גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רוב המכרזים הציבוריים תפורים, לפעמים בצורה ממש בוטה"

מה עושים גופים ציבוריים שמעוניינים לעבוד עם משרד יח"צ ספציפי אבל מחויבים לצאת למכרז? ● איש תקשורת בכיר: "הרבה פעמים פונים אליי מגוף ממשלתי או מרשות מקומית ומבקשים שאביא להם הצעות נוספות למכרז, ואז אני מבקש מקולגות לעזור עם הצעות מחיר פיקטיביות. גם אני עשיתי את זה עבור משרדים אחרים"

חוזי עבודה / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
חוזי עבודה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

"אז מה אתם אומרים על מכרז יחסי ציבור שדרישת הסף בו היא העסקת 36 עובדים שכירים? בעיני, חבל שלא ציינו גם את שמות המשפחה של העובדים כך ניתן היה לתפור זאת בצורה מדויקת יותר". את הפוסט הזה כתב לפני כמה שבועות אחד מאנשי יחסי הציבור בדיון סוער שהתנהל בדף הפייסבוק prguru שבו חברים רבים מיועצי התקשורת ומשרדי היח"צ בישראל. הרקע: המכרז לאספקת שירותי יח"צ של הרשות לפיתוח ירושלים, שנחשד על-ידי חברי הקבוצה כ'תפור'.

אבל המכרז הזה ורבים נוספים שצפים מדי פעם, הם רק קצה הקרחון של מה שמתרחש במכרזים של גופים ציבוריים הקשורים לייעוץ תקשורתי ויח"צ. כמו בתחומים רבים אחרים, משרדים ממשלתיים וחברות ציבוריות מחויבים לקיים מכרז על השירותים שהם מקבלים מספקים חיצוניים. שרים יכולים אמנם להעסיק יועץ תקשורת בעלות של עד 30 אלף שקל לחודש ללא מכרז, אבל עבור כל השאר החוק כמעט ואינו מבדיל בין קבלן המבצע עבור הרשות עבודת בנייה או ניקיון, לבין יועץ תקשורת.

לעבודה עם יועץ תקשורת או משרד יח"צ השפעה על נראות הארגון, ולכן הרגישות של המנהלים לגבי זהותו גבוהה במיוחד - וכפועל יוצא מכך גם הניסיונות להשפיע על תוצאות המכרזים המתנהלים בתחום. מדובר בכמות לא מבוטלת של מכרזים שנערכת בשנה. כך, לפי נתוני יפעת מכרזים, ב-2017 לבדה נערכו 59 מכרזים לבחירת משרד יח"צ ועוד 14 לבחירת יועץ תקשורת. 

עם זאת, משיחה עם לא מעט יועצי תקשורת, רובם בכירים ומוכרים בענף, שבחרו שלא להיחשף אבל כן חשפו בפנינו את המתרחש מאחורי הקלעים, מסתבר שרוב אנשי היח"צ והתקשורת יוצאים מנקודת הנחה שתוצאותיהם של חלק ניכר מהמכרזים ידוע מראש, וחלקם אפילו מתייחס לכך בהבנה כחלק מכללי המשחק.

"רוב המכרזים הציבוריים תפורים", אומר ל"גלובס" אחד מיועצי התקשורת המוכרים שבחר כאמור שלא להיחשף. "לפעמים הם תפורים באופן רשלני, כמו המכרז לרשות פיתוח ירושלים שכתבו עליו בפייסבוק, ולפעמים תופרים אותם בצורה ממש בוטה. כבר קרה שהגיע משרד שלא היה אמור להיכנס והגיש הצעה 'מתאבדת' והיו חייבים לקבל אותה. זה הוביל לכך שבהרבה מקרים שמים מראש חסמים גבוהים שמונעים מהמשרדים הקטנים, 'המתאבדים', להתמודד".

איש תקשורת מנוסה אחר מחזק את הדברים ואומר כי "ברור שחלק גדול מהמכרזים תפורים. הרבה פעמים מתקשרים אליי מגוף ממשלתי או מרשות מקומית רצינית ואומרים לי 'שמענו עליך דברים טובים, בוא תתמודד במכרז, אבל תביא לנו עוד כמה הצעות טובות כי אנחנו חייבים בשביל הפרוטוקול לפחות עוד שלוש הצעות. דבר עם שני חברים שיגישו הצעות יותר גבוהות משלך וניקח את ההצעה שלך'. זו שיטה כל-כך מוכרת שלפחות פעם בחודש אני מקבל טלפון מקולגה שאומר 'אחי, עשה טובה שלח מייל עם הצעה כספית לארגון הזה והזה".

"לפני כמה שנים הייתי דובר של עמותה גדולה ומי שהפך לשותף שלי היה לפני כן כתב בתחום התחבורה", מספר יועץ תקשורת נוסף. "רשות ציבורית גדולה מהתחום ששנינו עסקנו בו בעבר יצאה למכרז סגור ופנתה למשרדים בבקשה להצעות מחיר. לאף אחד מהם לא היה ניסיון בתחום שהמכרז עסק בו. ביקשתי להשתתף. הייתה אמורה להיות לנו נקודת פתיחה טובה כי היינו היחידים שמבינים בתחום. סירבו לנו. כששאלנו למה והסברנו שיש לנו ניסיון רלוונטי, טענו שמדובר במכרז סגור וזהו. מי שמראש היה צפוי שיזכה - זכה, וכאמור מדובר במישהו שאין לו כלל ניסיון בתחום שנדרש במכרז".

הסימנים שמדובר במכרז "תפור" יבואו בדרך כלל לידי ביטוי בתנאי הסף שבאמצעותם מנסה הארגון להשאיר אצלו חופש פעולה לקבוע מי הזוכה באמצעים לכאורה כשרים, כדוגמת הצבת רף של כמות עובדים מסוימת, ניסיון מאוד ספציפי ומוגדר של העובדים וכדומה. דוגמאות כאלה יש ליועצי התקשורת בשפע.

אחד מהם מספר כי "לפני כמה חודשים היה מכרז של הרשות לחדשנות. הם דרשו 50 פרסומים בשנה לכל לקוח טכנולוגי או ציבורי במדיות מרכזיות, ול-5 לקוחות שונים. מדובר בדרישה שהיא לא פחות מהזויה. לעומת זאת, אני מייצג לקוח טכנולוגי מהגדולים בשוק (השם שמור במערכת) שקיבל 100 פרסומים בשנה, אבל ענו לי שזה לא מספיק טכנולוגי".

"הרבה משתפים עם זה פעולה"

כללי המשחק ברורים היטב גם לצד השני - זה של אנשי יחסי הציבור שרוצים לזכות בתקציב ומכירים את המשוכות שצריך לעבור. "לפני שנה התקשר אליי יועץ תקשורת בכיר ואמר לי 'אני רוצה לגנוב אתך סוסים. אתה תגיש הצעה על 18 אלף שקל למכרז מסוים, וזה יעזור לי לזכות'. הרבה משתפים עם זה פעולה. אומרים 'אני אעזור לו הפעם והוא יעזור לי בפעם הבאה'".

ואילו יועץ אחר מספר כי "לפני כמה חודשים התקשר אליי מישהו מוכר וביקש שאשלח הצעה. אמרתי לו שאני לא עושה דברים כאלה כי אני מפחד להסתבך. כנראה שהוא מצא מישהו אחר שישתף איתו פעולה כי בסופו של דבר הוא נבחר במכרז". יועץ נוסף לא מתבייש להודות שהוא לוקח חלק במשחק. "גם אני משתמש בשיטה של הצעות מחיר פיקטיביות. יש אנשים שרוצים לעבוד איתי ומבקשים שאביא הצעות נוספות, ואז אני מבקש מקולגות לעזור וגם עשיתי את זה עבור משרדים אחרים.

"השיטה דפוקה. כשראש עיר למשל רוצה לעבוד עם אדם או משרד ספציפי, אי-אפשר לתת לו מישהו אחר. זו שאלת הביצה והתרנגולת. צריך לתפור מכרז כדי להביא את האדם שרוצים. אז לפחות שיגידו 'אנחנו רוצים את', אבל החוק לא מרשה - וזה בעייתי".

ואכן, באופן פרדוקסלי מרבית יועצי התקשורת והיח"צ שאיתם שוחחנו מבינים את המניעים שמביאים לתפירת מכרזים, גם כשהם נמצאים בצד שמשלם את המחיר.

"טריקים וקומבינות כדי לעבוד עם מי שרוצים"

בשנתיים האחרונות נקשר שמם של לא מעט יועצי תקשורת בפרשות שחיתות לצד בכירים בעולם העסקי והציבורי, מה שמלמד על כמה קרובים אנשים אלה למקבלי ההחלטות. בין אלה ניתן לציין את  היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין שחשוד ביחד עם איש העסקים בני שטיינמץ בהלבנת הון, מתן שוחד וזיוף מסמכים ביחס לעסקאות בהיקף 9 מיליון אירו; היועץ הבכיר אלי קמיר שנעצר ונחקר במסגרת פרשת תיק 4,000 ופרשת חפץ-גרסטל; רונן משה שהואשם בחשד למתן שוחד והלבנת הון בפרשת ישראל ביתנו; וטלי קידר, יועצת שר התיירות לשעבר, סטס מסז'ניקוב, וכן יועצת שר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר, שהואשמה בגין לקיחת שוחד בעת ששימשה יועצת שר החקלאות.

"המדינה לא התאימה את עצמה למצב החדש וכשהיא מוציאה מכרז ליועץ תקשורת הוא נראה כמו מכרז לטרקטוריסט. יועץ תקשורת זו משרת אמון ולא כל אחד יכול לשבת בה מבחינת היכולת וההבנה. כאן נולד החטא של תפירת מכרזים. נכון שזו בושה, אבל זו המציאות ההכרחית. אין לי בעיה שלא יעשו מכרז, אבל אם עושים - בלי אחיזת עיניים. למה להטריח משרדים להכין מכרז שהוא דבר ארוך, מפרך, מייגע וכרוך בעלויות, כשיודעים בדיוק את מי רוצים לקחת?", אומר לנו אחד היועצים הוותיקים בתחום.

היחיד שהסכים להתראיין לכתבה בשמו הוא יועץ התקשורת רונן צור שעובד עם לא מעט גורמים במגזר הציבורי. "אני מכנה את חוק חובת המכרזים 'חוק תפירת מכרזים'. אנחנו לא אוהבים להתמודד במכרזים ציבוריים כי התחושה שלנו שאלה שלא נולדים מתוך משבר סומנו מראש", הוא אומר ל"גלובס". 

לדבריו, "רוב ראשי הארגונים הציבוריים רואים ביועץ תקשורת משרת אמון, ולכן רובם גם יודעים להגיד עם מי הם היו רוצים לעבוד. בוודאי במקומות שיש בהם אירועים ומשברים מורכבים והם רוצים לעבוד עם מישהו שיש להם ניסיון איתו. מישהו שכבר נתן תוצאות טובות, שהם סומכים על הדיסקרטיות שלו. אבל הכללים מחייבים אותם להוציא מכרז, ואז הם מוצאים עצמם בתהליך שהם לא ממש רוצים אותו ומתחילים להיווצר כל מיני טריקים וקומבינות כדי שבסופו של דבר הם יוכלו לעבוד עם מי שהם רוצים. 

"היום אם לראש ארגון ויועץ תקשורת יש היכרות מוקדמת שבגללה הוא מעדיף לעבוד איתו מתייחסים לזה כשחיתות. למה? להכיר ולסמוך על מישהו זה לא שחיתות. כמו שזה לא שחיתות לבחור רופא כשהולכים לניתוח חירום. זה לא שמישהו מנסה לגנוב משהו... אדם שנקלע לתסבוכת צריך מישהו שהוא סומך עליו. בעולמות המשבר אנחנו פוגשים אנשים ברגעים הכי קשים שלהם, לפעמים כאלה שנלחמים על גורלם".

צור סבור שיש להפריד בין שכירת יועץ תקשורת לצורך טיפול במשבר לבין הטיפול השוטף ביחסי ציבור ותדמית: "במשבר אין לארגון זמן. הוא מותקף ויושב על שעות, לפעמים דקות, שהן קריטיות כדי לחלץ אותו מהאירוע. ולכן צריך לתת לראשי הארגונים הציבוריים להתמודד באירועים כאלה עם אנשים שהם סומכים עליהם. מנגד, כשמדובר בעניין תדמיתי צריך לתת הזדמנות שווה גם לאנשים שהם לא מוכרים. זה לא פייר בסיטואציה 'רגילה' למנוע מאנשים בעלי יכולת להתמודד במכרז. זה טוב לכולם: לרשות הציבורית שאולי תגלה כיוונים חדשים, לכוחות החדשים, וגם לנו, הוותיקים, שזה מאלץ אותנו לחדד את היכולות שלנו ולא לזכות ב'מכרזי צ'פחות'".

אבל אם הבעייתיות במכרזים מוכרת והסיכוי לזכות כפי שהוא נתפס אצל יועצי התקשורת לא מאוד גבוה, למה התקציבים הציבוריים ממשיכים בכל זאת לעורר עניין? התשובה היא פשוטה - כסף והשפעה. על כך אומר לנו אחד היועצים כי "הכסף הגדול נמצא שם. הריטיינר הממוצע שלי לחברה פרטית עומד על 10,000 שקל. עם חברה ממשלתית עובדים קשה רק בשלב של המכרז, ולאחריו לא מדברים איתך בכלל ואפשר בקלות יחסית להרוויח גם 15 או 20 אלף שקל בחודש, ואילו המשרדים הגדולים יכולים להרוויח גם עשרות אלפי שקלים בחודש.

"בעיקרון, אפשר להרוויח יפה מתקציבים של רשויות ציבוריות, אבל הלחץ והחשש שיאשימו מישהו בשחיתות הפך את הכול לעוד יותר גרוע. כמו למשל, מכרז הדוברות האחרון לעיריית ראשון-לציון שבגלל שניסו לברוח משחיתות הכניסו את כולם לזירת התמחרות באינטרנט כשכל אחד נדרש לשפר את הצעת המחיר שלו אונליין מול המתחרים. זה להוביל אנשים לעבוד במחירי הפסד. לנסר את הענף שיושבים עליו. אז אולי הכול שקוף, אבל התוצאה הרסנית. באים משרדים שמוכנים להתאבד על התקציב וגם ההוצאות שלהם נמוכות משמעותית, ואז הם לוקחים את העבודה בכלום כסף. זה מושך את כל השוק למטה".

אז לאן הולכים מכאן?

מה הפתרון אם כך? אם שואלים את יועצי התקשורת צריך לעדכן את החוק ולהתאים אותו לעולם החדש. "צריך להתייחס ליועצי תקשורת כאל משרות אמון. מדובר באנשי סוד, ואם לא יהיה מכרז לבחירתם זה יפתור את כל ה'מסחרה' שיש. עדיף להפסיק עם המשחקים והעמדות הפנים", אומר אחד היועצים.

צור, לעומת זאת, סבור שאת השינוי צריך לעשות רק בכל מה שקשור לניהול משברים. "בעולמות המשברים", הוא אומר, "לנושא הדיסקרטיות והאמון בין הספק ללקוח יש חשיבות מרכזית. אז למה הצביעות? שיגדירו זמן מסוים, נניח בין חצי שנה לשנה, שבו אפשר לעבוד תחת הגדרת תפקיד של משרת אמון ולאחר מכן צריך לקבל אישור מיוחד או לצאת למכרז רגיל.

"לכאורה אפשר לשאול מי יקבע מה זה משבר? אז התשובה היא שהיועץ המשפטי של הארגון יקבע קריטריונים של מה זה משבר וזמן מוגדר מראש שבו משוחרר הארגון מ'חוק תפירת מכרזים'. על היועץ המשפטי של הארגון יחולו כללים, ואם הוא לא בטוח הוא יוכל לפנות ליועץ המשפטי של רשות החברות או לחשב הכללי. במכרז רגיל אפשר גם להגדיר בשקלול הציון ניקוד מסוים להעדפה של הגורם המכריע על בסיס אמון או ניסיון קודם. הרי בסוף יהיו כוחות שוק וזה יתחלק בין כולם. לא כולם רוצים אותי כמו שלא כולם רוצים מישהו אחר". 

תגובות 

מרשות החדשנות נמסר: "כל תנאי הסף שנקבעו במכרז הם רלוונטיים לפעילות מושא המכרז וגורמי המקצוע ברשות סבורים כי קיים מספר לא מבוטל של משרדי יח"צ אשר עונים על תנאי הסף שנקבעו.

"אופי הפעילות של רשות החדשנות מחייב התמצאות בנושאי טכנולוגיה וכלכלה וניסיון בעבודה מול גופים ציבוריים/ממשלתיים, ועל-כן נקבעו דרישות תנאי הסף הן למשרדי יחסי ציבור שיש להם מספר לקוחות ונפח פעילות משמעותי, בתחומים הללו.

"באשר לדרישה של 50 פרסומים לפחות בתחומי הטכנולוגיה והתעשייה עתירת הידע במהלך השנה האחרונה - גורמי המקצוע בדעה כי לכל לקוח עם נפח פעילות סביר יש מספר כזה של פרסומים בשנה, לפחות, כך שאין המדובר בדרישה שהיא בלתי רלוונטית. למכרז זה ניגשו מספר משרדים שכולם עמדו בתנאי הסף שעליו מתלונן הפונה. תנאי סף נקבעו על-ידי הגורמים המקצועיים ואושרו על-ידי ועדת המכרזים. לראיה הוגשו מספר הצעות למכרז ומספר משרדי יחסי ציבור עמדו בתנאי הסף - והדבר אומר שתנאי הסף סביר והגיוני".

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ