גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

למה המשרד לאיכות הסביבה לא זורם על רכבים חשמליים?

על רקע הרטוריקה השלטונית הנלהבת בעד רכב חשמלי וירוק, ממהר המשרד לאיכות הסביבה לפרסם טיוטת נוהל עתידי למדידת קרינה מכלי רכב שעתיד לבצע "שיימינג" לכלי רכב מחושמלים ולהרוג את השוק בעודו באיבו ● הפער בין החזוי והרצוי לבין המצוי בשוק הרכב הישראלי מעולם לא היה גדול יותר

יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס
יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס

בשבוע שעבר הקדיש המגזין הגרמני רב-התפוצה "שטרן" כתבת צבע לתופעת האוטו-טק הישראלי. כתב של המגזין נשלח לישראל כדי לנסות להבין את הרקע בו צמחו בשנים האחרונות מאות חברות סטארט-אפ בתחום התחבורה החכמה והירוקה. הוא ניסה להבין מדוע נוהרים לכאן כל השחקנים הגלובליים הגדולים מענף הרכב, בהובלת הגרמנים, כדי להשקיע ולהקים כאן מעבדות מחקר וחזר קצת מזועזע.

"ישראל הפכה למוקד היי-טק של תעשיית הרכב בשנים האחרונות", מספר ה"שטרן" לקוראיו, "אבל בעוד שבמדינה עובדים במרץ על טכנולוגיות בטיחות, מערכות סיוע לנהג וסוללות לרכב חשמלי, המציאות התחבורתית היום-יומית היא עגומה". שליח המגזין תיאר את הפקקים, שגולשים בגוש דן לכל שעות היממה, ודיבר על שפע המכוניות הזולות והחבולות שבהן נתקל על הכביש. הוא ציין את מיסוי הרכב הישראלי וסיפר לקוראיו בתדהמה, שסקודה פאביה פשוטה עולה כאן 4,500 יורו יותר מאשר בגרמניה, ואילו סקודה אוקטביה עולה כמו ב.מ.וו 3 באירופה - אבל למרות זאת נמכרות כאן מעל 280 אלף מכוניות בשנה.

הכתבה אמנם לקתה פה ושם בהתנשאות ובשטחיות, אבל למרבה הצער התמונה הרחבה לא רחוקה מהמציאות. בין "עולם העתיד" המתוחכם והירוק, שטווה קהילת האוטו-טק הישראלית, לבין המציאות התחבורתית בישראל קיים פער אדיר, ונושא המעבר לרכב החשמלי, שעלה לאחרונה לכותרות, הוא דוגמה קלאסית. 

מספר כלי הרכב החשמליים

רטוריקה ממשלתית נלהבת

על פני השטח, אנחנו עדים בחודשים האחרונים למתקפת רטוריקה לעידוד הרכב החשמלי שכמותה לא שמענו ממוסדות השלטון מאז ימי "בטר פלייס" העליזים.

כולם שותפים בחגיגה: ועדת הכספים, שאישרה בחודש מארס את "רפורמת מיסוי ירוק 3" בליווי בהכרזה על האצת הפריסה של תשתית טעינה לרכב חשמלי בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים; ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת טענה, על בסיס מחקר של הכנסת, כי "אמצעים שננקטו עד כה לא הביאו לחדירה משמעותית של כלי הרכב החשמליים לישראל, ונראה כי עדיין יש חסמים משמעותיים לכניסתם לשוק הישראלי". יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), אף הודיעה על כוונה להגיש הצעת חוק לקידום תשתיות לרכב חשמלי; משרד האנרגיה פרסם מחקר עמדות ציבור בנושא והודיע חגיגית כי עד יולי תוגש לממשלה תוכנית כוללת להפסקת השימוש בדלקים מזהמים בישראל, ובמסגרתה "ייסעו בישראל משנת 2030 רק רכבים פרטיים חשמליים והתחבורה הציבורית תונע בגז טבעי"; ח"כ משה גפני נזף באנשי האוצר על חוסר נכונותם לוותר על ההכנסות ממיסוי דלק, הביע דאגה מהיעדר מדיניות מיסוי לעידוד היבוא של רכב חשמלי מעבר ל-2020 וקרא לאוצר "להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי". וזו רק ההתחלה.

אבל כאשר כבר התחלנו להתכונן מנטלית לפרידה מתחנות הדלק ולהתחברות לתקע, הפיץ המשרד להגנת הסביבה טיוטה של נוהל חדש למדידת הקרינה הנפלטת מכל כלי הרכב החדשים, על בסיס שיטת מדידה ישראלית ייחודית וראשונה מסוגה בעולם. מטרת הנוהל, שיוטמע כנראה בשנה הבאה, היא לדרג את כל כלי הרכב החדשים בישראל בקבוצות לפי רמות החשיפה לקרינה של הנוסעים בהם, כולל "קבוצת שיימינג" אדומה שבה, אפשר להניח, ייכללו בעיקר כלי רכב "מחושמלים" - היברידיים, פלאג-אין וחשמליים.

גלולת רעל שיווקית

אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בקרינה אלטרומגנטית מכלי רכב או בנזקי בריאות, אבל כן מבינים דבר אחד או שניים בפסיכולוגיה של לקוחות הרכב בישראל. מהבחינה הזו, ובעיתוי הנוכחי, מדובר בשחרור של "גלולת רעל" פסיכולוגית, שיהיו לה השפעות קטלניות לא רק על קצב חדירת הרכב ההיברידי לישראל אלא על כל התפחתות שוק הרכב החשמלי בעתיד.

נזכיר כי שוק הרכב הישראלי הוא ברובו עדיין שמרני וחדור דעות קדומות, עם חששות וחסמים מהותיים שניצבים בפני חידושים טכנולוגיים. לקוחות רבים בישראל עדיין רואים ברכב מוצר יוקרתי ויקר, או במקרה של שוק הליסינג "מוצר הוני" עם ערך בר-השבה, ולפיכך הציווי העליון שלהם הוא "רכישה בטוחה".

לשוק הישראל לקח בערך 12 שנה כדי להפוך את המכוניות ההיברידיות לחלק מהמיינסטרים ואילו המכוניות החשמליות של בטר פלייס זכו כאן לטריקת דלת גורפת. לפיכך, יצירת גרעין של חשש פסיכולוגי בנושא בריאותי מעורפל ושנוי במחלוקת בעולם כמו קרינה מרכב, עם גיבוי של משרד ממשלתי, היא שיטה מוכחת להרחקת לקוחות, ואת התוצאות אנחנו כבר רואים ושומעים.

בהערת אגב נציין כי נושא "חרדת הקרינה" מרכב היברידי צפוי להשפיע שבעתיים על כלי רכב חשמליים "נטו", שמצוידים בסוללות חזקות ומנועים חשמליים חזקים פי כמה. שלא לדבר על אוטובוסים חשמליים, שהמושבים ממוקמים בהם על מערך מאסיבי של סוללות בהספק מאות קילוואטים.

כאמור אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בנושא ולכן פנינו לחפש עצה אצל מומחים, ובמקרה הזה - במשרד לאיכות הסביבה. כן, בדיוק אותו משרד, שזורע כיום את זרעי הספק. וכך נכתב (כיום) באתר הרשמי של המשרד בנוגע לקרינה מרכב היברידי ומחושמל: "המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות ומעמיקות גם דרך חברות חיצוניות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים וכלי רכב רגילים... לאחר ממצאי הבדיקה והמלצות הוועדה, לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך עמדת המשרד הינה כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל וכלי רכב היברידיים בפרט". חד וחלק.

אותה ועדה שמוזכרת היא ועדה ציבורית-ממלכתית, שבדקה את הנושא ב-2009, לאחר "ההיסטריה ההיברידית" הקודמת, ופרסמה את ממצאיה ("אין חשש") ב-2010. המשרד לאיכות הסביבה גם עוסק בעצם הימים האלה בעידוד פרויקטים לתחבורה שיתופית על בסיס כלי רכב חשמליים, מפרסם מכרזים לאימוץ אוטבוסים חשמליים - שחלקם כבר על הכבישים - וכך הלאה. אז לאיזה משני הקולות של המשרד אמור הציבור להאמין? הקול של ההיסטריה והספקות או הקול המרגיע?

מקל בגלגלי המהפכה

כמו בכל שוק רכב בעולם, גם בישראל לא חסרים גורמים שהיו שמחים לראות את התחבורה בעלת הנעה אלטרנטיבית, בהובלת ההיברידיות והחשמליות, נעלמת או לפחות מתכווצת. יש בשוק מותגי רכב ללא אופציות לדגמים "מחושמלים", לפחות בעתיד הנראה לעין, שרואים בהיברידיות, שתופסות כיום נתח שוק של 15%-20%, איום עסקי מהותי; חברות דלק רואות ברכב חשמלי איום עסקי, שעשוי לשנות את חוקי המשחק; עבור האוצר זהו מקור לאיבוד מהותי של הכנסות; ולא נשכח שלל בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא סיכוני הקרינה שזוכות לחשיפה תקשורתית. ויש אחרים.

אם מישהו סבור כי האבן שזרק המשרד לאיכות הסביבה לבאר הקרינה תשפיע רק על המעגל המקומי והנידח שלנו, הוא טועה. כפי שאמרנו בפתיחה, עיני המדיה העולמית ממוקדות כיום ב"אקו-סיסטם" של הרכב הישראלי ונוהל בדיקת הקרינה המתגבש כבר זכה ללא מעט תהודה ציבורית במדינות, שכיום רואות ברכב המחושמל את עתיד התחבורה הגלובלית.

אז אולי בכלל ישראל תירשם בהיסטוריה כמי שהצילה את כלל נהגי העולם מתחלואי הקרינה של הרכב המחושמל? תרשו לנו להטיל ספק. למרות הנטייה להאמין שכל החוכמה מרוכזת אצלנו, אפשר להניח שנושא הקרינה עלה גם על סדר יומן של חברות כמו טסלה, ג'נרל מוטורס, טויוטה, יונדאי ואחרות, שמשקיעות מיליארדים בפיתוח רכב מחושמל. כולן מבינות את הצורך בהגנה אלקטרומגנטית ראויה, למרות היעדר תקן גלובלי עדכני. אם לא מתוך דאגה לשלומם של הנוסעים, אז לפחות כדי לנטרל מוקש שיווקי פוטנציאלי.

לפיכך סביר יותר להניח שישראל תיזכר כמי, שבפעם השנייה בתוך עשור - ואין צורך להזכיר שוב את הפעם הראשונה - ניסתה לתקוע מקל באבולוציה של הרכב החשמלי והידידותי לסביבה בעולם. בפעם הקודמת נדרשו חמש שנים, מובילאיי אחת והרבה מאוד חברות אוטו-טק חכמות אחרות, כדי למחוק את אות הקלון. לא בטוח שהפעם זה יהיה כל כך קל. 

עוד כתבות

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל ● הרוכשת היא חברת בלוגייט קפיטל של משפחת מלניק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט וירידות חדות באירופה

מדד S&P 500 יורד לאחר שכשל לשמור על העליות מהפתיחה, כשבשוק מזהים מעבר למכירה בעליות ● גל המימושים במניות השבבים מתחדש ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר: אמזון, אלפבית וברודקום מזנקות ● נגיד הפד כריסטופר וולר מעריך שיידרשו העלאות ריבית של 1% ויותר כדי להוריד את האינפלציה ● פאלו אלטו מזנקת ברקע גל תקלות הטכנולוגיה בארה"ב ● טארגט קופצת לאחר הזינוק החד ביותר בתנועת הלקוחות מאז 2022 ● בורסות אירופה נסחרות בירידות קלות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל