רמיקוב / שאטרסטוק
יש מישהו בארץ שלא שיחק רמיקוב כשהיה קטן? אולי יש כמה, אבל גם אלה סביר להניח ששמעו, ראו או לפחות מכירים את המשחק, שהומצא בארץ.
משחק הקופסה שנחשב עד היום לאחד ממשחקי הקופסה הנמכרים בכל הזמנים בעולם, מבלה בשנים האחרונות הרבה באולמות בית המשפט, בשל תביעת תמלוגים שהגישו האחים מיכה הרצנו, אחותו מריאנה הרצנו-אדלר ואורלי פידלמן (בתה של מריאנה), בעלי הזכויות במשחק הרמיקוב (הרצנו).
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי (השופטת מיכל עמית-אניסמן) בסדר דין מקוצר, בין היתר נגד חברת "פי-כמה" הבינלאומית, בטענה כי זו לא שילמה לאחים הרצנו את מלוא התמלוגים על-פי הסכם רישיון שנחתם עמה. מכוח הסכם הרישיון הפעילה "פי-כמה" הבינלאומית במשך 6 שנים את הגרסה המקוונת של משחק הרמיקוב.
מיכה הרצנו, שאחראי על פיתוח המשחק ועל ייצורו, ומריאנה הרצנו-אדלר, שאחראית על ניהול הכספים והשיווק, העריכו את סכום התביעה הכולל על סך כ-1.8 מיליון דולר, וזה הועמד בסופו של דבר על כ-3 מיליון שקל (לצורכי אגרה).
הרצנו תבע בנוסף גם את חברת "פי-כמה" הישראלית, שבאמצעותה הפעילה "פי-כמה" הבינלאומית את הגרסה המקוונת של המשחק (כנטען); וכן נושאי משרה בחברת "פי-כמה" הבינלאומית; בטענה כי אלה היו מעורבים בהפרות הנטענות בתביעה באופן אישי.
חרף העובדה שהתביעה הוגשה בסוף דצמבר 2015, הצליחו הנתבעים, המיוצגים על-ידי משרד עורכי הדין סורוקר-אגמון, לתקוע מקלות ב"גלגלי" התביעה, על-ידי העלאת מספר טענות פרוצדורליות, ובכך הצליחו לעכב את בירורה לגופו של עניין עד עכשיו. זאת, בין היתר, באמצעות בקשה לסילוק על הסף שנדחתה וכן ערעור שהוגש על החלטה זו שנמשך בסופו של דבר בהמלצת בית המשפט.
יחד עם זאת, חרף ההוצאות שנפסקו במהלך ההליך לחברת "פי-כמה", נראה כי ההתמדה של החברה, בשים דגש על העלאת טענות פרוצדורליות מצידה - משתלמת או לפחות יש בה לדחות את הקץ מבחינת בירור התביעה, שמסתובבת במסדרונות בית המשפט כבר שנתיים וחצי.
דין התביעה להתברר בסדר דין רגיל
לאחרונה הורה שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כי הוא דוחה בקשת רשות ערעור שהגישו ממציאי המשחק, באמצעות משרד עורכי הדין ש.הורביץ ושות', במסגרתה ביקשו לבטל החלטות של ערכאות קודמות, שהורו על העברת התביעה לדמי התמלוגים לסדר דין רגיל (ולא מקוצר כפי שהוגשה).
בפסק דינו אישר השופט פוגלמן את קביעתה של רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת נעה גרוסמן (שטיפלה בתיק בטרם הועבר לשופטת אניסמן). זו קבעה בחודש יולי אשתקד כי בשל העובדה שביחס לחברת "פי-כמה" הבינלאומית ולנושאי המשרה לא התמלאה הדרישה, התביעה לסכום כסף קצוב תיתמך ב"ראשית ראיה בכתב" (בהתאם לתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי).
השופטת גרוסמן נימקה את החלטתה בכך שאין מקום לנהל תביעה "מעורבת", אשר במסגרתה חלק מהנתבעים ייתבעו בסדר דין מקוצר, והיתר בסדר דין רגיל. משכך הורתה גרוסמן על מחיקת כותרת התביעה והעברת התביעה לפסים רגילים.
גם ערעור על החלטתה של גרוסמן, שהגישו הרצנו לשופטת שרה דותן מהמחוזי, נדחה, בטענה כי לבית המשפט של מטה "מסור שיקול-דעת בשאלה אם למחוק מתביעה רכיב שאינו מתאים לדיון בסדר דין מקוצר, אך הוא אינו מחויב לעשות כן". זאת בניגוד לטענת הרצנו כי היה צריך לאפשר לה למחוק את יתר הנתבעים ולאפשר להמשיך ולנהל את התביעה נגד חברת "פי-כמה" הישראלית בסדר דין מקוצר.
השופטת דותן קבעה כי ראוי היה שהרצנו יגישו בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה ובצדה כתב תביעה מתוקן, "שיתחום מחדש את גבולות המחלוקת כתוצאה ממחיקת הצדדים האמורים".
על כן ולאור העובדה ששיקול יעילות הדיון הוא זה שעמד בעיניה של השופטת גרוסמן בשעה שקיבלה את בקשת" פי-כמה" למחיקת כותרת (העברת התביעה לסדר דין רגיל), השופטת דותן לא מצאה לנכון להתערב בהחלטה.
על החלטות אלה הגישו כאמור הרצנו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחה על-ידי השופט פוגלמן, תוך שהוא קובע כי בקשת הרצנו אינה עומדת באמות-המידה שנקבעו בפסיקה לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
פוגלמן ציין כי "אף אם אניח - לצורך הדיון ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים - כי נפלה טעות ביישום הדין, הרי שהלכה היא עמנו כי טעות כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער בגלגול שלישי".
בית המשפט דחה את טענת הרצנו כי ייגרם להם נזק, כתוצאה מההחלטה לדון בתביעתם נגד פי-כמה הבינלאומית במתכונת של סדר דין רגיל: "לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים עיוות דין מן הסוג המצדיק בירור נוסף של עניינם בבית משפט זה".
להיט עולמי
המשחק רמיקוב הומצא על-ידי אפרים הרצנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת והפך ללהיט עולמי. ילדיו של הרצנו, מיכה ומריאנה, הם בעלי השליטה בחברת "למדע תעשיות קלות בע"מ", המוכרת יותר בשם "קוד-קוד". המפעל המשפחתי בנוי בערד, וב-2013 הוקם שם מפעל חדש, על שטח של כ-10,000 מ"ר והוא מעסיק מעל ל-100 עובדים.
מלבד רמיקוב, מייצרת החברה כ-200 סוגי משחקים ביותר ממיליון פריטים לשנה, המתורגמים לכ-27 שפות. לאור הפופולריות שצבר המשחק ברבות השנים, נוסדה על-ידי משפחת הרצנו בשנת 1991 תחרות הרמיקוב העולמית, כאשר הטורניר הראשון נערך ב-1991 במלון הייאט בירושלים, והשתתפו בו 12 מדינות.
רמיקוב מתמקדת בעיקר (אבל לא רק) בשוק הבינלאומי, תוך שהשיקה במהלך השנים משחקים מקוונים (נוסף על משחקי הקופסה). בעניינם הגישו הרצנו תביעה נוספת נגד חברת "פי-כמה" הבינלאומית, בטענה להפרת זכויות יוצרים מצידה של פי-כמה הבינלאומית. התביעה, על סך מיליון שקל, מתבררת אף היא אצל השופטת אניסמן, וכעת, בהמשך להמלצה של השופטת אניסמן, נעשים ניסיונות על-ידי הצדדים להביא לסיום הליך זה מחוץ לכותלי בית המשפט.