גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

למה המשרד לאיכות הסביבה לא זורם על רכבים חשמליים?

על רקע הרטוריקה השלטונית הנלהבת בעד רכב חשמלי וירוק, ממהר המשרד לאיכות הסביבה לפרסם טיוטת נוהל עתידי למדידת קרינה מכלי רכב שעתיד לבצע "שיימינג" לכלי רכב מחושמלים ולהרוג את השוק בעודו באיבו ● הפער בין החזוי והרצוי לבין המצוי בשוק הרכב הישראלי מעולם לא היה גדול יותר

יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס
יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס

בשבוע שעבר הקדיש המגזין הגרמני רב-התפוצה "שטרן" כתבת צבע לתופעת האוטו-טק הישראלי. כתב של המגזין נשלח לישראל כדי לנסות להבין את הרקע בו צמחו בשנים האחרונות מאות חברות סטארט-אפ בתחום התחבורה החכמה והירוקה. הוא ניסה להבין מדוע נוהרים לכאן כל השחקנים הגלובליים הגדולים מענף הרכב, בהובלת הגרמנים, כדי להשקיע ולהקים כאן מעבדות מחקר וחזר קצת מזועזע.

"ישראל הפכה למוקד היי-טק של תעשיית הרכב בשנים האחרונות", מספר ה"שטרן" לקוראיו, "אבל בעוד שבמדינה עובדים במרץ על טכנולוגיות בטיחות, מערכות סיוע לנהג וסוללות לרכב חשמלי, המציאות התחבורתית היום-יומית היא עגומה". שליח המגזין תיאר את הפקקים, שגולשים בגוש דן לכל שעות היממה, ודיבר על שפע המכוניות הזולות והחבולות שבהן נתקל על הכביש. הוא ציין את מיסוי הרכב הישראלי וסיפר לקוראיו בתדהמה, שסקודה פאביה פשוטה עולה כאן 4,500 יורו יותר מאשר בגרמניה, ואילו סקודה אוקטביה עולה כמו ב.מ.וו 3 באירופה - אבל למרות זאת נמכרות כאן מעל 280 אלף מכוניות בשנה.

הכתבה אמנם לקתה פה ושם בהתנשאות ובשטחיות, אבל למרבה הצער התמונה הרחבה לא רחוקה מהמציאות. בין "עולם העתיד" המתוחכם והירוק, שטווה קהילת האוטו-טק הישראלית, לבין המציאות התחבורתית בישראל קיים פער אדיר, ונושא המעבר לרכב החשמלי, שעלה לאחרונה לכותרות, הוא דוגמה קלאסית. 

מספר כלי הרכב החשמליים

רטוריקה ממשלתית נלהבת

על פני השטח, אנחנו עדים בחודשים האחרונים למתקפת רטוריקה לעידוד הרכב החשמלי שכמותה לא שמענו ממוסדות השלטון מאז ימי "בטר פלייס" העליזים.

כולם שותפים בחגיגה: ועדת הכספים, שאישרה בחודש מארס את "רפורמת מיסוי ירוק 3" בליווי בהכרזה על האצת הפריסה של תשתית טעינה לרכב חשמלי בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים; ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת טענה, על בסיס מחקר של הכנסת, כי "אמצעים שננקטו עד כה לא הביאו לחדירה משמעותית של כלי הרכב החשמליים לישראל, ונראה כי עדיין יש חסמים משמעותיים לכניסתם לשוק הישראלי". יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), אף הודיעה על כוונה להגיש הצעת חוק לקידום תשתיות לרכב חשמלי; משרד האנרגיה פרסם מחקר עמדות ציבור בנושא והודיע חגיגית כי עד יולי תוגש לממשלה תוכנית כוללת להפסקת השימוש בדלקים מזהמים בישראל, ובמסגרתה "ייסעו בישראל משנת 2030 רק רכבים פרטיים חשמליים והתחבורה הציבורית תונע בגז טבעי"; ח"כ משה גפני נזף באנשי האוצר על חוסר נכונותם לוותר על ההכנסות ממיסוי דלק, הביע דאגה מהיעדר מדיניות מיסוי לעידוד היבוא של רכב חשמלי מעבר ל-2020 וקרא לאוצר "להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי". וזו רק ההתחלה.

אבל כאשר כבר התחלנו להתכונן מנטלית לפרידה מתחנות הדלק ולהתחברות לתקע, הפיץ המשרד להגנת הסביבה טיוטה של נוהל חדש למדידת הקרינה הנפלטת מכל כלי הרכב החדשים, על בסיס שיטת מדידה ישראלית ייחודית וראשונה מסוגה בעולם. מטרת הנוהל, שיוטמע כנראה בשנה הבאה, היא לדרג את כל כלי הרכב החדשים בישראל בקבוצות לפי רמות החשיפה לקרינה של הנוסעים בהם, כולל "קבוצת שיימינג" אדומה שבה, אפשר להניח, ייכללו בעיקר כלי רכב "מחושמלים" - היברידיים, פלאג-אין וחשמליים.

גלולת רעל שיווקית

אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בקרינה אלטרומגנטית מכלי רכב או בנזקי בריאות, אבל כן מבינים דבר אחד או שניים בפסיכולוגיה של לקוחות הרכב בישראל. מהבחינה הזו, ובעיתוי הנוכחי, מדובר בשחרור של "גלולת רעל" פסיכולוגית, שיהיו לה השפעות קטלניות לא רק על קצב חדירת הרכב ההיברידי לישראל אלא על כל התפחתות שוק הרכב החשמלי בעתיד.

נזכיר כי שוק הרכב הישראלי הוא ברובו עדיין שמרני וחדור דעות קדומות, עם חששות וחסמים מהותיים שניצבים בפני חידושים טכנולוגיים. לקוחות רבים בישראל עדיין רואים ברכב מוצר יוקרתי ויקר, או במקרה של שוק הליסינג "מוצר הוני" עם ערך בר-השבה, ולפיכך הציווי העליון שלהם הוא "רכישה בטוחה".

לשוק הישראל לקח בערך 12 שנה כדי להפוך את המכוניות ההיברידיות לחלק מהמיינסטרים ואילו המכוניות החשמליות של בטר פלייס זכו כאן לטריקת דלת גורפת. לפיכך, יצירת גרעין של חשש פסיכולוגי בנושא בריאותי מעורפל ושנוי במחלוקת בעולם כמו קרינה מרכב, עם גיבוי של משרד ממשלתי, היא שיטה מוכחת להרחקת לקוחות, ואת התוצאות אנחנו כבר רואים ושומעים.

בהערת אגב נציין כי נושא "חרדת הקרינה" מרכב היברידי צפוי להשפיע שבעתיים על כלי רכב חשמליים "נטו", שמצוידים בסוללות חזקות ומנועים חשמליים חזקים פי כמה. שלא לדבר על אוטובוסים חשמליים, שהמושבים ממוקמים בהם על מערך מאסיבי של סוללות בהספק מאות קילוואטים.

כאמור אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בנושא ולכן פנינו לחפש עצה אצל מומחים, ובמקרה הזה - במשרד לאיכות הסביבה. כן, בדיוק אותו משרד, שזורע כיום את זרעי הספק. וכך נכתב (כיום) באתר הרשמי של המשרד בנוגע לקרינה מרכב היברידי ומחושמל: "המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות ומעמיקות גם דרך חברות חיצוניות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים וכלי רכב רגילים... לאחר ממצאי הבדיקה והמלצות הוועדה, לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך עמדת המשרד הינה כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל וכלי רכב היברידיים בפרט". חד וחלק.

אותה ועדה שמוזכרת היא ועדה ציבורית-ממלכתית, שבדקה את הנושא ב-2009, לאחר "ההיסטריה ההיברידית" הקודמת, ופרסמה את ממצאיה ("אין חשש") ב-2010. המשרד לאיכות הסביבה גם עוסק בעצם הימים האלה בעידוד פרויקטים לתחבורה שיתופית על בסיס כלי רכב חשמליים, מפרסם מכרזים לאימוץ אוטבוסים חשמליים - שחלקם כבר על הכבישים - וכך הלאה. אז לאיזה משני הקולות של המשרד אמור הציבור להאמין? הקול של ההיסטריה והספקות או הקול המרגיע?

מקל בגלגלי המהפכה

כמו בכל שוק רכב בעולם, גם בישראל לא חסרים גורמים שהיו שמחים לראות את התחבורה בעלת הנעה אלטרנטיבית, בהובלת ההיברידיות והחשמליות, נעלמת או לפחות מתכווצת. יש בשוק מותגי רכב ללא אופציות לדגמים "מחושמלים", לפחות בעתיד הנראה לעין, שרואים בהיברידיות, שתופסות כיום נתח שוק של 15%-20%, איום עסקי מהותי; חברות דלק רואות ברכב חשמלי איום עסקי, שעשוי לשנות את חוקי המשחק; עבור האוצר זהו מקור לאיבוד מהותי של הכנסות; ולא נשכח שלל בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא סיכוני הקרינה שזוכות לחשיפה תקשורתית. ויש אחרים.

אם מישהו סבור כי האבן שזרק המשרד לאיכות הסביבה לבאר הקרינה תשפיע רק על המעגל המקומי והנידח שלנו, הוא טועה. כפי שאמרנו בפתיחה, עיני המדיה העולמית ממוקדות כיום ב"אקו-סיסטם" של הרכב הישראלי ונוהל בדיקת הקרינה המתגבש כבר זכה ללא מעט תהודה ציבורית במדינות, שכיום רואות ברכב המחושמל את עתיד התחבורה הגלובלית.

אז אולי בכלל ישראל תירשם בהיסטוריה כמי שהצילה את כלל נהגי העולם מתחלואי הקרינה של הרכב המחושמל? תרשו לנו להטיל ספק. למרות הנטייה להאמין שכל החוכמה מרוכזת אצלנו, אפשר להניח שנושא הקרינה עלה גם על סדר יומן של חברות כמו טסלה, ג'נרל מוטורס, טויוטה, יונדאי ואחרות, שמשקיעות מיליארדים בפיתוח רכב מחושמל. כולן מבינות את הצורך בהגנה אלקטרומגנטית ראויה, למרות היעדר תקן גלובלי עדכני. אם לא מתוך דאגה לשלומם של הנוסעים, אז לפחות כדי לנטרל מוקש שיווקי פוטנציאלי.

לפיכך סביר יותר להניח שישראל תיזכר כמי, שבפעם השנייה בתוך עשור - ואין צורך להזכיר שוב את הפעם הראשונה - ניסתה לתקוע מקל באבולוציה של הרכב החשמלי והידידותי לסביבה בעולם. בפעם הקודמת נדרשו חמש שנים, מובילאיי אחת והרבה מאוד חברות אוטו-טק חכמות אחרות, כדי למחוק את אות הקלון. לא בטוח שהפעם זה יהיה כל כך קל. 

עוד כתבות

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים, לכאורה, מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת הרים בקריפטו: הביטקוין צנח לשפל של שנתיים - וזינק בחזרה ב-8%

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבינאנס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

מכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של חברת נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי של כלל ביטוח רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?