ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי וראש אגף כלכלה, בנק לאומי, בכנס שוק ההון / צילום: רמי יצהר
"המגמה החיובית ברמת המאקרו צפויה להימשך ב-2018 וגם ב-2019. החשש שלי הוא יותר לגבי 2020" - כך אמר היום (ד') ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בחטיבת שוקי הון של בנק לאומי, שהשתתף באירוע "עושים שוק" של "גלובס", בשיחה על מצב הכלכלה האמריקאית עם עירית אבישר, פרשנית וכתבת בנקים ושוק הון ב"גלובס".
בפמן התייחס להאטה במהירות הצמיחה ב-2020 בעקבות כך שהכלכלה הענקית תגיע קרוב לתעסוקה מלאה, ואמר כי "הדבר המאוד בולט שרואים בטווח הבינוני הוא שיש קשר בין הרווח של החברות לבין מה שקורה בתוצר. הניסיון שלנו הוא שברגע הצמיחה מאטה מתחת ל-1.5% היא שמדדי המניות מתפקדים פחות טוב".
ומה לגבי הריבית בארה"ב?
"ניסיון העבר מלמד שבנקים מרכזיים לא יודעים לעצור בזמן. גם הפעם זה יקרה כנראה. התחושה שלי שהם יגיעו אולי לסביבות הריבית של 3% בסוף 2019 ואולי בחוכמה בדיעבד יבינו שעדיף היה לעצור קודם ואז ב-2020 היא תרד ל-1.5%-2%".
לתפיסת בפמן, מאז 2010 המשק אמריקאי צומח בקצב שהוא מעבר לפוטנציאל הצמיחה, "שתלוי בגודלו של כוח העבודה, היקף ההון היצרני והפריון, והוא עומד על כשני אחוזים לשנה בלבד". כך שעל פני שנים, התוצר הולך ומגיע לרמת התוצר של תעסוקה מלאה, ומתחילים להרגיש את השפעת המחסור בכוח-אדם, בפרט בכישורים הנדרשים, והמחסור בציוד חדיש ותקין. "ניסיון העבר מצביע על כך שהגעה לתוצר של תעסוקה מלאה מהווה אינדיקציה מובילה וברורה לכניסה למצב של האטה בצמיחה בטווח של כשנתיים קדימה", הסביר בפמן והוסיף: "כלומר שנת 2020 מסומנת כשנה של התמתנות הצמיחה אל אחוז אחד בערך. מדובר בהתמתנות ולא במיתון".
לגבי הריביות בישראל אמר בפמן כי "לא רואים את הריבית פה עולה בטווח הקרוב, והעלאת הריבית פה תקרה לתוך 2019. לאורך זמן הריבית בישראל תהיה נמוכה מאשר בארה"ב, שם עוד מעט תהיה העלאת ריבית נוספת ונגיע לפער ריביות של 200 נקודות בסיס, שעוד יכול להמשיך ולגדול". זאת, סייג בפמן, להוציא "אירוע מטבע שקלי, שינבע מזעזוע פוליטי, בטחוני כלכלי-עולמי". בכל אופן, לדבריו, מציאות זו תקרוץ למשקיעים ותשפיע על השקל, "מה שאומר גם שהתנאים לבנק ישראל יחסית נוחים".
נושא נוסף אליו התייחס בפמן הוא ש"בארצות-הברית רואים מגמות לא חיוביות בנוגע לדמוגרפיה". הוא התייחס בהרחבה גם לשינויים בדמוגרפיה בארה"ב, מה שישפיע על כיוון הכלכלה הענקית בעתיד. "בארצות-הברית ישנן מגמות דמוגרפיות חשובות מאוד ויש להן השלכות כלכליות. אוכלוסיית ארצות-הברית מונה כ-330 מיליון", והיא חוותה ירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה, ש"ירד מאוד - לכ-0.7% לשנה בלבד לעומת כ-1.2% לשנה לפני כ-20 שנה", בין היתר בשל ירידה בילודה והמגבלות על הגירה לארה"ב. "זה הבדל משמעותי", אמר.
בפמן הסביר כי "שיעור האוכלוסייה המבוגרת הולך ועולה, תוך יציאה מכוח העבודה (בהתייחס בעיקר לדור הבייבי בומרס, ר.ש.), ויש לזה משמעויות מבחינת מגמות כלכליות, כמו לדוגמה "ביקוש שצפוי להיות גדול במיוחד לשירותי בריאות, סיעוד, שירותים חברתיים ועוד. בשנים האחרונות כוח העבודה גדל בקצב איטי מהגידול במספר המועסקים, ויש בכך עדות להתקרבות המהירה למצב של תעסוקה מלאה, זאת עם כל התופעות הנגזרות מכך".
האם המגמה לפיה יגדל המשקל של האוכלוסייה בגילאי 55 שנה ומעלה, למול ירידת המשקל של גילאי 25 עד 54 - שהם קבוצת המפרנסים העיקרית, היא דבר שלילי? לדעת בפמן התשובה היא לא. "כל עוד ישנן תוכניות מעשיות לשימור היכולות של גילאי 55 ומעלה על מנת לאפשר להם להמשיך להיות פרודוקטיביים", מה שאפשרי בהרבה מבעבר הודות לטכנולוגיה המשופרת. אבל, הוא סייג, "לשם כך יש צורך בתוכניות מתאימות, ובחלק הזה של הדברים ארצות-הברית חלשה עד כה".
עוד אמר בפמן ביחס לשוק העבודה בארה"ב כי "למעשה, המחסור בכישורים הוא אחד הבעיות הקשות בארצות-הברית", כשפירט כי על פי סקרים של ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, "ארצות-הברית מצויה בקושי בממוצע של הכישורים ובכך מפגרת מאחור לעומת מדינות אחרות, וזה בא לידי ביטוי בפרודוקטיביות, וזה משפיע על הצמיחה". לדבריו החברות האמריקאיות לא מצליחות למצוא את העובדים עם הכישורים, מה ש"כל עניין הייצור האמריקאי לטווח ארוך מתקרב לצווארי בקבוק שיקשה על הצמיחה שם, וזה יבשר על קיטון בחלקה של הכלכלה האמריקאית בטבלת התוצר העולמי, בעוד שמי שיעלה זה סין והודו".
ומה לגבי שוק הנדל"ן האמריקאי עשור לאחר משבר הסאב-פריים?
"החלק המוצלח ביותר כיום הוא תחום הנדל"ן למגורים. אין כיום בנייה ספקולטיבית משמעותית וזאת בניגוד גמור לתקופה שלפני המשבר. רואים עלייה ברצון של משקי בית לרכוש דיור בארה"ב. איפה שאנו רואים עליה באשראי זה יותר בעייתי, אך לא סאב-פריים שיכול ליצור משבר גדול - הוא האשראי לרכישת רכב וללימודים".
ובישראל?
"שוק הנדל"ן למגורים פה מושפע בעיקר ממה שהממשלה עושה. ראינו ירידה במחירים וגם בהתחלות הבנייה, שתגרום בעוד כמה שנים לאפשרות של מחסור בהיצע".