גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: לבחון את תחולת חוק הספאם על הודעות בפייסבוק

ביהמ"ש העליון נמנע מלהכריע בסוגיה אם הודעת פרסומת בפייסבוק נכנסת לתחולת חוק הספאם אולם הוא שיגר מסר, שלפי במקרים מסוימים יוחל החוק גם על הודעות המתקבלות בפייסבוק ● מומחי משפט: "המסר היוצא מביהמ"ש די ברור, והוא: חוק הספאם חל על הודעות בפייסבוק"

facebook / צילום: שאטרסטוק
facebook / צילום: שאטרסטוק

האם "חוק הספאם" חל על הודעה הנשלחת בפייסבוק? והאם קבלת הצעת חברות מצד חבר פייסבוק מהווה "הסכמה מפורשת" לקבלת דואר פרסומי ממנו? לשאלות הפרשניות הללו טרם ניתן מענה בבתי המשפט, בהקשר להיקף פריסתו של סעיף 30א לחוק התקשורת שנועד לתת מענה לבעיית ה"ספאם" - משלוח הודעות מסחריות רבות לאנשים לאחר שצורפו לרשימות תפוצה אלקטרוניות, מבלי שנתנו הסכמתם לכך.

אולם, בפסק דין חדש של בית המשפט העליון, משגר ביהמ"ש מסר לבתי המשפט לתביעות קטנות הדנים בתביעות "ספאם", כי כאשר יגיע אל אולמם מקרה מתאים, יש לבחון היטב את תחולתו של חוק הספאם על הודעות הנשלחות ברשתות החברתיות, ובמקרים מתאימים יש להחיל את הוראותיו על הודעות בין "חברים" ברשת החברתית.

"פרשנות הגורסת, כי החוק אינו חל כלל על הודעות בפייסבוק עלולה להוביל לתוצאה הבלתי-רצויה, שלפיה גם התעלמות מבקשה מפורשת לחדול משליחת הודעות פרסומיות לא תהיה כפופה להסדרים הקבועים בו. לעומת זאת, על-מנת להימנע מתוצאה בלתי-רצויה בכיוון ההפוך - דומה כי הקביעה איזו הסכמה לקבלת מסרים ברשת הפייסבוק תיחשב למפורשת, צריכה להיות מושפעת ממאפייניה של הרשת", נכתב בפסק הדין של בית המשפט העליון.

20 הודעות ספאם "כפויות"

קביעותיו אלו של העליון נאמרו במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש אדם שקיבל מיחצ"ן מסיבות, דרך הפייסבוק, למעלה מ-20 הודעות פרטיות שעניינן פרסום של מסיבות ואירועים. מקבל ההודעות הגיש תביעה קטנה נגד היחצ"ן לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), שבמסגרתה טען כי על אף ששלח ליחצ"ן הודעות שבהן ביקש שיחדול ממשלוח ההודעות אליו, המשיך היחצ"ן לשלוח לו כשתי הודעות בשבוע. מנגד, טען היחצ"ן כי מקבל ההודעות הוא שפנה אליו לראשונה כאשר צירף אותו כחבר בפייסבוק, וכי אם היה מוטרד מההודעות היה ביכולתו להסיר אותו מרשימת החברים או לחסום אותו בלחיצת כפתור.

ביהמ"ש לתביעות קטנות קיבל את התביעה באופן חלקי. ראשית, קבע ביהמ"ש לתביעות קטנות כי ההודעות ששלח היחצ"ן הן אכן "הודעות פרסומת (ספאם)" כהגדרתן בחוק הספאם. באשר לשאלה אם התובע הסכים לקבלן, כאשר צירף את היחצ"ן כחבר פייסבוק שלו, ואם התובע היה יכול למנוע את קבלתן באמצעות חסימת חשבונו של היחצ"ן - קבע ביהמ"ש לתביעות קטנות כי יש להפריד בין ההודעות שנשלחו עד למועד בו שלח התובע הודעה ליחצ"ן שבה ביקש כי יחדול משליחת הודעות אליו - לבין ההודעות שנשלחו החל מאותו מועד. נקבע כי יש לראות בצירופו של התובע לרשימת חבריו של היחצ"ן בפייסבוק משום הסכמה לקבלת הודעות ועדכונים, אך זאת רק עד למועד שבו התבקש יחצ"ן המסיבות להפסיק את משלוח הפרסומים. באותו מועד, כך נקבע, היה עליו לחדול מכך.

ביהמ"ש לתביעות קטנות הוסיף וקבע כי הגם שהתובע והנתבע הם חברי פייסבוק, השניים אינם נמנים על אותו מעגל חברתי ואין ביניהם היכרות אישית, כך שניתן להבין כי צירופו של התובע לרשימת החברים של היחצ"ן נועדה לאפשר לאחרון לקבל עדכונים אודות פעילותו המסחרית. עוד נקבע, כי אמנם התובע יכול היה לחסום את היחצ"ן או להסירו מרשימת חבריו, אולם אין בעובדה זו כדי לפטור את היחצ"ן מאחריות. בסיכומו של דבר, נקבע כי על היחצ"ן לפצות את מקבל הודעות הספאם בגין 20 ההודעות שנשלחו אליו לאחר ההודעה בה ביקש התובע את הפסקת ההודעות - ובסך כולל של 3,000 שקל.

הסיפור הגיע לביהמ"ש המחוזי, שדחה את הערעורים שהוגשו על פסיקת ביהמ"ש לתביעות קטנות, וקבע כי אכן לא היה מקום לפצות את התובע בגין ההודעות שנשלחו בטרם ביקש מיחצ"ן המסיבות לחדול משליחת הודעות אליו. בהקשר זה צוין, כי היחצ"ן יכול היה לסבור מלכתחילה שיש בבקשת החברות ששלח לו התובע משום הסכמה לקבלת מסרים שונים, לרבות פרסומות. אולם, קבע המחוזי, מצב דברים זה השתנה כאשר התבקש היחצ"ן באופן מפורש על-ידי התובע להפסיק לשלוח אליו הודעות.

חקיקה הקובעת סטנדרטים

מקבל הודעות הספאם לא ויתר והגיש לביהמ"ש העליון בקשה לערער על החלטת המחוזי, כאשר לטענתו, באמצעות עו"ד אייל אבידן, הבקשה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות כללית הנוגעת לתחולתו של סעיף 30א לחוק התקשורת על פרסומות שנשלחות ברשתות חברתיות, ובפרט בפייסבוק. לטענתו, הקביעה שלפיה בצירוף חבר ברשת הפייסבוק, יש משום הסכמה לקבלת הודעות פרסומת ממנו, היא קביעה תקדימית שעשויה להשליך על מקרים רבים אחרים. זאת, בהתחשב בשימוש הנרחב בקרב הציבור ברשתות חברתיות. עוד טען התובע, כי קביעה זו מנוגדת ללשון החוק, הדורש הסכמה מפורשת בכתב מראש לקבלת פרסומים.

השופטת דפנה ברק-ארז הסכימה כי השאלות שמעלה התיק כבדות משקל ובעלת חשיבות, וטרם קיבלו מענה בפסיקה. אולם היא החליטה שלא להכריע בהן, מאחר שלדבריה, במקרה הנדון אין הצדקה להעניק רשות ערעור לתובע.

השופטת ציינה כי במישור העקרוני סעיף 30א לחוק התקשורת מעורר שתי שאלות: האם הודעה הנשלחת ברשת החברתית נמנית עם סוגי ההודעות שעליהן חל ההסדר החקיקתי? שנית, ורק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית - האם המשמעות של "הסכמה מפורשת" עשויה להשתנות בהתאם לסוג התקשורת שמדובר בה?

השאלה שנסבה על תחולתו של החוק על הודעה שנשלחה באמצעות רשת הפייסבוק - על יסוד התייחסות אליה כ"הודעה אלקטרונית" - זכתה כבר להתייחסות בפסיקה, "עם זאת", מציינת השופטת ברק-ארז, "דומה שהדיון בה טרם מוצה". לדבריה, "אכן, קיימת מגמה מתמדת של התרחקות מחקיקה 'קזואיסטית' לעבר חקיקה הקובעת סטנדרטים. לצד זאת, חשוב לשים לב שכבר במועד חקיקתו של סעיף 30א לחוק התקשורת ניכרה בו תשומת לב חקיקתית להבחנות אפשריות בין מתכונות תקשורת שונות, בשים לב למאפיינים הטכנולוגיים והחברתיים שלהן".

מה ייחשב ל"הסכמה מפורשת"?

השאלה השנייה נוגעת כאמור לפרשנות המונח "הסכמה מפורשת" בכל הנוגע לפעילות בפייסבוק. "בהקשר זה חשוב להידרש למאפייניה של הרשת החברתית, אשר אינם זהים בהכרח לשימוש שנעשה באמצעים אלקטרוניים אחרים שעליהם חל החוק", ציינה ברק-ארז. "כך למשל, כתובת הדואר האלקטרוני של אדם עשויה להיות חלק מרשימת דיוור, מבלי שאותו אדם נתן כל הסכמה לקבלת הודעות מן השולח. לעומת זאת, כאשר מדובר ברשת חברתית, עצם יצירתם של קשרי החברות כרוכים בהסכמה, ולו מסוימת, לקבלת הודעות כלשהן. יתר על כן, עשויים להיות מצבים רבים שבהם הקשר בין השולח לנמען מתחיל כקשר חברתי, ורק בהמשך החברות ביניהם מקבלת גם ממד מסחרי".

עוד הוסיפה ברק-ארז, כי "הקשרים ברשת החברתית הם דיאלוגיים ומאפשרים משלוח הודעות באופן דו-צדדי (בה בשעה שלא תמיד אלה הם פני הדברים כאשר מדובר במספרי טלפון מסחריים, למשל), וכי גם האפשרות להפסיק את החברות ברשת החברתית באופן קל ומיידי עשויה להיות בעלת משמעות. לדבריה, כל אלה הם הבדלים שעשויים להיות רלוונטיים במישור של עיצוב המציאות המשפטית. לצד זאת, ציינה השופטת, כי על שאלת ההסכמה עשויים להשליך נתונים נוספים הקשורים לפעילות בפייסבוק, ובכלל זאת תנאי השימוש של פייסבוק, שלהם מסכים כל משתמש ברשת החברתית עם הצטרפותו אליה.

ביהמ"ש העליון ציין כי שתי השאלות שהוצגו בקשר לפייסבוק וחוק הספאם קשורות זו בזו, וכי קביעה שהחוק אינו חל על פייסבוק בעייתית בימים אלה, אך כך גם קביעות גורפות שאומרות כי קבלת הצעת חברות אינה מהווה הסכמה.

אולם, כאמור, העליון נמנע מלהכריע סופית בשאלת היישום של חקיקת הספאם בהקשרן של רשתות חברתיות, בין היתר היות שהיריעה המשפטית והעובדתית לא נפרסה בתיק הספציפי שהגיע אליו במלואה, ואף לא בפני הערכאות הקודמות. "אינני סבורה אפוא שהבקשה דנן יכולה להוות בסיס להכרעה בכלל השאלות האמורות", קבעה ברק-ארז, והותירה את ההנחיות וסימני השאלה להכרעת בתי המשפט לתביעות קטנות. 

שוב הטכנולוגיה מקדימה את המשפט: ממתינים לתיקון חקיקה

בעוד שבית המשפט העליון הותיר פתוחות את השאלה בנוגע לתחולתו של חוק "הספאם" על הרשתות החברתיות, ולמה תיחשב "הסכמה" ברשתות אלה; מומחים שונים בתחום הגנת הפרטיות והמשפט האזרחי סבורים, כי המסר היוצא מביהמ"ש די ברור, והוא: חוק הספאם חל על הודעות בפייסבוק.

עו"ד אפרים אופק-אהרון, מומחה בליטיגציה ומשפט אזרחי במשרד עמית-פולק-מטלון ושות', מסביר כי "פסק-הדין אמנם לא קובע בצורה חד-משמעית כי הודעות הנשלחות ברשתות החברתיות יהוו ספאם. עם זאת, הוא מבהיר לבתי המשפט - ובעיקר לבתי המשפט לתביעות קטנות הדנים ברוב התביעות על-פי חוק הספאם - כי הודעות הנשלחות ברשתות החברתיות עלולות להוות ספאם".

לדברי עו"ד אופק-אהרון, "עוד מבהיר ביהמ"ש עליון, כי לנוכח המאפיינים המיוחדים של הרשתות החברתיות, ראוי וצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות בעת פסיקה בתביעות לפי חוק הספאם. בפרט, מבהיר העליון כי המונח 'הסכמה מפורשת' הקבוע בחוק, ומהווה הגנה במקרים המתאימים לשולחי הודעות, ראוי שיפורש בצורה המתאימה למאפייניה של הרשת החברתית".

פסק-הדין, לגישתו, הוא דוגמה נוספת לאופן שבו הטכנולוגיה מקדימה את המשפט. "בשנת 2008 כשחוקק חוק הספאם, הרשתות החברתיות בכלל, ופייסבוק בפרט, היוו חלק הרבה פחות משמעותי מחיינו, ולכן לשון החוק אינה מתייחסת למסרים המועברים ברשתות חברתיות. לנוכח התעצמות השימוש ברשתות החברתיות. ראוי ונדרש שהמחוקק יפעל לתיקון העניין בהקדם, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות".

עוד כתבות

מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

"שומרי הבית" לליצמן: "תקופת ההרצה של 'לוויתן' - סכנה לבריאות הציבור"

הבוקר פנתה ח"כ חיימוביץ' בשאילתה לסגן השר ליצמן בנושא היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" בתקופת ההרצה, בה מתוכננים להיפלט לאוויר חומרים מזהמים בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט במשך שנת פעילות שלמה ● ליצמן: "לא מכיר את הנושא"

כחלון בביקור בפרויקט מחיר למשתכן בלוד /  צילום: יוסי אלוני

רמ"י החליטו להאריך את תוכנית מחיר למשתכן בעוד שנה

מנתונים של רמ"י עולה כי מאז הופעלה תוכנית מחיר למשתכן ב-2015 פורסמו מכרזי קרקע עבור 115,912 יח"ד ובוצעו עסקאות עבור קרקע לבניית 90,542 יח"ד

ונציה לאחר השטפון / צילום: מנואל סילבסטרי, רויטרס

ונציה מוצפת בעקבות הגאות השנייה בעוצמתה בתולדותיה

במהלך הלילה הוצפו חלקים מהעיר ונגרם לה נזק כבד ● ראש העיר הזהיר מפני נזק בלתי ניתן לתיקון והצהיר: "זוהי תוצאה של שינויי האקלים"

אודי סגל / צילום: אביב חופי

טלטלה בחדשות 13? בחברה שוקלים להעביר את אודי סגל להגשת המהדורה המרכזית

על רקע נתוני הרייטינג הבעייתיים, הכוונה לערוך שינויים במהדורת החדשות עומדת על סדר היום של מנהלי רשת 13 כבר תקופה ארוכה ● חדשות 13 בתגובה: "תמר איש-שלום תמשיך להיות המגישה המרכזית"

מהדורת החדשות של ערוץ 12, אמש / צילום: צילום מסך

מרתון שידורי הטלוויזיה: זה לא סיקור, זה דברור

כשהתותחים רועמים, כל ערוצי הטלוויזיה מתגייסים לדובר צה"ל ומשאירים את הצופים עם שידורים חוזרים • התקשורת לא מעזה לבקר את פעילויות הצבא ואת מדיניות הביטחון של ממשלת ישראל, כל ממשלה, באופן מהותי • על התקשורת להיות ביקורתית ועניינית יותר

בקבוקוני טואלטיקה של רשת המלונות הייאט / צילום: הייאט

גם רשת הייאט נרתמת למאבק בפלסטיק: תוציא את בקבוקוני השמפו מחדרי המלון

רשת בתי המלון הכריזה כי תוותר על בקבוקוני הפלסטיק שהיא מחלקת לאורחים בחדרים (שמפו, סבון, קרם גוף וכו') ותחליפם בבקבוקים גדולים, בדומה למהלך שרשתות אחרות הצהירו כי יישמו

יוסי ורשבסקי, אבי צבי וגולן יוכפז / צילום: איל יצהר, גלובס

מסמכי המיזוג של רשת ועשר נחשפים: "יש את חדשות 2 וזהו. מי שלא אוהב את 2 הולך לחדשות עשר"

המעמד של חדשות עשר והפורמט בו תפעל בערוץ הממוזג היוו חלק משמעותי מהדיונים שערכו הרגולטורים לפני אישור המיזוג ● "גלובס" חושף את התחייבויות שהציגו מנהלי רשת וערוץ עשר בשימוע ● בין הבטחות בעלי המניות: "לחברת החדשות יהיה מנכ"ל שהוא גולן יוכפז"

ניר ברקת, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס

האם לשלושת תיקי נתניהו הפתוחים קדמו 16 תיקים שנסגרו?

מרוב רצון להוכיח שנטפלים לנתניהו, ניר ברקת תופר לו תיקים חדשים. פרמנו ● המשרוקית של גלובס

פאבל דורוב, מייסד טלגרם. המטבע הדיגיטלי התייקר עוד לפני שהונפק/ צילום: רויטרס

טלגרם כופרת באישומי ה-SEC שבגינם נדחתה הנפקת המטבע הדיגיטלי שלה

החברה, בעלת אפליקציית המסרים המיידיים, שביצעה בשנה שעברה מכירה מוקדמת של המטבע הדיגיטלי גרם בהיקף של 1.7 מיליארד דולר, מבקשת מבית המשפט בניו יורק להסיר את צו המניעה של רשות ניירות ערך האמריקאית, הטוענת כי המטבע נחשב לנייר ערך

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

אי.די.בי פתוח: הפסד של 154 מיליון שקל ברבעון השלישי

החברה מעדכנת על תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי של השנה, וכי קבלה לידיה שליש מהזרמות הבעלים שהבטיח אלשטיין ● אין חדש לגבי הערת עסק חי אותה יבחנו רואי החשבון בסמוך לפרסום הדוחות

הסמל של גוגל כיום / צילום: רויטרס

גוגל נכנסת לבנקאות דיגיטלית: תציע חשבונות עובר ושב

מדובר בשיתוף פעולה של גוגל, בנק Citigroup ואיגוד אשראי קטן באוניברסיטת סטנפורד שיצא לפועל בשנה הבאה ● גוגל התחייבה שלא תמכור את המידע הפיננסי של המשתמשים בשירות

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

הליכוד וכחול לבן בשיתוף פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עדיין אינה נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצנים לשת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ צבי האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים וההצבעה תהיה חשאית

משה ממרוד / צילום: סיון פרג'

חם לכם? שיא במכירות המזגנים של תדיראן והמניה מגיבה בהתאם

בסיכום הרבעון השלישי עלו הכנסות החברה ב-16% והגיעו ל-270 מיליון שקל ● עוד טרם פרסום הדוחות העלתה חברת מידרוג את הדירוג של תדיראן "נוכח שיפור נמשך בביצועים העסקיים תוך שמירה על פרופיל פיננסי בולט לטובה"

פגיעה ישירה במפעל בשדרות / צילום: Ammar Awad, רויטרס

למה החמאס יושב בצד ולא מצטרף לג'יהאד?

ישראל רושמת בינתיים הצלחה, כשהיא מצליחה לבודד את הג'יהאד האסלאמי שיכולותיו לפגוע קטנות יחסית

ניסים ברכה /  צילום: מתן נעים

טוגדר תגדל קנאביס עבור בעלי "גרין סמוק" לשעבר תמורת 192 מיליון שקל; יוניבו בדרך לרכוש בית מרקחת

ההסכם אמור להניב לטוגדר סכום של 192 מיליון שקל על פני חמש שנים, כש-5 מיליון שקל מתוכם ישולמו מיד ● בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-24% לשווי של 195 מיליון שקל

עו"ד רונית בכר, ערן יעקב, אילן פלטו, עו"ד ירון סבר וצבי סטפק / צילום: אסף לב

על מס ועל פנס: למה צריכות חברות ציבוריות להיערך

כנס המסים השנתי של איגוד החברות הציבוריות בשיתוף עם פרמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט ועם משרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן עסק הפעם בגירעון ובאתגרים שעומדים לקראת תקציב 2020

בניין הבורסה לניירות ערך בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עליות קלות בוול סטריט בנעילה; אפל ודיסני קפצו לשיא כל הזמנים

המדדים המובילים עלו למרות הדיווח על קשיים בשיחות הסחר, מדד דאו ג'ונס עלה לשיא ● יו"ר הפד אמר בפני הסנאט כי "הסיכונים למערכת הפיננסית נותרו נמוכים" ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב רושם את העלייה הגבוהה ביותר זה שבעה חודשים, על רקע הזינוק במחירי האנרגיה ● אמדוקס וטאואר עלו לאחר פרסום הדוחות

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

תמ"א אאוט, בנייה מתחמית אין: נעצרו פרויקטי תמ"א בכפר-סבא

באופן תקדימי החליטה הוועדה המחוזית מרכז לעצור שני פרויקטים שכבר החלו בהליכי תכנון ● בכך קיבלה הוועדה את עמדת עיריית כפר-סבא שיש לקדם באזור בנייה מתחמית על פני פרויקטים נקודתיים ● היזם: "הסיכוי להפלת הפרויקט הולך וגדל"

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

פאואל: "ריבית שלילית לא מתאימה לכלכלה האמריקאית"

בעדות שנשא פאואל בסנאט, ציין יו"ר הפד לחיוב את שוק התעסוקה ובמיוחד את שיעור האבטלה הנמוך, שנמצא בשפל של 50 שנה ● לדבריו, "הסיכונים למערכת הפיננסית בארה"ב נותרו נמוכים"

אודי מוקדי / צילום: איל יצהר

לאחר שעקפה את התחזיות בדוחות: סייברארק יוצאת לגיוס של כ-500 מיליון דולר באג"ח ממוסדיים

ספקית הפתרונות לאבטחת IT עשויה להרחיב את הגיוס עד לסכום של כ-575 מיליון דולר, אם יירשמו ביקושים גבוהים בהנפקה ● תמורת הגיוס מיועדת ככל הנראה למימון התפתחות החברה בשנים הקרובות