אורי אריאל / צילום: רפי קוץ
פרשת ספסרות המים לחקלאות מגיעה לבג"ץ. עשרה חקלאים, חברי מושבים, הגישו עתירה בדרישה להסדיר את את חלוקת המכסות, ולמנוע מאלו שהפסיקו את פעילותם החקלאית לסחור בהקצאת המים שניתנה להם בעבר. ההערכות הן ש-80% מבעלי הנחלות במושבים אינם פעילים עוד בחקלאות, אולם הם אינם מחזירים למדינה את מכסות המים, כנדרש בחוקי המים וההתיישבות החקלאית, אלא ממשיכים להחזיק במכסות המים ולסחור בהן, בניגוד לחוק.
שופט בית-המשפט העליון יצחק עמית, הודיע אתמול (ב') כי העתירה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים. שר החקלאות אורי אריאל הביע תמיכה בעמדת העותרים, והצהיר כי יפעל למניעת תופעת הספסרות במים לחקלאות, שנחשפה לראשונה בסידרת תחקירים ב"גלובס".
הספסרות נעשית במספר דרכים: באופן אישי, בסתר ובכסף מזומן, בין חברי מושבים שהפסיקו פעילות חקלאית לבין חקלאים אחרים במושב או במושבים אחרים שעדיין פעילים; בעסקאות השכרת מים בתיווך האגודה השיתופית המנהלת את המושב, המתפקדת גם כאגודת המים, המנתבת את המים העודפים כראות עיניה, ללא קריטריונים שוויוניים ותוך העדפת מקורבים; קיימת גם תופעה של השכרת קרקע ומים בניגוד לחוק ליזמים פרטיים בתחום החקלאות, כאלה המקבצים מכסות מים וקרקע בהיקפים גדולים והופכים למעין "אוליגרכים" בחקלאות, הקשורים לרשתות השיווק הגדולות. ההערכה היא, שבמשק המים החקלאי מתקיים מסחר בלתי חוקי כזה בהיקף של כ-600 מיליון שקל לשנה.
השר תומך בהקצאת המים ישירות לחקלאים הפעילים, ולא דרך האגודות השיתופיות שגובות תשלום נוסף מהחקלאים, כפי שנעשה כיום. המודל שהשר מעדיף דומה לאספקת חשמל ישירות לצרכן, כפי שהתבקש בעתירה, וזאת במחיר שאינו כולל את התוספת שהאגודות במושבים לוקחות מעבר למחיר המים המשולם לספקית המים מקורות.
בתגובתו לבית המשפט בהליך הנוכחי, כתב השר אריאל כי "מדיניותי היא כי יש צורך 'לשחרר' את החקלאים הפעילים מתלותם באספקת המים לפעילותם החקלאית מהאגודות, כך שהם יקבלו את הקצאות המים מספק המים ולא מהאגודה השיתופית, וישלמו על השימוש במים רק את המחיר שנקבע על ידי ספק המים, ולא במחיר שנקבע על ידי האגודה השיתופית. וזאת בדומה לצריכת החשמל במשק החקלאי. יש לתת את הדעת למניעת ספסרות במים, כהוראת השעה, גם עד למימוש המדיניות שהיא כאמור התקשרות ישירה בין ספק המים לחקלאי הפעיל".
בעקבות הודעת אריאל, ראשי התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן ומאיר צור, תקפו את השר אריאל, וטענו כי משמעות עמדתו היא פירוק משטר הנחלות בחקלאות.
"יללות חתולים שזוללים את השמנת"
שמעון מגן, חקלאי במושב תלמי אליהו בעוטף עזה, יזם מאבק ציבורי נגד הספסרות במים ובקרקעות לחקלאות. הצטרפו אליו חקלאים ומושבים נוספים, ויחד הגישו מספר עתירות לבג"צ, באמצעות עו"ד אמנון גלברט, נגד שרי החקלאות והתשתיות, רשות המים ורשם האגודות השיתופיות.
הדרישה בעתירות הייתה להתקין תקנות מחייבות לאיסור ספסרות במימי מדינה; לבטל את שליטתן של האגודות השיתופיות בחלוקת הקצאות המים, עקב היותן בניגוד עניינים חריף; לספק את המים ישירות אך ורק לבעלי נחלות שהם חקלאים פעילים. העותרים דרשו באחת העתירות "לקבוע בחקיקה, כי מי שאיננו עוסק בפועל בחקלאות, לא יהיה זכאי לקבל לא מכסת מים ולא מכסת קרקע. המצב הקיים הביא להשתלטות ארגוני פשיעה על ענף החקלאות, בעוד גופי השלטון הממונים עליו, עוצמים עיניהם במכוון ומניחים למצב זה להימשך".
מגן, שיזם את המאבק הציבורי, אמר בירך את השר על עמדתו: "לאחר מאבק ממושך ורב שנים עם חברי דוד בלחסן, מברכים את שר החקלאות אורי אריאל שסוף סוף הבין שצריך להפסיק את הספסרות במים, המעשירה את כיסיהם של חקלאים מסוימים על חשבון המדינה, ואני שמח שהשר הצטרף לדעתנו. יללות ראשי התנועות המיישבות כאילו קבלת העתירה תגרום להרס משטר הנחלות הן יללות של חתולים שזוללים את השמנת, כי מהחקלאות נשארו רק הפנסיות השמנות והמשכורות עם הוצאות עתק של ראשי ועסקני ההתיישבות על חשבון החקלאים הפעילים".
בעקבות תחקיר "גלובס" בדק מבקר המדינה את התופעה, ובתחילת מאי 2012 פורסם דוח המבקר שבו נאמר: "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כמאסדר היה עליו לנהל את היתרות במכסות המים ואת ניודן בין החקלאים בהתאם לצרכים ולאמות-מידה, וכן היה עליו לפקח על הביצוע, אולם הוא לא עשה כן. מחדל זה גרם לחוסר ניצול יעיל של המים ולתופעה של ניצול מצוקת חקלאים וספסור במים - משאב שיש מחסור בו.
"המדינה היא המקצה לחקלאים את מכסות המים, ולפיכך לדעת משרד מבקר המדינה, מכסות מים עודפות אמורות להיות באחריותה ובשליטתה. על משרד החקלאות לפעול בלא דיחוי להסדרה של סוגיית ניוד עודפי המים, ובכלל זה עליו לפעול לכך שהם ינוידו בהתאם לצרכים, ותוך מניעת תופעת הספסור במים ואיסור על גביית 'דמי ההסכמה' האמורים".