גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"איפה שיש טיילות יש תיירים, מתפתחים עסקים"

גם ערים שאין להן חוף ים רוצות להתהדר בטיילת נעימה, בתקווה שבנוסף לרצים ולהולכים היא תביא גם עסקים והתחדשות עירונית

טיילת צ'יץ' / צילום: עומר מסינגר
טיילת צ'יץ' / צילום: עומר מסינגר

בשבוע שעבר נערכה בעיר עכו הפתיחה הרשמית של החלק הדרומי של הטיילת שתחבר יום אחד את שפך נחל נעמן והעיר העתיקה. בפרויקט הושקעו כ-30 מיליוני שקלים מתקציב משרד התיירות ועיריית עכו והציפיות ממנה, כזרז לפיתוח עירוני, גדולות. במקביל, התחיל תהליך שיקום טיילת מואב, המקשרת את מרכז העיר ערד ואזור המלונות.

עכו וערד לא לבד. בשנים האחרונות כמעט כל הערים במדינת ישראל בונות לעצמן טיילות. תל-אביב, חיפה, בת ים, נהריה, ראשון לציון ואילת, פורסות אותן ליד החוף, במרחק נגיעה מהמים, האחרות, כמו ירושלים, סכנין, ונצרת, שאין להן חוף ים, מייצרות שבילים שמשקיפים על הנוף.

הדימוי הציבורי של טיילות הוא של אתר שוטטות, או ספורט, אבל ראשי הערים כבר הבינו שתכנון נכון יכול לעודד פיתוח והתחדשות עירונית.

באתר האינטרנט של החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), שהיא זרוע ביצועית של משרד התיירות, יש הצהרה על חזון "רצף טיילות", מראש הנקרה בצפון ועד זיקים, דרומית לאשקלון. מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, מבהיר בשיחה עם "גלובס" כי מדובר במדיניות ארוכת שנים: "יש לנו תקציב שנתי לפיתוח תשתיות תיירות. מדובר באזורים עם פוטנציאל תיירותי, עם דגש על תיירות נכנסת. אנחנו מסייעים בתקצוב, בדרך כלל בשיתוף עם הרשות המקומית. בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש על התחזוקה, לברר מה הסיכוי שהטיילת הזאת תמשיך להיות בסטנדרט תחזוקתי גבוה".

הלוי מדגיש את עניין התחזוקה ואף מציין שלא כל ההשקעות הוכיחו את עצמן: "רשות שיש לה רקורד לא טוב ביחס לתחזוקה של אתרי תיירות, הסיכוי שלה לקבל עוד פרויקטים הוא אפסי. אנחנו מתעקשים על זה. טיילות הן דבר חשוב. איפה שיש טיילות יש תיירים, מתפתחים עסקים, הווי תיירותי. בסוף זה נמדד אם נעים לתייר להיות שם או לא.

"טבריה היא דוגמה להשקעה שנכשלה: יש שם עשרה סוגי ריצוף, בכל פעם החליפו מודל. לאורך הטיילת יש גם בעיה עם תאורה, צמחייה, הטיילת לא מתחברת לים".

"לא טיילת אלא התחדשות מרקם החוף"

אדריכל אודי כסיף, ממשרד האדריכלים מייזליץ-כסיף, אחראי לשיקום הטיילת של ת"א-יפו, לטיילת החדשה של עכו ולטיילות באשקלון ובאילת. בימים אלה מקדם משרדו טיילת לחוף של קרית ים, במפרץ חיפה.

"אנחנו לא רואים את הפרויקטים האלה כ'טיילת'. אלה פרויקטים שמחוללים שינוי בכל רצועת החוף. מושג הטיילת זה שם כללי למרכז פעילות, אבל למעשה, מבחינתנו מדובר בהתחדשות מרקם החוף. זה הבדל גדול. פעם, המחשבה הייתה שאם אתה עושה רצועת הליכה ברוחב ארבעה מטרים, כמו בנתניה או בקרית ים, אתה מייצר שינוי ומרחב הודות לטיילת. אבל התוצאה הייתה שלא נוצרה התחדשות אמיתית באזור.

"ביחד עם הטיילת חייבת לבוא מערכת שלמה של פרוגרמות: הגדלת רצועת החול, יצירת הצללות, טיפול בסוכות המציל ויצירת מוקדי פעילות ומסחר שמאפשרים לאנשים לשהות במקום, להישאר בו מעבר להליכה הלוך ושוב. הטיפול הזה לוקח גם את המפגעים, כמו בניינים ישנים שחלקם לא חוקיים ומסדיר אותם. זו מהות הפרויקטים האלה. כך נוצרת תרבות חוף. זהו מרחב מסוג אחר".

מתכנן הערים והכלכלן תמיר בן שחר, ממשרד צ'מנסקי בן שחר, מדגיש שמבחינתו, טיילת היא סוג של רחוב: "כולנו מבינים היום שברחוב אתה צריך לתת לאנשים סיבה ללכת, כלומר זה לא רק לאלה שעושים ספורט, או צועדים. צריך לייצר חוויה וסקרנות. הטיילת הכי מלאה בסיבות ללכת לאורכה בתל-אביב, בעיני, היא לא זו ברחוב הירקון, אלא דווקא זו שמובילה מכיכר הבימה דרך שדרות רוטשילד ועד הים. הטיילת צריכה להיות קרובה למקום המגורים וצריכות להיות בסביבתה פעילויות. אנחנו לפעמים נתקלים באטימות של המתכננים שלא רוצים לפגוע בנוף ולא מאפשרים לייצר חיים".

תל-אביב:

"עולם חדש של עיר וים"

טיילת תל אביב / צילום: אביעד בר נס

האינטראקציה שבין העיר ת"א לסביבת חוף הים שלה עברה במאה השנים האחרונות תמורות מפליגות. בתקופתו כהונתו של מאיר דיזנגוף כראש העירייה ההתייחסות לים הייתה בעיקר פונקציונלית: הים שימש לספנות ולדיג ובו זמנית הזרימו אליו שאריות פסולת נוזלית וביוב.

בשנות ה-30 נבנתה טיילת מחוף בוגרשוב ועד לחוף גאולה, שהייתה הקצה הצפוני של העיר יפו, אך העיר המשיכה להתייחס לחוף בצורה אמביוולנטית. מצד אחד הים נתפס כמקום של נופש עממי, אך בו זמנית גם כאזור קצה. השינוי אירע בסוף שנות ה-60, עם הפסקת הזרמת הביוב לים, הקמת בתי המלון, ובניית שוברי הגלים שאפשרו את הרחבת חופי הרחצה.

בתחילת שנות ה-80, תקופת כהונתו של שלמה להט כראש העירייה, נחנכה הטיילת של ת"א, שעוצבה ע"י האדריכל יעקב רכטר בהשראת הטיילת של ריו דה ז'נירו, וחיברה את חוף גורדון עם יפו.

לפני כעשר שנים החליטה עיריית ת"א-יפו לחדש את טיילת החוף ובחרה במשרד האדריכלים מייזליץ כסיף לקידום הפרויקט. התכנון החדש כלל את החלפת ריצוף הגרנוליט, סלילת שביל אופניים, שבירת קיר התמך שחצץ בין מישור ההליכה לחוף והקמת טריבונות, אזורים מוצלים ומבני הסעדה ונופש חדשים. עלות שיפוץ הטיילת עומדת על כ-150 מיליון שקלים מתקציב הפיתוח העירוני.

כשהפרויקט יצא לדרך הייתה ביקורת רבה מצד פעילי סביבה שחששו מהצרת רצועת החול ומצד פעילי חברה שטענו שסדר העדיפויות של העירייה שגוי ושראוי היה להשקיע את הכסף במקומות אחרים.

אדריכל העיר תל-אביב-יפו, יואב דוד: "אנחנו יודעים שהשקעה במרחב הציבורי משפרת את ערכי הקרקע, את הפעילות העירונית, מייצרת מפגשים של הולכי רגל, איכות חיים ומעודדת נסיעה באופניים והליכות. טיילות ושדרות הן קטגוריה בפני עצמה, צירים לינאריים. אלה מקומות שמייצרים קישוריות, תנועה עם סיפור. בשדרות רוטשילד אתה הולך לאורך ההיסטוריה של ת"א, וזה הציר לאורך הים מייצר קישור ורציפות מצפון העיר ועד דרומה.

"פיתוח טיילת החוף הוא מבחינתנו סיפור הצלחה שמצדיק את עצמו בכל שקל שהושקע וכל מאמץ שנעשה.

"אין ספק שטיילת החוף שיזם צ'יץ' הייתה פריצת דרך. זה המקום שכל תושבי ת"א יכולים לפגוש את הים. אבל הטיילת מיצתה את עצמה והציבה בפנינו אתגרים של תחזוקה ותפקוד שלא היו מספיק טובים בעינינו. מספר המשתמשים הלך וגדל ומתקני החוף היו צריכים חידוש. הם לא עמדו בסטנדרטים ראויים. הטיילת הישנה יצרה מצוק עם החוף. אלה היו אזורים צחיחים, לא מנוצלים. היית יכול לשבת על הטיילת עם הגב לים ולא הייתה ירידה נוחה לים. אנחנו רצינו להנגיש את החוף גם לאנשים עם מוגבלויות. רצינו ליצור טיילת תחתונה שתעביר חלק מהעומסים, שאפשר יהיה ללכת במישור החול. נוצר עולם חדש של עיר וים. טיפלנו בגגות של בתי האוכל שהפכו למרפסות, בתאורה, והפכנו את המקום לרלוונטי ועדכני מבחינת העיצוב והאפשרויות שלו".

ערד: 

מלון בוטיק יוקרתי כמו במצפה רמון

טיילת ערד / הדמיה: אדריכל רם אייזנברג

טיילת מואב בערד הוקמה בשנות ה-60 וקושרת את אזור מרכז העיר עם אזור המלונות המשקיף על הנוף המרהיב של מדבר יהודה. אבל ערד, שנודעה פעם כיעד תיירות נחשק, איבדה מזוהרה, בתי המלון הגדולים התיישנו ואף ניטשו והטיילת הוזנחה.

ניסן בן חמו, ראש העיר של ערד, מספר שהטריגר לשיקום טיילת מואב היה התחייבות של העירייה לשני היזמים גיא וולף ומישה חקשורי, שרכשו את מלון מצדה בכוונה להקים באתר "מלון בוטיק שיתחרה במלון בראשית, כמו במצפה רמון".

את הטיילת החדשה תכנן אדריכל הנוף רם אייזנברג (שאחראי בין היתר לפארק קרית ספר ולפארק שדרות ההשכלה בת"א), המימון, בסך של כ-9.5 מיליון שקל, מגיע ממשרד התחבורה ומהרשות לפיתוח הנגב והגליל והקמתה התחילה בשבוע בעבר.

בן חמו: "הטיילת מטפלת בסיכון התחבורתי. כיום נוסעים ברחוב מואב במהירות גבוהה. בכוונתנו להצר את הכביש מ-14 מטר ל-6 מטר, לגרום להאטה ולייצר קישוריות עם שבילי אופניים ומדרכה רחבה. בחלק האורבני של הטיילת (באזור המערבי) בכוונתנו לעודד פיתוח מואץ של בנייה למגורים. בחלק הדרום מזרחי, ליד מלון 'יהלים', נעודד הקמה של עוד מלונות בוטיק. אנחנו מאמינים שהטיילת תעודד יזמים ותתרום לפיתוח התיירותי".

עכו: 

"הפיתוח במרחב הציבורי גורר אחריו השקעות במרחב הפרטי"

טיילת עכו / צילום: מייזליץ כסיף אדריכלים

טיילת החוף הדרומי של עכו, שנפתחה בשבוע בעבר, מהווה נקודת ציון חשובה בפיתוח העתידי של העיר. מדובר בשלב הראשון של טיילת שתשתרע בין העיר העתיקה לנחל נעמן. גבולותיו של האזור שפותח עד כה הם מחוף ארגמן ועד למקום שבו שכן בעבר בית הספר לחובלים. עדיין לא ידוע מתי יפותחו שאר חלקי הטיילת.

במשך שנים רבות היה האזור מוזנח והתמקמו בו שימושים זמניים, מחנות צבא, מבנים נטושים ובנייה לא חוקית. לצורך הקמת הטיילת נהרס בין היתר המבנה בן 16 הקומות (שהיה אמור להפוך למלון בשם "פנינת הים"), והיה ממוקם ליד חוף התמרים.

אדריכל אודי כסיף: "בסביבות שנת 2010 נתבקשנו לעשות תוכנית אסטרטגית לכל החוף הדרומי של עכו. מעל האזור הזה ריחפה במשך 15 שנה תכנית, שקידם מינהל מקרקעי ישראל, שדיברה על ייבוש רצועה רחבה של החוף ובניית שכונת מגורים ותיירות, העברה של כביש על קו המים, יצירת מעגנה חדשה, וכך הכל המתין וקפא במקום. גורמי הסביבה, כולל הולחו"ף, לא השתכנעו שיש הצדקה לעשות פעולות כל כך אגרסיביות בחוף וקיבלו את הצעתנו ליצירת שינוי מידי במקום להמתין לעתיד הרחוק, גם במחיר ביטול התוכנית הגרנדיוזית.

"עיריית עכו ומשרד התיירות ביקשו מאיתנו להכין תוכנית אסטרטגית, ויצרנו תוכנית שלוקחת את מה שיש ואת מה שניתן לעשות במקום בטווח הנראה לעין. הצענו לעשות פיתוח שלא מחייב תהליכים סטטוטוריים מורכבים. הבנו שיש לנו רצועת חוף ציבורית מדהימה, יש רחוב, שאף הוא ציבורי, ויש גם מבנה ששייך לעירייה, ויש לצדם שטחים שנמצאים בבעלויות פרטיות שיכולים להתפתח. ידוע שככל שרשויות משקיעות במרחב ציבורי דולר אחד, בתוך 10 שנים הוא מניב שמונה דולרים מהשטחים שנמצאים מסביב. הפיתוח במרחב הציבורי גורר אחריו השקעות במרחב הפרטי וזה בדיוק מה שקרה בחוף הדרומי בעכו - היזמות סביב החוף הביאה לבנייה של מבני מגורים שחיכו להיבנות עשרות שנים".

השקעה בטיילות שנפתחו בחמש השנים האחרונות

עוד כתבות

תשלום אגרה יכול למנוע הגשת התנגדויות חסרות בסיס / צילום: Shutterstock, Dahlia Mustafa

אגרה על כל הגשה של התנגדות היא מהלך מתבקש

המצב המשפטי גורם לחוסר צדק ולעיכובים בפרויקטים • תשלום יכול למנוע הגשת התנגדויות חסרות בסיס

גם אברי גלעד נכנס ליזמות / צילום: גל חרמוני

מפורסמים ומשקיעים: גם אברי גלעד נכנס ליזמות

גלעד ייקח חלק בסטארט-אפ החינוכי DAATA המפתח את פלטפורמת הלימוד Brain Station, וישמש כחבר בוועדה המייעצת של החברה. גלעד אף רכש מניות של החברה ● וגם: משרד התיירות מחפש סמנכ"ל/ית שיווק ● אירועים ומינויים   

האונייה MSC SHEILA שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד / צילום: MSC

1,000 מכולות: זו האונייה שעושה היסטוריה בנמל הפרטי החדש באשדוד

האונייה MSC SHEILA, שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד, היא הראשונה לבצע פעולות טעינה בנמל החדש שמועד פתיחתו הרשמי טרם נקבע ● האונייה, שמצוידת במנופים עצמאיים, תפנה 1,000 מכולות ריקות לטורקיה

תור נוסעים בשדה התעופה נתב"ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

בריטניה וטורקיה נכנסות לרשימה האסורה לטיסה. מי עוד על הכוונת?

בדיון בוועדת החוקה שנערך היום אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס: "הרבה מדינות אמורות להיכנס לרשימה האדומה בשבוע הבא" ● לקראת הדיון הוצגו נתונים בנוגע לרשימת המדינות האדומות: מאז מאי הוגשו לוועדת חריגים כ-30 אלף בקשות לטוס למדינות ה"אסורות"; כ-25% מהם אושרו

מיכל הלפרין / צילום: אביגיל פפרינו באר

"אומרים עליי שלא נלחמתי במונופולים? בדיוק ההפך": מיכל הלפרין מגיעה לצוללת ומסכמת כהונה

הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין מסיימת בימים אלה קדנציה סוערת, שכללה גם טענות על כך שלא הייתה מספיק לוחמנית מול המונופולים הגדולים ● בראיון מיוחד לפודקאסט "הצוללת", היא מודה שזה "התפקיד הכי קשה שמילאתי עד היום. הממונה הבא חייב ללבוש שריון פלדה" ● האזינו 

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אז מה אם אין הסכמות: ליברמן יציג ביום א' את הצעת התקציב המלאה

הקרב על תקציב המדינה עובד למליאת הממשלה: ביום ראשון יציג שר האוצר את הצעת התקציב המלאה, אף שעדיין אין הסכמות עם רבים מהמשרדים על תקציביהם ● התקציב עצמו והטיוטה העדכנית של חוק ההסדרים עדיין לא הופצו לשרים, וכמה מהם מתרעמים על כך

עאידה תומא–סלימאן / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

גם אם למשותפת אין עניין לתמוך בתקציב, לפחות שישקיעו בנימוק

ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת טענה כי היא לא מוכנה להצביע בעד התקציב, כי "40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות" ● האם זה נכון? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מכונית טסלה בטעינה / צילום: Shutterstock

לפני הולנד וספרד: כך הפכה ישראל לאחד השווקים הבולטים של טסלה

ישראל הפכה לאחד השווקים החזקים של טסלה, מבין המדינות בתקינה אירופית, והיא זוכה לעדיפות בהקצאת מלאים ● הסיבה לכך היא לא רק הקליטה המהירה של טסלה 3 בישראל, אלא גם תמהיל המכירות הגבוה יחסית של הגרסאות היקרות ● איך יגיבו המתחרות?

גו ביידן / צילום: Shutterstock, Perry McLeod

ביידן מבקש להשית כלל "Buy American" על רכש ממשלתי

במסגרת הכלל, קבלנים יצטרכו להוכיח כי המרכיבים במוצרים שלהם הם תוצרת ארה"ב

המכ"ם שנמכר בעסקה / צילום: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית חתמה על חוזה עם צבא גרמניה בהיקף 200 מיליון אירו

חברת הנסולדט והתעשייה האווירית חתמו על חוזה עם חיל האוויר של צבא גרמניה לאספקת מערכות מכ"ם ● העסקה משקפת את הכניסה החזקה של מפעל אלתא של התעשייה האווירית לשוק האירופי

החברות לוקחות את עולם מיתוג המעסיק צעד אחד קדימה / צילום: מתוך סרטון התדמית של חברת papaya

כשפרסומת בפריים טיים מחליפה את לינקדאין, כללי המשחק בהייטק משתנים

עובדי ההייטק הפכו לסחורה המבוקשת ביותר בשוק התעסוקה, והחברות מנסות לגייס אותם בדרכים לא מסורתיות ● אם עד עכשיו תהליך גיוס העובדים היה נחלתן הבלעדית של חברות ההשמה והרשתות החברתיות, עכשיו גם הפרסום בטלוויזיה נכנס למשחק

לינה קאן, יושבת הראש של מועצת הסחר הפדרלית / צילום: Associated Press, Graeme Jennings

לינה קאן מאשימה את הפלטפורמות המקוונות בעלייה בתרמיות נגד צרכנים

עדותה של יושבת הראש החדשה של מועצת הסחר הפדרלית בקונגרס מראה שעל הכוונת שלה נמצאות חברות הטכנולוגיה הגדולות

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל בישראל / צילום: Adit-movies 2

דוראל אנרגיה חתמה על הסכם נוסף למכירת חשמל עם AEP האמריקאית

ההסכם נחתם במסגרת חלקו השני של פרויקט אינדיאנה, שהספקו כ-360 מגה-וואט, לתקופה של 15 שנים ● התקבולים ממכירת חשמל ותעודות ירוקות הצפויים להתקבל מכוח ההסכם מוערכים בכ-285 מיליון דולר

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; טרמינל איקס זינקה ב-6.5%, יוניבו נפלה ב-6%

ת"א-35 הוסיף 0.3%, ת"א-125 עלה ב-0.5% ות"א-90 טיפס ב-0.8% ● הצעת החוק לאי הפללת צרכני קנאביס נפלה - החברות בענף מאבדות גובה ● הריבית בארה"ב נותרה ללא שינוי

לונדון, השבוע. אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי / צילום: Reuters, Henry Nicholls

המודל הבריטי יוציא את ישראל מסבך הקורונה? השאלות המדעיות שנותרו פתוחות

מה בדיוק הגורם ליכולת של וירוס הקורונה לפרוץ את ההגנה החיסונית? מהשאלה התמימה הזו נגזרים צעדי המשך רבים

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך

בקרב על הסיבים האופטיים יש מנצח אחד ברור, לפחות בזירת הפרסום

פרסומת המחזמר של פרטנר בכיכובו של סטטיק ניצבת גם השבוע בראש, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● קמפיין פוקס הום עם זהבה בן זוכה לשיעור אהדה גבוה, אך מתברג במקום האחרון מבחינת זכירות

שוטרים אוכפים את הגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

קיבלתם "קנס קורונה"? אולי מגיע לכם החזר. כך תקבלו אותו

רשות האכיפה והגבייה תחזיר תשלומי קנסות קורונה שהוטלו על יציאה למרחב הציבורי בתחילת אוקוטובר 2020 בעקבות פסקת בג"ץ ● לפי הרשות, מדובר בכ-18 אלף אזרחים שזכאים להחזר

עיתונים, TGI / צלם: תמר מצפי

סקר TGI: "ישראל היום", כאן רשת ב' וגלי צה"ל הם כלי התקשורת הנפוצים בישראל

סקר TGI לחודשים יולי 2020-יוני 2021 מגלה כי בהשוואה שנתית ניתן לראות המשך מגמת ירידה כללית בצריכת עיתונות ורדיו, כשהסיבה המרכזית לכך היא ירידה חדה במחצית השנייה של 2020 בצל הסגרים

הדירה שבשכונת שיכון ותיקים בבת ים / צילום: איל יצהר, גלובס

רוכשים דירת יד שנייה? זה מה שכדאי לכם לבדוק

עפ"י נתוני האוצר, 70% מכלל הדירות הנמכרות בישראל הן דירות יד שנייה ● לדירות הישנות יש לא מעט יתרונות, אבל יש להיות מודעים למורכבויות השונות ● הנה כמה כללי אצבע לרוכשים דירות כאלה

אם המדינה תמשיך להתעלם מהביקוש לדיור במרכז, מיליארדי שקלים ירדו לטמיון / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פלא שהמחירים עולים? המדינה ממשיכה להזניח את הבנייה באזורי הביקוש

הדוחות הכספיים שנחשפו השבוע מגלים עד כמה מיזמי הדיור של המדינה מנותקים מהצרכים של הישראלים בשטח ● בזמן שבמרכז סובלים מפקק תכנוני, שיעור הדירות שהמדינה מתכננת בדרום גבוה פי שלושה מהביקוש המקומי ● כך, משבר הנדל"ן עשוי רק להחריף