הרפורמה ההיסטורית במשק החשמל אושרה היום (א') בצהריים בתום הדיון הסוער בממשלה. למרות הביקורות שהושמעו מצד השרים של הבית היהודי וההסתייגות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ההצבעה על הרפורמה לא נדחתה, והרפורמה אושרה פה-אחד על-ידי כל שרי הממשלה.
במהלך הדיון שנמשך כשעתיים וחצי העלה נתניהו שוב את נושא העתירה שהגישה המדינה לבג"ץ נגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל נגד השינויים המבניים במשק והתייחס לכוחם של הוועדים במונופולים. בתוך כך, המדינה צפויה להודיע בימים הקרובים על משיכת העתירה שהגישה לבג"ץ נגד ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל - זאת בעקבות אישור הסכם הרפורמה בחברת החשמל היום בממשלה.
ההסכם אושר כאמור פה אחד על-ידי השרים, לאחר שגם ראש הממשלה נתניהו וגם שר החינוך נפתלי בנט הודו כי "עדיף משק חשמל עם רפורמה מאשר בלי רפורמה".
נתניהו אמר בדיון כי למרות שבשורה התחתונה הוא תומך בהסכם, "יש שורה מתחת לשורה התחתונה". בהקשר זה ציין נתניהו כי בראייה הסטורית העבודה המאורגנת צמחה על רקע המהפכה התעשייתית ותופעות של עבודת ילדים וניצול עובדים, אלא שלדבריו "המצב היום הפוך, וצריך להגן על האזרחים מפני הוועדים".
שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה כי יש לקדם חוק שיעגן את הלכת בזק, הקובעת כי שינוי מבני שהמדינה יוזמת בסקטור מסוים אינו יכול לשמש עילה למאבק עובדים בחברות שעשויות להיות מושפעות לרעה מאותו שינוי מבני.
שר האוצר, משה כחלון, השיב בדיון לביקורת שהופנתה כלפיו על התעקשותו למשוך את העתירה לאור השגת הסכם רפורמה. כחלון הזכיר לנוכחים כי הוא היה זה שיזם את העתירה מלכתחילה, אך אמר כי "אחרי שבית המשפט שלח אותנו לנהל משא-ומתן בנפש חפצה, ולאחר שהגענו להסכמה ששני שרים אומרים שהיא טובה - אתם מעלים בדעתכם שאפשר לבוא לבג"ץ ולומר לו שהמדינה מבקשת פסק דין?".
בהתייחס לרפורמה עצמה - שר החינוך, נפתלי בנט, השמיע הסתייגות מכך שההסכם אינו משאיר בידי המדינה מספיק מנופים כדי להבטיח שחברת החשמל אכן עומדת בהתחיויובתיה להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיה בתחום ההולכה.
הממונה על התקציבים, שאול מרידור, שהשתתף בדיון, אמר על כך: "אם הייתי יכול לסדר את משק החשמל כפי שאני רוצה, סביר מאד שהוא לא היה נראה כפי שסוכם, אבל בנסיבות הקיימות זה המקסימום שאפשר היה להשיג".
כעת עובר כובד המשקל בנושא הרפורמה אל מליאת הכנסת, שכן המתווה שהתקבל מצריך שינויי חקיקה - תיקון חוק משק החשמל מ-1996. מדובר במשימה לא פשוטה, בהינתן העובדה שכבר נשמעים קולות ההתנגדות של כמה מחברי הכנסת ממפלגות אחרות. חברי הליכוד, מפלגתו של שר האנרגיה שטייניץ ה"מגיש" את ההצעה להחלטה, יכולים להטיל "משמעת קואליציונית" כדי לזרז את העברת הרפורמה בכנסת.
עלות של כ-7.1 מיליארד שקל
כבר ב-1996 כל מדינות האיחוד האירופי חויבו, באמצעות דירקטיבה של האיחוד, לפתוח את מקטע הייצור במשקי החשמל לתחרות. במרבית משקי החשמל המערביים בוצעו בעשורים האחרונים שינויים מבניים במשק החשמל, כאשר ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD (למעט צרפת בה כ-90% מהחשמל מיוצר על-ידי גרעין או הידרו) שבה ייצור החשמל עדיין אינו תחרותי.
לאחר 22 שנים של משא-ומתן עקר ו-5 ניסיונות לגבש הסכם, דווקא הצוות הנוכחי הצליח להגיע למתווה בהסכמה על-ידי כל הצדדים. זאת בין היתר נוכח ההזדמנות שנוצרה למדינה על-ידי פסיקה אפשרית מעניינת שיכלה לפסול את זכות השביתה של העובדים.
מתווה הרפורמה הנוכחי הושג בהסכמה מלאה בין הצדדים, עובדי חברת החשמל, הנהלת החברה והמדינה. מדובר במעין פשרה של כל אחד מהצדדים ועל אף הביקורות הרבות שהושמעו לאחרונה מצד מתנגדי הרפורמה, לרפורמה יש לא מעט יתרונות גם למשק החשמל. כאשר מבצעים השוואה בין המתווה הנוכחי להסכמות הקודמות שהושגו ב-2014 ("רפורמת יוגב"), ניתן לראות שבמתווה הנוכחי הושגה הפרטה של מספר רב יותר של תחנות כוח בתמורה לתוספות נמוכות יותר לעובדים.
עלויות הרפורמה מסתכמות בכ-7.1 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-6.4 מיליארד שקל יוענקו כעלויות פרישה והגדלת הקצבה הפנסיונית לעובדים. לאחר יישום הרפורמה נתח השוק של חברת החשמל בהספק המותקן ירד מכ-80% בשנת 2017 לכ-45% ב-2026 ולכשליש מההספק המותקן מספר שנים לאחר מכן.
כחלון, שטייניץ וניסנקורן מברכים
שר האוצר, משה כחלון, מסר בתגובה: "לפני 22 שנים התקבלה החלטת ממשלה לעשות רפורמה בחברת החשמל. צריך להגיד את האמת - 7 ממשלות ישראל הקודמות כשלו באתגר. אני יודע שכולם עסוקים במי ניצח ומי הפסיד, אבל אני יכול כבר לגלות לכם מי המנצחים האמיתיים: אזרחי ישראל. התעקשנו לאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים, כי מגיע להם ליהנות מהתחרות ומירידות המחירים שיבואו בעקבותיה לא פחות מלמגזר העסקי.
"אני מקווה שכבר בקרוב תושבי עוטף עזה ייהנו מחשמל מוזל. ההטבה של חשמל חינם לא מתאימה למציאות הציבורית של ימינו, ודרשנו לבטל אותה במסגרת הרפורמה. הרפורמה הזו מביאה למדינת ישראל בשורה כלכלית-חברתית עם פתיחת התחרות והשלכותיה, בשורה סביבתית עם צמצום השימוש בפחם ובשורה לאומית-אסטרטגית בשכלול ופיתוח משק החשמל הישראלי".
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מסר: "לפני כשנה, לאחר 22 שנים של כישלונות חוזרים ונשנים, הודעתי על מאמץ אחרון לנסות ולקדם את הרפורמה במשק החשמל ובחברת חשמל. הרפורמה, שאנחנו מגישים היום לממשלה, היא רפורמה שטובה בהרבה ממה שגובש בעבר, והיא סוללת את הדרך ליצירתו של משק חשמל יעיל, תחרותי ומודרני בעתיד, ולזירוז המהלך שהתחלתי בו של סגירת התחנות הפחמיות ושל הפחתת זיהום האוויר בישראל. זו הרפורמה הגדולה, המקיפה והטובה ביותר שהושגה בחברות הממשלתיות".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מסר: "הרפורמה מטפלת בסוגיות היסוד של משק החשמל בישראל ומבטיחה את פיתוחו, ייעולו וקידומו לטובת צרכני החשמל. הרפורמה תבטיח תחרות, תגדיל באופן דרמטי את ההשקעה ברשת החשמל על-מנת להבטיח אמינות באספקה, ותפתור את נושא המונופול האנכי שלחברת החשמל על-ידי הוצאת יחידת ניהול המערכת. בנוסף, חברת החשמל תהפוך יעילה הרבה יותר, ועם חוב קטן באופן משמעותי - מה שצפוי גם כן להתגלגל אל צרכני החשמל. בסופו של יום, הצרכן ייהנה ממשק חשמל תחרותי ומתקדם, חברת חשמל יעילה יותר, וחשמל זול וזמין".
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מסר: "שיתוף-הפעולה בין כל הגורמים הביא אותנו לרפורמה משמעותית ביותר למשק, שתייצר שוק תחרותי ויעיל יותר. שוק שיאפשר פיתוח כלכלי, קידום חדשנות ואנרגיה נקייה. הרפורמה קובעת היכן יפעל שוק חופשי ותחרותי והיכן קיים מונופול טבעי, שעליו להיות יעיל הרבה יותר ומצוי תחת רגולציה מתקדמת".
מהתנועה לאיכות השלטון, שהתנגדה באופן נחרץ למתווה הנוכחי של הרפורמה נמסר בתגובה: "על אף בקשת ראש הממשלה לדיון נוסף, לצערנו הרב הממשלה לא השכילה בסיכומו של דבר להבין את הזכות הבסיסית שיש לציבור לשימוע, טרם החלטה על רפורמה כה משמעותית. תקוותנו היא שבמסגרת דיוני החקיקה בכנסת יוכנסו לרפורמה שינויים שיגבירו את התחרות".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בירך על האישור שניתן על-ידי הממשלה לרפורמה במשק החשמל ומסר: "הרפורמה מחזקת את משק החשמל, תוך שמירה על איתנות חברת החשמל ודאגה לזכויות העובדים. הוכחנו שוב כי בהידברות ובהסכמה, ההסתדרות יודעת להיות שותפה לכל מהלך שמביא בשורה אמיתית לחברה הישראלית. הרפורמה שאושרה היום על-ידי הממשלה היא רפורמה מאוזנת שטובה למשק וטובה לציבור".