סיריל רמפוזה / צילום: רויטרס
2018 מסתמנת עד כה כשנה שבה ייתכן כי נחזה במפנה המיוחל בכיוון של כלכלת דרום אפריקה. לאחר כמעט עשור שבו כיהן ג'ייקוב זומא כנשיא דרום אפריקה, ולאחר שברוב שנות כהונתו סבלה המדינה מפעילות כלכלית מגמגמת במיוחד, ייתכן כי האור בקצה המנהרה מתחיל לבצבץ לאטו.
את משב התקווה המרענן הביא עמו סגנו לשעבר של זומא, סיריל רמפוזה, שנכנס לנעלי הנשיא בפברואר, לאחר התפטרותו של הנשיא הקודם על רקע האשמות בשחיתות והצבעת אי-אמון פרלמנטרית שספג. רמפוזה, פוליטיקאי מנוסה ואיש עסקים, שהונו מוערך ביותר מ-450 מיליון דולר, הציב מספר לא מבוטל של יעדים, שמטרתם להבריא את כלכלתה המקרטעת של דרום אפריקה, הסובלת זה שנים מבעיות מבניות, משחיתות שלטונית ומירידה חדה באמון המשקיעים.
מה שהחמיר עוד יותר את הסנטימנט השלילי כלפי כלכלת המדינה בשנה החולפת, היה הגידול בחוב הציבורי, שעלה ל-50% מהתוצר (גבוה בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים). זוהי אחת הסיבות העיקריות לפיגור שהציגו המדדים הדרום אפריקאיים אחר מקביליהם בשווקים "מתעוררים".
דירוג האשראי הופחת לרמת "זבל"
בעיית תפיחת החוב הממשלתי הייתה כה חמורה, עד שלקראת סוף 2017 הפחיתה חברת דירוג האשראי S&P את רמת הדירוג של דרום אפריקה ל"זבל". במקביל גם חברת הדירוג מודי'ס איימה לפעול בצורה דומה על רקע המצב. אם גם מודי'ס היו מממשים את איומם, הייתה החלטתם מאיצה עוד יותר את בריחת ההון מהמדינה.
הסיבה לכך היא שהפחתת דירוג האשראי ל"זבל" על ידי שתי סוכנויות הדירוג המובילות בעולם, הייתה מחייבת את הוצאתם של מדדי האג"ח הדרום אפריקאיים ממדדי אג"ח עולמיים, שאחריהם עוקבות לא מעט קרנות ענק גלובליות. לאור המצב העגום, נראה כי הנשיא הנכנס הבין שללא נקיטת צעדים דרסטיים, מבול ההאטה הכלכלית במדינה יתעצם ויהפוך לשיטפון של ממש.
השילוב של אי-ודאות רגולטורית וחששות משקיעים מבית ומחוץ, הוא שעל פי תפיסת עולמו של הנשיא החדש, עומד במרכזם של הביצועים הכלכליים המאכזבים, ובהם יש לטפל תחילה. בנאום שנשא באפריל, הצהיר רמפוזה בפומבי כי מבחינתו היעד הכלכלי הראשון במעלה הוא הגדלת נפח ההשקעות במדינה, שחלקן מהתוצר הדרום אפריקאי ירד בשנת 2017 ל-19%, מרמה של 24% שבה היו ב-2008.
הפעולה הראשונה שנקט רמפוזה כדי להשיג את יעדו, הייתה זו שנגעה לשיפור התדמית הציבורית - והיא פתיחת מלחמה מוצהרת בשחיתות השלטונית במדינה. לשם כך ביצע שינויים בקבינט, שבאו לידי ביטוי בפיטורי כמה מנאמני הנשיא הקודם ובמינוי לתפקידי מפתח דמויות שהתנגדו למשטר הקודם ופוטרו בשל כך בעבר (כמו שר האוצר והשר לענייני החברות הממשלתיות).
נוסף על כך, התחיל הנשיא החדש לפעול גם לשיפור מצבן של החברות הממשלתיות במדינה, על ידי החלפת הדירקטוריונים הכושלים (שזוהו קודם מאוד עם שלטונו של זומא) של כמה מהחברות הממשלתיות הבולטות, ובהן חברת האנרגיה EKSOM וחברת התעופה South Africa Airways, שסובלות מחובות כבדים ועמדו באחרונה בצלה של פשיטת רגל.
השיפור מורגש גם בסקרים
נראה כי השילוב שבין תדמית "איש העסקים המצליח", ההבטחות לתיקון העוולות של השנים האחרונות והפעולות שהתחיל לנקוט הנשיא מאז תחילת כהונתו, יצרו עם פתיחתה של 2018 "באזז" מחודש של תקווה בקרב הציבור הדרום אפריקאי והסקטור העסקי במדינה. הדבר בא לידי ביטוי בזינוק חד בסקרי הסנטימנט הצרכני והעסקי עם פתיחתה של השנה, ולאחר תקופה ארוכה שבה העידו הסקרים על מצב רוח ירוד במיוחד בקרב האוכלוסייה.
מי שעוד תרמו לשיפור תדמיתה הכלכלי של דרום אפריקה בחודשים האחרונים, הם הנתונים הכלכליים עצמם, שבזכות עדכוני מדידה חיוביים לנתוני הצמיחה עבור השנים 2015-2017 גילו כי המצב הכלכלי בשנים האחרונות היה מעט פחות גרוע מהנתון שהסתמן עד כה. למרות זאת, החששות מפני המשך תפיחתו של החוב הציבורי עמדו בתחילת השנה בעינם.
נראה כי הממשלה הדרום אפריקאית השכילה להבין שיש לטפל גם בנושא זה כדי לעצור את בריחת המשקיעים. זוהי גם הסיבה לכך שתקציב 2018 כלל בתוכו צעדים שמטרתם לסמן לסקטור העסקי כי במדינה לא שכחו מהי משמעת פיסקלית. במלים אחרות, התקציב טמן בחובו צעדים קונקרטיים, שאם יתממשו, אמורים לעצור את הגידול המתמשך בשיעור החוב הציבורי מהתוצר. הדבר בא לידי ביטוי בהכרזה על העלאה של שישה סוגים שונים של מסים, כולל העלאת המע"מ בנקודת אחוז, לרמה של 15%.
נוסף על כך, על פי התקציב, בממשלה מתכוונים להגדיל את ההוצאות על חינוך. לכאורה, מדובר בצעד שאינו תומך בצמצום ההוצאות הציבוריות, אבל לאור שיעור האבטלה הגבוה במיוחד במדינה, כמעט 30% בקרב כלל הציבור ויותר מ-50% בקרב אוכלוסיית הצעירים, ופערי המעמדות שממשיכים להתרחב, קיים קונצנזוס בקרב כלכלנים רבים כי הגדלת שיעור המועסקים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה יוציא את העגלה הדרום אפריקאית מהבוץ, ואלה יושגו באמצעות שיפור החינוך לאוכלוסייה.
לאור זאת, גופי מחקר מובילים בעולם שיפרו את תחזיותיהם הכלכליות לגבי דרום אפריקה בתחילת 2018. דוגמה לכך היא התחזית הכלכלית שפרסם באפריל האחרון הבנק העולמי, שבה הוערך כי קצב הצמיחה במדינה יאיץ לרמות של 1.4%, 1.8% ו-1.9% בשנים 2018-2020, בהתאמה, מרמות של 0.6% ו-1.3% בשנים 2016 ו-2017, בהתאמה.
הצבעת אמון מצד המשקיעים הזרים
ה"שיפור התדמיתי" בכלכלת דרום אפריקה הוביל בתחילת השנה להתחזקות משמעותית בשערו של הראנד (המטבע הדרום אפריקאי), שבין נובמבר 2017 לפברואר 2018 התחזק בכ-20% מול הדולר. בכלכלות "מתעוררות" כמו דרום אפריקה, התחזקות כה בולטת בשער המטבע משמעותה הצבעת אמון מצדם של המשקיעים בהתפתחויות הכלכליות במדינה.
עד כאן, בהחלט נשמע לא רע. ואולם, השאלה הגדולה היא מה הלאה? או אולי חשוב מכך, האם המשמעות של סנטימנט חיובי יותר כלפי הכלכלה הגדולה ביבשת השחורה היא קפיצת מדרגה של ממש בפעילות הכלכלית בה, שתבוא לידי ביטוי גם בביצועי מדדי המניות? אם להיות כנה, התשובה לכך היא שכלל לא בטוח.
ראשית, יש לזכור שהשיפור הצפוי במצבה של דרום אפריקה מגיע מנקודה נמוכה מאוד. לאחר שנים שבהן אכזבו שיעורי הצמיחה במדינה, ולאחר שכבר נראה היה שממשלת דרום אפריקה זנחה לחלוטין ניהול מבוקר של ההוצאה הפיסקלית, כל שינוי חיובי הקשור לתחומים אלה משפר מאוד את מצב רוחם של המשקיעים, שהתרגלו להתאכזב מההתנהלות הדרום אפריקאית.
מעבר לכך, לאחר ההבטחות מגיע שלב ההוכחות בשטח. כלומר, מהיום הממשלה הדרום אפריקאית תצטרך להראות למשקיעים "שחור על גבי לבן" כי הצעדים שעליהם הצהירה אכן מביאים לשיפור הכלכלי המיוחל. במדינה הסובלת מצמיחה פוטנציאלית נמוכה, משיעורי השקעה נמוכים, מאבטלה גבוהה מאוד ומסביבה פוליטית מסובכת, לא בטוח שהדבר יהיה כה מיידי כפי שהמשקיעים מצפים.
נוסף על כך, באחרונה סובלת הכלכלה הדרום אפריקאית מהרוח הנגדית הפוגעת ברובן המכריע של כלכלות השווקים המתעוררים, והיא ההתחזקות בשערו של הדולר בעולם. מאז ההתחזקות שנרשמה עד לאמצע פברואר בשער הראנד אל מול הדולר, נחלש המטבע הדרום אפריקאי בקצת יותר מ-8%, בדומה למטבעותיהן של כלכלות רבות בקבוצת הייחוס של דרום אפריקה. בהינתן רמת החוב הגבוהה הקיימת במדינה, כל היחלשות בשערו של המטבע, משמעותה הרעה בתנאים הפיננסיים, שאינה מיטיבה עם המדדים המקומיים, שבהם מצויים גופים פיננסיים, אשר סנטימנט הסיכון כלפיהם עולה בתקופות שבהן המטבע הופך לחלש יותר.
נקודה אחרונה קשורה להרכבם של המדדים הדרום אפריקאיים. בניגוד למדינות רבות, שבהן מדדי המניות משקפים נאמנה את ההתפתחויות המאקרו-כלכליות באותה המדינה, מדדי המניות הדרום אפריקאיים מאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה ומושפעים מאוד מהתפתחויות במספר מצומצם של חברות. דוגמה לכך היא מדד FTSE/JSE Africa Top40, העוקב אחר 40 החברות הגדולות במדינה. כמעט 50% מהמדד מורכב מארבע חברות בלבד. משקלה של אחת מהחברות, הפועלת בתחום האלקטרוניקה והעיתונות המודפסת, מהווה קצת יותר מ-22% מהמדד כולו. שתי חברות אחרות, המהוות יחד כמעט 15% מהמדד, מושפעות מאוד מההתפתחויות בענף הסחורות, בעיקר פחם ועפרות ברזל. אגב, כמעט 22% נוספים ממדד זה שייכים לחברות מסקטור הפיננסיים.
כפי שצוין קודם, בהינתן המגמות שלהן אנו עדים בשער הדולר, קשה להיות אופטימי לגבי ביצועי יתר משמעותיים גם מצדו של הסקטור הפיננסי.
בשורה התחתונה, נראה כי הכלכלה הדרום אפריקאית נמצאת מעבר לנקודת השפל שעברה בשנים האחרונות. עם זאת, השילוב בין גורמים חיצוניים כמו התחזקות הדולר וגורמים פנימיים המתבטאים, בין השאר, בריכוזיות שממנה סובלים מדדי מניות מרכזיים בדרום אפריקה, צפוי להמשיך ולהכביד על מדדי המניות של דרום אפריקה גם בחודשים הבאים.
■ הכותב הוא כלכלן בבית ההשקעות פסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.