גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה המשרד לאיכות הסביבה לא זורם על רכבים חשמליים?

על רקע הרטוריקה השלטונית הנלהבת בעד רכב חשמלי וירוק, ממהר המשרד לאיכות הסביבה לפרסם טיוטת נוהל עתידי למדידת קרינה מכלי רכב שעתיד לבצע "שיימינג" לכלי רכב מחושמלים ולהרוג את השוק בעודו באיבו ● הפער בין החזוי והרצוי לבין המצוי בשוק הרכב הישראלי מעולם לא היה גדול יותר

יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס
יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס

בשבוע שעבר הקדיש המגזין הגרמני רב-התפוצה "שטרן" כתבת צבע לתופעת האוטו-טק הישראלי. כתב של המגזין נשלח לישראל כדי לנסות להבין את הרקע בו צמחו בשנים האחרונות מאות חברות סטארט-אפ בתחום התחבורה החכמה והירוקה. הוא ניסה להבין מדוע נוהרים לכאן כל השחקנים הגלובליים הגדולים מענף הרכב, בהובלת הגרמנים, כדי להשקיע ולהקים כאן מעבדות מחקר וחזר קצת מזועזע.

"ישראל הפכה למוקד היי-טק של תעשיית הרכב בשנים האחרונות", מספר ה"שטרן" לקוראיו, "אבל בעוד שבמדינה עובדים במרץ על טכנולוגיות בטיחות, מערכות סיוע לנהג וסוללות לרכב חשמלי, המציאות התחבורתית היום-יומית היא עגומה". שליח המגזין תיאר את הפקקים, שגולשים בגוש דן לכל שעות היממה, ודיבר על שפע המכוניות הזולות והחבולות שבהן נתקל על הכביש. הוא ציין את מיסוי הרכב הישראלי וסיפר לקוראיו בתדהמה, שסקודה פאביה פשוטה עולה כאן 4,500 יורו יותר מאשר בגרמניה, ואילו סקודה אוקטביה עולה כמו ב.מ.וו 3 באירופה - אבל למרות זאת נמכרות כאן מעל 280 אלף מכוניות בשנה.

הכתבה אמנם לקתה פה ושם בהתנשאות ובשטחיות, אבל למרבה הצער התמונה הרחבה לא רחוקה מהמציאות. בין "עולם העתיד" המתוחכם והירוק, שטווה קהילת האוטו-טק הישראלית, לבין המציאות התחבורתית בישראל קיים פער אדיר, ונושא המעבר לרכב החשמלי, שעלה לאחרונה לכותרות, הוא דוגמה קלאסית. 

מספר כלי הרכב החשמליים

רטוריקה ממשלתית נלהבת

על פני השטח, אנחנו עדים בחודשים האחרונים למתקפת רטוריקה לעידוד הרכב החשמלי שכמותה לא שמענו ממוסדות השלטון מאז ימי "בטר פלייס" העליזים.

כולם שותפים בחגיגה: ועדת הכספים, שאישרה בחודש מארס את "רפורמת מיסוי ירוק 3" בליווי בהכרזה על האצת הפריסה של תשתית טעינה לרכב חשמלי בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים; ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת טענה, על בסיס מחקר של הכנסת, כי "אמצעים שננקטו עד כה לא הביאו לחדירה משמעותית של כלי הרכב החשמליים לישראל, ונראה כי עדיין יש חסמים משמעותיים לכניסתם לשוק הישראלי". יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), אף הודיעה על כוונה להגיש הצעת חוק לקידום תשתיות לרכב חשמלי; משרד האנרגיה פרסם מחקר עמדות ציבור בנושא והודיע חגיגית כי עד יולי תוגש לממשלה תוכנית כוללת להפסקת השימוש בדלקים מזהמים בישראל, ובמסגרתה "ייסעו בישראל משנת 2030 רק רכבים פרטיים חשמליים והתחבורה הציבורית תונע בגז טבעי"; ח"כ משה גפני נזף באנשי האוצר על חוסר נכונותם לוותר על ההכנסות ממיסוי דלק, הביע דאגה מהיעדר מדיניות מיסוי לעידוד היבוא של רכב חשמלי מעבר ל-2020 וקרא לאוצר "להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי". וזו רק ההתחלה.

אבל כאשר כבר התחלנו להתכונן מנטלית לפרידה מתחנות הדלק ולהתחברות לתקע, הפיץ המשרד להגנת הסביבה טיוטה של נוהל חדש למדידת הקרינה הנפלטת מכל כלי הרכב החדשים, על בסיס שיטת מדידה ישראלית ייחודית וראשונה מסוגה בעולם. מטרת הנוהל, שיוטמע כנראה בשנה הבאה, היא לדרג את כל כלי הרכב החדשים בישראל בקבוצות לפי רמות החשיפה לקרינה של הנוסעים בהם, כולל "קבוצת שיימינג" אדומה שבה, אפשר להניח, ייכללו בעיקר כלי רכב "מחושמלים" - היברידיים, פלאג-אין וחשמליים.

גלולת רעל שיווקית

אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בקרינה אלטרומגנטית מכלי רכב או בנזקי בריאות, אבל כן מבינים דבר אחד או שניים בפסיכולוגיה של לקוחות הרכב בישראל. מהבחינה הזו, ובעיתוי הנוכחי, מדובר בשחרור של "גלולת רעל" פסיכולוגית, שיהיו לה השפעות קטלניות לא רק על קצב חדירת הרכב ההיברידי לישראל אלא על כל התפחתות שוק הרכב החשמלי בעתיד.

נזכיר כי שוק הרכב הישראלי הוא ברובו עדיין שמרני וחדור דעות קדומות, עם חששות וחסמים מהותיים שניצבים בפני חידושים טכנולוגיים. לקוחות רבים בישראל עדיין רואים ברכב מוצר יוקרתי ויקר, או במקרה של שוק הליסינג "מוצר הוני" עם ערך בר-השבה, ולפיכך הציווי העליון שלהם הוא "רכישה בטוחה".

לשוק הישראל לקח בערך 12 שנה כדי להפוך את המכוניות ההיברידיות לחלק מהמיינסטרים ואילו המכוניות החשמליות של בטר פלייס זכו כאן לטריקת דלת גורפת. לפיכך, יצירת גרעין של חשש פסיכולוגי בנושא בריאותי מעורפל ושנוי במחלוקת בעולם כמו קרינה מרכב, עם גיבוי של משרד ממשלתי, היא שיטה מוכחת להרחקת לקוחות, ואת התוצאות אנחנו כבר רואים ושומעים.

בהערת אגב נציין כי נושא "חרדת הקרינה" מרכב היברידי צפוי להשפיע שבעתיים על כלי רכב חשמליים "נטו", שמצוידים בסוללות חזקות ומנועים חשמליים חזקים פי כמה. שלא לדבר על אוטובוסים חשמליים, שהמושבים ממוקמים בהם על מערך מאסיבי של סוללות בהספק מאות קילוואטים.

כאמור אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בנושא ולכן פנינו לחפש עצה אצל מומחים, ובמקרה הזה - במשרד לאיכות הסביבה. כן, בדיוק אותו משרד, שזורע כיום את זרעי הספק. וכך נכתב (כיום) באתר הרשמי של המשרד בנוגע לקרינה מרכב היברידי ומחושמל: "המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות ומעמיקות גם דרך חברות חיצוניות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים וכלי רכב רגילים... לאחר ממצאי הבדיקה והמלצות הוועדה, לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך עמדת המשרד הינה כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל וכלי רכב היברידיים בפרט". חד וחלק.

אותה ועדה שמוזכרת היא ועדה ציבורית-ממלכתית, שבדקה את הנושא ב-2009, לאחר "ההיסטריה ההיברידית" הקודמת, ופרסמה את ממצאיה ("אין חשש") ב-2010. המשרד לאיכות הסביבה גם עוסק בעצם הימים האלה בעידוד פרויקטים לתחבורה שיתופית על בסיס כלי רכב חשמליים, מפרסם מכרזים לאימוץ אוטבוסים חשמליים - שחלקם כבר על הכבישים - וכך הלאה. אז לאיזה משני הקולות של המשרד אמור הציבור להאמין? הקול של ההיסטריה והספקות או הקול המרגיע?

מקל בגלגלי המהפכה

כמו בכל שוק רכב בעולם, גם בישראל לא חסרים גורמים שהיו שמחים לראות את התחבורה בעלת הנעה אלטרנטיבית, בהובלת ההיברידיות והחשמליות, נעלמת או לפחות מתכווצת. יש בשוק מותגי רכב ללא אופציות לדגמים "מחושמלים", לפחות בעתיד הנראה לעין, שרואים בהיברידיות, שתופסות כיום נתח שוק של 15%-20%, איום עסקי מהותי; חברות דלק רואות ברכב חשמלי איום עסקי, שעשוי לשנות את חוקי המשחק; עבור האוצר זהו מקור לאיבוד מהותי של הכנסות; ולא נשכח שלל בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא סיכוני הקרינה שזוכות לחשיפה תקשורתית. ויש אחרים.

אם מישהו סבור כי האבן שזרק המשרד לאיכות הסביבה לבאר הקרינה תשפיע רק על המעגל המקומי והנידח שלנו, הוא טועה. כפי שאמרנו בפתיחה, עיני המדיה העולמית ממוקדות כיום ב"אקו-סיסטם" של הרכב הישראלי ונוהל בדיקת הקרינה המתגבש כבר זכה ללא מעט תהודה ציבורית במדינות, שכיום רואות ברכב המחושמל את עתיד התחבורה הגלובלית.

אז אולי בכלל ישראל תירשם בהיסטוריה כמי שהצילה את כלל נהגי העולם מתחלואי הקרינה של הרכב המחושמל? תרשו לנו להטיל ספק. למרות הנטייה להאמין שכל החוכמה מרוכזת אצלנו, אפשר להניח שנושא הקרינה עלה גם על סדר יומן של חברות כמו טסלה, ג'נרל מוטורס, טויוטה, יונדאי ואחרות, שמשקיעות מיליארדים בפיתוח רכב מחושמל. כולן מבינות את הצורך בהגנה אלקטרומגנטית ראויה, למרות היעדר תקן גלובלי עדכני. אם לא מתוך דאגה לשלומם של הנוסעים, אז לפחות כדי לנטרל מוקש שיווקי פוטנציאלי.

לפיכך סביר יותר להניח שישראל תיזכר כמי, שבפעם השנייה בתוך עשור - ואין צורך להזכיר שוב את הפעם הראשונה - ניסתה לתקוע מקל באבולוציה של הרכב החשמלי והידידותי לסביבה בעולם. בפעם הקודמת נדרשו חמש שנים, מובילאיי אחת והרבה מאוד חברות אוטו-טק חכמות אחרות, כדי למחוק את אות הקלון. לא בטוח שהפעם זה יהיה כל כך קל. 

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בשל תקוות לסיום המלחמה: ה-S&P 500 והנאסד"ק ננעלו בשיאים חדשים

הנאסד"ק וה-S&P 500 קפצו, הדאו ג'ונס ירד ● בבלומברג דווח: ארה"ב ואיראן שוקלות להאריך את הפסקת האש לשבועיים ● יציבות במחירי הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● הדולר נחלש בעולם ורשם את רצף הירידות הארוך מאז 2011 ● בורסת דרום קוריאה זינקה ב-3% ● ג'יימי דיימון: "ישנו מערך סיכונים משמעותי, אנו נערכים למגוון רחב של תרחישים"

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

הפרשי המטבע מחקו את רוב רווחי קרן העושר של ישראל

התחזקות השקל מחקה את רוב 1.4 מיליארד השקל שהרוויחה הקרן לאזרחי ישראל ב-2025 ● התשואה, מעל 18%, "הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע ארוך־הטווח הצפוי של הקרן"

באר שבע. מקום ראשון בתשואה, אך מה קרה לשווי של הדירה? / צילום: Shutterstock

איזו עיר נותנת את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים?

באיזו עיר קיבלו בשנה שעברה תשואה של 4.8% בשנה על דירת שני חדרים, איך הגיעה ירושלים לתחתית טבלת התשואות של משקיעי הנדל"ן, ומדוע תל אביב לא נמצאת בטבלת הערים המובילות בתשואה? ● גלובס מנתח את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שוק הדיור

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח נחלש בקרוב ל-3%, מניית דמרי נפלה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● השקל בשיא של מעל 30 שנה מול הדולר וירד מתחת לרף ה-3 שקלים ● דמרי גייסה אתמול של 370 מיליון שקל מהמוסדיים, בהנחה של 8% על מחיר המניה ● משפחת המבורגר מימשה מניות בהראל ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן: השפעות המלחמה צפויות לצוף ● הראל על התחזקות השקל: פרמיית הסיכון ירדה, אבל הסיכון הפיסקלי עלה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המומחים מנתחים: עד כמה השקל יתחזק ואיך משקיעים יכולים להרוויח מזה?

השקל נסחר מתחת לרף ה-3 שקלים לדולר, לראשונה מזה יותר מ-30 שנה ● אנליסטים מאמינים כי "הפריצה כלפי מטה עשויה לייצר תגובה חדה יותר ולהוביל להתחזקות נוספת של השקל", ומעריכים מה בכל זאת יכול לשנות את המגמה ● וגם: המומחה שמעריך שהמגמה היא הזדמנות לקניות מניות אמריקאיות בזול

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ דן בהדחת בן גביר; לוין: להחלטה לא יהיה תוקף

הרכב מורחב של 9 שופטי העליון דן הבוקר בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעקבות התערבותו בעבודת המשטרה והפגיעה בעצמאות הארגון ● היועמ"שית בהרב-מיארה תומכת בעתירות, ומנגד שר המשפטים לוין הודיע כי מבחינתו הדיון אינו חוקי

קן גריפין, מנכ''ל קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, Mike Blake

מים קרים על הראלי: האזהרה המהדהדת של האנשים הכי חזקים בוול סטריט

בזמן שוול סטריט חוגגת את ההתאוששות, ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, וקן גריפין, מנכ"ל קרן הגידור הגדולה בעולם סיטאדל, מזהירים מפני התנגשות חזיתית עם המציאות

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

5 לוחמי צה"ל נפצעו מירי רקטות בלבנון - אחד במצב קשה

בכיר ישראלי: לא קיבלנו החלטה או בקשה לנצור את האש ● דיווח: ארה"ב ואיראן הגיעו ל"הסכמה עקרונית" להארכת הפסקת האש ● טראמפ:"סין מאוד שמחה שאני פותח לצמיתות את מצר הורמוז" ● במערכת הביטחון פועלים להעצים את הפגיעה בחיזבאללה לפני עצירה אמריקאית אפשרית, תוך הבנה שהאחיזה בשטח תהיה מנוף הלחץ המרכזי ● מג"ד 52 בחיל השריון נפצע באורח קשה במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים 

פרויקט של חג'ג' בשדה דב / הדמיה: FIRST

הוצאות השיווק מכרסמות ברווחיות הדירות בשדה דב

תמונת מצב מאתגרת בשדה דב: חג'ג' זינקה במכירות, אך הכפילה את הוצאות השיווק וספגה הרבה ביטולים ● ישראל קנדה ודמרי מדווחות על שחיקה ברווח ● גם זיהום הקרקע מעיב על היזמיות

כוחות נאט''ו בתרגיל בפולין / צילום: ap, Czarek Sokolowski

תוכנית המגירה באירופה לתרחיש בו ארה"ב תעזוב את נאט"ו

הנשיא האמריקאי האשים בין היתר את חברות הברית בנטישת ארה"ב במלחמה מול איראן ● בתגובה, מוביל מזכ"ל נאטו יוזמה שמטרתה הקטנת ההסתמכות על כוחות אמריקאים בעתיד

אנשי חיל הים האמריקאי באזור המפרץ הפרסי / צילום: Reuters, US Navy

435 מיליון דולר ליום: טבעת החנק הכלכלית של ארה"ב על איראן מתהדקת

חסימת הסחר הימי גובה ממשטר האייתוללות לפי הערכות מחיר של כ–435 מיליון דולר ביום ● לכך מצטרפים איומים של ארה"ב על הבנקים במזרח הרחוק שלא לבצע העברות איראניות ● בינתיים טראמפ טוען: "פתחנו את מצר הורמוז. סין שמחה מאוד"

הרצליה / צילום: Shutterstock

סוף הסאגה? תוכנית ההתחדשות העירונית החדשה לשכונה בהרצליה

עפ"י התוכנית, בשכונת יד התשעה בהרצליה יוקמו 4,600 דירות במקום 1,500 כיום, ויתווספו עוד עשרות אלפי מ"ר של מסחר ותעסוקה ● יוזמות קודמות להתחדשות עירונית בשכונה עוררו התנגדויות בקרב תושבים ותביעה משפטית מצד חברת דמרי

הרברט סמואל 10 / צילום: שניר לוי

שוק היוקרה מתחמם: בכמה נמכרה דירה של 400 מ"ר על קו החוף בת"א?

בפרויקט הרברט סמואל 10, על קו החוף בתל אביב, נמכרה לאחרונה דירה במחיר עתק; הוועדה המחוזית אישרה תוספת קומות לפרויקט ורטיקל ברמת גן; והותמ"ל אישרה תוכנית רחבת-היקף להתחדשות עירונית בשכונת דניה ברחובות • חדשות השבוע בנדל"ן 

חמי פרס ואדם סינגולדה בהנפקת טאבולה בנאסד''ק / צילום: טאבולה

טאבולה תפטר כ-100 עובדים, המהווים 5% מכוח האדם בחברה

הפיטורים ייערכו בסניפים השונים - ישראל, ניו יורק ודרום אמריקה ● ככל הנראה מדובר על פיטורי התייעלות תקופתיים, ולא על מהלך ספציפי שמבצעת החברה בתחום הבינה המלאכותית

השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock

הבזבוז הופך הכרחי: הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים

המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר ● במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה ● מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?

ספינות במצר הורמוז, ארכיון / צילום: ap, Altaf Qadri

בזמן שארה״ב ואיראן מאיימות זו על זו, מה באמת קורה במצר הורמוז?

לפחות תשע מכליות נפט חצו את מצר הורמוז השבוע, כך עולה מנתונים שפורסמו ב-CNBC

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

בעקבות הביקורת: קרפור מרחיבה את "הסל של המדינה" גם לסניף בת"א

"הסל של ישראל", יוזמת קיבוע המחירים של שר הכלכלה ניר ברקת, יצא היום לדרך ב-51 סניפי קרפור – כשליש מהסניפים של הרשת בארץ ● המהלך הורחב ברגע האחרון גם לסניף קרפור בדיזנגוף סנטר ● וגם: כמה הרוויח הפרזנטור אלי יצפאן?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ טוען שיפתח את מצר הורמוז: "הנשיא שי ייתן לי חיבוק גדול ושמן"

נשיא ארה"ה כתב בפוסט כי הוא יפתח את מצר הורמוז לצמיתות, וכי סין הסכימה לא לשלוח נשק לאיראן ● ברקע - מאמצים להאריך את הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר

חברת דאסטפוטוניקס הישראלית נמכרה השבוע לענקית השבבים האמריקאית קרדו בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר ● מי שחתום על האקזיט הוא אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר וכמשקיע העיקרי של החברה ● בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת את שמו של וילנץ

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

דרמה בחברת צים: המנכ"ל אלי גליקמן פורש לאחר תשע שנים

גליקמן הודיע על עזיבת חברת הספנות, וצפוי להמשיך לכהן בתפקידו למשך תקופת מעבר של כחצי שנה ● זאת, על רקע העובדה שדירקטוריון החברה העדיף את הצעת הרכישה המשותפת להפאג-לויד וקרן פימי על פני זו שהוביל המנכ"ל הפורש