסיפור של ננו דיימנשן ממחיש במידה מסויימת את אופן הפעולה של הצמד. ננו דיימנשן החלה כסטארט-אפ שהוקם על ידי ארבעה יזמים צעירים. הם חיפשו מימון אצל קרנות הון סיכון, ולא נחלו הצלחה. בשלב כלשהו הציע להם חבר לפנות לשרם, ואף דאג לחיבור בינם לבינו.
הם פגשו את שרם ואת זילברמן, והתרשמו ממנו, שהוא "בחור צעיר ונמרץ", לדברי מקורב לנושא. "הם הסבירו להם על המודל של 'רברס מרג'ר', כלומר מיזוג הפוך - כניסה לשלד בורסאי, והיזמים החליטו שהם קופצים על הסירה הזו. באותה נקודת זמן, הם היו צריכים הון והמודל של קרנות הון סיכון לא עבד".
את הפעילות של ננו יצקו שרם וזילברמן לתוך השלד הציבורי של ZBA, שלד שאותו רכש זילברמן זמן קצר קודם לכן מאלכסנדר גרנובסקי, תמורת כ-2 מיליון ש קל. במסגרת המגעים, סוכם גם ששרם ישמש כיו"ר החברה. "ההבנה של היזמים של ננו בשוק ההון היתה אפסית", מספר גורם מקורב. "גם כפיר וגם יצחק ליוו את החברה ועזרו לה לגייס כספים ולהתוות את כל התהליך. הם קיבלו מהם יעוץ ותמיכה - מיצחק כיו"ר, ומכפיר כיועץ לחברה. יש להם הרבה קשרים בשוק ההון, ובזכות הקשרים האלה הם הביאו כספים. בלעדיהם הם לא היו יכולים לעבור את התהליך הזה".
החברה גייסה 59 מיליון דולר, גם ממשקיעים מוסדיים, ועלתה על מסלול של מכירות ורווחים תוך שהיא הופכת לגלובלית. כיום, ננו דיימנשן, המעסיקה כ-100 עובדים, מוכרת מדפסות תלת מימד בכל העולם, ונסחרת בתל אביב ובנאסד"ק.
הצד השני של ההצלחה: הנפילות
ואולם, בעוד הסיפור של ננו דיימנשן הוא סיפור הצלחה, יש גם הצלחות מובהקות פחות. כך למשל, זמן קצר לאחר שרכשו את השליטה באסיה פיתוח, ניסו לצקת לתוכה את פעילות הפורקס של מט"ח 24, כשפעילות פורקס היתה בשיא הפופולריות שלה, אך הדבר לא צלח, והם עברו לתחום פופולרי אחר: רכב אוטונומי. ביולי 2015, התמזגה אסיה עם פור אייז (כיום פורסייט), העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים צבאיים, אותם הסבה לעולם הרכב. בעקבות אותה עסקה, שלשל זילברמן לכיסו דמי תיווך של 1.8 מיליון שקל, התקשר עם החברה כיועץ בשכר חודשי של כ-27 אלף שקל (40% משרה), והבטיח לעצמו 5% מכל סכום שיגייס לחברה. מקורבים לזילברמן מציינים שהעמלות שנטל בפורסייט אינן נתון מייצג, ושמקרה הזה, בניגוד למקרים אחרים, עשה זאת בשל העובדה שרכש את חובותיה של אסיה ונזקק לתזרים מיידי. לרוב הוא מסתפק באפסייד שעושות החברות, שהוא, כבעל מניות, נהנה מכך.
למרות הצהרות החברה, ומייסדה, סיבוני, על כך שהמוצר שלה עולה על זה של מובילאיי, הרי שבמבחן המציאות - אין עדיין מוצר. היא נהנתה מאפקט מובילאיי ושווייה בעקבות האקזיט של האחרונה טיפס לרבע מיליארד דולר, ואולם מאז היא ירדה לכרבע מהשווי. גורמים בשוק ההון מזכירים שגם מובילאיי יצאה עם מוצר רק בתום 16 שנות עבודה וגיוס של למעלה ממיליארד דולר. "הדרך היחידה לגייס כסף היא באמצעות כניסה לשלד. ומי ששולט בתהליכים האלה ועושה את זה בהצלחה - הוא כפיר זילברמן", סיפר סיבוני ל"גלובס", "הוא מקבל החלטות מהר והוא מאוד אמין, מילה שלו זו מילה. בפגישות איתו ראיתי את הטירוף שלו ואת הרעב שלו, הוא פצצת אנרגיה. והוא מצליח - הוא הבטיח לי שנגייס מהשוק הפרטי 16 מיליון שקל, בפועל בתוך חודשיים הוא הביא 27 מיליון שקל. יחד עם הגיוסים הבאים, הגענו ל-130 מיליון שקל בתוך שנה ורבע".
אבל בשורה התחתונה לפורסייט אין עדיין מוצר.
"במארס-אפריל בעוד שנה יהיה דגם ביתא, ובאוגוסט יהיה מוצר על המדף. כרגע אנו מריצים את האבטיפוס במחשב (המוצר של פורסייט הוא למעשה תוכנה - ה.מ), והתהליך הזה אורך זמן. התחלנו בחברה שנסחרה בשווי של 8 מיליון שקל וכיום אנו חברה שמעסיקה 64 עובדים, עם שווי של 250, אפילו 280 מיליון שקל. זה לא דבר של מה בכך".
גם הניסיון של שרם וזילברמן להשתלט על אינסוליין, הפועלת בתחום הסוכרת, לווה בהרבה רעשי רקע. אינסוליין פיתחה מכשיר לשיפור מתן אינסולין לחולי סוכרת, אך נכשלה בשיווקו, והמנייה איבדה 99% מערכה, לאורך שנה.
כשזילברמן השתלט על החברה, לפני כשנה, הוא רמז על צעדיו המתוכננים האפשריים, של סגירת החברה ויציקה של פעילות אחרת לתוכה, ובשוק ההון העריכו כי זילברמן ושרם מתעניינים בעיקר בהפסדים הצבורים שלה, בגובה 160 מיליון שקל. בהמשך, נכנס גורם נוסף למאבק השליטה - רם צרפתי, שיצק לתוך החברה פעילות נוספת בתחום הסוכרת (וזאת דרך רכישת החברה האם העוסקת דווקא במימון חוץ בנקאי), וכעת הם פועלים בשיתוף. לפני מספר חודשים, כתוצאה מגיוסים, זילברמן דולל והוא אינו בעל עניין. באינסוליין סירבו להתייחס.
גם עם בריד איט, שנסחרה בבורסת ה-OTC בארה"ב, הם לא נחלו הצלחה: לתוך השלד הם מיזגו את הפעילות של חברה מבטיחה לטיפוח זני זרעים, שניתבה חלק מפעילות לטובת חברה שייסד האגרונום ד"ר עודד שגיא מהפקולטה לחקלאות ברחובות - עם שלד בורסאי של חברת משחקים שנכשלה, בשם Progaming, והחברה הממוזגת שינתה את שמה לבריד איט קורפ. בשיאה נסחרה החברה לפי שווי של עשרות מיליוני דולרים, ואולם כעבור כשנתיים החליטו שרם וזילברמן לצאת ממנה, בנימוק שהחברה לא מתקדמת בקצב משביע רצון לטעמם. לתוך השלד הבורסאי, הכניסו את פעילותה של חברה העוסקת בתחום הכינים, בשליטת קבוצה בראשות ימיני, בהם הם מחזיקים 25%.
עסקה נוספת עם שלד בורסאי בבורסת ה-OTC, נעשתה עם אמרלד, העוסקת בתחום המלנומה, שפעילותה מוזגה עם השלד הבורסאי Zaxis. בינואר 2017 רכשו זילברמן ושרם את השליטה באור סיטי החזקות, מכונס הנכסים של יזמת הנדל"ן ענבל אור שקרסה, תמורת 1.1 מיליון שקל, ואליו יצקו את הפעילות של אפולו פאוור - תחנת כוח סולארית קטנה, שבשעות ה"מתות" משמשת לכריית מטבעות קריפטוגרפיים.
סחר בשלדים בורסאיים - כך זה עובד
חברות רבות המבקשות לגייס כסף מהציבור, באמצעות הנפקה ציבורית בבורסה, נוכחות מהר מאוד להבין שמדובר בתהליך מורכב, הן מבחינת עלויות והן מבחינת הדרישות הרגולטוריות. הקושי להיכנס לבורסה בדרך המלך, הצמיח אפיק צדדי של כניסה לבורסה דרך סחר ב"שלדים" של חברות ציבוריות קיימות. מדובר בחברות הנסחרות בבורסה, שהתרוקנו בשלב כלשהו מפעילות, אם בשל כך שלא הצליחו להתרומם, ואם בשל כך שנקלעו לקשיים - המעטפת קיימת, אך הפעילות פסקה.
אל הוואקום הזה נכנסו סוחרי השלדים. אלה, מאתרים את השלדים, ומציעים אותם ללקוחות פוטנציאליים. את הרווח מקבלים סוחרי השלדים בכמה אופנים: ממכירת השלד, מה"תחזוק" שלו עד למציאת פעילות מתאימה - דמי ניהול, ישיבה בדירקטוריונים, מגזירת קופון מהחיבור בין השלד לבין חברה מתאימה, וגם מקפיצת המניה לאחר המיזוג.