טיסות מבוטלות בנתב"ג / צילום: Siegfried Modola, רויטרס
ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת החוק שבאה לתקן את חוק התעופה. את ההצעה הגישו חבר הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי.
הסעיפים שאושרו באים לתקן את חוק שירותי תעופה, העוסק במתן פיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה שאושר לפני כ-6 שנים (ביוזמת טיבי).
הסעיפים שתוקנו מתייחסים לגורם אכיפת החוק ולמועד כרטוס הכרטיס על-ידי סוכני הנסיעות, אולם הסעיף החשוב ביותר במתכונת הנוכחית של החוק לא תוקן. מדובר בסעיף אשר קובע מתן פיצוי רק בעיכוב של 8 שעות או יותר - הרבה יותר ממשך העיכוב הממוצע והרבה יותר ממה שקובע החוק באירופה, המעניק לנוסעים פיצוי כבר בעיכוב של 3 שעות (עיכוב נמדד אל מול שעת הנחיתה המקורית).
החוק קובע פיצוי מדורג לפי מרחק הטיסה - בטווח של 1,300 שקל לטיסה במרחק של עד 2,000 ק"מ; פיצוי של 2,060 שקל לטיסה במרחק של עד 4,500 ק"מ; ופיצוי של 3,080 שקל כאשר מדובר בטיסה שהיא במרחק של יותר מ-4,500 ק"מ.
לנוסעים הישראלים נזכיר כי גם חברות תעופה ישראליות מחויבות לחוק באירופה כאשר מדובר בטיסה שהמריאה באחד מנמלי התעופה באירופה. החברות לא ששות להעניק לנוסעים את הפיצוי המוסכם, אבל כדאי לדעת שזו זכותכם. החוק באירופה מגדיר פיצוי של 250 אירו לטיסה במרחק של עד 1,500 ק"מ; פיצוי של 400 אירו לטיסה במרחק של עד 3,000 ק"מ; ופיצוי של 600 אירו לטיסה במרחק של 3,500 ק"מ ויותר.
סעיף חשוב שהוגדר היום הוא הסכמת הרשות להגנת הצרכן לגורם לשמש כרגולטור שתפקידו לפקח על יישום החוק. כיום כדי לקבל את הפיצוי המגיע לנוסעים שטיסתם עוכבה או בוטלה, עליהם להגיש תביעה. לרוב תכתובת מקדימה מול חברת התעופה עשויה להסתיים בהתנערות מחובה זו תוך תירוצים כאלה ואחרים - בעיקר מנסות חברות התעופה להכניס את סיבת העיכוב לקטגוריה שהיא "כוח עליון" ובכך לפתור את עצמן מתשלום הפיצוי. בתי משפט נדרשים לסוגיה זו בתדירות גבוהה, ובמקרים רבים (כאמור כשלא מדובר בסיבה שלא בשליטת חברת התעופה) הם מורים לפצות את הנוסעים.
גם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שנכחה בדיון סיפרה כי בזכות החוק הגישה תביעה נגד חברת תעופה שטיסתה אחרה ב-8 שעות - וזכתה לפיצוי. לדבריה, כדי שלציבור תהיה יכולת לדעת איזו חברת תעופה לא עומדת בזמנים, צריך שיהיה גוף שיפרסם נתונים בצורה מרוכזת.
נציגי חברות התעופה, הישראליות והזרות, טענו כי הגורם המפקח צריך להיות משרד התחבורה. לטענתן, הוא זה שיוכל לבצע אכיפה טובה יותר מהרשות להגנת הצרכן על חברות תעופה זרות, שחלקן טוענות כי אינן כפופות לחוק. עם זאת, הצעתם העלתה חשש מפגיעה במדיניות השמיים הפתוחים, וחברי הכנסת דחו אותה וקיבלו את ההצעה להטיל את האחריות על הרשות להגנת הצרכן - חרף התנגדות המועצה לצרכנות, שסברה כי לרשות אין מספיק כוח-אדם לטפל בנושא. נושא האחריות יידון שוב לעומק בעת הכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית.
סעיף אחר מגדיר את מעד הכרטוס מהנימוק הבא: כיום קובע החוק כי החברות חייבות לתת לנוסעים שירותי סיוע במקרה של עיכוב בטיסה, שירותי לינה במקרים של עיכוב ממושך בשעות הלילה ואפילו החזר של עלות הכרטיס ופיצוי כספי נוסף במקרה של ביטול טיסה. עם זאת, בישיבות הקודמות הסביר ח"כ טיבי כי נוסעים רבים התלוננו על כך שהחברות נהגו לבצע את הכרטוס סמוך למועד הטיסה, כך שלעתים מועד הטיסה הרשום בכרטיס לא תאם למועד הטיסה בעת ההזמנה, והלקוח לא היה זכאי לסעיפים שלהלן. במילים אחרות - היות והחוק מתייחס לשעה הנקובה על כרטיס הטיסה, כרטוס ברגע האחרון למעשה משנה את שעת הטיסה מזו שהוזמנה ומצמצם את הזכות לפיצוי במקרה של עיכוב.
כדי למגר תופעה זו, הוועדה אישרה תיקון המחייב את החברות למסור את כרטיס הטיסה לפחות 14 ימים לפני מועד הטיסה, ובמקרים בהם ההזמנה עצמה בוצעה פחות מ-14 יום לפני הטיסה, יימסר הכרטיס תוך 72 שעות ממועד התשלום או אישור ההזמנה ומתן אמצעי תשלום. למותר לציין כי סוכני הנסיעות טוענים כי סעיף כזה הוא בעייתי בהתנהלות מול חברות התעופה.
עוד אושר היום כי במקרה שהחברות לא ינהגו כך, בית המשפט ראשים לפסוק פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק, של עד 10,000 שקל לטובת הצרכן.
בעיה נוספת שעלתה בישיבות הקודמות נגעה לכך שנוסעים רבים אינם מודעים לזכויותיהם. כיום חייבות חברות התעופה והתיירות לידע את הנוסעים בדבר הזכויות לסיוע ופיצוי, בהתאם למקרים השונים של עיכוב או ביטול טיסה, הן בעת רכישת הכרטיס והן באתר האינטרנט שלהן. אולם לנוכח העובדה שבשעת המקרה מרבית הנוסעים אינם מודעים לזכויותיהם, הוועדה אישרה תיקון שמחייב את חברות התעופה למסור את המידע על הזכויות פעם נוספת, סמוך למקרה של עיכוב או ביטול טיסה במקרה שהתרחש.