צבי האוזר / צילום: איל יצהר
אחד הנושאים המעסיקים את בכירי המערכת הבנקאית בימים אלה הוא מינוי מנכ"ל לאיגוד הבנקים. מדובר בתפקיד נחשק, בו החזיק משה פרל ב-12 השנים האחרונות. פרל הודיע לפני כחודשיים כי יעזוב את תפקידו, מה שנתן את אות הפתיחה למרוץ לתפקיד המבוקש, הכולל שכר חודשי שעומד כיום על כ-100 אלף שקלים.
אלא שלמרות הביקוש למשרה, לא קל לאייש את הפוזיציה: לשם כך צריכים מנהלי חמשת הבנקים הגדולים להגיע להסכמה מי ימונה לתפקיד. אם בעבר היה נהוג שנשיא האיגוד ממנה את המנכ"ל, הפעם נראה כי ההליך יהיה פורמלי יותר וסבוך יותר.
ביום שני הבא אמורים המנכ"לים להיפגש ולדון בסוגיה. מסתמן כי לא ייבחר מנכ"ל חדש, אלא רק ייקבע מה יהיה הליך הבחירה. מרבית הבנקים תומכים בהקמת ועדת איתור, מתוך הנחה שכך יגיעו יותר מועמדים, חלקם בכירים לשעבר במערכת הבנקאית.
יחד עם זאת, יש כאלו הסבורים שהקמת ועדת איתור רשמית תביא לכך שמועמדים שמכהנים כיום בתפקיד בכיר יימנעו מהגשת מועמדות, ולכן עדיף לעשות את ההליך פחות פורמלי. לפי הערכות, רוב הסיכויים הם שלמרות כל זאת, תקום בסופו של דבר ועדת איתור.
רצוי: קשרים בחלונות הגבוהים
בכל אופן ישנם כבר מספר שמות שמוזכרים בין הבנקים כמועמדים אפשריים. אחד השמות הוא אורן הלמן, המכהן כיום כסמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל. הלמן מכיר היטב את עולם הרגולציה, ובנוסף לכך נחשב לבעל קשרים בעולם הפוליטי. בעבר הלמן אף שימש כיועץ לבנימין נתניהו בעת שהיה שר האוצר. נזכיר כי בעבר אף פורסם כי הלמן מועמד לתפקיד נציב שירות המדינה.
מועמדת נוספת ששמה מוזכר היא השרה לשעבר רוחמה אברהם בלילא, שאף נפגשה בנושא זה עם חלק ממנכ"לי הבנקים. אברהם בלילא כיהנה בעבר כחברת כנסת בליכוד ולאחר מכן בקדימה, והייתה סגנית שר הפנים ושרת התיירות. לא ניתן היה להשיג את תגובתה של אברהם בלילא.
בחלק מהבנקים רואים גם בצבי האוזר מועמד ראוי לתפקיד. האוזר כיהן בעבר כמזכיר הממשלה של נתניהו. האוזר הוא עורך דין בהשכלתו ושימש בעבר כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין וכיועץ מקצועי בכיר במשרד התקשורת.
בנוסף לכך נבחנה מועמדות של מועמדים נוספים, שכיהנו בתפקיד בכיר מאד בתחום הרגולציה, אולם ככל הידוע אין כרגע מועמד רלוונטי בין אם בשל השכר שמתכוונים הבנקים להציע או בשל מגבלות צינון.
תפקיד מנכ"ל אגוד הבנקים נחשב אטרקטיבי למדי גם בשל היוקרה, אך לא מעט גם בשל השכר. מדובר כאמור בשכר ברוטו בסדר גודל של 100 אלף שקל בחודש. אלא שישנה הסכמה כי השכר שיוצע למנכ"ל החדש יהיה נמוך יותר, ויעמוד על סדר גודל של 70 אלף שקלים. ההפחתה המתוכננת בשכר נעשית על רקע חוק שכר הבכירים שהביא למגבלה של 2.5 מיליון שקל בעלות שכר בכירי המערכת הבנקאית. "אם שכרם של בכירי המערכת הבנקאית ירד, מן הראוי שתתבצע התאמה גם בשכר מנכ"ל האיגוד", אומר בכיר במערכת הבנקאית.
המרוץ לתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים מעורר לא מעט אמוציות בין הבנקים. מי שנחשב לגורם דומיננטי בתהליך הוא בנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, זאת בעוד נשיא אגוד הבנקים הנוכחי הוא יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט.
היחסים היום בין הבנקים מורכבים ומתוחים יותר מאשר בעבר. די לראות דוגמה מהתקופה הנוכחית של חילוקי הדעות הרבים בין בנק הפועלים ודיסקונט בסוגיית יורוקום, שמביאה לכך שהבנקים לא מצליחים להגיע להסכמות באשר למכירת השליטה בחברת בזק.
בנוסף לכך, תהליך בחירת מנכ"ל לאיגוד מעלה את הסוגיה של מה אמור להיות תפקידו בהסתכלות קדימה. אגוד הבנקים פועל כעמותה רשומה והוא הוקם לפני קרוב ל-60 שנה. במקור, מטרתו המרכזית היא לסייע בקידום ענייניו של המגזר הבנקאי, ולייצג את המערכת הבנקאית בעיקר מול מוסדות השלטון.
אלא שבשנים האחרונות הבנקים נתונים למתקפה ציבורית בעיקר במגזר הפוליטי ובכנסת. תחום הבנקאות הפך לאחד התחומים האהובים על חברי הכנסת כשחדשות לבקרים ישנן הצעות חוק כנגד הבנקים, שהאיגוד אמור להדוף או לרכך. על כן בחלק מהבנקים חושבים שרצוי שמנכ"ל איגוד הבנקים הבא יהיה בעל קשרים במגרש הפוליטי, ושהאיגוד צריך להיות אגרסיבי יותר.
לעומת זאת בחלק מהבנקים חושבים שמכיוון שיכולת ההשפעה של הבנקים ממילא מוגבלת על החלטות פוליטיות, עדיף דווקא שהאגוד יתמקד בנושאים מקצועיים וספציפיים, ולכן ניתן למנות דמות בעל ניסיון במגזר העסקי או בבנקים גם אם אינה בעלת יתרונות במגזר הפוליטי. לאור חילוקי הדעות בין הבנקים, המתיחות וקרבות האגו, נראה כי המועמד שייבחר בסופו של דבר חייב להיות כזה שיהווה קונצנזוס בין הבנקים, ולא רק מי שיזכה לתמיכה של רוב הבנקים.