גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתבעה ב-700 א' ש' על לשון הרע - ופועלת לגיוס מימון המונים

תושבת להבים נקלעה לסכסוך בין ראש המועצה למתחרה שלו וספגה שתי תביעות לשון הרע בסך מאות אלפי שקלים ● טוענת: "מדובר בתביעות השתקה"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

אילאיל רזון, גננת מלהבים, הגיבה לפוסט שפרסם מתחרה של ראש המועצה הנוכחי - וספגה שתי תביעות לשון הרע בסכום של יותר מ-700 אלף שקל. רזון טוענת כי מדובר בתביעות השתקה, וכעת היא פונה לגיוס המונים על-מנת לגייס את הסכום הנדרש למימון הוצאותיה המשפטיות.

תביעות השתקה היו מאז ומתמיד כלי יעיל לשחקנים' חזקים בשוק להילחם ב'שחקנים' הקטנים יותר ובאנשים פרטיים שאינם בלי ממון. כלי זה הופך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, במיוחד על רקע פרסומים ברשתות החברתיות, שכבר הוכרו על-ידי בתי המשפט כפרסומים לעניין חוק לשון הרע.

רק לאחרונה סיקרנו ב"גלובס" את תביעת לשון הרע איתה מתמודדת בימים אלה העיתונאית שרון שפורר, בגין פרסומיה בפייסבוק בטענה לקשרים בין העבריין דוד דגמי לחברת אורבן נדל"ן.

בנוסף, שפורר סיקרה לפני מספר שבועות סיפור של תביעת אחרת, שהגישה יבואנית מותגי התינוקות בוגבו ובייביביורן נגד אישה שייעצה לחברים שלא לא לרכוש מנשאי בייביורן בקבוצת פייסבוק שהקימה.

באותו מקרה, התביעה נדחתה על הסף על-ידי שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה ניצה מימון-שעשוע, שקבעה כי מדובר בתביעת השתקה והורתה לשלם לנתבעת הוצאות בסך 15,000 שקל.

באותו פסק דין כתבה השופטת מימון-שעשוע כי "תביעת השתקה היא תביעה המנוגדת לאינטרס הציבורי שבשמירת שיח חופשי, ביקורתי ופתוח בספירה הציבורית בכלל... תביעה כזו מהווה גם ניצול לרעה של בתי המשפט, שזמנם הוא בגדר משאב ציבורי שיש לנצלו באופן מושכל ולא לאפשר לבעלי ההון לעשותו ככלי להתעמרות במי שמשאביו הכלכליים מוגבלים". 

כעת מדובר בגננת מלהבים, שנתבעה בשתי תביעות לשון הרע בגין תגובה שפרסמה לפוסט של יוסי ניסן, מועמד לראשות מועצת להבים, המתחרה בראש המועצה הנוכחי - אלי לוי. ניסן פרסם לפני יותר מחצי שנה פוסט בקבוצת הפייסבוק של תושבי להבים, במסגרתו הוא מבקר את אלי לוי, ראש המועצה הנוכחי, ורומז כי חברה המעסיקה את בנו ובבעלות מקורביו של ראש העיר, זכתה בביצוע עבודות תשתית בשטח המועצה.

בין היתר כתב ניסן בפרסום שלו: "בהמשך לפועלי בשיתוף הציבור ובשקיפות, ברצוני להביא לידיעתכם כי ממידע שהגיע אליי לאחרונה (שוב ראש המועצה מר אלי לוי לא ישתף את נבחרי הציבור), שחברת אורון אחזקה והשקעות בע"מ, שהיא חברת-בת בבעלות גילי ויואל עזריה תושבי להבים וחבריו בקרובים של ראש המועצה, היא החברה המבצעת בימים אלה פרויקט של הקמת בריכת מי קולחין עבור מועצה מקומית להבים בהיקף של כ-3 מיליון שקל!... מדובר בחברה בה מועסק בנו של ראש המועצה אלי לוי". 

יום למחרת הגיבה רזון לאותו פרסום וכתבה: "היא לא מתמודדת, היא פשוט מקבלת את העבודות. עכשיו תגידו שגם האינטרנט משקר. מצחיק כמה שזה עצוב".

גבי לוי, בנו של ראש המועצה, הגיב לתגובתה של רזון: "מה שעצוב זה שאנשים כמוך חושבים שזה מצחיק להאשים חברות בשחיתות. מזל שיש חוק נגד זה", ובתגובה כתבה רזון: "יש חוק נגד צחוק??? עכשיו באמת הצחקת אותי" (בתוספת שורה של אימוג'ים צוחקים), ולאחר 20 דקות פרסמה רזון תגובה נוספת: "ומותר להביע דעה... לא רק לעשירים והמקובלים מותר".

"הפרסום העמיד את התובעים ואת בני משפחתם במבוכה גדולה"

כעת, לאחר שהוגשה תביעה כנגד כותב הפוסט המקורי, החליטו המעורבים לתבוע גם את רזון בגין תגובתה לפוסט, בשתי תביעות שונות: הראשונה, בסך של 555 אלף שקל, הוגשה בשם בעלי חברת אורון החזקות, לגביה נכתב הפוסט המקורי, וכן בשם חברת אורון עצמה וחברת-בת שלה. במסגרת תביעה זאת דורשים התובעים כי רזון תפצה אותם בגין הפרסום ה"שקרי, מבזה ומכפיש" שתגובתה מהווה לשיטתם.

בכתב התביעה נטען כי "לא יכולה להיות כל מחלוקת כי הפרסום מושא התביעה מהווה לשון הרע, כמשמעו בחוק איסור לשון הרע", וכן כי "המדובר בדיבה חמורה, מכפישה ומבזה את התובעים, וכי יש למצות את מלוא חומרת הדין עם הנתבעת על פרסומים כוזבים ופוגעניים אלה".

התובעים טעונים כי בשל החשיפה הרחבה שקיבל הפרסום וכן תגובתה של רזון, מכיוון שהוא פורסם בקבוצה בה חברים אלפי תושבי להבים, הדבר תרם "לאווירה השלילית והטעונה שנוצרה כלפי הנתבעים, והעמידה את התובעים ובני משפחתם במבוכה גדולה".

לפני חודשיים הוגשה כנגד רזון תביעה נוספת, בבית המשפט אחר, הפעם על-ידי ראש המועצה אלי לוי, התובע ממנה פיצוי של 146 אלף שקל, בגין אותה תגובה שפרסמה לפוסט של ניסן. לוי כתב בתביעתו כי "הפרסום לא נעשה בתום-לב... הנו חסר בסיס, נועד להכפיש את התובע, לבזותו ולעשותו ללעג בעיני הבריות. למעלה מכך, חמור מכך, הנתבעת ייחסה לתובע מעשים שיש בהם משום חשד לפלילים, ממש כך".

"היום זו אני, אתמול זה הוא, ומחר זה אתם"

רזון, כאמור גננת במקצועה, נעדרת המשאבים הנדרשים לניהול שני ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדה - ובוודאי שאינה יכולה לעמוד בסכומים שבגינן נתבעה - פנתה למשרד עורכי הדין אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות', המתמחה בלשון הרע, שהסכימו לייצגה תוך דחיית תשלום שכר-הטרחה בהתאם ליכולותיה לגייס את הסכום הנדרש.

כעת מתכוונת רזון לפתוח במבצע גיוס המונים באתר "הדסטארט", בניסיון לגייס את הסכום הנדרש למימון הוצאותיה המשפטיות.

כך כותבת רזון, במסגרת הקמפיין: "שמי אילאיל רזון-יעיש, תושבת היישוב להבים, אמא ל-3 ילדים... נשואה באהבה לאורן, עובדת כריתמיקאית בגנים בשעות הבוקר ויש לי צהרון פרטי של 10 ילדים בביתי. אנשים צנועים שלא מחפשים דבר, פרט לחיות את חיינו, באושר ובבריאות. לא חיפשתי כותרות ולא פרסום.

"אני רוצה לשתף אתכם במה עובר עליי ועל משפחתי ב6 חודשים האחרונים... היום זו אני, אתמול זה הוא, ומחר זה אתם!... הכל התחיל מתגובה של כמה מילים, אפילו לא פוסט, של הבעת דעה ביקורתית, לא מתלהמת שנרשמה בפייסבוק שלנו (תושבי להבים) על המועצה. מרגע זה סומנתי כמטרה למען יראו, נתונה תחת התקפה בלתי נגמרת של מכתבי תביעות בסך דמיוני של יותר מ-700 אלף שקל... מעבר לכך שמדובר באיש ואנשיו שמשתמשים במעמדם הכלכלי והפוליטי כדי להשתיק, לאיים, להפחיד... הם גם רוצים לפגוע בי ובמשפחתי כלכלית ואישית. בשביל משפחתי, מה שהוצאתי עד כה, כדי להגן על עצמי, הוא על חשבון החסכונות... אין פה משחק כוחות הוגן בשום דרך שהיא, וכאן אתם נכנסים לתמונה, האנשים שרוצים ומאמינים בחופש הביטוי ושינוי לטובה". 

"תכלית התביעה להשתיק ולהלך אימים"

במסגרת שני כתבי ההגנה שהגישו עורכי הדין אלעד איזנברג וטוני ימין בשמה של רזון, נטען כי מדובר בתביעת השתקה, ש"תכליתה של התביעה דנן... אחת היא: להשתיק ולהלך אימים על מי שמעז להביע דעתו בכל הנוגע לפעילותה של מועצת היישוב להבים שבדרום הארץ... עצם הגשת תביעה זו כנגד אזרחית מן היישוב (תרתי-משמע), בגין הבעת דעה לגיטימית ולא מתלהמת, במסגרת 'תגובית' אחת בפייסבוק, ועוד בסכום שערורייתי ומופרך... הנטול כל אחיזה בדין או בשכל הישר - מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובזכותו של הציבור הרחב ליטול חלק בשיג ושיח הציבורי, חופשי מאיומים והפחדות".

עוד מצוין בכתב ההגנה כי התביעות מוגשות על רקע העובדה שאנו נמצאים בשנת בחירות לרשויות המוניציפליות: "כל מטרתה של התביעה להשתיק ולהלך אימים על תושבי היישוב להבים, פן ימתחו ביקורת על התנהלות המועצה המקומית והעומד בראשה; הדברים מקבלים משנה תוקף, לאור העובדה שבחירות לרשות המועצה המקומית בלהבים עתידות להתקיים השנה (בחודש אוקטובר 2018) ואינטרס ראשון במעלה של ראש המועצה וחבריו הוא להשתיק ולהלך אימים על מי שמעז להביע דעתו בכל הנוגע לפעילותה של המועצה ולגבי העומד בראשה. לשם כך, כפי שניתן לראות, כל האמצעים כשרים".

ועוד נכתב באותו נושא כי מדובר ב"ניסיון נואל להלך אימים ולהפוך את האירוע הזניח ל"קרדום לחפור בו", תוך יצירת השתקה ואיום כלפי תושבי להבים אחרים; שהרי מי יעז למתוח ביקורת ו/או להעלות שאלות לגבי הליכים המתרחשים בישוב, כשהתוצאה האפשרית היא תביעה אסטרונומית כגון דא, מופרכת ככל שתהא".

מכיוון שכתבי התביעה הוגשו בשני בתי משפט שונים (תל-אביב ואשדוד), הגישו עורכי דינה של רזון בקשה לבית המשפט העליון, לאחד את התובענות להליך אחד, מטעמי יעילות. התובעים בתביעה המקורית התנגדו לבקשה, וכעת היא ממתינה להכרעת בית המשפט העליון.

תגובות

מעו"ד בנימין מלכא, המייצג את ראש המועצה אלי לוי, נמסר: "התביעה הוגשה בגין פרסום לשון הרע חמור כנגד מרשי, ראש מועצת להבים, מר אליהו (אלי) לוי. בפרסום לשון הרע יוחסו למרשי עבירות פליליות ופגיעה בטוהר המידות, דברים אשר לא היו ולא נבראו מעולם. אני מאמין כי בית המשפט יבחן הדברים לעמקם ויגיע למסקנה כי אין לאפשר פרסום שכזה, אין לאפשר רמיסת כבודו של אדם, פגיעה בשמו הטוב ובכלל זה פגיעה בבני משפחתו, אשר נאלצים אף הם להתמודד עם הבוז והרפש".  

עורכי הדין אלעד איזנברג וטוני ימין ממשרד אורלנסקי, איזנברג מוזסון ושות', המייצגים את רזון, מסרו בתגובה: "מדובר בשתי תביעות השתקה אשר הוגשו, שתיהן, כנגד מפעילת צהרון מהיישוב להבים, בגלל תגובה בת מספר מילים שכתבה בפייסבוק, במסגרת דיון שהתנהל ברשת בעקבות פוסט שפורסם לגבי התנהלות מועצת היישוב להבים. בכתב ההגנה שהגשנו נטען כי מטרתן היחידה של התביעות הייתה להשתיק ולהלך אימים על תושבי היישוב להבים, פן יעזו למתוח ביקורת על התנהלות המועצה המקומית והעומד בראשה. הדברים מקבלים משנה תוקף, לאור העובדה שבחירות לרשות המועצה המקומית עתידות להתקיים השנה.

"התביעה הראשונה הוגשה לבית המשפט השלום בתל-אביב על-ידי אנשי עסקים אמידים מהיישוב, בסכום שערורייתי ומופרך של למעלה מ-500,000 שקל; והתביעה השנייה הוגשה בבית המשפט באשדוד על-ידי ראש מועצת להבים בסכום של כ-150,000 שקל.

"עצם הגשת תביעות השתקה כאמור כנגד אזרחית מן היישוב, בגין תגובה קצרה, בת מספר מילים, לא מתלהמת, בעניין ציבורי, מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובזכותו של הציבור הרחב ליטול חלק בשיג ושיח הציבורי, חופשי מאיומים והפחדות. אנו נעתור לדחיית שתי התביעות על הסף". 

בא-כוח התובעים, עו"ד ליאור דגן, מסר בתגובה: "הגברת אילאיל רזון פרסמה והפיצה פרסום זדוני, מרושע ושקרי. הפרסום נעשה ב'תפוצת נאטו' בעמוד הפייסבוק הקהילתי של היישוב, בו חברים אלפי תושבים, לרבות בני נוער. אין מדובר ב'ביקורת' או 'הבעת דעה' או כל דבר דומה לכך. המדובר בהטחת האשמות חמורה מאין כמוה המתיימרת לייחס למרשיי שחיתות וחוסר יושר, שגרמה לפגיעה ממשית לשמם הטוב של מרשיי ובני משפחתם המתגוררים ביישוב.

"במקום שהגברת  רזון תיקח אחריות על דבריה השקריים והזדוניים, בלא שטרחה אפילו לבדוק את נכונותם או אמיתותם בטרם פרסומם, בוחרת הגברת רזון לנקוט בטקטיקה נפסדת של הפיכת עצמה ל'קורבן' בפרשה, וזאת כדי להסיט את הדיון מהפרסומים השקריים עצמם.

"ההתנגדות לאיחוד הדיונים נובעת מטעמים ענייניים. מדובר בתביעות המצויות בשלבים דיוניים שונים; בבעלי דין שונים; העדים הצפויים להעיד בכל אחד מהתיקים אינם אותם עדים; זהות הניזוקים שונה, וגם הנזקים הקונקרטיים בכל אחת מהתביעות שונים; יתרה מזו, הכללים ואמות-המידה החלים על מר אלי לוי כממלא תפקיד ציבורי הם שונים מהכללים ואמות-המידה החלים על מרשינו (שהם אנשים פרטיים). לפיכך, אין לדעתנו מקום לאחד את הדיון בתובענות".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים? / צילום: שירי נועה חסון

פער של שנתיים ו־200 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים?

בשכונת דרום־מערב בבת ים, נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 111 מ"ר, תמורת 2.63 מיליון שקל ● הבניין משופץ עם מעלית ונמצא בקו שלישי לים ● לפני כשנתיים נמכרה דירה זהה בבניין, בקומה הרביעית, תמורת 2.8 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036