חברת ניאון ת'רפיוטיקס (Neon), המפתחת חיסונים נגד סרטן, יוצאת לגייס 115 מיליון דולר בנאסד"ק, לפי שווי שיגיע על פי ההערכות לכ-450 מיליון דולר לפני הכסף. ניאון היא חברה אמריקאית, אשר חברת כלל ביוטכנו (כת"ב) הישראלית היא בעלת מניות בה מתחילת דרכה. לאחר ההנפקה, אם וכאשר תתרחש, חלקה של כת"ב בחברה יהיה 5%.
בעקבות ההודעה עולה היום מניית כת"ב בכ-2%, והחברה נסחרת לפי שווי של 480 מיליון שקל. כת"ב מנוהלת על-ידי עופר גונן, ונמצאת בשליטה (בשרשור) של המיליארדר לן בלווטניק, דרך חברת כלל תעשיות.
המוצר של ניאון הוא חיסון לסרטן, אשר יכול להשתלב בטכנולוגיה של אימונותרפיה, שכיום משיגה תוצאות מצוינות אך בחלק קטן מן החולים בלבד. התקווה היא כי בטיפול משולב עם המוצר של ניאון, תהיה האימונותרפיה אפקטיבית יותר, ובשיעור גבוה יותר מן החולים.
ניאון כבר נמצאת בשת"פ הן עם חברת מרק, המייצרת את התרופה Keytruda, והן עם חברת BMS, המייצרת את האימונותרפיות Opdivo ו-Yervoy. השתיים נחשבות לחברות המובילות בשוק הזה. שיתופי-פעולה אלה, וגם נוספים, עם חברות מוכרות פחות, מניבים כבר היום הכנסות לחברה, וכן מעניקים לה מימון לחלק ממחקריה.
כניסה לכמה ניסויים במקביל
הוצאות החברה על מחקר ופיתוח היו 37 מיליון דולר ב-2017, ו-13 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, והוצאות אלו עלולות לעלות עם כניסה למספר ניסויים קליניים במקביל - ולכן יצאה החברה לגיוס. עוד לפני הגיוס יש לה בקופה (נכון לסוף הרבעון הראשון) 62 מיליון דולר, והיא אמורה להמשיך לקבל מימון מן השותפות, כדי להשלים את הניסויים המשותפים לחברות.
ניאון פיתחה גישה ייחודית להפעלת מערכת החיסון נגד סרטן. החברה זיהתה מטרות ייחודיות (נאואנטיגנים) על גבי תאים סרטניים - שאינם קיימים על גבי תאים בריאים, אלא נגרמים על-ידי המוטציות בתאים, אשר גם גורמות סרטן. חולים שונים באותו סוג סרטן יכולים להציג נאואנטיגנים שונים, כך שהטיפול של ניאון חייב בינתיים להיות מותאם אישית, כלומר נוטלים דגימה מהגידול, ואז מתאימים לו את החיסון הייחודי שלו.
החברה טיפלה בשיטה זו עד היום בשישה חולי מלנומה לא גרורתית שלב 3/4, וכולם עדיין חיים ללא המחלה שלוש שנים. לרוב, מלנומה בשלבים הללו חוזרת תוך חמש שנים ב-60% מהמקרים. הטיפול לא גרם תופעות לוואי חמורות.
ביקוש לטיפול בהתאמה אישית
כאמור, כל הטיפולים של ניאון מכוונים להתאמה אישית. הניסיון מלמד עד כה, כי יש ביקוש לסוג כזה של טיפול, למרות מורכבות ההפקה שלו והמחיר הגבוה בהתאם, במקרה שמדובר בסרטן שאין לו תרופה אחרת. בתחומים שבהם מתחרה מוצר זה מול מוצרי מדף, סביר להניח שהוא לא יהיה הקו הראשון של הטיפול. החברה עובדת על פיתוח חיסונים שיכוונו למספר נאואנטיגנים במקביל, ולכן יוכלו לשמש כמוצרי מדף לטיפול בפלחים גדולים יותר של חולים, אך מאמץ זה עדיין נמצא לפני שלב הניסויים בבני אדם.
ניאון הוקמה בעקבות מחקר שנערך במכון ברוד, מכון המחקר הרפואי המשולב של אוניברסיטת הרווארד ו-MIT, יחד עם בית החולים לסרטן דנה פרבר. המחקר, שערך הישראלי ד"ר ניר כהן, נתמך במענק של לן בלווטניק, בעל השליטה בכת"ב. כך נחשפה כת"ב לתוצאות הניסויים הראשונים, שהפתיעו לטובה מאוד, ויכלה להצטרף לבעלי המניות הגדולים שהובילו את הסיבוב הראשון בחברה - ובעיקר קרן הון הסיכון המוערכת Third Rock Ventures.
בעלי מניות אחרים הם אקסס מדיקל של בלווטניק (שצפויה להחזיק אחרי ההנפקה כ-15% בניאון), קרן פידליטי וקרן Partner Fund. ב-2017 גייסה החברה 70 מיליון דולר, ובתחילת 2017 ביצעה גיוס גישור נוסף, לפי שווי של כ-300 מיליון דולר אחרי הכסף.