גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטעות שתגרום לכם להפוך למלצרים עם תואר ראשון

מחקר חדש של Burning Glass טוען כי 44% מהאקדמאים בגילאי 22-27 מועסקים במשרה שאינה הולמת את כישוריהם ● הבחירה בתפקיד הראשון קריטית ליכולת להתקדם בהמשך

מלצרים / צילום: שאטרסטוק
מלצרים / צילום: שאטרסטוק

אתם פוגשים אותם כל יום. למלצר בבית הקפה יש תואר ראשון. המוכרת בחנות הבגדים סיימה תואר בהצטיינות. הברמן בפאב בכלל כותב עכשיו תזה. אתם מכירים אותם, את אלה שעובדים בעבודות פשוטות על אף שיש להם תואר. אנחנו אומרים שזה מצב זמני, הזדמנות להכניס קצת כסף עד שימצאו עבודה "אמיתית". בספרות המקצועית קוראים לזה underemployment , תת-תעסוקה. אנשים הנמצאים בתת-תעסוקה עובדים במשרות שאינן מנצלות את מלוא ההשכלה, ההכשרה והיכולות שלהם.

כשזה נוגע לבוגרי אקדמיה, אנחנו נוטים להמעיט בחומרת הבעיה, מתוך מחשבה שעם הזמן הם ימצאו את השביל שלהם ומדובר בבעיה של הטווח הקצר, של חסרי ניסיון תעסוקתי. אבל עצם קיומו של המצב הזה מעלה שאלות על היכולת שלנו להכין סטודנטים לקראת יציאתם לשוק העבודה באופן טוב יותר. השאלה הזאת מתחדדת ככל שמתרחבים הפערים בין הלימודים למציאות של עולם העבודה.

העולם המשתנה מציב שאלות חדשות על החיבור בין השכלה להכשרה לעולם העבודה. על פי נתוני הבנק המרכזי, בארה"ב אחד מכל שלושה אקדמאים עוסק בעבודה שאינה דורשת השכלה אקדמית ולכן מוגדר בתת-תעסוקה. הנתונים מראים שכאשר מסתכלים על בוגרי אוניברסיטאות צעירים בגילאי 22-27, אחוז התת-תעסוקה עולה ל-44%. דוח חדש של חברת Burning Glass, המנתחת את שוקי העבודה, מסמן שהבעיה היא לאו דווקא זמנית ושהתפקיד הראשון בשוק העבודה חשוב יותר מכפי שהיינו רוצים לחשוב. לפי הדוח, תת-תעסוקה בתפקיד הראשון היא סימן מקדים לירידה קבועה לדרך צדדית, שתוביל לחוסר יציבות תעסוקתית ולהכנסות נמוכות. בוגרי אוניברסיטה שמתחילים את דרכם בתפקידים שהם מתחת לרמתם, הסיכון שיישארו במצב הזה גם אחרי 5 ו-10 שנים הוא גבוה. אגב, נשים יותר מגברים משלמות את המחיר של ההתחלה האיטית בטווח הארוך.

כמה נתונים. ראשית, מי שהתחילו "טוב", לא ירדו בהמשך לתת-תעסוקה. 87% מאלו שהתחילו בתפקיד שתאם את יכולותיהם מילאו תפקיד כזה גם כעבור חמש שנים, ו-מהם 91% היו בתפקיד כזה גם אחרי עשר שנים. מנגד, אלה שהתחילו בחסר נשארו שם. לפי המחקר, ארבעה מכל עשרה בוגרי אקדמיה התחילו בתפקיד ראשון שלא תאם את רמת ההשכלה שלהם ושני שליש מהם היו באותו מצב גם כעבור חמש שנים. 75% מהם נשארו במצב הזה גם אחרי עשור.

כנראה לא תופתעו מההשפעה שיש לאופי התואר. בוגרי מקצועות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) היו מראש בסיכון מופחת לתת-תעסוקה, וגם אם מילאו תפקיד לא מתאים הם יכלו בקלות רבה יותר מבוגרי תארים אחרים לצאת ממנו לקריירה מתאימה. המחיר הכלכלי של תת-תעסוקה הוא משמעותי ומתבטא ברמת שכר נמוכה יותר. מהבחינה הזאת, נקודת ההתחלה של נשים היא נמוכה במיוחד. כמעט חצי מהנשים במחקר התחילו בתת-תעסוקה, לעומת 37% מהגברים. מאחר שנקודת המוצא קובעת גם לעתיד, כך גם נראה הפער בהמשך. יותר מכך, נשים נמצאות יותר בתת-תעסוקה ללא תלות בתחום לימודיהן. כלומר, גם אם הן בוגרות מקצועות STEM , אחוז גבוה יותר מהן יעבדו במשרה שאינה תואמת את כישוריהן.

המסר של מודעות הדרושים

אבל הסיפור הגדול והמטריד יותר טמון באופן שבו מוגדרת תת-תעסוקה. אנחנו יודעים שבשנים האחרונות תואר ראשון הפך לדרישת מינימום בתחומי עיסוק רבים, מה שמכונה Upcredentialing , העלאת סף הדרישות. כך, גם במשרות שבעבר הסתפקו בבגרות או בלימודים מקצועיים אחרים, דורשים היום תואר. לכן, אפילו אם מישהו עובד במשרה שדורשת תואר ראשון, זה לא מבטיח לנו שהוא לא בתת-תעסוקה. מניתוח מודעות דרושים, החברה מצאה שעבור יותר ויותר מקצועות נפתח פער בין מי שעובד כיום במקצוע לבין הדרישות עבור מגויסים חדשים. במקצועות האדמיניסטרציה, למשל, רק ל-19% יש כיום תואר, בעוד שב-65% ממודעות הדרושים נדרש כזה. כשמסתכלים על הגידול במודעות הדרושים מאז 2010, המודעות הדורשות תואר ראשון צמחו בכ-250% אבל אלה הדורשות תואר ראשון למשרות שבעבר לא דרשו תואר ראשון צמחו פי שניים, ב-500%. הטענה היא שהמשרות האלה מחפשות מועמדים לתת-תעסוקה, לעבודה שלא באמת מנצלת את ההכשרה וההשכלה שלהם.

לא בטוח שזו טענה נכונה. אם בעולם העבודה החדש יש הרבה פחות משמעות למקצועות שנלמדו והרבה יותר משמעות ליכולות שנלמדו, ובהן היכולת ללמוד, הרי שתואר ראשון מכין את העובדים ליכולת ללמוד במהלך חיי העבודה את מה שנדרש כדי להתפתח. אולי דווקא יש כאן אמירה של מעסיקים שהם מבינים שהעובדים לא מגיעים ממערכות ההשכלה עם הידע הנדרש, אבל הם מחפשים את אלה שיידעו לרכוש את הידע הזה תוך כדי תנועה. ויותר מכך, שהם מבינים שהמשרות עבורן הם מגייסים לא יישארו כפי שהן מוגדרות כיום, והם זקוקים לאנשים שיידעו להתפתח עם השינויים.

חזרה לסטודנטים. אם התפקיד הראשון חשוב, כדאי לחשוב היטב איך לשפר את היכולות והניסיון תוך כדי שנות הלימוד. במחקר של Burning Glass שעסק בסטודנטים במדעי הרוח בדקו איך משפרים את הסיכוי לעבודה אחרי התואר. מתוך 3.8 מיליון משרות פתוחות בארה"ב לבעלי תארים, יש 1.4 מיליון משרות שבוגרי מדעי הרוח יכולים להתאים להן ולהרוויח שכר המקביל למשרות התחלתיות במקצועות STEM . אבל יש כאן תנאי, והוא שהבוגרים ירכשו יכולות משלימות להשכלה שקיבלו. היכולות האלה תלויות בסוג ההשכלה, אבל מה שמאפיין אותן הוא שהן מקנות כלים פרקטיים וטכניים משלימים שהופכים את ההשכלה לישימה בעולם העבודה. לדוגמה, בוגר מגמת אמנות שלמד גם עיצוב דיגיטלי או התמחה בכלים חדשים, או בוגר מינהל עסקים שהתמחה בניהול פרויקטים, תקציב וכלי ניתוח.

יותר מכך, העולם החדש מערבב מחדש את התפקידים ומעלה צרכים ליכולות שבאות מעולמות שונים, שאינם תואמים את האופן שבו אנחנו רוכשים השכלה כיום. למשל, תפקיד התחלתי בעיצוב גרפי דורש גם יכולות עיצוב, גם היכרות עם כלים דיגיטליים וגם יכולות פיתוח ברשת ומיומנויות שיווק. מי שיזהה היכן הפערים בין מה שנלמד בתואר לצורכי התפקידים וישלים אותם יהיה בעמדה תחרותית יותר עם כניסתו לשוק העבודה. השלמות כאלה אפשר לעשות בקורסים אבל גם על ידי בחירה נכונה של עבודה סטודנטיאלית. אז כן, אולי השכר ממלצרות גבוה יותר, אבל לא בטוח שזה השיקול הנכון להמשך הקריירה.

הבחירה בתפקיד הראשון הוא חזרה גנרלית לקראת הדבר האמיתי, ולכן בסוף התואר אולי כדאי שלא לקחת משהו זמני רק לכמה חודשים, כי החודשים עשויים להתמשך לשנים רבות. עם הזמן, יש לקוות, נוכל לייצר כאן מרחבי למידה שמגדירים מחדש את המסלולים בין השכלה לתעסוקה עבור כל העובדים. 

עוד כתבות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?