גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש רושם מוטעה בציבור שמצב הנשים רק משתפר; זה לא נכון"

פרופ' רות הלפרין-קדרי, מהחוקרות החשובות בארץ בתחום מעמד האישה, נבחרה באחרונה כאחת מ-100 המשפיעים בעולם בתחום מדיניות מגדר לשנת 2018 ● "קמפיין Me Too עלול להביא לריאקציה שהפמיניזם כבר חווה אותה בעוצמות גדולות", היא אומרת בראיון ל"גלובס"

רות הלפרין קדרי / צילום: שלומי יוסף
רות הלפרין קדרי / צילום: שלומי יוסף

קמפיין "Me Too" נגד הטרדות מיניות הוא אחד התהליכים החברתיים החשובים ביותר שקרו בשנים האחרונות בארץ ובעולם. אבל מי שחושב שהקמפיין שבו נשים חושפות מקרים שבהם הן חוו הטרדה מינית, הוא השלב האחרון במלחמה לשוויון בין המינים - טועה. מדובר בשלב חשוב במאבק לקידום זכויות נשים, אבל הדרך אל השוויון עדיין רחוקה. 

יתרה מכך, בשיחה עם פרופ' רות הלפרין-קדרי (51), ראשת "מרכז רקמן לקידום מעמד האישה" באוניברסיטת בר-אילן ואחת מהחוקרות החשובות בארץ בתחום מעמד האישה, מזהירה הלפרין-קדרי כי "יש חשש שמה שקרה עם קמפיין 'Me Too' עלול להביא לריאקציה - למכת-נגד, תגובה, שהפמיניזם כבר חווה אותה בעוצמות גדולות במקומות שונים".

לדבריה, "אנחנו מצויים עכשיו בעיצומו של שינוי דרמטי ביחסי הכוחות המגדריים, שינוי שמתרחש בכל המדינות המפותחות, וייתכן שבעתיד הוא ייתפס כקו פרשת מים וציון-דרך משמעותי להשלמת המהפכה הפמיניסטית. אבל ייתכן גם שיתרחש להיפך, ומכת-הנגד תהיה כואבת במיוחד.

"ככל שכוחן של נשים מתחזק, הפטריארכיה מוצאת דרכים מתוחכמות יותר ואכזריות יותר לשמר את כוחה. המגבלות שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנושא ההפלות, הן רק דוגמה אחת לתנועת המטוטלת ולריאקציה. עוד דוגמה היא עלייתו של הימין השמרני במדינות אירופה, החובר גם לכנסיות המתחזקות במדינות מזרח אירופה".

לדברי הלפרין-קדרי, היא ראתה בשנים האחרונות "מכות-נגד" לא מעטות שבאו כתגובה של ההגמוניה הגברית הישנה לניסיונות הפמיניסטיים לקדם שוויון לנשים. "מכת-הנגד לפמיניזם באה לביטוי למשל, בארגוני גברים שזורעים פאניקה מוסרית סביב "מכת מדינה" במירכאות של תלונות-שווא על הטרדות מיניות של נשים נגד גברים, על אף שזה שקר.

"מכת-נגד נוספת באה מצד ארגונים ש'מאכילים' את התקשורת בשקרים בדבר אלימות כביכול של נשים נגד גברים; ודוגמה נוספת לאותה ריאקציה לתהליכים של קידום זכויות הנשים, רואים בתחום של גירושים, של הורות אחרי גירושים, ובנושא המזונות".

בתמונה הכוללת, את רואה התקדמות במאבק לשוויון לנשים בשנים האחרונות?

הלפרין-קדרי: "יש רושם מוטעה בציבור, שנשים רק הולכות ומתקדמות ושמצבן של נשים רק משתפר. זה לא נכון. ישנה גם נסיגה במצבן, שחלק ממנה בא בעקבות מכות-הנגד הללו נגד הפמיניזם. אלה מכות-נגד שמגיעות מהקבוצה הפריבילגית שנאבקת לשמר את הפריבילגיה שלה, וחלק מהפריבילגיה שלה זה להטריד מינית נשים".

דמגוגיה ומכת-נגד לפמיניזם

קדרי-הלפרין מטילה חלק מהאחריות לנסיגה במצב הנשים, על מערכת המשפט. כדוגמה לכשל זה היא מביאה את המקרה של ניצב בדימוס, ניסו שחם. נזכיר כי ב-24 באפריל השנה, הורשע שחם בבית משפט השלום בתל-אביב בביצוע מעשה מגונה בשוטרת שהייתה תחת פיקודו, בכך שנישק אותה נגד רצונה. עם זאת, השופט בני שגיא זיכה את שחם ממרבית האישומים שהוגשו נגדו בעקבות מערכות היחסים האינטימיים שהוא ניהל עם שש שוטרות שהיו כפופות למרותו. על אף ששחם הורשע בעבירה חמורה, הוא יצא ממעמד הכרעת הדין כשהוא חוגג את "ניצחונו".

לדברי קדרי-הלפרין, "המציאות שתוארה בפסק הדין של ניסו שחם היא הזויה. בתודעה של שחם ושל אנשים כמותו, חלק מההתנהלות היומיומית כללה נגישות חופשית למי שכפופות אליהם. אני חושבת שהכרעת הדין הקלה איתו. אני לא מומחית למשפט פלילי, אבל אני חושבת שהמסר שעולה כאן הוא מאוד בעייתי ומשקף חוסר הבנה וחוסר הפנמה של חלק מהשופטים, בנוגע ליחסים הירארכיים בעבודה ולניצול כוח ושליטה של גברים על נשים שכפופות להם. חלק משינוי העומק שצריך להתרחש בישראל הוא גם שינוי תודעתי של בתי המשפט".

איך יוצרים שינוי כזה?

"אני מאוד מצרה על כך ששופטים ושופטות לא נחשפים, כחלק מההכשרה שלהם, לתכנים של חשיבה פמיניסטית וביקורת מגדרית של החברה ושל המשפט. זה לא חלק מובנה מההשתלמויות לשופטים, וזה כן חייב להיות. מדינות רבות בעולם עושות זאת. אפילו שופטים בבתי משפט לענייני משפחה לא נחשפים לתיאוריות של ביקורת פמיניסטית וחשיבה ביקורתית, אלא רק עוברים השתלמות נקודתית על אלימות במשפחה".

יש מי שטוען שקמפיין "Me Too" הלך רחוק מדי. שגברים פוחדים היום לחזר אחרי נשים מחשש שזה יתפרש כהטרדה.

"חלק מהגברים שמביעים את החשש הזה מתבטאים באופן אותנטי, וזה מבטא בלבול, ואולי גם חששות שלהם. אצל חלקם האחר, זה סוג של דמגוגיה ומניפולציה ועוד חלק ממכת-הנגד לפמיניזם. ככלל, זה מחיר חברתי ששווה לשלם אותו על-מנת שנגיע למקום נכון יותר וטוב יותר. לשמחתי, אני מוקפת בהרבה מאוד גברים, חלקם בני משפחה, ומהגברים שקרובים אליי מעולם לא שמעתי הבעה של חששות כאלה".

הלפרין-קדרי גורסת כי בישראל חסרים משאבים לקידום זכויות בכלל וזכויות נשים בפרט. "הבעיה הייחודית לישראל היא, שחלק הארי של הכסף הולך לביטחון, וכמעט לא נשאר לצרכים החברתיים. הקצאת משאבים היא דבר הכרחי לקידום זכויות. שנתיים אחרי המשבר הכלכלי האדיר ב-2008, התחלנו לראות איך במדינות, בעיקר אירופיות, יש נסיגה ברורה במצב הנשים. הציבור שהכי נפגע מצעדי צנע וממשברים כלכליים הוא נשים ובראשן נשים חד-הוריות".

חיבור דת ומדינה וכניעה לחרדים

להלפרין-קדרי חשוב להבהיר, ובצדק, כי כשמדברים על נשים בישראל, אי אפשר לדבר עליהן כמקשה אחת, שכן מצבן של נשים הוא שונה מקבוצה חברתית אחת לאחרת. "יש נשים יהודיות ויש שאינן יהודיות, גם בתוך מי שאינן יהודיות יש הבדלים בין בדואיות לדרוזיות ולערביות-פלסטיניות. בכל אחת מהקבוצות יש הבדלים בנגישות להשכלה, ברמת המצב הבריאותי, בשאלת הילודה.

"אמנם יש היום יותר מודעות מצד הממשלה, שעוסקת למשל בעידוד תעסוקת נשים בדואיות, דרוזיות, ומאמצת תוכניות של העדפה מקדמת בשירות המדינה. אבל מה שהמדינה לא עושה, וזה מחפיר, זה להילחם באלימות נגד נשים בחברה הערבית. הרציחות של נשים שם הן במספרים בלתי נתפסים ביחס לגודלם באוכלוסייה. זה מצער, שזה לא גורם בכלל להתקוממות או ליציאה לרחובות. יש אדישות כללית לדבר הזה. הייתי רוצה שתהיה יותר סולידריות בין קבוצות נשים שונות. עשרות נשים ערביות נרצחות מדי שנה על 'סו קולד' 'כבוד המשפחה', ונשים לא יוצאות לרחובות למחות על זה".

אחד הוויכוחים הכי חמים בעת האחרונה בנוגע לשילוב של נשים מקבוצת מיעוט בחברה הישראלית, נוגע ללימודי השכלה גבוהה לנשים חרדיות בנפרד מגברים. הפרדה שהיא אולי מאוד צורמת לעין החילונית, אבל יש מי שטוען כי לולא הייתה מתאפשרת, הנשים החרדיות לא היו לומדות. בקרוב גם בג"ץ ידון בעתירה שהוגשה לו נגד התוכניות של הפרדה מגדרית באקדמיה.

להלפרין-קדרי יש עמדה נחרצת למדי נגד הפרדה בין נשים לגברים במוסדות האקדמיים. "יש מחיר כבד לחיבוק שהמדינה נותנת לדרישה של הפרדה מגדרית כתנאי לשילובם של חרדים בלימודים הגבוהים ובשוק העבודה. המחיר הוא יותר מדי גבוה. המחיר הוא מתן לגיטימציה פורמלית להפליית נשים ולדחיקתן החוצה.

"גם בתוך האוכלוסייה החרדית יש נשים שאומרות שברגע שאתם מאפשרים לימודים בהפרדה זה חוסם לנו את הדרך הרגילה, כי כבר מופעל עלינו לחץ פנים-חברתי ללכת לתוכניות האלה, ונשללת מאיתנו הבחירה. החיבור של הדת והמדינה בישראל, והכניעה של הציבור החילוני לדרישות מצד הציבור החרדי, הביאו לכך שאנחנו פורסים שטיח אדום בפני הדרישות מרחיקות הלכת ביותר של ההפרדה".

אבל לחרדים אסור לפי ההלכה ללמוד ללא הפרדה בין המינים.

"אם תעשה מחקר הילכתי, לא תגלה שיש תנאי קיומי ללימוד בהפרדה מגדרית. אנחנו ניצבים בסוגיה הזאת בפרשת דרכים. הלגיטימציה שהמדינה נותנת ללימודים בהפרדה, תביא לתהליך של מדרון חלקלק של יותר ויותר מקומות שבהם תידרש הפרדה מגדרית, שתיענה בחיוב. וזה ימשיך לשוק העבודה, כמו שראינו בסיפור של קורס הצוערים של שירות המדינה (קורס שמיועד לצוערים חרדים ושנערך בהפרדה בין המינים. ח' מ')".

אולי זה המקום להזכיר כי הלפרין-קדרי היא אישה דתייה בעצמה. במסגרת אותה עתירה לבג"ץ נגד תוכניות ההפרדה המגדרית באקדמיה, היא חתמה על תצהיר שתומך בעתירה, שבו כתבה, בין היתר: "אני אישה דתייה, בוגרת מערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל (בי"ס יסודי "יבנה" ברמת-גן; ת.ע.ד. הרא"ה ברמת-גן), ובוגרת תנועת הנוער הציונית-דתית בני-עקיבא, הן כחניכה הן כמדריכה.

"כאם לילדים, ילדיי התחנכו גם הם במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל, ואני חברה בקהילות דתיות סביב בתי-כנסת אורתודוקסיים בשוהם ובירושלים. אני מסתכלת על המתרחש בקהילה שלי בדאגה רבה, וחוששת מפני התפתחויות עתידיות אפשריות, נוכח התהליכים הנוגעים להפרדה בין המינים, החל מגילאי בית הספר היסודי".

את חיה בקונפליקט בין היותך אישה שפעילה לשוויון לנשים לבין היותך דתייה?

"אני חיה את המתח הזה יום-יום. בישראל אני רואה עצמי שייכת לחברה הדתית עם כל הקושי שבדבר ועם כל הביקורת שיש לי על החברה הדתית ועל מנהיגיה. אני שומרת מצוות ומחויבת להלכה כפי שאני מבינה אותה. ואני מאמינה שהשינוי החשוב ביותר שמתרחש בחברה הדתית הוא הפמיניזם הדתי והחרדי, שמתחיל להתהוות. אלה תהליכים עוצמתיים יותר מפמיניזם שהוא מחוץ לחברה הדתית.

"אני רואה גם חיבורים מאוד חשובים ומעצימים לתהליכים שמתרחשים בחברות אחרות, כמו העולם המוסלמי שמחוץ לישראל. שיחות שאני מנהלת ושיתופי-פעולה ברמה הבינלאומית עם פמיניסטיות מוסלמיות, הם המרגשים ביותר. ואני רואה סוג שליחות במה שאני עושה. יש לי תפקיד מסוים, צנוע, בהתרחשות הגדולה הזאת של שוויון לנשים בעולם הדתי ובחיים הדתיים".

הישראלית היחידה ברשימת "100 המשפיעים" בתחום מדיניות מגדר

בשבוע שעבר נבחרה פרופ' הלפרין-קדרי לאחת מ-100 הא/נשים המשפיעות/ים בעולם בתחום מדיניות מגדר לשנת 2018. הבחירה בה נעשתה על-ידי ארגון אפוליטקל (Apolotical) , רשת גלובלית למקבלי החלטות, המנגישה מידע, רעיונות ושיתופי-פעולה לפקידי ציבור ולמקבלי החלטות בזירה הבינלאומית.

הלפרין-קדרי היא הישראלית היחידה ברשימת "100 המשפיעים", שכוללת, בין היתר, גם שמות מוכרים כמו ג׳וליה גילארד - לשעבר ראשת-ממשלת אוסטרליה; ג׳סטין טרודו - ראש-ממשלת קנדה; מישל בשאלט - לשעבר נשיאת צ'ילה; אמינה מוחמד - סגנית מזכ״ל האו״ם; מלינדה גייטס - מייסדת הקרן ע״ש ביל ומלינדה גייטס ועוד.

הלפרין-קדרי אומרת, שהנושא של צדק מגדרי הוא מאוד-מאוד אקוטי, ויש הבנה הולכת וגוברת בכל העולם שזה סוג של נייר לקמוס למצב הזכויות בכלל בכל מדינה. "אני חברה כבר 12 שנה בוועדת מומחים שמפקחת על יישום האמנה הבינלאומית לביעור אפליה נגד נשים בכל העולם. הוועדה מתכנסת 3 פעמים בשנה בז'נבה. כיום, אני סגנית הנשיאה של הוועדה. במסגרת עבודתי בוועדה עשיתי שני דברים משמעותיים:

"האחד, קידמתי אימוץ של נורמה בינלאומית חדשה בכל הקשור לחובת מדינות, לקדם חקיקה שתבטיח חלוקה צודקת של השלכות כלכליות של גירושין. זה תחום המומחיות שלי באקדמיה, ופה לקחתי את המומחיות שלי והפכתי אותה לנורמה בינלאומית, כי לוועדה יש מנדט לפתח את האמנה. 

"בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים באופן מעוות את הלכת בג"ץ בנוגע לחלוקת המזונות בין נשים לגברים"

בשנה שעברה, ב-19 ביולי 2017, נתן בית המשפט העליון פסק דין דרמטי, שבו הוא קבע לראשונה שוויון מלא בין הורים גרושים בנטל מזונות הילדים. הרכב של 7 שופטים קבע כי "שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת, חיובו של האב בתשלומים יופחת לעומת המקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו".

פרופ' הלפרין-קדרי אומרת, שחלק מבתי המשפט לענייני משפחה מיישמים באופן מעוות את ההלכה של בג"ץ, מאז שניתן פסה"ד לפני כשנה, וחלקם מתעלמים ממנה. "בתי המשפט למשפחה לקחו את פסה"ד הרבה מעבר למה שנאמר בו, ותוך שהם מתעלמים מגבולות הגזרה שבג"ץ שם להם. הם הולכים שבי אחרי רטוריקה חלולה ושקרית של שוויון בין המינים ושל 'משפחה חדשה' ושל 'פייק פאקטס', שנשים מרוויחות כמו גברים".

למה זה קורה?

"גם זה חלק מהריאקציה, מאותה מכת-נגד לפמיניזם, שעליה דיברנו. חלק מהשופטים מתייחסים אל הנושא כאילו אנחנו בכללי משחק שוויוניים לגמרי. כאילו שגברים משתתפים בגידול ילדים כמו נשים, כאילו שנשים לא משלמות מחיר חברתי על עצירת הקריירה שלהן בשל ההורות. זה מאוד מפתה ללכת לכיוון כזה, אבל אנחנו לא שם".

אפרופו עתירות לבג"ץ שנועדו למגר אפליה של נשים. "מרכז רקמן" לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, שבראשו עומדת פרופ' רות הלפרין-קדרי, מעורב בעתירה חשובה לבג"ץ שהוגשה לפני יותר משלוש שנים, במארס 2015, נגד רשם המפלגות. בעתירה מתבקש בג"ץ לחייב את רשם המפלגות להסיר סעיפים מפלים שמופיעים בתקנונים של המפלגות החרדיות, אגודת ישראל וש"ס, שלפיהם נשים לא יוכלו להיות חברות מפלגה או להיבחר מטעמן לכנסת.

בדיון שהתקיים בעתירה, הציג היועץ המשפטי לממשלה את עמדת המדינה שלפיה, על אף שמדובר בסעיף מפלה הפוגע בעקרון השוויון, הרי הינו נוהג המקובל בקהל הבוחרים של המפלגה - הפרדה שביסודה נימוק הלכתי. לפיכך, ומתוך הכרה בייחוד התרבותי של החברה החרדית, נימק היועמ"ש, לא יהיה זה נכון שהמדינה תתערב.

הלפרין-קדרי משוכנעת שמדובר בהתנהלות שאין לקבל אותה. "שתי המפלגות הללו הן חלק מהמשחק הדמוקרטי, והן חייבות לקבל עליהן את כללי המשחק הבסיסיים של הדמוקרטיה. אנחנו מדברים פה על זכות היסוד של כל פרט בחברה לבחור או להיבחר".

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד