חממת המכשור הרפואי מדקס חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם המאיץ האוסטרי Vienna Health Hub במטרה לקדם טכנולוגיות בתחום המכשור הרפואי. שיתוף הפעולה יכלול חילופי ידע במגוון תחומים, וביניהם: חשיפה למשקיעים, למנטורים ולגורמים רלוונטיים נוספים בתעשייה, בבתי חולים, באוניברסיטאות, מוסדות מחקר ובגופים נוספים.
שי פוליקר, מנכ"ל חממת מדקס, ציין כי שיתוף הפעולה החדש יאפשר ליזמים וחברות הפועלים במסגרת חממת מדקס להיעזר במערכים מקצועיים שונים במדינות מרכז אירופה המקיימים קשרים עם המאיץ האוסטרי. מאיץ HHV נתמך על ידי ממשלת אוסטריה והוא פועל בשיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים המובילים בה.
"אנו נרגשים לקיים את שיתוף הפעולה עם חממת מדקס המהווה עבורנו גשר לאומת הסטארט-אפ", אמר תומס ווילברט, מנכ"ל המאיץ Health Hub Vienna. "מערך הקשרים האיכותי של המאיץ בשילוב עם היכולות של היזמים הישראלים והפוטנציאל להרחבת הקשרים עם משקיעים, מהווה מנוף לשיתוף פעולה מוצלח ואיכותי בתחום המכשור הרפואי."
חממת מדקס כוללת היום שתי חברות פעילות ושתי חברות נוספות שכבר נבחרו אבל עדיין לא אושרו סופית על ידי רשות החדשנות. פוליקר מספר כי הפרויקט הראשון הוא Endo Ways, מיקרוקטטר לטיפול בסרטן הכבד שפותח על ידי נועם שמאי (שפיתח את הטכנולוגיה של חברת אובאלום הותיקה).
"אנחנו מכניסים לתוך הגידול חומר כימותרפי שחוסם את זרימת הדם לגידול והורג אותו. הכניסה לגידול מאוד קשה. היזם פיתח קטטר רובוטי שמתקדם בעצמו לתוך הגידול. היום יש צורך לדחוף את המוצר ידנית לתוך הגידול וקשה להחליט ביון קשיחות, כלומר מוצר שידחף בקלות, לבין גמישות כלומר שיתעקם בקלות לפי הצורך ולא יהרוס את הרקמה. כשהקטטר מושך את עצמו אין בעיה בכלל. כך אפשר להגיע יותר מהר ובקלות לכבד ויתרון נוסף הוא שהרופא לא חייב להיות בתוך הקרינה".
מוצר שני מיועד לטיפול בפרפור עליות. הוא מנוהל על ידי ד"ר צחי ברגר, ומבוסס על פטנט של של פרופ' ליאוניד סטרניק מבית החולים שיבא. "הפרעה זו של הלב גורמת להיווצרות קרישי דם שעלולים להיסחף למוח ולגרום לשבץ. כיום יש לנו מכשיר של חברת אבוט שהוא בעצם מעין פילטר כזה, שמונע מקרישי הדם לעלות.
"אנחנו תוקפים את הקרישים קרוב יותר למקור ההיווצרות שלהם. הם נוצרים במעין 'אוזנית' כזו של הלב, ואילו אנחנו יוצרים סוג של שרוול כזה שחונק את האוזנית שמייצרת את הקרישים. כבר היום הדבר נעשה באמצעות ניתוח שבו סוגרים עליה מבחוץ. אנחנו מגיעים מתוך הלב וחוסמים אותב מבפנים, מבטלים אותה לגמרי".
פרוייקט נוסף הוא פרי שיתוף פעולה ייחודי של החממה עם קופת חולים כללית, אשר עבר דרך "אקס לאב", פרוייקט מיוחד של החממה שנועד לבחון, בתשלום ראשוני נמוך, רעיונות בוסריים ולבחון את היתכנותם, טרם יוחלט אם הם מתאימים לחממה.
הפרוייקט שעבר בינתיים בהצלחה את התהליך הוא מיזם בתחום טיפול בדליפות המעי, ששמו Canary Check היזמים הם ד"ר מתן בן דויד וד"ר אמיר קרייצר (מבוסס על פטנט של מור יישום).
"כאשר מבצעים ניתוח במערכת העיכול וסוגרים את המקום עם סיכות, זה יכול ליצור נמק קטן או חור שאיפלו אם הוא קטן, יכול להוביל לדליפות של תוכן המעי לתוך חלל הבטן וזה מצב מסכן חיים לחולה. בביילינסון אמרו לי ששליש מהחולים בטיפול נמרץ נמצאים שם עם דליפות מעי לאחר ניתוח.
"ככל שמגלים את הדליפה מוקדם יותר, כך אפשר לטפל בה באופן מוצלח יותר, אבל לרוב הגילוי הוא רק לאחר חמישה ימים ואז הנזק הוא כזה שאף פעם לא באמת מתאוששים ממנו. הרעיון של היוזמה נהגה על ידי רופא מנתח ומהנדס חומרים, שהציעו להשתיל חומר מתכלה שהתכונות שלו משתנות אם יש דליפה וממש ישדר סיגנל באופן אלחוטי החוצה. אם אין דליפה לאחר הניתוח, החומר יתכלה. העבודה עם הכללית ומור יישומים בתוך אקס לאב במקרה הזה הייתה מצויינת. אנחנו סיפקנו את החומר והם תרמו שני כירורגים לניסויי חיות וגם המון ייעוץ. הפטנטים יישארו של מור אבל החברה תקום אצלנו".
פרוייקט נוסף שטרם אושר סופית אך כבר נבחר, הוא טיפול אבלציה באמצעות גז, שאינו חם ואינו קר אך שהורג ספציפית תאים סרטניים. המיזם, Plasmed, מבוסס על פטנטים של מעבדת הפלסמה בטכניון וקבוצת חוקרים מבית חולים רמב"ם בהובלת ד"ר יקי כהן מרמב"ם.
"עדיין יש נאיביות מסוימת"
פוליקר מגיע מתחום המכשור הרפואי, ושימש כבכיר בחברות אימפולס דיינמיקס ומטהקיור של הצמד פרופ' שלמה בן חיים ולואיס פל, ואחר כך ניהל סטארט-אפ הולנדי-אמריקאי בתחום מערכת העיכול. לפני כשנה חזר לארץ.
"במשך שנים רבות הייתי מנותק מסצינת המכשור הרפואי בישראל אבל בחו"ל נחשפתי דווקא לכמה מכשור רפואי ישראלי הוא מותג עולמי. גם בארה"ב וגם באירופה, העובדה כי הגעתי מחברות מכשור רפואי ישראליות עזרה לי כמעט בכל מקום. עולם המכשור הרפואי בישראל מזוהה עם יצירתיות ומוצרים יוצאי דופן.
"כשחזרתי ראיתי שהחברות כאן בוגרות יותר מכפי שהיו, עדיין יש נאיביות מסויימת לגבי השיפוי הביטוחי והמודל העסקי, אבל המצב היה יותר גרוע בעבר. אצל היזמים החוזרים, אלה שכבר בנו חברה אחת, ההבנה עמוקה יותר. נדיר שאנחנו מגיעים לפגישה עם חברה שמעוניינת להיכנס לחממה, ואין לה טכנולוגיה מרשימה והבנה ברורה איך להגיע לאבטיפוס ברמה ההנדסית. עם זאת עדיין לא תמיד קיים הידע לגבי אי להפוך את האבטיפוס למוצר. זה בדיוק התפקיד של החממות".
לגבי פרוייקט X-Lab אומר פוליקר: "אנחנו לוקחים מהאוניברסיטאות ומבתי החולים רעיונות שאחרת כלל לא היו יוצאים לפועל. אנחנו מנסים להוציא אותם לפועל בצורה הכי פחות 'כואבת' לממציאים. הכוונה היא שהרופאים או החוקרים לפעמים לא מצליחים לגייס זמן אפילו כדי לרשום פטנט. אנחנו משקיעים בפרוייקט כזה עד 50 אלף דולר בשיתוף פעלה עם חברת המסחור של אותה אוניברסיטה או אותו בית חולים. יש לנו שת"פ קבוע עם מור יישומים".
פוליקר מציין כי החממה מתמקדת בינתיים במכשור רפואי קלאסי ופחות בבריאות דיגיטלית "למרות שזה במנדט שלנו. אם ניקח על עצמנו פרוייקט בריאות דיגיטלית נרצה לראות שיש לו השלכות מאוד ברורות של טיפול במחלות, ולא אפליקציות מידע או שמירה על הבריאות לבריאים. חשוב בכל מקרה להבין את המודל העסקי מההתחלה. זה נכון גם לרעיונות מתחום האבחון. יש כמה תחומים שבבירור יהיו בהם הצלחות, אך כרגע נראה שיש סביבם הייפ כמו טיפול בבית. אנחנו מאוד בררנים".
בחממה שותפים חברת מדקס בראשות הראל גדות, שייסדה את החממה, יחד עם בוסטון סיינטיפיק, קרן אינטלקטואל וונ'צרס ובית החולים שיבא. "בוסטון היו מבחינתי הפתעה חיובית", אומר פוליקר. "כמובן ידענו שהם חברה מובילה, אך לא שיערנו שיהיו כל כך מעורבים. דיויד נאפ, סגן נשיא למחקר בחברה, מעורב ממש יומיומית, פגשנו לפחות עשרה אנשי שיווק ומכירות של בוסטון בתחומים המעניינים אותנו, התמיכה שלהם היא מדהימה. כדי להבין מי בדיוק מקבל החלטות הרלוונטיות למוצרים שלנו בכל אחת מן המדינות, צריך מישהו שממש נמצא שם. בישראל אין אנשים כאלה ברוב התחומים. לנו יש את הראל, שיודע הכל כשזה מגיע לרובוטיקה".
איך אתם חושבים לממן את החברות אחרי שיבגרו מן החממה?
"אנחנו מדברים על זה עם כל חברה מהיום הראשון. אנחנו בקשר עם גורמים אסטרטגים פוטנציאלים, בעיקר מי שרוצה לשווק את המוצרים שלנו. אנחנו מעריכים כי מינימום ההשקעה להגיע למכירות ראשונות באירופה היא כ-10 מיליון דולר. לכן המטרה שלנו היא שיהיו לנו שיחות משמעותיות עם משקיעים אסטרטגיים בשנה הראשונה של השהות בחממה".
