רחוב בבני ברק. הצפופה בארץ / צילום: איל יצהר
לפי חוקי מדינת ישראל - על משרדי הממשלה ופעולותיהם מפקחת, לפחות תיאורטית, הכנסת. על פעולות אגפי הרשות המקומית מפקחים נבחרי הציבור במועצת הרשות המקומית. אך במדינת ישראל ישנם שירותים מיוחדים שכמעט אין לנו פיקוח ציבורי עליהם - שירותי הדת. רובם מצויים באחריות של 129 מועצות דתיות, גופים מקומיים שאינם כפופים לרשות המקומית.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה הקדיש פרק לנושא המינויים במועצות הדתיות. נקדים ונציין כי לפי החוק השר לשירותי דת אמור להביא לחידוש כל הרכבי המועצות הדתיות הנבחרות - הגופים המפקחים על המועצות הדתיות מטעם הציבור - עד שנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. המבקר בדק וגילה כי לאחר שנה מהבחירות שנערכו ב-2013 לרשויות המקומיות, במועד הקבוע בחוק, חודשו 29 הרכבי מועצות דתיות נבחרות בלבד, שהם 22% מכלל המועצות.
בדיקה נוספת העלתה, שבאוקטובר 2017, שלוש שנים לאחר המועד הקבוע בחוק לחידוש ההרכבים, וארבע שנים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, חודשו הרכבים ב-46% מהמועצות הדתיות בלבד, והמצב לא השתנה כל כך מאז. כלומר, ביותר ממחצית מהמועצות הדתיות בישראל אין גוף מפקח מטעם הציבור על הנעשה בשירותי הדת. זה המצב, למשל, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע.
כדי להבין למה זה קורה, צריך לצלול לרגע אל שיטת המינוי של הנציגים בהרכב מועצה דתית נבחרת. מדובר בגוף שכולל בין חמישה ל-11 חברים, שמתמנים על ידי שלושה גופים שונים: מועצת הרשות המקומית אחראית ל-45% מהמינויים; השר לשירותי דת ממנה 45% נוספים בהתאם להרכב הסיעות המקומי; ורב העיר, אם ישנו רב, ממנה עוד 10%. אך על מנת שהרכב מועצה יתחדש, שלושת הגופים, ובעיקר ראש הרשות והשר לשירותי דת, הם למעשה שחקני וטו, שצריכים להגיע להסכמה פוליטית ביניהם. אם אין הסכמה - אין הרכב.
ומה קורה במצב שאין הרכב? השר יכול למנות שני ממונים מטעמו שיישאו בסמכויות ובאחריות לתפקוד המועצה הדתית. כלומר, במצב שבו אין לשר לשירותי דת אינטרס להגיע להסכמות פוליטיות, אין סיבה שיעשה זאת, ויעדיף למנות ממונים מטעמו. זה המניע המרכזי לעיכובים בחידוש הרכב המועצה, וגם על בעיה זו מצביע מבקר המדינה. דוגמה לבעייתיות בהליך הזה, מעבר לעובדה שהממונים לא מייצגים את הציבור המקומי, היא שתהליך המינוי לא חשוף ולא גלוי לציבור, ולפי המבקר ב-26 מועצות דתיות מכהנים ממונים יותר משמונה שנים ללא שינוי.
הצעת חוק שיזמנו בתנועת "נאמני תורה ועבודה" יחד עם ח"כית עליזה לביא, ושתעלה בקרוב על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה, מבטלת את הווטו ההדדי שיש לשר לשירותי דת ולמועצת הרשות המקומית, ומחייבת את חידוש ההרכבים תוך 90 יום, מיום הבחירות לרשויות המקומיות.
נושא נוסף שעומד על הפרק הוא ייצוג לנשים בקרב חברי המועצה. בעקבות מאבק עיקש של החברה האזרחית, יצאה הנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שמבטיחה כי החל מהבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, יהיה ייצוג לנשים במועצות הדתיות, בשיעור של בין 20% לשליש לפחות. ההנחיה, שעוגנה בחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מאוגוסט 2017, צפויה לשנות את פניהן של מועצות דתיות שונות. הדרך להימנע ממינוי נשים הוא פשוט - לא לחדש הרכבים. אם אין הרכב - אין נשים בהרכב.
הבחירות לרשויות המקומיות הקרובות הן הזדמנות לשינוי במועצות הדתיות. ראשי רשויות וראשי סיעות מקומיות, יכולים וצריכים להפנים ששירותי הדת לא חייבים להיות נחלתם הבלעדית של גברים מטעם מפלגות דתיות, ושעל-מנת להחזיר מעט מאמון הציבור למערכת שירותי הדת - צריך להתחיל מהחזרת נציגי ונציגות הציבור לפיקוח על הנעשה במועצות הדתיות.
■ הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.