אומינה קדמי / צילום: שלומי יוסף
יש לא מעט אתגרים שמסוגלים לפרנס את מי שרוצה לקיים דיון רציני ומעמיק על הטרנד הבריאותי המכונה "סופרפוד" (מזון-על). עולות ממנו, כמו בכל גל מדבק שנשען על בסיס חיובי, שאלות על אופנה ושרלטנות, מחקרים ודעות קדומות, התאמה אישית והכללות, הגזמה ומידתיות. אבל לפני הכול, הנה אתגר למתחילים: נסו להגות את שמם הסיני של הגוג'י ברי (goji-berry) אותם תותים זעירים - בגרסתם המיובשת הם נראים כמו צימוקים אדומים - שיש המייחסים להם סגולות למכביר. בארץ אפשר להשיג אותם בשתי הגרסאות, ולמזלכם לא צריך לדעת איך אומרים זה בסינית, משהו שבגדול נשמע כמו ניסיון להגיד באנגלית את המילה GO בזמן שמחניקים עיטוש, שלבסוף מצליח להתפרץ החוצה (גואווווווווטצצששייייי).
אבל ברצינות: קשה לנסות למצוא את הצדדים הבעייתיים בטרנד מזון-העל, אבל בהחלט עלולות לצוץ ממנו מניפולציות: פתאום כל ירק מדשדש הופך ל"מזון-על" באבחת יחסי ציבור; תמונות ה-food-porn באינסטגרם הוחלפו בפוריטניות לא פחות אסתטית (ובאותה מידה, בעלת ארשת של זיוף) של צילומי קערות בריאות; ואף על פי שכל בריאותן מתחיל יגיד לכם שהשפעה כוללנית אינה אפשרית, ושלכל אחד יש מערכת פיזיולוגית אחרת וייחודית, הפרודוקטים על המדפים מציעים סגולות שמבטיחות לשנות אתכם לחלוטין מבפנים. מחקרים מאוניברסיטת שקר כלשהו שיאששו את הטענות אפשר למצוא בחנות הטבע הקרובה לביתכם.
את החשש הזה ביטא בפניי קולגה, ג'אנק פוד ג'אנקי לשעבר שהפך, בחסות התקף חרדה לילי אחד, לחובב בריאות היפוכונדר, כששמע שאני הולכת לראיין את אומינה קדמי, גורואית סופרפוד מקומית. "תשאלי אותה על השייקים!", הפציר בי. "קראתי בהמון אתרים שהפירות הם פשוט פצצת סוכר לא סבירה לגוף, ואני כבר כמה חודשים שותה את השייקים האלה". כמו כל היפוכונדר, הוא גם פירט: "קייל, ספירולינה, גזר, מלפפון, תפוח, בננה, אוכמניות וחמוציות".
"כמובן שהכול שאלה של מה שמים בבלנדר", אומרת קדמי.
אז עדיף בלי פירות בכלל?
"עדיף בלי סוכר מעובד. הפירות בריאים וטובים לנו במיוחד כשמשלבים אותם עם עלים ירוקים ועוד סופרפוד שדואגים לאזן את הסוכרים בדם".
נרגעת, מיקי?
היום שבו הוכתרה הבננה
מורינגה, נוני, ספירולינה, אבוקדו, אלוורה, אסאי, גוג'י ברי, המפ, כלורלה, מאקה - זוהי רק רשימה חלקית של המאכלים שנכנסים לקטגוריית הסופרפוד, שקדמי, 39, נשואה ואם לשלושה המתגוררת באביאל, היא חלק ממקדמיו המובילים בארץ. בוגרת "המכון לתזונה משולבת" בניו יורק, מורה ליוגה וחוקרת עצמאית, היא הובילה במשך חמש שנים את המרכז לניקוי גוף במרכז הטרנספורמציה "פאצ'ה-מאמא" שבקוסטה ריקה (מתוך תשע שנים שחיה שם), אליו מגיעים אנשים מכל העולם לעבור תהליכי ריפוי והתחדשות. בשנים האחרונות מעבירה קדמי סדנאות ניקוי, תזונה והתחדשות גם בישראל. את גולת הכותרת של האני מאמין שלה קיבצה לספר שיצא לאור לפני כחצי שנה תחת השם "סופרפוד: שער למטבח חדש", הכולל הסברים, המלצות, מתכונים, שייקים ומחקרים.
אבל קודם כול, כמו תמיד, הספק. והוא קיים. נתחיל במקור השם: לפי מאמר בכתב העת של בית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת הרווארד, האזכור הראשון לסופרפוד (אם כי הוא לא כונה בדיוק בשם זה) היה בזמן מלחמת העולם הראשונה, בארצות הברית. הראשונה שזכתה בתואר הייתה הבננה. מאחורי היוזמה עמד תאגיד הפירות האמריקאי (United Fruit Company), אתם יכולים לתאר לעצמכם מאיזו סיבה.
על-פי המאמר של הרווארד, נקודת המפנה התרחשה כאשר כתבי עת רפואיים וחוקרים החלו לפרסם מחקרים על המזונות האלה במהלך המאה ה-20, ואילו במאה ה-21, בעידן של מפלי המידע (השגוי לעיתים, או שאינו מלא, או שאינו מורכב מספיק בשביל הגוונים הרבים שמאכלסים את הידיעה האנושית), מחקרים כאלה ואחרים, חלקם לא ראויים בעליל, התפשטו כאש בשדה נבטים עם כל שיתוף בפייסבוק, כל תמונה באינסטגרם וכל כתבת תוכן שיווקי, שלעיתים קרובות עומד מאחוריה מישהו שסופר את הכסף.
אבל, וזה אבל גדול, יש שתי סיבות להתלהב בכל זאת מטרנד הסופרפוד: ראשית, גם בין המחקרים הספקנים ישנם רבים שאינם ראויים. שנית, במרבית המקרים, כמעט כולם מסכימים שגם אם הסגולות העל-טבעיות של הסופרפוד אינן תואמות את המציאות, נזק - סביר להניח שלא יהיה שם. זאת גם הטענה של קדמי: נכון, לכל אחד יש את התזונה שלו; נכון, יש מקרים שבהם למזונות האלה לא תהיה השפעה; אבל כולם יגידו לכם שמזון טבעי עדיף על מעובד, ושירקות ופירות עדיפים על הרבה מאוד מזונות אחרים; ושבכל מקרה, הנזקים שהם עלולים לגרום מזעריים, אם בכלל.
ובכל זאת, האם סופרפוד הוא תוצר של מערכת יחסי ציבור משומנת? קדמי סבורה שהסיבה לטרנד היא אחרת, וכשחושבים על זה, הגיונית למדי: "זה קודם כול הנגישות, היכולת שלנו לקבל את כל אוצרות הטבע הגדולים האלה מכל רחבי הפלנטה ולשנע אותם למטבח היומיומי שלנו. שנית, נוצר צורך. אני רוצה לתת לילדים שלי מזון נוגד סרטן מהרגע שהם נולדים כי הסטטיסטיקה אומרת שאחד משלושה יחלה בסרטן, וגם הסוכרת היא מגיפה. האלמנט השלישי הוא הידע: אנחנו מתחילים להכיר את המזונות מורינגה, אסאי, כלורלה. הידע הזה ביחד עם המודעות וההיכרות מאפשרים לנו להבין איך להשתמש בזה נכון ולהפיץ את זה הלאה".
איך את מסבירה את זה שמפעם לפעם מצטרף לרשימה מזון חדש? קצת פרדוקסלי, לא?
"נכון. זה מזון עתיק יומין, שקיים אלפי ומיליוני שנים. קקאו, אלוורה. אני קוראת לזה 'בחזרה לעתיד'. כל הדברים האולטימטיביים שאבותינו ראו בשימושים של המזונות האלה מוכחים היום כנכונים במחקרים קליניים, אז יש פה אבולוציה. בשבילנו, זה גילוי מחדש, היזכרות, חזרה לחכמת הטבע. הכול קיים, ולאט-לאט עם הידע, אנחנו לומדים לחזור למקורות".
תיקון.
"תיקון, נכון. במהלך העשורים האחרונים, כל התפיסה של האוכל הפכה למשהו מאוד תעשייתי, למפעלים ולקואופרטיבים נורא גדולים ולדרך מאוד מסוימת של פירמידת המזון. היום אנחנו מבינים שהאוכל שלנו יכול להיות עם תדר אחר לגמרי, במינונים אחרים לגמרי, במקורות אחרים לגמרי".
הלך הרוח העכשווי הוא שפתאום כל אצה אקזוטית הופכת למזון-על, וכל תבלין הופך לאנטיביוטיקה של הטבע.
"תראי, אף אחד מאיתנו לא גדל על סופרפוד בבית, זה משהו שהזמן הזה מבקש אותו, ההבנה שצריך לזוז מהמקום הכי מקובע ומסורתי שלנו שהוא המטבח, לטובת שינוי שמתחיל בעיקר מתוך התבוננות, הקשבה והסתגלות להרגלים טובים".
נשמע מאוד יפה, אבל עדיין, ישנם חוקרים רציניים הטוענים שסופרפודס אקזוטיים הם יותר גימיק שיווקי, ויקר, מאשר אמת תזונתית. מי שלא ניזון כלל ממזונות-על יקרים, אלא רק מירקות ופירות מקומיים, יהיה בריא באותה מידה?
"בוודאי. בהחלט אפשר לבסס תזונת סופרפודס על הדברים המקומיים שיש פה, אבל אם את רוצה דברים ספציפיים - כמו למשל לרפא את מערכת הלב - אז הקקאו לצורך העניין הוא הכי טוב מכל הסופרפודס. לפרי הנוני, למשל, יש יכולות מאוד מסוימות בגלל שיש בו חומצות אמינו הנוגדות דלקות ומשקמות תאים. זה לא שלא תמצאי חומרים נוגדי דלקות בסופרפודס אחרים, אבל לנוני יש את ההשפעה הייחודית המסוימת שלו".
גם בכיס מרגישים את ההשפעה הזאת.
"אלה האוצרות של הטבע. מדובר במזון שהוא מאוד פוטנטי, לרוב אורגני, בסחר הוגן, שנאסף בלי מכונות ומעובד בדרכים מאוד עדינות, לכן הוא יותר יקר. אבל בעיניי, יקר זה בעיקר עניין של פרספקטיבה. בהשוואה לאנשים שעושים קניות קונבנציונליות, אני קונה פחות ואני יותר מדויקת. זה ביטוח הבריאות שלי. לצערנו, הרבה פעמים אנשים צריכים להגיע למחלה כדי להבין את זה".
מהו המדרג מהזול ליקר של מזונות-על?
"הסופרפודס הכי בסיסיים הם כל הירוקים באשר הם: זמינים בכל סופרמרקט. כמה שיותר עלים ירוקים מכל הסוגים וכל המינים, כנ"ל תבלינים. אחר כך כל הזרעים למיניהם כמו פשתן, צ'יה, חמנייה, קצח, דלעת וכל האגוזים, שקדים, פיסטוקים, פקאנים, קשיו, נבטים על כל סוגיהם. ואז פירות מסוימים כמו אבוקדו, רימון, כל ה-berries למיניהם. ושמנים בכבישה קרה כמו שמן קוקוס, שמן המפ, שמן אבוקדו, שמן מרווה ושמן פשתן. ובסוף גם כל הסופרפודס האקזוטיים, שמקורם ביבשות אחרות כמו תה מאצ'ה, קקאו, מאקה, נוני, אלוורה, אסאי, מאקי ברי וכו'".
"להסתנכרן חזרה עם הטבע"
סיכום ביניים: סופרפוד איננו מונח מדעי אלא בעיקר שיווקי. יש מחלוקות, יש תעשייה, יש אינטרסים, אבל גם הרבה כוונות טובות, ואפשר למצוא את הדרכים הזולות יותר והבסיסיות יותר להיכנס לאורח החיים הזה. במילון מריאם וובסטר מוגדר הסופרפוד "מזון (כגון סלמון, ברוקולי או אוכמניות), העשיר בתרכובות (כגון נוגדי חמצון, סיבים או חומצות שומן), הנחשבים מועילים לבריאותו של האדם".
"הקביעה נעשית בעיקר לפי תרכובות של הערכים התזונתיים", מוסיפה קדמי. "מיקרו נוטריינטים, נוגדי חמצון, תרכובות נוגדי דלקות וכימיקלים שונים שאנחנו מחפשים, חומצות אמינו חיוניות".
את מכירה בוודאי את המדד האמריקאי למדידת התכולה של נוגדי חמצון. באופן מפתיע, בראש הרשימה שלו ממוקמים צמחי תבלין, ורק אחריהם מזונות-על יקרים במיוחד.
"בקקאו אין רק נוגדי חמצון ומתבלינים אני לא יכולה לקחת יותר מקמצוץ. כלומר, ההבדל הוא בכמות שאני יכולה לצרוך מתבלין ביחס לסופרפוד אחר. המדד הזה הוא עוד פרמטר, אבל אי אפשר רק על פיו לבחון סופרפוד".
את בעצמך משלבת בספר שלך, לצד המתכונים, גם מחקרים.
"נכון. כולם אקדמיים שקופים, שנעשו בשנים האחרונות. אחד מהם למשל בודק את ההשפעה של האסאי במשך חודש על אנשים עם עודף משקל ומוכיח שהאינסולין והכולסטרול יורדים. אנחנו רואים שגוג'י ברי מגן מקרינת שמש, הכלורלה משפיעה על פלזמת הדם של מעשנים ומפחיתה את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה לחולים שמקבלים טיפול כימותרפי - ועוד ועוד".
יש תעשיות שעלולות להיפגע מהמגמה הזו, ואני לא מדברת רק על תעשיית המזון המעובד.
"בהחלט, אבל הזכרת את תעשיית המזון והיא משמעותית. היא רוצה לשמור אותנו מכורים ויש לה את האמצעים לממן איזה מחקר שהיא רוצה. כדי לחולל את המהפכה, ולהתעורר כקולקטיב, אנחנו צריכים לשפר את יכולת ההבחנה והבחירה שלנו ולהבין שיש דברים כמו סוכר וחיטה ותעשיית המזון מן החי, שגורמים לנו ולאנושות לחלות ולהתנוון. הבחירה הזו צריכה להיעשות מתוך האינטליגנציה הפנימית שלנו ולא מתוך מחקרים שמתפרסמים. כך נבצע מהפכה של בריאות, של תודעה חדשה ושל אנרגיה יחד עם יכולת להסתנכרן חזרה עם הטבע".
מהי עמדתך לגבי תרופות?
"הסיפור פה הוא לא שחור או לבן. יש פה מגמה הרסנית של תרופות שניתנות שלא לצורך ואז נכנסים למערבולת שמאוד קשה לצאת ממנה. עמדתי היא שאפשר למנוע אותה חד וחלק סביב סופרפודס, במיוחד כשמדובר בכולסטרול. גם כדורי שינה ומשככי כאבים למיניהם - אפשר בקלות להתמודד בלעדיהם אם רק נדע איך ולא נפחד לתת לגוף לנקז את מה שהוא צריך לנקז".
לנקז?
"כן, כשיש דלקת או אלרגיה אנחנו רוצים מיד לטפל בזה, אבל למעשה הגוף עובר תהליך של ניקוז, שאם נדע לתמוך בו באופן טבעי, הריפוי יהיה הרבה יותר עמוק כי הגוף יודע והרעיון הוא ללמוד לסמוך עליו ולהסתנכרן איתו. בכלל, המונח הזה של 'להילחם במחלות' צריך לצאת מהלקסיקון. אין את הגוף ואותי - זה אחד. הגוף הוא המורה דרך שלנו וככל שנשכיל לעקוב אחרי הסימנים שהוא שולח לנו ולתת לו את המענה הנכון, לא נצטרך להגיע לתרופות. סופרפודס וניקויי גוף זו רפואה מונעת, וככל שנשתמש בה יותר, לא נגיע לתרופות ולמצבים קשים של מצוקה ומחלות כרוניות".
הדרך הקלה: להתחיל עם שייק
קדמי אומנם עברה הכשרה רשמית, והיא עדיין ממשיכה ללמוד במוסדות שונים, אבל הסדנאות שהיא מעבירה, כמו גם הפעילות שביצעה בקוסטה ריקה, מבוססות בעיקר על הניסיון האישי שלה. וזה מסר שחשוב לה להעביר, למרות המחשבות הטבעיות על שרלטנות, ומתוך מודעות מוחלטת להתעוררותן.
"סופרפודס הוא תחום שלא נלמד בשום מכללה, אין איפה ללמוד על העולם הזה. אני הגעתי לזה דרך חקירה אישית שיצאה מתוך לימודי התזונה בניו יורק. יש את אלה שלמדו 15 שנים ויש כאלה שיצאו לרחוב ולמדו מתוך ניסיון. זה לא אומר שמה שלמדתי מהדרך ומהמחקר שלי הוא טוב יותר או נכון יותר, זו פשוט הדרך שלי. כולם מחפשים בעולם שלנו תעודות והגדרות וזה לא תמיד יכול להיכנס להגדרה".
מה את לומדת על הקהל בסדנאות שאת מעבירה?
"אני רואה חד משמעית צורך ופתיחות שהולכים וגדלים. הרבה אנשים מגיעים במטרה לרזות ולא מאמינים לעולם שלם שנפתח בפניהם. מבחינתי, זה הערך המוסף של תהליכי ההבראה: ההתעוררות, ההתגלות והחיבור לחיים הרבה יותר מהותיים מהירידה במשקל. העצירה של האכילה והכניסה לצום מראה לנו עד כמה אנחנו ניזונים מגורמים שהם לא אוכל. ככל שאני מפחיתה באוכל אני מגלה יותר חיוניות וחדות ובהירות ושנעים לי".
הפכת את הסופרפוד לקריירה, כיוונת לשם?
"לו היית אומרת לי לפני עשר שנים שכך יתפתחו הדברים, זה היה נראה לי מופרך, אבל זה כל היופי. לפני כ-15 שנים, כשהייתי בת 24, הגענו לקוסטה ריקה כי רצינו לצאת קצת מהארץ, לחוות, זה היה אחרי הרבה שנים שהיו לי כל מיני בעיות בריאות. המצב שלי לא היה טוב, סבלתי מאקנה ומבעיות חמורות במערכת העיכול, הייתה לי המון דלקתיות בגוף והייתי נורא חלשה. כשהגענו לשם, התעניינתי בניקוי רעלים, שנתן דחיפה לשינוי באורח החיים, וזה שם אותי בפעם הראשונה בחיי על מסלול ההבראה. זה היה הגילוי הראשון המהותי עבורי. משם זה התגלגל לתזונת רואו (RAW, אוכל לא מבושל) ואז נחשפתי לעולם הסופרפודס.
"באותה תקופה, היה מדהים לראות גם את השינוי שעבר על כל הקהילה שם שעברה לחיות על תזונה נקייה, כולל בתי הקפה המקומיים והמאפיות שהחלו להוציא מהתפריט שלהם חיטה, סוכר, קפה, מוצרי חלב ובשר. הייתי במומנטום של ריפוי, אבל סופרפודס בעיקר ריגשו אותי: להשיג אותם, לעשות איתם שייקים ודברים מגניבים במטבח, זה תחום שיש בו המון יצירתיות, חדווה, סקרנות. כל השנה הראשונה שם הייתה מאוד מכוננת, ואז נולדה לדי, בתי הבכורה. גידלתי אותה עם המזון הזה כמזון ראשון שהיא אוכלת. גם התאומים שלי, שנולדו כבר בארץ, גדלו על התזונה הזו. בשלב מסוים, הבחור שהעביר את סדנאות הניקוי שם עזב, אז נכנסתי לתחום הזה וניהלתי את הקליניקה כחמש שנים, תוך ששילבתי את הסופרפודס בתוכנית הניקוי שבניתי".
במה שונה החוויה שלך בין קוסטה ריקה לכאן?
"בקוסטה ריקה אנשים באו לקליניקה מכל העולם. זה היה נורא קל, כך שלא התעסקתי בשיווק בכלל. אבל כשחזרתי לארץ, הרגשתי שאני רוצה לצרוח את המסר לעולם וזה הוציא אותי מגן עדן. ראיתי שיש הרבה אנשים שמעבירים סדנאות של ניקויי גוף, חלק מהם חברים שלי, והבנתי שאני לא יכולה להתעסק בהשוואות. אני מאוד מקפידה לא להיכנס למקומות האלה, אלא להתרכז במה שלי יש לתת ולומר - וזה מה שמוביל אותי פה".
איך נראה התפריט האישי היומי שלך?
"ביומיום שלנו כמשפחה, כל הגישה שלי לסופרפודס היא פשוט תכניסו. אל תפסיקו עם כלום. הדרך הכי קלה להתחיל איתה היא שייק, שהיא פי שלושה יותר סופרפודס ממה שתאכלי בכל היום. זו ארוחת הבוקר שלי ושל הילדים כל יום. אחרי זה, אין קינוחים ומתוקים מעובדים בבית, וכמובן סופרפודס של אצות, זרעים ונבטים ועלים ירוקים ו-berries שונים, הכול משתלב. הילדים צמחוניים ובן זוגי ואני יותר טבעוניים. התזונה נקייה, המזון אורגני והמטבח נורא פשוט, עם חומרי הגלם הכי טובים שיש. הרבה שומנים טובים, אגוזים, חמאות קוקוס, שקדים והמון אבוקדו".
מה החזון לעתיד?
"מבחינתי, ככל שיותר אנשים נחשפים לסופרפודס ומשלבים אותם בדרך זו או אחרת בתזונה שלהם, אנחנו עולים ברובד של המודעות לבריאות שלנו דרך האוכל. אין לי פתרונות לכל דבר, אבל אני מרגישה שממה שיש, אנחנו כבר יכולים להשפיע באופן מאוד משמעותי, לתרום ולאזן עם כל הדברים הטובים שהסופרפודס מציעים".
את רואה בעצמך גורואית של סופרפוד?
"אני מישהי שיש לה חזון לעזור לאנשים לעלות על שביל הריפוי בדרך טבעית והוליסטית, כמה שיותר רחבה. אני לא יודעת במה אני שונה, אני רק יודעת מה אני, הספר שלי, הסדנאות שלי, הדרך חיים שלי סביב הקהילה שלי והמשפחה שלי, ואני לא מצליחה לתת לזה טייטל כי זה מאוד רחב ויפריע לי להתפתח. יש לי עוד מסע שלם לעבור".
למיטיבי לכת | פסיכופתים שאוכלים סופרפוד על המסך
באטמן מתחיל (2005)
סביר להניח שיש הרבה יותר אנשים ממה שאנחנו חושבים, שהכניסו לחייהם את ה-super food smoothie (השייקים הבריאים) בזכות קטע בן כמה שניות ב"באטמן מתחיל", שבו נראה האביר האפל מתעורר, שותה שייק ירוק וישר עובר לשכיבות סמיכה.
אוטופיה, עונה שנייה (2014)
בסדרת המתח המצמררת מבית צ'אנל 4, הרוצח השכיר פי*יט*ר*ה, אולי האיש היחיד בעולם שמצליח להיות חמוד ואכזר באותה מידה, "מתמסד" והופך לאזרח טוב מן השורה. כשקולגה שלו (בתמונה) מגיע לביקור, פייטרה שואל אם הוא רעב, ומיד אחר כך הקולגה יושב בפנים חמוצות מול צלחת חיוורת. "זה קינואה", אומר פייטרה, "זה סופרפוד".
קריפ 2 (2017)
בסרט ההמשך לקומדיית האימה המטרידה, נכנסת עיתונאית עצמאית לביתו של הרוצח המשוגע (מארק דופלאס). בבית שורר שקט מצמית, עד שגיבורת הסרט קופצת בבהלה (והצופים איתה) לרגע פתאומי ואלים של... בלנדר. "או, היי", אומר המשוגע. "אני בדיוק מכין שייק: יש בו עלה קייל, ארבעה תותים קפואים, בננה, יוגורט, ספירולינה וקינמון".
מצעד הסופרפוד - רשימה חלקית, מתוך הספר של אומינה קדמי
אלוורה
מה: קקטוס ממשפחת העיריתיים
כמה: 3-2 כפות ביום, במקרים טיפוליים אפשר לצרוך עד פי שלושה.
למה: מפחיתה דלקתיות, בצקות ותסמיני קרינה, מחטאת פצעי כוויות, תומכת בעיכול בריא, מסייעת לשמירה על העור, נוגדת סרטן, מאזנת רמות כולסטרול, מאזנת סוכר בדם ועוד.
איך: מומלץ לשלב במים עם לימון, במיץ תפוחים, רימונים, אבטיח, תפוזים, גזר ומיץ ירוק, בשייקים מפירות, עלים ירוקים וסופרפוד שונים. או כקוביות ג'ל חתוכות ברטבים ובסלטים.
זרעי צ'יה
כמה: גרם ביום. ניתן לטחון ולשמור בהקפאה או להשרות במים 15-10 דקות לפני השימוש.
למה: משפרים קשב וריכוז, נוגדי חרדה ודיכאון, מחזקים שיניים ועצמות, מפחיתים כולסטרול.
איך: משתלבים בכל מזון: שייקים, מתכוני פודינג ודייסות, כחלופה לביצה במאפים ולפיזור בסלט.
אצת כלורלה
כמה: 50-20 גרם זרעים קלופים או 20-10 מ"ל שמן
למה: מאיצה תהליכי החלמה, משפרת את זרימת הדם, מסלקת רעלים, עוזרת לבניית רקמות שריר.
איך: אבקה או טבליות.
גו'גי' ברי
כמה: 45-15 גרם ביום (טרי, מיובש, באבקה או במיצוי).
למה: מחזק את בלוטת האדרנל והכליות, נלחם בכולסטרול ובמחלות דם, מנקה ומחזק את הכבד.
איך: משתלב כמעט עם כל דבר.
נבטים
כמה: 200-50 גרם ביום.
למה: מעלים את רמת האנרגיה, מאיטים תהליכי הזדקנות, תומכים במערכת הדם ומחזקים את העצמות.
איך: משתלבים בסלטים עם כל הירקות, בשייקים, במרקים ובממרחים. אפשר להנביט אותם בבית כזרעים (אלפלפה, מאש, חמניה, ברוקולי, צנונית, שעועית, עדשים ועוד) ואפשר גם לקנות נבטים מוכנים ולאכול אותם כפי שהם.
תה מאצ'ה
כמה: 4-2 גרם אבקה ביום.
למה: מגביר ערנות ואנרגיה, משפר מצבים דלקתיים, מפחית סיכוי לתאים סרטניים, מסייע בהורדת לחץ דם, תומך במצבי חרדה, מסייע לריכוז ולחידוד החשיבה, מונע אלצהיימר ודמנציה.
איך: ניתן להכין משקה מאצ'ה עם מים חמימים או לשלב אותו בשייקים עם פירות.
לא מומלץ לילדים כיוון שמכילה קפאין
זרעי המפ
כמה: 50-20 גרם זרעים קלופים או 20-10 מ"ל שמן.
למה: תומך במערכת החיסון, מאזן הורמונלית, מחדש וממריץ את שכבת ההגנה של העור, מסייע במקרים של דלקות אוזניים, דלקות גרון וסינוסיטיס.
איך: משתלבים נהדר עם פירות וירקות, עם אגוזים שונים ופירות יבשים. את השמן מומלץ לצרוך כתיבול לסלט, יחד עם שמן זית ביחס שווה.
אצת ספירולינה
כמה: 6-3 גרם ביום. לספורטאים פעילים מומלץ לצרוך עד 30 גרם ביום.
למה: מחזקת את מערכת החיסון, משפרת תפקודי כבד ולבלב, מפחיתה רמות סוכר בדם, לחץ דם גבוה, אלרגיות, מצבי דלקת, זיהומים ושפעות, מעניקה מרץ וחיוניות לאורך זמן.
איך: את הספירולינה אפשר למצוא כאצה טרייה קפואה, כשבבי אצה מיובשים וכאבקה.
רימונים
כמה: פרי או שניים, 3-1 כוסות מיץ או 3-1 כפות אבקה ביום.
למה: מחזק, מנקה ומטהר את כלי הדם, מונע מחלות לב, מפחית לחץ דם ומאזן כולסטרול, מעכב התפתחות גידולים סרטניים, מונע אנמיה, מעודד עיכול תקין, מחזק את מערכת החיסון, מעודד פוריות.
איך: כפרי טרי, מיץ או כאבקת מיץ מיובשת בהקפאה.
אסאי
מה: אוכמניות מעץ דקל מאזור האמזונס - פרי האמזונס.
כמה: 5-3 גרם אבקה ביום או 50 גרם מחית קפואה.
למה: תורם לבריאות הלב, נוגד דלקות, מונע קרישה ומשפר את זרימת הדם, מסייע לירידה במשקל, מסייע למניעת מחלות זיהומיות ובריפוי מחלות בדרכי הנשימה.
איך: את האבקה ואת המחית אפשר לשלב בשייקים, גלידות ומוסים. הטעם משתלב היטב עם בננה, מנגו, קקאו ופירות יער.
עשב חיטה
כמה: 30-6 מ"ל מיץ טרי או כ-4 גרם אבקה ביום. בתהליכים טיפוליים אפשר להכפיל את הכמות.
למה: מגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות, מוריד לחץ דם ומשפר את זרימת הדם, מעכב הזדקנות העיגול, מונע כיבים
איך: אפשר לשתות מיץ מעשב חיטה סחוט, מאבקת מיץ מיובשת בהקפאה או מטבליות קפואות. האבקה והמיץ יכולים להשתלב גם בשייקים ובמיצי ירקות ופירות.
נוני
כמה: 10-3 גרם אבקה או 40-20 מ"ל מיץ ביום.
למה: מקל על כאבי ראש, כאבי פרקים ודלקות פרקים, מרגיע ונוגד דיכאון, מחזק את השיער והציפורניים ומונע קשקשים.
איך: לנוני יש טעם חזק ולעיתים קשה למאכל. את המיץ מומלץ לשתות על בטן ריקה לבד או למהול אותו במיץ פירות אחד. את האבקה אפשר לשלב בשייקים או במיצים, במיוחד עם אננס, תפוז או פירות יער.
קקאו
כמה: 20-5 גרם פולים, עיסה ושבבים, או 10-3 גרם אבקה.
למה: משפר מצב רוח ומעורר שמחה, מאזן הורמונלית, מוריד לחץ דם ומשפר את זרימת הדם, מאזן כולסטרול ומונע הסתיידות עורקים, מפחית את הסיכון לשבץ, מגביר את הליבידו.
איך: אבקת קקאו נא, שבבים נאים, עיסה וחמאה. הכנת שוקולד גולמי וחי היא אמנות הרכיבים הטבעיים. הקקאו משתלב נהדר עם אגוזים, פירות וכל הסופרפוד.
כל העלים הירוקים האכילים
כמה: 500-50 גרם ביום.
למה: מפחיתים סיכון למחלות לב ולסרטן, מאזנים סוכר בדם, תומכים בירידה במשקל ובעיכול ומשפרים את בריאות המעיים והכבד, מפחיתים חומציות בדם ובקיבה, מגינים מפני קרינת השמש.
איך: את כל העלים מומלץ לאכול טריים ואורגניים. הם משתלבים כמעט בכל מאכל, סלט ושייק, עם ירקות, פירות וזרעים, בתבשילים, באידוי וכחטיף ללא שום תוספות.