גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה המשרד לאיכות הסביבה לא זורם על רכבים חשמליים?

על רקע הרטוריקה השלטונית הנלהבת בעד רכב חשמלי וירוק, ממהר המשרד לאיכות הסביבה לפרסם טיוטת נוהל עתידי למדידת קרינה מכלי רכב שעתיד לבצע "שיימינג" לכלי רכב מחושמלים ולהרוג את השוק בעודו באיבו ● הפער בין החזוי והרצוי לבין המצוי בשוק הרכב הישראלי מעולם לא היה גדול יותר

יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס
יונדאי איוניק הייבריד / צילום: ברנדן מקדרמיד, רויטרס

בשבוע שעבר הקדיש המגזין הגרמני רב-התפוצה "שטרן" כתבת צבע לתופעת האוטו-טק הישראלי. כתב של המגזין נשלח לישראל כדי לנסות להבין את הרקע בו צמחו בשנים האחרונות מאות חברות סטארט-אפ בתחום התחבורה החכמה והירוקה. הוא ניסה להבין מדוע נוהרים לכאן כל השחקנים הגלובליים הגדולים מענף הרכב, בהובלת הגרמנים, כדי להשקיע ולהקים כאן מעבדות מחקר וחזר קצת מזועזע.

"ישראל הפכה למוקד היי-טק של תעשיית הרכב בשנים האחרונות", מספר ה"שטרן" לקוראיו, "אבל בעוד שבמדינה עובדים במרץ על טכנולוגיות בטיחות, מערכות סיוע לנהג וסוללות לרכב חשמלי, המציאות התחבורתית היום-יומית היא עגומה". שליח המגזין תיאר את הפקקים, שגולשים בגוש דן לכל שעות היממה, ודיבר על שפע המכוניות הזולות והחבולות שבהן נתקל על הכביש. הוא ציין את מיסוי הרכב הישראלי וסיפר לקוראיו בתדהמה, שסקודה פאביה פשוטה עולה כאן 4,500 יורו יותר מאשר בגרמניה, ואילו סקודה אוקטביה עולה כמו ב.מ.וו 3 באירופה - אבל למרות זאת נמכרות כאן מעל 280 אלף מכוניות בשנה.

הכתבה אמנם לקתה פה ושם בהתנשאות ובשטחיות, אבל למרבה הצער התמונה הרחבה לא רחוקה מהמציאות. בין "עולם העתיד" המתוחכם והירוק, שטווה קהילת האוטו-טק הישראלית, לבין המציאות התחבורתית בישראל קיים פער אדיר, ונושא המעבר לרכב החשמלי, שעלה לאחרונה לכותרות, הוא דוגמה קלאסית. 

מספר כלי הרכב החשמליים

רטוריקה ממשלתית נלהבת

על פני השטח, אנחנו עדים בחודשים האחרונים למתקפת רטוריקה לעידוד הרכב החשמלי שכמותה לא שמענו ממוסדות השלטון מאז ימי "בטר פלייס" העליזים.

כולם שותפים בחגיגה: ועדת הכספים, שאישרה בחודש מארס את "רפורמת מיסוי ירוק 3" בליווי בהכרזה על האצת הפריסה של תשתית טעינה לרכב חשמלי בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים; ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת טענה, על בסיס מחקר של הכנסת, כי "אמצעים שננקטו עד כה לא הביאו לחדירה משמעותית של כלי הרכב החשמליים לישראל, ונראה כי עדיין יש חסמים משמעותיים לכניסתם לשוק הישראלי". יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), אף הודיעה על כוונה להגיש הצעת חוק לקידום תשתיות לרכב חשמלי; משרד האנרגיה פרסם מחקר עמדות ציבור בנושא והודיע חגיגית כי עד יולי תוגש לממשלה תוכנית כוללת להפסקת השימוש בדלקים מזהמים בישראל, ובמסגרתה "ייסעו בישראל משנת 2030 רק רכבים פרטיים חשמליים והתחבורה הציבורית תונע בגז טבעי"; ח"כ משה גפני נזף באנשי האוצר על חוסר נכונותם לוותר על ההכנסות ממיסוי דלק, הביע דאגה מהיעדר מדיניות מיסוי לעידוד היבוא של רכב חשמלי מעבר ל-2020 וקרא לאוצר "להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי". וזו רק ההתחלה.

אבל כאשר כבר התחלנו להתכונן מנטלית לפרידה מתחנות הדלק ולהתחברות לתקע, הפיץ המשרד להגנת הסביבה טיוטה של נוהל חדש למדידת הקרינה הנפלטת מכל כלי הרכב החדשים, על בסיס שיטת מדידה ישראלית ייחודית וראשונה מסוגה בעולם. מטרת הנוהל, שיוטמע כנראה בשנה הבאה, היא לדרג את כל כלי הרכב החדשים בישראל בקבוצות לפי רמות החשיפה לקרינה של הנוסעים בהם, כולל "קבוצת שיימינג" אדומה שבה, אפשר להניח, ייכללו בעיקר כלי רכב "מחושמלים" - היברידיים, פלאג-אין וחשמליים.

גלולת רעל שיווקית

אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בקרינה אלטרומגנטית מכלי רכב או בנזקי בריאות, אבל כן מבינים דבר אחד או שניים בפסיכולוגיה של לקוחות הרכב בישראל. מהבחינה הזו, ובעיתוי הנוכחי, מדובר בשחרור של "גלולת רעל" פסיכולוגית, שיהיו לה השפעות קטלניות לא רק על קצב חדירת הרכב ההיברידי לישראל אלא על כל התפחתות שוק הרכב החשמלי בעתיד.

נזכיר כי שוק הרכב הישראלי הוא ברובו עדיין שמרני וחדור דעות קדומות, עם חששות וחסמים מהותיים שניצבים בפני חידושים טכנולוגיים. לקוחות רבים בישראל עדיין רואים ברכב מוצר יוקרתי ויקר, או במקרה של שוק הליסינג "מוצר הוני" עם ערך בר-השבה, ולפיכך הציווי העליון שלהם הוא "רכישה בטוחה".

לשוק הישראל לקח בערך 12 שנה כדי להפוך את המכוניות ההיברידיות לחלק מהמיינסטרים ואילו המכוניות החשמליות של בטר פלייס זכו כאן לטריקת דלת גורפת. לפיכך, יצירת גרעין של חשש פסיכולוגי בנושא בריאותי מעורפל ושנוי במחלוקת בעולם כמו קרינה מרכב, עם גיבוי של משרד ממשלתי, היא שיטה מוכחת להרחקת לקוחות, ואת התוצאות אנחנו כבר רואים ושומעים.

בהערת אגב נציין כי נושא "חרדת הקרינה" מרכב היברידי צפוי להשפיע שבעתיים על כלי רכב חשמליים "נטו", שמצוידים בסוללות חזקות ומנועים חשמליים חזקים פי כמה. שלא לדבר על אוטובוסים חשמליים, שהמושבים ממוקמים בהם על מערך מאסיבי של סוללות בהספק מאות קילוואטים.

כאמור אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים בנושא ולכן פנינו לחפש עצה אצל מומחים, ובמקרה הזה - במשרד לאיכות הסביבה. כן, בדיוק אותו משרד, שזורע כיום את זרעי הספק. וכך נכתב (כיום) באתר הרשמי של המשרד בנוגע לקרינה מרכב היברידי ומחושמל: "המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות ומעמיקות גם דרך חברות חיצוניות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים וכלי רכב רגילים... לאחר ממצאי הבדיקה והמלצות הוועדה, לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך עמדת המשרד הינה כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל וכלי רכב היברידיים בפרט". חד וחלק.

אותה ועדה שמוזכרת היא ועדה ציבורית-ממלכתית, שבדקה את הנושא ב-2009, לאחר "ההיסטריה ההיברידית" הקודמת, ופרסמה את ממצאיה ("אין חשש") ב-2010. המשרד לאיכות הסביבה גם עוסק בעצם הימים האלה בעידוד פרויקטים לתחבורה שיתופית על בסיס כלי רכב חשמליים, מפרסם מכרזים לאימוץ אוטבוסים חשמליים - שחלקם כבר על הכבישים - וכך הלאה. אז לאיזה משני הקולות של המשרד אמור הציבור להאמין? הקול של ההיסטריה והספקות או הקול המרגיע?

מקל בגלגלי המהפכה

כמו בכל שוק רכב בעולם, גם בישראל לא חסרים גורמים שהיו שמחים לראות את התחבורה בעלת הנעה אלטרנטיבית, בהובלת ההיברידיות והחשמליות, נעלמת או לפחות מתכווצת. יש בשוק מותגי רכב ללא אופציות לדגמים "מחושמלים", לפחות בעתיד הנראה לעין, שרואים בהיברידיות, שתופסות כיום נתח שוק של 15%-20%, איום עסקי מהותי; חברות דלק רואות ברכב חשמלי איום עסקי, שעשוי לשנות את חוקי המשחק; עבור האוצר זהו מקור לאיבוד מהותי של הכנסות; ולא נשכח שלל בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא סיכוני הקרינה שזוכות לחשיפה תקשורתית. ויש אחרים.

אם מישהו סבור כי האבן שזרק המשרד לאיכות הסביבה לבאר הקרינה תשפיע רק על המעגל המקומי והנידח שלנו, הוא טועה. כפי שאמרנו בפתיחה, עיני המדיה העולמית ממוקדות כיום ב"אקו-סיסטם" של הרכב הישראלי ונוהל בדיקת הקרינה המתגבש כבר זכה ללא מעט תהודה ציבורית במדינות, שכיום רואות ברכב המחושמל את עתיד התחבורה הגלובלית.

אז אולי בכלל ישראל תירשם בהיסטוריה כמי שהצילה את כלל נהגי העולם מתחלואי הקרינה של הרכב המחושמל? תרשו לנו להטיל ספק. למרות הנטייה להאמין שכל החוכמה מרוכזת אצלנו, אפשר להניח שנושא הקרינה עלה גם על סדר יומן של חברות כמו טסלה, ג'נרל מוטורס, טויוטה, יונדאי ואחרות, שמשקיעות מיליארדים בפיתוח רכב מחושמל. כולן מבינות את הצורך בהגנה אלקטרומגנטית ראויה, למרות היעדר תקן גלובלי עדכני. אם לא מתוך דאגה לשלומם של הנוסעים, אז לפחות כדי לנטרל מוקש שיווקי פוטנציאלי.

לפיכך סביר יותר להניח שישראל תיזכר כמי, שבפעם השנייה בתוך עשור - ואין צורך להזכיר שוב את הפעם הראשונה - ניסתה לתקוע מקל באבולוציה של הרכב החשמלי והידידותי לסביבה בעולם. בפעם הקודמת נדרשו חמש שנים, מובילאיי אחת והרבה מאוד חברות אוטו-טק חכמות אחרות, כדי למחוק את אות הקלון. לא בטוח שהפעם זה יהיה כל כך קל. 

עוד כתבות

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

הצרות בחברת הדפוס של בני לנדא מגיעות לחברת הנדל"ן המניב

חברת ויתניה דיווחה היום כי חברת לנדא דיגיטל פרינטינג שוכרת משרדים בשלב א' בפרויקט שהיא מקימה בנס ציונה ואמור להתאכלס בשנה הבאה ● דמי השכירות שאמורים היו להיות משולמים מוערכים בכ-48 מיליון שקל בשנה

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

מנכ''ל הכללית אלי כהן / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית

על אף שהליך האיתור הוקפא, בסביבת קופת חולים כללית נוקבים בשמות של מועמדים אפשריים לתפקיד המנכ"ל ● ביניהם: מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, יו"ר מגדל רוני גמזו וד"ר אורלי וינשטיין שמובילה את הקמת שיבא נגב ● ומה הסיכוי שהמנכ"ל הנוכחי אלי כהן בכל זאת לא סיים את תפקידו?

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים