גיל רחוח, מני רוזנפלד, אבי מייברג, חיים ויסמונסקי ושלומית ווגמן-רטנר בכנס איסור הלבנת כספים / צילום:
"כל עוד אין פיקוח והסדרה טובה שהרגולטור ואותם גופים שנותנים שירותי מטבע חוץ מקיימים את החובות שלהם, הבנקים לא יכולים להוריד את הרגל מהגז" - כך אמרה היום (ה') עו"ד מאיה לדרמן, יועצת משפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, במסגרת מושב שעסק במערכת הבנקאית מול המערכת החוץ-בנקאית - הדרה פיננסית? בכלל ובסוגיית נותני שירותי מטבע חוץ בפרט.
המושב הוא חלק מכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו לשכת עורכי הדין בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, ואותו יזמו ד"ר שלומית-ווגמן רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון.
במהלך הכנס, בו נטל חלק גם קצין ציות ראשי בבנק דיסקונט, עו"ד רמי ששון, אמר האחרון כי "על-פי החוק, לבנק יש זכות לסרב לתת שירותים פיננסיים מסיבות סבירות. אני לא מכיר מדיניות של מנכ"ל בנק דיסקונט שלא לפתוח חשבונות".
ששון הבהיר כי מטרתם של הבנקים היא "לעשות עסקים", ובהתאם הם "רוצים לקוחות". יחד עם זאת, הרגולטור כך מסביר ששון, מחייב את הבנק "לנוהל בנקאי תקין ולעקוב אחר כל הסיכונים", כאשר מבחינתו, "לקוחות שירותי המטבע הם בעלי סיכון יתר. ההתנהלות מולם בעניין הזה לא פשוטה בכלל".
משה בן-יעקב, מאיגוד נותני שירותי אשראי מוסדרים, המהווים אלטרנטיבת מימון חוץ-בנקאית, טען כי "אנחנו מבינים את הצורך של הבנקים לנהל סיכון ורוצים את מערכת הסינון וזה גם האינטרס שלנו".
עם זאת, הוא טוען, "אנו מרגישים שהבנק מבטל ומונע את הסיכון לחלוטין ולא מנהל אותו. הבנקים בצורה גורפת שוללים פתיחת חשבונות בנק לנותני שירות פיננסים. המערכת הבנקאית חייבת להתאים עצמה ל-2018".
בעבר, לפי פרסומים שונים, פנו איגוד נותני שירותי האשראי לשר האוצר, לממונה על שוק ההון ולמפקחת על הבנקים, בטענה כי הבנקים מתעמרים בהם מתוך רצון לפגוע באלטרנטיבות המימון החוץ-בנקאי שמציעים אותם גופים.
בהקשר למה שאמרה הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, כי הממונה יודע "שיש 2,000 ומשהו גופים בתחום הזה, אבל הגישו לנו בקשות לרישיון עיסוק רק כ-1,000" - טוען בן-יעקב כי "הרבה מאוד מהגופים הרגישו לא ראויים ולא עומדים בסטנדרטים, ולכן לא הגישו בקשה לרישוי".
עוד הוא ציין כי "כרגע נשללו בקשות ל-3% בלבד מהגופים שביקשו רישוי. זה אחוז קטן מאוד, ולא ההפחדה שניסו לייצר מהגופים הללו. אנחנו מצפים ודורשים לקבל תנאים בסיסיים בבנק".
במהלך הפאנל התפתח דין ודברים בין מנכ"ל פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני, לעו"ד רמי ששון. בעוד שהראשון טען בהתרסה כי "נראה שכל מי שמפקח על הבנקים מקבל לאחר מכן תפקיד כלשהו בבנק" - השיב לו עו"ד ששון כי הוא אינו מקבל את הקונספירציה הזו.
ששון המשיך וטען כי הוא "לא חושב שיש אמירה של 'בואו ננצל את הרגולציה כדי למנוע תחרות'. אתה יודע את היקף הקנסות על הבנקים, וזה מחייב אותנו להיות ערניים ולשמש ככלבי שמירה". אבני הוסיף כי "שוק האשראי בארץ לא תחרותי. כל-כך לא תחרותי, עד ש-97% ממנו נשלטים בידי המערכת הבנקאית".
אבני טען כי מה שקורה בפועל "זה שהבנקים, בסיוע המפקחת על הבנקים, משתמשים באיסור הלבנת הון כתירוץ למניעת תחרות אמיתית בענף. במקום להוציא כללים אחידים לכל הבנקים, העניקה המפקחת לכל בנק יד חופשית לקבוע לעצמו את מדיניות ניהול הסיכונים בכל הנוגע להלבנת הון...שנשארת חסויה...ולמעשה מייצרת חוסר ודאות רגולטורית לחברות המימון ומנציחה את היעדר התחרות".
בהמשך לדברים אלה השיבה עו"ד לדרמן מהרשות לאיסור הלבנת הון, תוך שהיא מגנה על עמדת הבנקים בנושא נותני שירותי המטבע החוץ-בנקאיים, כי "כל עוד אין פיקוח והסדרה טובה שהרגולטור ואותם גופים מקיימים את החובות שלהם, הבנקים לא יכולים להוריד את הרגל מהגז".
עוד טענה לדרמן כי אם "נותני שירותי מטבע רוצים להיות כמו חברות ביטוח, הם צריכים להבין את הסיכונים ולנהל אותם. נותני שירותי מטבע לא מבינים שהם בסיכון. הם בסיכון לא בגלל שהסקטור הוא עברייני, אלא בגלל שהם מנהלים כספים".
לדרמן הדגישה כי "נותן שירות מטבע בעצמו נדרש לעשות בדיוק מה שהבנק עשה. אם נותני שירותי מטבע יבינו את הסיכונים ויבינו את החובות, הם יהיו מבחינת הבנק כמו קופת גמל".
עו"ד יעל גרוסמן השיבה מנגד כי "לבוא ולשבת על המרפסת ולהגיד לכולם 'אתם תסתדרו, תחליטו מה הסיכונים, ואחר-כך אנחנו נבוא ונבדוק אם זה בסדר' - זו לא גישה נכונה".
על כך השיבה לדרמן: "אני מניחה שברגע שיהיה צו על כל נותני המטבע, תהיה הקלה משמעותית, ומצד שני, זה עדיין לא פותר את הבנקים מלבצע ניהול סיכונים".
עורך דין אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, במענה לדבריה של עו"ד לדרמן, הציע במהלך הכנס כי "אם וכאשר יהיה מצב שבו יינתן רישיון קבוע על-ידי אגף שוק ההון והפיקוח על נותני שירות פיננסי, להיות 'נותן שירות פיננסי', אזי הבנקים יוכלו להסתמך על הרישיון הזה".
בהתאם המשיך גולדמן וציין כי במקרה כזה, "יוכלו הבנקים להוריד רגל מהגז בפיקוח שלהם על אותם גופים".