גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מועצה אזורית תמר - עשירה מרחוק, רחוק מעשירה

מועצה אזורית תמר שעל ים המלח מנצחת בכל פרמטר שבוחן את עושרן של הרשויות המקומיות בישראל ● רק שבפועל, רשויות שחומדות את הכנסותיה צפויות לגלות כי הפריפריאליות החריגה ובתי המלון הרבים שואבים את מרבית ההכנסות ומייצרים אינספור הוצאות חריגות

אזור המלונות בים המלח/ צילום: תמר מצפי
אזור המלונות בים המלח/ צילום: תמר מצפי

ישנם כמה כללי-אצבע למדוד עושר וחוסן כלכלי של רשות מקומית - יחס ההכנסות מארנונה לכלל ההכנסות, יחס הכנסות מארנונה למגורים לעומת ארנונה שלא ממגורים, סך ההכנסות מארנונה לתושב. אבל יהיה אשר יהיה כלל-האצבע שבו תבחרו, תמיד תגיעו לאותה רשות במקום הראשון. ולא, זו לא עיריית תל-אביב, אלא מועצה אזורית תמר.

כ-1,500 תושבים בלבד גרים במועצה אזורית תמר, המשתרעת על שטח עצום של 1,343 קמ"ר (כמעט כמו כל גוש דן, תל-אביב-יפו יושבת על שטח של 52 קמ"ר). כמה מתחמים שיושבים בתוך גבולותיה של תמר, מכניסים לקופתה הכנסות עצמיות בהיקפים שמביאים את הכנסותיה לרמה של יותר מ-70 אלף שקל לתושב לשנה. לשם השוואה, סך ההכנסה לתושב בעיריית תל-אביב עוברת במעט את ה-10,000 שקל לתושב.

הסיבות לבסיס ההכנסה הגדול של מועצה אזורית תמר הוא היסטורי - המועצה, שהוקמה בשנת 1956, חולשת על השטח של דרום מערב ים המלח, היכן שהוקמו מפעלי ים המלח רק ארבע שנים מוקדם יותר (1952) ושלימים יוקם בו מתחם המלונות של ים המלח לחופו של האגם הדרומי. בתקופה שבה שלטון מפא"י חילק את המדינה, קיבלה מועצה אזורית תמר את רוב השטח במרחב (כמו מועצות אזוריות רבות), בעוד שהרשויות העירוניות הסמוכות קיבלו את השאריות. באותה תקופה הצדק החלוקתי היה נחלתם של הקיבוצים והמושבים ולא של עיירות הפיתוח והרשויות הערביות.

מי שרואה את המספרים האלה ומשווה אותם למספרים של עיירות הפיתוח הסמוכות - דימונה, ירוחם או ערד, ובטח כאשר משווים את המספרים הללו לרשויות הסמוכות של הבדואים - אל קסום, ערערה בנגב וחורה, לא יכול שלא לחשוב שנדרש סוף סוף צדק חלוקתי חדש.

נתוני ההכנסות החריגים של תמר הופכים אותה לאנומליה קיצונית בשלטון המקומי, רשות שנראה כי היא מועצה מקומית תעשייתית עם כמה תושבים, יותר מאשר מועצה אזורית שבתחומיה מתחמי תעסוקה ותיירות גדולים.

אף שבשנים האחרונות קידם משרד הפנים מהלכים של חלוקת חלק מההכנסות של המועצה עם שכנותיה במסגרת ועדות חקירה לחלוקת הכנסות, נכון לשנת 2018 רק 10% מתוך 126 מיליון השקל שנכנסים לקופת הרשות מועברים לערד ולדימונה במסגרת הסכמי חלוקת הכנסות שנקבעו בהסכמה בשנת 2013. ייתכן כי מצב זה ישתנה/ישתפר לאור הדיונים על חלוקת הכנסות נוספת, שמתקיימים בימים אלה בוועדה הגיאוגרפית של אזור הדרום, אך עולה השאלה כמה מהכספים שזורמים לקופתה של מועצה אזורית תמר אכן ניתנים לחלוקה.

בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע שהוגשה למועצה ע"י קואליציית השקיפות, התארגנות של העמותות המקדמות שקיפות בכדי לקדם מהלכים רוחביים של שקיפות בשלטון המקומי (עמותות כמו התנועה לחופש המידע, הסדנה לידע ציבורי, עמותת הצלחה, שקיפות בינלאומית לישראל ועוד), העבירה המועצה את קובץ התקציב המפורט שלה לשנים 2016 (הוצאות בפועל) ו-2017-2018 (תקציב מתוכנן). המידע מאפשר לבחון לעומק כמה מכספי המועצה מתועלים בפועל לתושבים, וכמה מופנים למטרות אחרות שאינן ניתנות לחלוקה.


1,500 תיירים על כל תושב

ניתוח התקציב הרגיל מראה את הפער בין ההוצאה התיאורטית לכל תושב (סך ההוצאה חלקי מספר התושבים) ובין ההוצאה לתושב בפועל - קרוב ל-33% מתקציבה של המועצה מופנה למתן שירותים למתחמי התיירות והתעסוקה בתחומיה, כאשר 59% מהשירותים המקומיים שהיא מספקת - תברואה, אחזקת נכסי הציבור, פיתוח כלכלי, פיקוח על חוקי עזר ושירותי שמירה וביטחון - מופנים למתחמים אלה.

נתון זה אינו מפתיע שכן על פי נתוני משרד התיירות והלמ"ס, במתחמי התיירות בים המלח היו מעל 1.1 מיליון לינות בשנת 2017 (2.25 מיליון תיירים), בערך 1,500 תיירים על כל תושב במועצה.

ניתוח התקציב הרגיל מצביע על פער נוסף ומהותי בתקציבה של הרשות - השתתפות המדינה בשירותים הממלכתיים העיקריים, חינוך ורווחה, עומד על 23% בחינוך ו-46% ברווחה, לעומת השתתפות של יותר מ-70% מהתקציב במרבית הרשויות בישראל. אפילו בתל-אביב השתתפות המדינה קרובה ל-50%. המשמעות של פער זה הוא, שהמועצה מוציאה פי 7.6 יותר מההשתתפות המינימלית הנדרשת מול המדינה (25%) כדי לספק את שירותי חינוך לתושבים ופי 2.7 יותר עבור שירותי רווחה.

האם ההוצאה הגבוהה של המועצה על שירותים ממלכתיים מהכנסותיה העצמיות היא תוצאה של רשות שיש לה משאבים והיא משקיעה מעל ומעבר? כן ולא. כאמור, בתמר חיים כ-1,500 תושבים ולכן היא אינה עוברת את רף הכניסה הכלכלי למרבית השירותים בתחומיה. רף הכניסה הכלכלי לשירות הוא רף כמות צרכני השירות אשר מצדיק יצירה של שירות שאינו מסובסד באופן חריג. לדוגמה - נדרשים כ-18-20 ילדים בכדי להצדיק פתיחה של גן ילדים בתחום של ישוב מסוים, מספר דומה כדי להצדיק פתיחת כיתה בבית ספר (ולכן נדרשים לפחות 120 ילדים בכדי להצדיק פתיחה של בית ספר יסודי). עבור פתיחה של תיכון וחטיבת ביניים משולבים נדרשים הרבה יותר תלמידים (לפחות 300). ישנם עוד שירותים רבים שמספקות הרשויות המקומיות (והמדינה), ולכל אחד מהם יש רף כניסה כלכלי.

מועצה אזורית תמר, על ששת היישובים שלה - עין-גדי, נאות הכיכר, עין-חצבה, עין-תמר, נווה זוהר והר עמשא, עוברת רק את רף הכניסה של פתיחת גן ילדים בכל יישוב וגם זה בדוחק (יש רק שלושה גני ילדים בתחומי הרשות). כל שאר השירותים שמספקת הרשות אינם עוברים את רף הכניסה הכלכלי, ולכן הם מסובסדים באופן משמעותי ביחס לשירותים דומים ברשויות גדולות, כולל בהשוואה מול מועצות אזוריות אחרות. מראש נדרש להשקיע משאבים גדולים מאוד בשביל להחזיק את השירות ולכן שירותים אלה יקרים כאשר בוחנים את עלותם לתושב.

מהם אותם שירותים שתמר מסבסדת באופן חריג - בית ספר יסודי שש-שנתי "תמר" (6 כיתות) ותיכון שש-שנתי "עין-גדי" (13 כיתות, חלק מהתלמידים לומדים בתנאי פנימייה), תרבות (כולל מתנ"ס אזורי) וכמובן, המנגנון המוניציפלי.

המנגנון המוניציפלי של תמר, ההוצאות על מחלקות מטה כגון לשכת ראש העירייה, מינהל הכספים והגבייה, היועץ המשפטי, המבקר ויחסי הציבור, תוקצב בשנת 2018 ב-12.7 מיליון שקל (לפני הוצאות מימון ופירעון מלוות). לצורך השוואה, כל תקציבה של מועצה מקומית מטולה בשנת 2018, על 1,589 תושביה, עומד על 12.9 מיליון שקל, מתוכם 2.1 מיליון שקל למנגנון המוניציפלי (לפני הוצאות מימון ופירעון מלוות). אפשר לשייך חלק מהעלות הנוספת של 10 מיליון שקל לכך שתמר מתמודדת עם היקף פעילות גדול משמעותית מזה של מטולה - למשל עלות של כ-5.4 מיליון שקל לטובת שירותים חיצוניים הנוגעים לגבייה, ייעוץ משפטי ויח"צ. חלק מההוצאות נובעות גם מעלויות כגון סבסוד כלי הרכב של חלק מעובדי הרשות (קרוב ל-678 אלף שקל בשנה, ששליש מהם לטובת דלק) - הוצאות מינהליות שנובעות מעצם היותה של תמר רשות מקומית פריפריאלית, אפילו בתוך הפריפריה הדרומית של ישראל.

בולען בעין גדי / צילום: רפי קוץ


מחיר הפריפריאליות

ההשוואה בין מועצה אזורית תמר למועצה מקומית מטולה כמעט מתבקשת, אך כדאי לזכור שהפריפריאליות של תמר שונה מהותית מזו של מטולה. על אף שבשתי הרשויות מספר התושבים אינו מספיק בשביל רף הכניסה למרבית השירותים הציבוריים, מטולה סמוכה לקריית שמונה וליישובי מועצה אזורית גליל עליון, ולכן יכולה לקבל מענה לשירותים רבים בתחום החינוך והרווחה בסמוך אליה והיא אינה נדרשת לספק אותם בתחומיה.

לא כך הדבר עבור יישובי המועצה האזורית תמר, שהיישוב הקרוב ביותר לחלקם הוא ערד, במרחק של 30 דקות נסיעה, זאת ברשות שמרחק הנסיעה בין צפונה לדרומה הוא שעה. ההכרח לספק שירותים בעודף סבסוד נובע מהיעדר חלופות אחרות ולכן, בזמן שתקציב 2018 של מטולה על שירותים ממלכתיים ומקומיים מסתכם ב-8.3 מיליון, עלות שירותים אלה במועצה אזורית תמר, בניכוי ההוצאות שאינן על תושביה, מוערכת ב-50 מיליון, כאשר מחצית מהסכום מופנה לחינוך שמסובסד בחסר מצד המדינה ובסה"כ כ-85% מהסכום מגיע מהכנסותיה העצמיות של הרשות.

הכנסה והוצאה לתושב

גם אם נניח שחלק מההוצאות של מועצה אזורית תמר נובעות מעצם העובדה שיש ברשותה את הכסף לבצע את ההוצאות הללו, רוב העלויות נגזרות מכך שיישוביה הקטנים פזורים על פני שטח עצום ובמרחק משמעותי מהיישוב העירוני הקרוב ביותר.

במובן הזה תמר אינה ייחודית בישראל - מועצה אזורית חבל אילות, הערבה התיכונה, שער הנגב ורמת הנגב גובות מחיר דומה בגלל הפריפריאליות שלהן, וגם המועצות האזוריות באיו"ש מקימות משיקולים ביטחוניים שירותים ציבוריים מסובסדים כמעט בכל אחד מיישוביהן. תופעת הסבסוד העודף פחותה באופן משמעותי במרבית המועצות האזוריות שנמצאות בתחומי הקו הירוק - במרביתן מוקמים שירותים בהתאם לרף הכניסה הכלכלי, תוך שיתופי שירותים עם רשויות מקומיות או אזוריות סמוכות.

מגבלת הסחיטה של הלימון

בימים אלה מקיימת הוועדה הגיאוגראפית הדרומית של משרד הפנים, אחת מוועדות הקבע שהקים שר הפנים אריה דרעי לצורך טיפול בסוגיות של חלוקת הכנסות ושינוי גבולות, במספר בקשות של עיריות ומועצות מקומיות דרומיות לחלוקה נוספת של ההכנסות מול המועצות האזוריות הדרומיות - תמר ורמת הנגב. העיריות, שחלקן חתמו על הסכמי גג של אלפי יחידות דיור, זקוקות לחיזוק לתקציבן באופן מיידי על מנת להתמודד עם אתגרי הסכמי הגג ובכדי לשפר את רמת השירות שהן נותנות לתושביהן. עיריות אלה טוענות, בצדק, כי יש לתעדף אותן בזכות היותן מוקדים אזוריים שמסוגלים לתת רמת שירות ליותר תושבים ובעלות יעילה.

אבל בסופו של דבר, ייתכן שגם לאחר שיסתיימו הדיונים בוועדה, הן לא יזכו לתוספת תקציב. הוועדה תגלה כי קיצוץ בתקציב המועצות האזוריות משמעותו הפסקת שירותים בסיסיים שנותנות אותן רשויות, שירותים שמחירם גבוה, אך מחויב המציאות. אותן רשויות עשירות כביכול מוציאות את רוב הכסף על היותן פריפריאליות, אפילו בתוך הפריפריה הדרומית של ישראל.

הכותב הוא עורך הבלוג "המדד המוניציפלי"

מקורות הכנסה ממיסים

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה