מיתון / שאטרסטוק
ב-10 בספטמבר 1914 עולם ישן בן מאות שנים בא אל סיומו. המתקפה העצומה של צבא גרמניה על פריז, הידועה בשם "תוכנית שליפן" על שם מי שהגה אותה, פילדמרשל אלפרד פון שליפן, כשלה.
האיגוף העמוק של פריז מצפון-מערב, שבמסגרתו אמור היה "החייל האחרון באגף הימני לחכך את שרוולו בתעלה האנגלית", בלשונו של שליפן, לא צלח. חיל המשלוח הבריטי ותגבורות אחרונות שהוסעו מפריז על גבי מוניות הביאו לעצירת הגרמנים, והמלחמה שאמורה הייתה להסתיים עד חג המולד הפכה לארבע שנים איומות ונוראות של מלחמת חפירות.
המלחמה הכוללת והתעשייתית הראשונה בהיסטוריה האנושית באה לעולם, והיא המיטה על כל האומות המעורבות שיעורי אובדן חסרי תקדים באנשים ובמשאבים. בסיומה נחרב העולם הישן על אמונותיו, כלכלתו, והרומנטיקה שכה אפיינה אותו.
שלוש מעצמות עולמיות בנות מאות שנים חדלו להתקיים באחת, אוסטרו-הונגריה, האימפריה העותומנית ורוסיה הצארית. בריטניה, "השולטת בגלים", יצאה מן המאבק חבולה ומצולקת.
המעצמה החדשה שעלתה מההריסות
מההריסות האלה עלתה למרכז הבמה מעצמה חדשה, המאה האמריקאית החלה. ארה"ב היססה עד שהצטרפה למלחמה ב-1917, אך בהעדר צבא של ממש, רק ב-1918 הגיעו חיילים אמריקאים במספרים משמעותיים לאירופה וסייעו לצבאות המותשים של בריטניה וצרפת לכפות כניעה על גרמניה. ב-11.11 (נובמבר) 1918, ב-11 בבוקר, השתתקו התותחים בחזית המערבית, ואירופה ההרוסה החלה מלקקת את פצעיה.
כניסתה של אמריקה למלחמה הביאה לשינויים גדולים בכלכלתה שהפכה בזמן קצר ל"כלכלת מלחמה". לפני המלחמה עמד תקציב הממשלה הפדרלית על כ-2.4% מהתמ"ג (היום לשם השוואה הוא עומד על 23%). עד 1918 המספר גדל ל-17%. בין 1914 ל-1918 הממשלה הפדרלית הגדילה את מספר המועסקים על ידה ב-3.5 מיליון אישה ואיש, ובערך מספר דומה של אנשים התווספו לתעשיית הנשק. הדבר גרר ירידה חדה באבטלה, מ-8% ב-1914 לכ-1.5% ב-1918.
משנסתיימה המלחמה, כל המאמץ המלחמתי והארגון הענק שהוקם הפך לבלתי נחוץ. הממשלה הפדרלית לא המתינה לניסים, וצעדי התיקון היו מהירים ומיידיים. מיליוני מועסקים בתעשיית המלחמה פוטרו, וההזמנות למוצרי המלחמה קוצצו באחת (מעניין, אגב, להשוות עם 1990, תום המלחמה הקרה, בין 1985 לשנת 2000 תקציב מחלקת ההגנה לא השתנה כמעט, ראו תרשים).
לביטול ההוצאות האלו הייתה השפעה מיידית על המשק האמריקאי אשר התכווץ בן-לילה. בתוך שנתיים קפצה האבטלה ליותר מ-12%, והתמ"ג צנח ביותר מ-7%, שכן הפעילות הכלכלית הקשורה במלחמה נעצרה. גם המחירים ירדו בחדות, וצנחו בתוך 12 חודשים ב-15.8% משיאם ב-1920.
מיתון התפשט ברחבי המדינה, אך בניגוד לרפלקסים המקובלים היום הממשלה לא הגדילה את הוצאותיה, והבנק המרכזי לא החל לייצר כסף מן האוויר. להיפך, הנשיא וורן הרדינג והקונגרס החלו לקצץ באגרסיביות בהוצאות הממשלה, והבנק המרכזי אף העלה את הריבית הבסיסית שהוא גבה מהבנקים ל-7%.
תקציב הביטחון קוצץ דרסטית, ועד 1923 הוא עמד על כ-10% מגודלו בשיא תקופת המלחמה, קיצוץ של 90%. תקציב הממשלה בכללותו קוצץ בכ-80% משיאו בזמן המלחמה.
במקביל לקיצוץ הדרמטי בתקציב הממשלה, קוצצו המסים. עד 1924 הם נחתכו בכשני שלישים. אדם שהשתכר 3,724 דולר בשנת 1924 (כ-55,000 כיום, בערך השכר החציוני למשק בית באמריקה) שילם בפועל כ-2% מסים. אדם שהשתכר 7,448 דולר (כ-110,000 דולר כיום) שילם דרגת מס אפקטיבית של כ-3%.
הממשלה פשוט פינתה את הדרך, והניחה לכוחות השוק לעשות את שלהם.
הכלכלה נעמדה על הרגליים
היציאה מהמיתון הייתה מהירה ומיידית. בתוך 18 חודשים הכלכלה שוב עמדה על הרגליים. עד 1923 האבטלה נפלה ל-2.5% והממשלה שוב ניהלה תקציב שבו ההכנסות עלו על ההוצאות. שנות העשרים העליזות החלו.
הצטרפותה של ארה"ב למלחמה הקפיצה את הגירעונות הממשלתיים ואת החוב. האחרון זינק מ-1 מיליארד דולר לפני המלחמה לכ-25 מיליארד דולר בתום המלחמה, כ-370 מיליארד דולר במונחי הדולרים של היום (פחות מ-2% מכלל החוב של ממשלת ארה"ב כיום).
עם תום המלחמה וקיצוצי התקציב אוזן מחדש התקציב הממשלתי ולאחר היציאה מהמיתון הקצר הופיעו בו עודפים. אלה הופנו לתשלום החוב. כשליש מהחוב שניטל בתקופת המלחמה שולם עד תום העשור, ועם הגידול במשק הוא ירד לכ-15% מהתמ"ג (היום הוא עומד על יותר מ-105% מהתמ"ג). שוב לעולם לא תצמצם ארה"ב את חובותיה ככה, ואפילו עם הגידול העצום שלאחר מלחמת העולם השנייה מעולם לא ירדו החובות מתחת ל-30% מהתמ"ג (בשנות השבעים).
אירופה התחילה להדפיס כסף
באירופה היו פני הדברים אחרים לגמרי. ההרס האנושי והכלכלי שזרעה המלחמה היה רחב ועמוק. עם פרוץ המלחמה ירדו מדינות אירופה, אך לא ארה"ב, מסטנדרט הזהב ופנו להדפסת כסף ככלי מרכזי במימון הוצאות המלחמה. התוצאות לא איחרו לבוא.
בבריטניה, למשל, רמת האינפלציה הממוצעת בעשור שקדם למלחמה עמדה על 0.5% לשנה. בתוך זמן קצר לאחר שהחלה ההדפסה המחירים עלו ב-15% לשנה. עד 1917 המחירים עלו ב-25% לשנה.
ארה"ב, לעומת זאת, נותרה בסטנדרט הזהב, עובדה זו, כלשונו של העורך הפיננסי של ה"ניו-יורק טיימס" בזמנו, "הפכה את ניו-יורק בין-לילה למרכז הבנקאות העולמית".
כדי להחזיר יציבות לשווקים הפיננסיים ולשערי המטבעות ביקשה גם אירופה לחזור במהירות לסטנדרט הזהב, אך אליה וקוץ בה. ההדפסה המסיבית של הכסף והאינפלציה הנלווית הורידו את ערכי המטבעות הלאומיים ביחס לזהב. עובדה זו חייבה פיחות מסיבי בשערי המטבעות וחזרה אל הסטנדרט במחיר נמוך בהרבה של המטבעות ביחס לזהב.
לפתרון הפשוט של פיחות דרסטי בערך המטבע יחסית לזהב התנגד בחריפות שר האוצר הבריטי, ווינסטון צ'רצ'יל. הוא ראה בפיחות כזה, ובצדק, סוג של חדלות פירעון בתשלום חובות המלחמה של בריטניה. הוא טען נמרצות כי אם בריטניה, אשר לוותה במטבע בשווי מסוים (בזהב) תחזיר במטבע השווה הרבה פחות (ביחס לזהב), יהיה בכך לא רק מעשה לא הגון ובלתי ראוי, אלא גם כזה שיפגע בסיכוי להחזיר את בריטניה לתפקידה כמרכז פיננסי בינלאומי. לצרפתים הייתה דעה אחרת. הם העדיפו להקריב את בעלי החוב לטובת קביעת שער מטבע חדש שישקף את הירידה האמיתית בערכו.
הטעות הגדולה של צ'רצ'יל
במחצית 1925 חזרה בריטניה לסטנדרט הזהב במחירים של טרום המלחמה, והנזקים לכלכלה הבריטית היו מיידיים. עם שער חליפין מלאכותי וגבוה הייצור הבריטי הפך יקר ובלתי תחרותי. הדרך היחידה לפצות על כך הייתה בהורדת מחירי המוצרים דרך קיצוצים חדים בעלויות הייצור, קרי השכר וחומרי הגלם. חוסר השקט החברתי לא איחר לבוא, והחשש ממהפכת פועלים אלימה הפך ממשי שעה שלראשונה בתולדותיה הוכרזה בכל רחבי הממלכה שביתה כללית בת עשרה ימים.
לימים יאמר צ'רצ'יל כי החזרה לסטנדרט הזהב במחירי טרום מלחמת העולם (הראשונה) הייתה הטעות הגדולה ביותר של חייו.
הפיחות החד בשער הפרנק הצרפתי ביחס לזהב פעל פעולה הפוכה, וצרפת, שעה שכלכלתה פרחה, החלה לחלום על הפיכת פריז לבירת תעשיית הפיננסים העולמית במקום לונדון או ניו-יורק.
בלחץ הבריטים, שביקשו להקל מעט על כלכלתם הנאבקת ולאזן את הסחר בין המדינות, הבטיחו הצרפתים לייסף את הפרנק, הבטחה שאותה מעולם לא קיימו.
בעלת הברית לשעבר, שהצילה את פריז בימים האפלים של ספטמבר 1914, ואשר הקריבה יותר מ-700 אלף מצעיריה במאבק למנוע את נפילת צרפת לידי גרמניה, הרגישה נבגדת. לזרעי מרירות זו עוד יהיו השפעות של ממש כאשר הצמד שוב ייקרא, בתוך פחות מעשור, להתמודד עם שכנתה האגרסיבית ומחרחרת המלחמה של צרפת, גרמניה.
המלחמה הגדולה, המלחמה שהייתה אמורה לסיים את כל המלחמות, הוציאה את העולם מאיזון כלכלי. בסיומה היו 75% מעתודות הזהב העולמיות, הבסיס למערכת המוניטרית העולמית זה 6,000 שנה, מצויות בארה"ב. חוסר האיזון הזה לא יכול היה לבוא על תיקונו בקלות וללא ייסורים. ממנו תצמח בועת אשראי שתגיע לשיאה ב-1929 וקריסתה של הבועה תביא למשבר כלכלי וחברתי עולמי נרחב. בגרמניה יושיב המשבר הזה על כס השלטון רב"ט צרחני, אלים וחסר מעצורים, אשר ישחרר את כל כוחות ההרס שבאומה חסרת שקט ומוכשרת זו, ויגרוף בתוך שנים ספורות את העולם כולו למערכה נוספת והרסנית פי כמה.
■■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com