שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
הממשלה אישרה היום (א') פה-אחד את תוכנית החירום האסטרטגית להתמודדות משק המים עם הבצורת שהוצגה על ידי שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ. מהעיון בהצעה עולה כי לראשונה יוזרמו המים בכיוון ההפוך - ממערכת המים הארצית לכנרת, שמפלסה נמצא בשפל חסר תקדים. בנוסף, כוללת התוכנית הקמת שני מתקני התפלה, שיקום הנחלים בצפון הארץ וחיבור האזורים המנותקים מהמערכת הארצית.
"רצף נדיר של חמש שנות בצורת חריגות בהסתברות של 1:50 שנים הביאו את המשק הישראלי בפני הצורך לבצע התאמות דחופות בתוכנית ייצור המים ובתוכנית הפיתוח הנגזרת ממנה. מצב זה אף מחמיר כתוצאה ממגמות הידרו-אקלימיות המיוחסות לתופעת שינויי האקלים", נכתב בהצעת המחליטים.
עוד צוין כי מלבד הרצף הנדיר של בצורת גם היקף הביקושים במגזר הביתי עלה בשנתיים האחרונות בכמות כוללת של כ-150 מלמ"ק (כמות המיוצרת בשנה על ידי מתקן התפלה גדול). על פי התחזיות צריכת המים הביתית צפויה להמשיך לעלות עקב גידול האוכלוסייה. "במצב הדברים הקיים ובהתייחס לגירעון שנותר בשנים הקודמות כבר ב2018 נדרשה רשות המים לקצץ את אספקת המים לצרכנים החקלאיים", נכתב.
התוכנית האסטרטגית אומנם עוסקת בהתמודדות משק המים עם הבצורת לעשור הקרוב אך מתעלמת מהתכנון הארוך יותר - לעוד 20 ו-30 שנה. נוסף על כך, נוסח הצעת המחליטים של התוכנית אינו מסביר איך המשק נקלע למצב המשבר הנוכחי, בו נאלצים לקצץ לחקלאים - כלומר האם מספר שנים אחורה משק המים תוכנן כראוי.
עיקרי תוכנית החירום שאושרה היום בממשלה:
הקמת שני מתקני התפלה
יעד כושר ייצור המים המותפלים לשנת 2030 ייקבע על סך של 1,100 מלמ"ק לשנה - כמות כפולה מכמות המים המותפלים כיום, יעד זה ייבחן מחדש בשנת 2023 בהתאם למצב מקורות המים. ככל שמפלסי מקורות המים לא יגיעו למצב הרצוי, יעד ההתפלה יוגדל עוד ויעמוד על 1200 מלמ"ק לשנה לפחות, לאחר בחינת מועצת רשות המים.
בישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלה, המספקים 585 מלמ"ק מים מותפלים בשנה. בתוכנית הוחלט על הקמה מיידית של שני מתקני התפלה חדשים בגליל המערבי ובשורק, אשר יגדילו את כושר הייצור של המים ב- 300 מלמ"ק לשנה. כמו כן, תקודם היערכות לתוספת של 100 מלמ"ק נוספים, כאשר הצורך בתוספת ייבחן בשנת 2020. זאת, על ידי הקמת ועדת מכרזים בין משרדית לפרסום מכרזים בשיטת PPP.
תוכנית לשיקום נחלים
התוכנית לשיקום נחלים, בעלות של כ-100 מיליון שקל, גובשה בהנחייתו וביוזמתו של שר האנרגיה, ועיקרה הוא שיקום של 7 נחלים בצפון הארץ. בנחלים געתון ונעמן יושקע הסכום הגדול ביותר בסך 25 מיליון שקל, בכל נחל. בנחלים קישון, חדרה וציפורי יושקעו 20, 19 ו-17 מיליון שקל בהתאמה ובנחלים בצת ועינן תצומצם הפקת המים מהנחל. התוכנית כוללת צעדים מגוונים, המותאמים לכל נחל, שמבוססים על הפסקת השאיבה ממקורות הנחל, הקמת תשתית שתאפשר זרימה לאורכו ואגירת המים במורדו, תגבור אספקת המים לנחל מהמערכת הארצית ועוד. התוכנית תושלם עד לשנת 2023, ותתבצע במימון משותף של משרד האנרגיה, רשות המים והקרן לשיקום שטחים פתוחים.
הזרמת מים מותפלים לכנרת
חיבור ימת הכנרת, אשר מפלסה נמצא כיום בשפל חסר תקדים, למערכת הארצית, כך שתתאפשר הזרמת מים מותפלים, מדרום לצפון, בהיקף שנתי של כ-100 מלמ"ק, לשם שיקום הימה. חיבור זה יסייע להעלאת מפלס הימה ולשיפור איכות המים.
חיבור אזורים מנותקים למערכת המים הארצית
רשות המים תגבש, עד סוף שנת 2018, תוכנית לחיבור האזורים המנותקים מהמערכת הארצית, ליצירת אמינות מלאה לאספקת מים באזורים אלה. האזורים המנותקים הם: מעלה כנרת, הגליל המערבי, עמקים מזרחיים ורמת הגולן. אספקת המים באזורים אלה מתבססת כיום על מקורות מים מקומיים ללא גיבוי מהמערכת הארצית.
לדברי השר השטייניץ אשר גיבש את התוכנית, "תוכנית אסטרטגית זו תיתן מענה להתמודדות עם הרצף החריג של חמש שנות הבצורת האחרונות, אשר הביאו את משק המים בישראל למחסור במים טבעיים הגדול ביותר שנמדד ב-100 השנים האחרונות ואת מקורות המים בצפון לשפל חסר תקדים.
"התוכנית גובשה ע"י הגורמים המקצועיים בכדי להתמודד עם מחסור זה, ותספק פתרונות לטווח הארוך ולטווח הקצר, וביניהם: הגדלת היקף התפלת המים, שיקום נחלים בצפון הארץ, קידום תוכנית לחיבור האזורים המנותקים מהמערכת הארצית, תוכנית להצלת ימת הכנרת, הסרת חסמים סטטוטוריים לשם זירוז הקמת תשתיות מים וביצוע פעולות להקטנת היקף צריכת המים. אנו דואגים לא רק לאספקת מים לצריכה הביתית, אלא גם להצלת לטבע".