הריבית העולה בארה"ב ממשיכה לאפשר לקרנות הכספיות להראות סימני חיים, שמורגשים כבר כמה חודשים ב-2018, בעיקר הודות לגיוסים בקרנות הכספיות הדולריות. גם הקרנות הכספיות השקליות חוזרות ליהנות מגיוסים, לאחר תקופה ארוכה מאוד של פדיונות עתק.
לצד הקרנות הכספיות הדולריות וגם הקרנות השקליות, שבשל התזוזה בריבית של הפדרל רזרב מציעות לפתע למשקיעים תשואה כלשהי באפיק הסולידי מאוד, גם קרנות אג"ח מדינה מציגות גיוסים החודש, ומתחילת השנה, מה שמצביע על נהירה לסולידי.
אבל הנתונים של שוק קרנות הנאמנות מלמדים שישנה גם זרימה למניות חו"ל. מהיכן היא מגיעה? בקרנות אג"ח כללי, שנחשבות במידה רבה לליבת התעשייה, מורגשת מגמת פדיונות ניכרת, בין היתר בשל החשש מהאג"ח הקונצרניות. כך, נראה כי הציבור רץ למקום הבטוח של הקרנות הכספיות ושל קרנות אג"ח מדינה, אבל באותה מידה יש כאלה שמוכנים להסתכן במניות בחו"ל, שנהנו מההתאוששות במניות בארה"ב, וגם מכך שהדולר התחזק וסייע לתשואה. אגב, זה לא קורה בקרנות מניות בארץ, שפודות.
למעשה, הקרנות הכספיות רשמו עד כה השנה כמה חודשי גיוסים חיוביים, ובמאי זה קרה שוב, גם בקרנות הכספיות השקליות, כאמור. עם זאת, הקרנות הכספיות רחוקות עדיין מהשיא. כיום היקף הקרנות עומד על 16.4 מיליארד שקל, סך שנמצא הרחק מתחת לשיא של כ-62 מיליארד שקל בכל הקרנות הכספיות, שנרשם ביולי 2014 - ירידה של כמעט 75%.
פדיונות בשקליות, גיוסים בדולריות
מתחילת השנה פדו הקרנות הכספיות השקליות כמה מאות מיליוני שקלים, בעוד שהכספיות מט"ח (כלומר, הדולריות), גייסו סכום גבוה יותר. נראה כי לא צפויה תזוזה אדירה ועקבית מעלה בקרנות הכספיות. השקליות מביניהן עדיין מגלמות תשואות אחרי דמי ניהול נמוכות מאוד ואף שליליות, ואילו הדולריות במצב טוב קצת יותר, בגלל העלאת הריבית בארה"ב, אבל גם הן לא מבשרות על תשואה גלומה אדירה, שמבטיחה המשך גיוסים.
גורם מעורה בשוק קרנות הנאמנות אומר היום, כי "חודש מאי התאפיין בעליות חציוניות של כ-1.5% בקרנות המנייתיות בישראל וחו"ל, יציבות בקרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי וירידות מתונות של כ-0.2% בקרנות אג"ח קונצרניות". לדבריו, "בשונה מחודש אפריל, במאי עיקר העליות בשוקי המניות התמקדו בשוק המניות בארה"ב".
מסיכום נתוני תעשיית הקרנות בחודש מאי עולה, שהפדיונות שאפיינו את תעשיית הקרנות בשלושת החודשים האחרונים נמשכו, אך בקצב מתון יותר, ובמחצית השנייה של החודש אף הורגשה מגמה של חזרת הגיוסים לשוק. בסך הכול, נכון לסוף חודש מאי, נוהלו בקרנות הנאמנות נכסים בשווי כולל של כ-242.3 מיליארד שקל, והחברות הפעילות בשוק רשמו במהלך החודש החולף פדיונות מצרפיים של כ-771 מיליון שקל, בעיקר בעקבות פדיונות של יותר מ-1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות.
עם זאת, מתחילת השנה עדיין מדובר על גיוסים מצרפיים של כ-406 מיליון שקל. במיטב דש ציינו בהקשר זה, כי "תעשיית קרנות הנאמנות רושמת פדיון רצוף של ארבעה חודשים בקרנות המסורתיות, כאשר הקצב יורד מעט, והתעשייה המסורתית פדתה יותר ממיליארד שקל מתחילת השנה".
בבחינת הקרנות המסורתיות והמחקות עולה, כי הקטגוריות המגייסות ביותר בחודש מאי היו קרנות מניות חו"ל, קרנות גמישות וקרנות אג"ח מדינה, שגייסו כ-670 מיליון שקל, כ-450 מיליון שקל וכ-495 מיליון שקל, בהתאמה. מנגד, קרנות אג"ח כללי, דוגמת קרנות 80/20 וקרנות 90/10, רשמו פדיונות משמעותיים, של יותר מ-1.5 מיליארד שקל, והן מציגות חודש רביעי של פדיונות, כדברי מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב דש קרנות נאמנות.
ומה לגבי הגופים עצמם? המגייסים הגדולים בשוק קרנות הנאמנות בחודש מאי היו מיטב דש, אי.בי.אי, מגדל שוקי הון, תמיר פישמן ואלטשולר שחם, בסדר יורד, ובתחתית ניצבים אילים וילין לפידות, שממשיכים תקופה קשה מאוד מבחינתם. בבחינת הקרנות המסורתיות בלבד עולה מנתוני הגופים המנהלים, כי המובילים הם אי.בי.אי, מיטב דש, אלטשולר שחם, תמיר פישמן וקסם (אקסלנס), בסדר יורד. מנגד, הפודים הגדולים ביותר בחודש האחרון, הם איילון, פסגות, אלומות, אילים וילין לפידות, בסדר עולה.
ומה לגבי הגיוסים והפדיונות מתחילת השנה? אי.בי.אי מוביל את השוק וממשיך להציג תקופה טובה, ואחריו סיגמא והראל פיא. אגב, הודות לגיוסים חזקים בקרנות המחקות גם מגדל שוקי הון בולט במעלה המגייסים בכל הקרנות.
בתחתית נמצאים ילין לפידות, שפדו מתחילת השנה כ-2.1 מיליארד שקל, אילים ופסגות, שפדו כל אחד כ-1.3 מיליארד שקל. בפודים מתחילת שנה בולטים גם מור, מהכוכבים הגדולים אשתקד, ומגדל שוקי הון, שלצד ההצלחה בקרנות המחקות בולט לרעה בכך שפדה כ-1.3 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות שלו.
לגבי שני הפודים הבולטים, ילין לפידות ואילים, השניים מנהלים כיום נכסים בשווי של כ-25 מיליארד שקל ושל כ-3 מיליארד שקל, בהתאמה. לגבי אילים נציין, כי מדובר במשהו חריג. ביולי 2017, בשיא, נוהלו על-ידי בית ההשקעות, כמעט 11 מיליארד שקל, היקף שאליו צמח בית ההשקעות כמעט באותה מהירות שבה הנכסים יצאו ממנו. מהלך דרסטי שכזה מעיד גם על הייעוץ בבנקים, שכיום מזיז יבשות מחודש אחד למשנהו, במה שנראה לא אחת כתגובה אגרסיבית מדי לתנודות קצרות-טווח בתשואות.
ומה עם השוק המקביל של תעודות הסל, שעוד השנה ייבלע בתוך שוק קרנות הנאמנות? מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי בחודש מאי 2018 ההמשיכה המגמה השלילית בשוק זה. מהתעודות נפדו כ-800 מיליון שקל, כך שמתחילת 2018 כבר נפדו כ-5.8 מיליארד שקל. עיקר הפדיונות מתחילת השנה הם מתעודות על מניות בארץ (פדיונות מצרפיים של יותר מ-2.5 מיליארד שקל מתחילת השנה), ומתעודות על מניות בחו"ל (פדיונות מצרפיים של כ-1.8 מיליארד שקל מתחילת שנה).
בסוף מאי היו בידי ארבע חברות תעודות הסל נכסים בשווי של כ-92.5 מיליארד שקל, המהווים קיטון של כמעט 5% ביחס לשווי הנכסים שנוהל על-ידיהן בסוף 2017. בשקלול נכסי הקרנות המחקות, שלהן נכסים בהיקף של כ-31.4 מיליארד שקל, עולה כי בסוף מאי נוהלו באמצעות מכשירים עוקבי מדדי (קרנות מחקות ותעודות סל) נכסים בשווי מצטבר של כ-124 מיליארד שקל. היקף זה מהווה כ-37% משוק קרנות הנאמנות ותעודות הסל יחדיו. עוד השנה, כאמור, יהפכו תעודות הסל לקרנות סל, בעקבות רפורמה גדולה שהובילה רשות ני"ע.
ומה לגבי נתחי השוק של ארבע השחקניות בשוק תעודות הסל? קסם של אקסלנס היא הגדולה בשוק; היא והראל סל גייסו בחודש מאי קצת יותר מ-70 מיליון שקל כל אחת, לעומת פדיונות תלת-ספרתיים במיליונים של שתי החברות הנוספות - תכלית של מיטב דש ופסגות סל.
מתחילת השנה בולטת בהקשר הגיוסים רק הראל סל, שגייסה כמעט 200 מיליון שקל, בשעה שמתחרותיה פדו בגדול - בטווח שנע מפדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל לפדיונות של 2.9 מיליארד שקל. על רקע זאת הראל מחזיקה כיום בנתח של כמעט 17% בשוק תעודות הסל.