שמואל דונרשטיין / צילומים: איל יצהר
הבעלים של חברת רב-בריח, איש העסקים שמואל דונרשטיין, חתן פרס התעשייה בישראל, ייחקר על-ידי מנהלי העיזבון של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח, באשר לקשרים העסקיים והאחרים שהיו בין השניים ובנוגע לשאלה אם הוא מחזיק בנכסים או כספים השייכים לעורך הדין המנוח. כך קבעה שופטת המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, אשר קיבלה את בקשתם של מנהלי עיזבונו של יוסיפוף, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל, לחקור את דונרשטיין במסגרת החקירות שהם מבצעים לאיתור נכסים של יוסיפוף בארץ ובעולם.
התנגדותו הנחרצת של דונרשטיין להיחקר נדחתה, והוא ייאלץ להתייצב לחקירה במשרדי מנהלי העיזבון, בתיאום מראש עימם, עד ל-21 ביוני. עוד נקבע כי אין מניעה כי בא-כוחו של דונרשטיין יתלווה אליו בעת חקירתו. זאת, על-מנת לוודא כי לא יישאלו שאלות שיש בהן להקנות יתרון דיוני בלתי הוגן למנהלי העיזבון בתביעה עתידית, ככל שתוגש, נגד דונרשטיין.
בית המשפט ציין בהחלטה לאשר את חקירתו של דונשטיין כי הוא לא הוכיח את טענתו, שלפיה מנהלי העיזבון מבקשים לחקור אותו על-מנת לאסוף ראיות לצורך תביעה עתידית שהם יגישו נגדו. "במסגרת תשובתם הבהירו מנהלי העיזבון באופן חד-משמעי כי טרם גמלה בלבם החלטה בנוגע לזכויות התביעה נגד דונרשטיין, וכי כל כוונתם היא להמשיך ולחקור אודות מצבת נכסיו של המנוח והסיבות לקריסתו הכלכלית. די בכך כדי להראות כי דונרשטיין לא הרים את הנטל הדרוש להוכיח ברמת ודאות גבוהה כי תוגש נגדו תביעה על-ידי מנהלי העיזבון", קבעה השופטת לושי-עבודי.
עסקים משותפים לאורך שנים
דונרשטיין הוא בעל-השליטה, מנכ"ל ויו"ר של קבוצת רב-בריח, המפעילה שישה מפעלים בישראל, מעסיקה 1,000 עובדים ופועלת במדינות רבות בעולם באמצעות חברות-בנות. שמו של דונרשטיין הולך לפניו במשק הישראלי עשרות שנים לאחור, כאחד מחלוצי התעשייה הישראלית וכחתן פרס ישראל לתעשייה.
המחלוקת בין בעלי רב-בריח למנהלי עיזבונו של יוסיפוף, מתנהלת על רקע הליכת לעולמו במפתיע של יוסיפוף באוקטובר 2016, שבעקבותיה התברר כי למנוח היו חובות עצומים. עם פטירתו, הגישו נושים של יוסיפוף - מרביתם מלווים בשוק האפור - תביעות לבית המשפט בנוגע לחובות-עתק שהותיר אחריו, בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים נגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקל למס-הכנסה. כיום מוערכים חובות העיזבון בכ-700 מיליון שקל.
בנובמבר 2016, מינה בית המשפט את עורכי הדין רז מנגל ועופר שפירא למנהלי העיזבון. השניים פתחו בחקירה לאיתור נכסיו של יוסיפוף בעולם; וכאן נכנס לתמונה גם שמו של דונרשטיין. ממידע שהגיע למנהלי העיזבון, עלה כי בינו ליוסיפוף התקיימו יחסים עסקיים לאורך שנים. בין היתר, הם ניהלו יחד עסקים משותפים, ואף ניהלו הליכים משפטיים בארץ ובאנגליה. בעקבות המידע, פנו מנהלי העיזבון, באוקטובר אשתקד, לדונרשטיין לזמנו לחקירה, אך הוא סירב, בין היתר בטענה כי אין להם סמכות לזמנו לחקירה.
בעקבות סירובו, הגיעה המחלוקת אל בית המשפט. מנהלי העיזבון ביקשו מהמחוזי בתל-אביב, לחייב את דונרשטיין להתייצב לחקירה במשרדיהם. לדבריהם, "חקירתו עשויה לשפוך אור רב על מצבת נכסיו של יוסיפוף, וכן נועדה לסייע למנהלי העיזבון להבין את הרקע לקריסתו הכלכלית". עוד כתבו כי "אין חולק שיוסיפוף ודונרשטיין היו בקשר עסקי במשך שנים, ושלדונרשטיין ידע רב ביותר אודות נכסיו ועסקיו של יוסיפוף, ובין היתר נכסים ועסקים שבהם היה דונרשטיין מעורב באופן אישי".
"חקירה לצורך ביסוס תביעה"
דונרשטיין הגיב בהתקפה חזיתית נגד המנהלים המיוחדים. בתגובה שהגיש, באמצעות עו"ד ליאור דגן, תקף דונרשטיין את המניעים של מנהלי העיזבון, תוך שהוא טוען שהם כבר הכינו תביעה נגדו, ומנסים לבסס אותה באמצעות חקירתו, וכן מעלה טענות לניגוד-עניינים שלהם בכל הנוגע לחקירתו.
לטענת דונרשטיין, מנהלי העיזבון "הביעו עמדה נחרצת, נחושה וחד-משמעית" בנוגע להגשת תביעה נגדו, בדבר "סיכוייה הטובים", בדבר היותה נתמכת ב"ראיות ברורות"; וחקירתו נועדה לאיסוף ראיות לצורך ביסוסה. במצב דברים זה, טען דונרשטיין, מנהלי העיזבון אינם יכולים ואינם רשאים ליהנות מהיתרונות הדיוניים והמהותיים הגלומים בסמכויות החקירה (שנועדו לטענתו לצורך איסוף מידע, ולא לצורך גיוס ראיות לתביעה שהם נחושים להגישה), ויש לראותם כבעלי דין רגילים הכפופים לסדרי הדין הרגילים.
עוד טען דונרשטיין כי מתן היתר לחקירתו, לאור ההליכים המשפטיים בישראל ובאנגליה, שהתקיימו בינו לבין יוסיפוף לפני מותו, תפגע בו פגיעה קשות ובאופן מהותי. הליכים אלה עסקו בטענות שהעלה יוסיפוף נגד דונרשטיין על זכאותו לחלק ממלון דירות בלונדון. יוסיפוף טען כי נכרת בינו לבין דונרשטיין הסכם נאמנות, שלפיו דונרשטיין מחזיק עבורו בנאמנות 50% ממניות חברת זרה שהייתה הבעלים של מלון דירות בלונדון וביקש לאסור על חברות זרות (שבבעלות דונרשטיין) את מכירת הזכויות במלון; ואולם ההליכים בשתי המדינות נמחקו.
דונרשטיין העלה בנוסף, בתגובתו, טענות לניגוד עניינים של אחד המנהלים בתיק. לטענתו, עו"ד מנגל, מנהל העיזבון מונה לבקשתו של אחד הנושים של יוסיפוף, צבי נתנאל, ולפיכך הוא "מצוי בניגוד עניינים מובנה ומובהק ביחס לחקירתו או עיסוק וקבלת החלטות כלשהן הנוגעות אל דונרשטיין".
בתגובה שהגישו לטענות נגדם, דחו המנהלים המיוחדים את כל הטענות לניגוד עניינים מצידם, וכן ציינו כי לא הביעו בפניו שום עמדה בנוגע להגשת תביעה נגדו, וכי טענה זו היא בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע". עוד טענו כי דונרשטיין "מבקש לנצל עליונות שיש לו במידע ובכסף על קופת העיזבון, כדי לעשות הכול כדי לחמוק מחקירה ולמנוע, או לפחות לעכב, כל התקדמות של מנהלי העיזבון לבירור עניינים הקשורים בנכסים של המנוח".
ביניים
בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו של דונרשטיין וקיבל את טענת מנהלי העיזבון, לפיה טרם גמלה בלבם החלטה בנוגע לזכויות התביעה נגד דונרשטיין, וכי כל כוונתם היא להמשיך ולחקור אודות מצבת נכסיו של יוסיפוף המנוח והסיבות לקריסתו הכלכלית. "דיי בכך כדי להראות כי דונרשטיין לא הרים את הנטל הדרוש להוכיח ברמת ודאות גבוהה כי תוגש נגדו תביעה על-ידי מנהלי העיזבון", כתבה השופטת.
עוד דחתה השופטת את טענת דונרשטיין, לפיה יש בתביעה האזרחית שהגיש יוסיפוף המנוח נגדו כדי למנוע התייצבותו לחקירה. התביעה האזרחית נמחקה לבקשת יוסיפוף, מבלי שהוכרעה וזה הלך לעולמו בטרם היה ידוע אם תוגש שוב. "אין בעובדת הגשת תביעה זו שנוהלה על-ידי המנוח כדי לפטור את דונרשטיין מחובת ההתייצבות לחקירה, לבטח שעה שעסקינן במי שהיה קשור בעסקים רבים עם המנוח במשך שנים רבות", ציינה השופטת בהחלטה. ועוד נקבע כי "אין בתביעת המנוח ובכתבי הטענות שהוגשו שם כדי למצות את הליכי חקירת מנהלי העיזבון".
באשר לטענה בנוגע לניגוד העניינים שבו מצוי לכאורה עו"ד מנגל, ציינה השופטת כי הובהר כי עו"ד מנגל אינו מייצג עוד את הנושה נתנאל, וכי הוא אף הצהיר שאינו קשור עימו עוד בהסכם שכר-טרחה כלשהו, לרבות ההסכם המקורי. "לפיכך ואף בהתחשב בכך כי הוא משמש כעת בעל תפקיד המחויב לפעול באופן אובייקטיבי, הרי כל עוד לא הונחה בפניי תשתית לקביעה כי אין באפשרותו למלא אחר תפקיד זה באובייקטיביות (להבדיל מטענה כזו), לא מצאתי לקבל טענה זו, וחזקה על שני בעלי התפקיד כי הם פועלים לטובת הנושים", קבעה השופטת.
חובות של 700 מיליון של ושלל נושים שצצו לאחר המוות
תיק העיזבון של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח מתברר כאחת מתיבות הפנדורה העמוסות ביותר, כאשר בכל רגע מתפרצת מתוך התיבה פרשייה אחרת. בנוסף למחלוקת מול שמואל דונרשטיין, הבעלים של רב-בריח, מנהלי העיזבון בתיק כבר הספיקו להילחם בחברת גוגל הבינלאומית על זכות הגישה לחשבון הג'ימייל של עורך הדין המנוח, להעלות טענות בנוגע לאי-שיתוף-פעולה של אלמנתו ולהביא לפירוקה של חברה שהוקמה על-ידי יוסיפוף ולכאורה הועברה בעסקה מלאכותית לאדם אחר, לצורך הברחת נכסים בשווי מיליוני שקלים. ואלה רק החלקים הגלויים מתוך החקירות שמנהלי העיזבון מבצעים בארץ ובעולם, שחלקן חוסות תחת צווי איסור פרסום. זאת, על מנת למנוע הברחות והעלמות נכסים.
יוסיפוף המנוח נחשב בחייו לאחד מעורכי הדין העשירים בארץ. שמו נקשר בעסקאות של מיליוני אירו, שבהן שימש כעו"ד עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש עסקים. יוסיפוף הלך לעולמו במפתיע באוקטובר 2016 מאירוע לבבי, בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים. עם מותו נסגר ההליך הפלילי נגדו, אך מנגד צצו באחת שלל נושים של המנוח, שהעלו טענות לחובות-עתק שלו כלפיהם. את מצבת החובות בתיק הרכיבו מנהלי העיזבון במהירות יחסית, והגיעו לחובות הנאמדים בכ-700 מיליון שקל. מנגד, החיפוש אחר נכסיו מורכב יותר, ועדיין לא הושלם.