רה"מ בנימין נתניהו / צילום: shutterstock
בדומה להצהרותיו לגבי הצורך בהפחתת הרגולציה בישראל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסמן כעת גם את ההתערבות הממשלתית בשוק החלב. בישיבת הממשלה בימים האחרונים אמר נתניהו כי הוא שוקל לבטל את ההתערבות של המדינה בשוק החלב, וביקש מפרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לבחון את שינוי אופן ההתערבות של המדינה בשוק החלב.
"פחות תכנון ריכוזי", אמר נתניהו במהלך דיון בנושא משק החלב, והוסיף כי "כי היוזמה של חקלאים כמוכם - היוזמה הפרטית - היא בסופו של דבר יותר אפקטיבית מכל תכנון מרכזי שיעשה בממשלה. הפעילות והיזמות של חקלאים ויזמים בודדים היא טובה יותר מתכנון ריכוזי".
בחינה כזו צפויה לכלול הפסקת התערבות - החל מקביעת מכסות ייצור, עבור במחיר המטרה לליטר חלב ובמחירים של שורת מוצרי בסיס מפוקחים, ועד לקביעת המבנה הרצוי של הרפתות הפועלות בתחום, שנהנה מסובסידיות היסטוריות ובהיקף גבוה, לצד התערבות ביחסים של הרפתות מול הצרכניות העיקריות שלהן, המחלבות שמייצרות את מוצרי החלב.
האמירה של נתניהו לפעול לפחות תכנון ריכוזי ויותר לטובת שוק חופשי, נעשית אגב הסאגה המתמשכת בנוגע לקריאות המחלבות להעלות את מחירי מוצרי הבסיס המפוקחים, וזאת בעקבות העלאות המחירים של מחיר המטרה לליטר חלב. בתקופה האחרונה התייקר מחיר המטרה, כלומר מחיר החלב הגולמי שהוא חומר הגלם המרכזי של המחלבות, מבלי שהן יכלו לעדכן את מחירי מוצרי הבסיס שלהן - מה שהוביל את תנובה להתלונן על הפסד ממכירת המוצרים המפוקחים. בימים אלה נדונה הסוגיה בין משרדי החקלאות והאוצר, שאחראים על מחיר המוצרים שבפיקוח.
כך או כך, פרופ' שמחון מוביל דיון בנוגע לשינוי אופן ההתערבות של המדינה בשוק החלב, כולל הפסקת התערבות. נציין כי התערבות ממשלתית הייתה נהוגה גם בשוקי החלב באירופה, אך בשנים האחרונות אירופה ביטלה את חלוקת המכסות באופן ששינה לחלוטין את פני הענף.
בימים אלה מנסים הצדדים השונים להגיע מחדש להסכמות סביב עתידו של משק החלב, כשהשר אריאל מסמן לצדדים כי הוא נחוש להגיע להסכמות שיבטיחו את הסדרת עתידו של הענף. במשא-ומתן המורכב הזה מעורבים לא מעט גורמים, בהם נציגי האוצר והחקלאות, מועצת החלב המייצגת את המחלבות ונציגי הרפתנים מטעם הקיבוצים והמושבים.
לאחר הדברים של נתניהו התכנסה בתחילת השבוע פגישה של נציגי האוצר, החקלאות והרפתנים עם שמחון מתוך כוונה להגיע להסכמות, ואמש (ב') התקיימה פגישה נוספת עם אנשי אגף התקציבים באוצר.
חוששים למכור במחירי הפסד
מדוע הבהילות הרבה להגיע להסכמות? בשנה הבאה אמור להסתיים מתווה לוקר (שמסדיר את התכנון במשק החלב) באופן רשמי, וחוק החלב מגדיר את 2019 כשנה שבה צריך לדון במנגנון מחיר המטרה. בממשלה ירצו כמובן להוריד את מחיר המטרה ובכך להוריד גם את המחיר לצרכן, בעוד שהרפתנים צפויים להיאבק להעלות אותו כשהם חוששים ממצב דומה לזה שהתרחש באירופה בשל ביטול התכנון - ועוד יותר מכך טוענים כי הם חוששים להגיע למצב של מכירה במחיר הפסד.
בניגוד לשנים עברו בהם ראשי משרד החקלאות צמחו מתוך הענף - השר והמנכ"ל הנוכחיים אינם כאלה, והם אינם תומכים נלהבים של שיטת התכנון. בשנה האחרונה מתנהל משא-ומתן מתמשך שמטרתו להגיע להבנות והסכמות סביב שינוי משק החלב והרפורמות הנדרשות בו, אך בכל פעם שהיה נדמה כי הצדדים - נציגי הרפתנים, מועצת החלב ומשרדי החקלאות והאוצר - קרבים להגיע להסכמות, התרחש פיצוץ שהרחיק הסכמה לגבי עתיד משק החלב.
עיקר המחלוקת נוגעת לחלקם של הרפתנים במושבים, שם הרפתות קטנות יותר, ועל-כן היעילות בהן באופן טבעי נמוכה יותר. כל הסדר שייחתם ידרוש מהן ויתורים ואיחוד לרפתות גדולות יותר, כלומר קונסולידציה, זאת בתמורה לתמיכה באמצעות מענקים כאלה ואחרים. מי שעומד בראש המושבים הוא מאיר צור, יו"ר תנועת המושבים.