גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יחסי המסחר הישנים נגמרו": טראמפ טרק את הדלת ל-G7

נשיא ארה"ב מפוצץ את ועידת הפסגה של הדמוקרטיות התעשייתיות, מאיים בסגירה מלאה של השוק האמריקאי בפני בעלות בריתה של ארה״ב, ומטיח עלבונות במארח, ראש ממשלת קנדה ● "זה נגמר", הוא אמר על יחסי המסחר הישנים ● אם זה נגמר, אז מה מתחיל?

ה-G7 / צילום: רויטרס
ה-G7 / צילום: רויטרס

כך בדיוק הוא ניהל את מסע הבחירות שלו. בשלב המקדימות בתוך המפלגה הרפובליקאית הוא ענד תוויות ל-17 יריביו. אחד היה "חלש", אחר היה "חסר אנרגיה", שלישי היה "קטן", רביעית הייתה פשוט מכוערת. בשלב הגמר הוא הצמיד להילארי קלינטון מעשה שגרה את התואר "הנוכלת". זה עבד. עובדה.

מערכות בחירות מסתיימות באיזשהו מקום, בדרך כלל כאשר מוכרזות תוצאותיהן. הוא נבחר לנשיא, כהונה המעניקה לבעליה את הזכות להנמיך את הקול, מפני שאין עוד צורך בהרמתו. גם אם ילחש, העולם כולו יטה אוזן. אבל הוא אינו מסוגל ללחוש. הוא פתח רשמית את מערכת הבחירות שלו ל-2020 יום אחד לאחר השבעתו, בינואר 2017. זו הייתה דרכו להודיע, שהרבה מאוד רעש יבקע ממגברי הקול שלו.

והרעש בוקע.

מה אפשר להגיד על אתמול בקוויבק, קנדה? נשיא ארה"ב יצא בטריקת דלת מוועידת הפסגה של שבע הדמוקרטיות התעשייתיות (7-G). הוא מיהר לפגישתו עם רודן צפון קוריאה בסינגפור.

לאחר שעזב, בהיותו על מטוסו, הוא צפה במסיבת העיתונאים המסכמת של מארח הפסגה, ראש ממשלת קנדה ג׳סטין טרודו. זה האחרון העז להתלונן על מכסי העונשין של טראמפ נגד פלדה ואלומיניום מקנדה, ולאיים באמצעי נגד. לא לזה ציפה הנשיא. הוא צייץ מן המותן: "טרודו היה כה מאופק ומעודן בפסגה, והנה מיד אחריה הוא ערך מסיבת עיתונאים והכריז ש׳המכסים של ארה"ב היו מעליבים׳, ו׳איש לא יכופף את זרוענו׳. לא ישר וחלש".

הנשיא הורה מיד לנציגי ארה"ב להתנער מן ההודעה המשותפת לבאי הפסגה, שהוא, טראמפ, נתן לה מקודם את הסכמתו. בפעם הראשונה בתולדות הוועידות האלה (הראשונה הייתה ב-1975), פגישת המנהיגים מסתיימת בלי הצהרה מוסכמת. ארה"ב שוברת את הכלים. ואם ארה"ב שוברת את הכלים, הכלים שבורים.

טיוטה לגט כריתות

ערב הוועידה נשמעו דיבורים על טרנספורמציה ממשמשת ובאה של ה-7-G ל-6-G. אבל זה היה רק חידוד לשון, איש לא חשב ברצינות שנשיא ארה"ב ייקלע למלחמה גלויה עם בעלות הברית ההיסטוריות (שלוש לחמו לצד ארה"ב בשתי מלחמות העולם, שלוש עמדו לצידה מאז תחילת המלחמה הקרה עם ברית המועצות). כרגיל אצל טראמפ, מה שלא נחשב לאפשרי אפילו בקני המידה הלא-שגרתיים שלו מתאפשר והולך.

אם בעלות בריתה של ארה"ב לא ישנו את דרכיהן, ולא יקבלו את דרישותיו בענייני סחר, הנשיא הודיע שהוא ימנע את כניסתן אל השוק האמריקאי.

מה אפשר להגיד על הצהרה כזאת חוץ מזה שהיא עוצרת נשימה. על מי נאסרת הכניסה לשוק האמריקאי? על איראן ועל צפון קוריאה (לפחות עד מחר). האם היא תיאסר על גרמניה? על יפן? על צרפת? על בריטניה? על איטליה? עצם הרעיון הוא כמעט מוטרף. המחשבה שנשיא אמריקאי מוכן להוציא אותו אל הפועל שקולה כנגד טיוטה לגט כריתות: קץ בריתותיה של ארה"ב, ומעבר אל יחסים של קח ותן (transactional).

את מקום הסנטימנטים משכבר הימים תתפוס פרגמטיות צרופה. ארה"ב של דונלד טראמפ, ואולי גם של יורשיו, תחדל להתעניין בעבר, במסורת, בהתחייבויות ההיסטוריות, באהדה הטבעית הנובעת משיתוף גורל ומדמיון תרבותי ופוליטי; תחת זאת היא תשאל מה ששואל תמיד איל הנדל"ן: האם זה עסק טוב?

העולם שנברא ב-1941

בעיתון עסקים כמעט מובן מאליו שזו השאלה הנותנת. אבל ארץ אינה רק צירוף כל העסקים שהיא עושה. 80 השנה האחרונות עמדו בסימן החלטות שלא תמיד התיישבו עם "השורה התחתונה". ב-1941, ארה"ב קיבלה עליה את הנהגת העולם שקראנו "חופשי". היא שלחה שבעה מיליון חיילים להגן על חירותו. היא חזרה והתייצבה לצד בעלות ברית קטנות וחלשות בהרבה לא רק מפני שזה היה עסק טוב.

אנחנו חיים עכשיו בזמן היסטורי, לפחות פוטנציאלית. העולם שנברא ב-1941 מתקרב אל קיצו. שום הוויה אינה נהנית מחיי נצח. אבל לא כך חשבנו שהעולם הזה יסתיים; לא בטריקות דלת, לא בהאשמות כוללניות, לא באיומים על בעלי ברית.

עוד לפני שלושה חודשים וחצי הנשיא טראמפ הכריז, כי "ידידינו ואויבינו ניצלו את ארה"ב במשך שנים". ידידינו ואויבינו, הוא אמר, כמו לא היה כל הבדל בין ידידים לאויבים. הדעת נותנת שבעיניו אמנם אין הבדל כזה. ארה"ב זקוקה רק לשותפי עסקים. הוא בעצם מודיע לבעלות הברית ש"מצטער, לא יוצאים קבוע" (לא ציטוט).

"אנחנו כמו קופת החיסכון (piggy bank), שכל אחד שודד", צייץ הנשיא אתמול. "זה נגמר".

להחזיר את רוסיה

אם זה נגמר, אז מה בדיוק מתחיל? הנשיא לא הצליח להתאפק, ועוד לפני שעלה על המטוס בדרכו לפיסגה בקוויבק הוא קרא להחזיר את רוסיה אל הקבוצה המיוחסת הזו. "עלינו לנהל את העולם", הוא הכריז, "ורוסיה צריכה לשבת ליד השולחן".

רוסיה צורפה אל ה-7-G ב-1997, חמש שנים לאחר התמוטטות ברית המועצות. זה היה מהלך סמלי, שנועד לעודד את המטמורפוזה של רוסיה, מכלכלה קומוניסטית ריכוזית ומודרכת אל דמוקרטיה של שוק חופשי. ההנחה הייתה שמתפתח מכנה משותף בין רוסיה לדמוקרטיות המערביות העשירות. אנחנו יודעים מה קרה למכנה המשותף ההוא.

הצורך שלו להושיב את רוסיה "ליד השולחן" הוא כל כך עמוק-שורשים עד שטראמפ מתעלם מן הנזק הפוליטי, שהצהרות כאלה גורמות לו בתוך ארה"ב. סוף סוף, מטה הבחירות שלו נחקר זה שנה על החשד של שיתוף פעולה עם הביון הרוסי ב-2016. הבעות הידידות והגעגועים לדיקטטורה הרוסית מגבירות את החשד.

"מדיניותנו הנכונה", 1796

מוטב להבין את קריאת טראמפ כרמז לסידורים הבינלאומיים שהוא מעדיף. הוא רוחש תיעוב אינסטינקטיבי לכל מנגנון רב-צדדי ("מולטי-לטראליזם" היא מילה גסה בעולמו; גם בעולמם של שמרנים אמריקאים בכלל). הוא אינו רוצה הסכמי סחר רב-צדדיים, והוא אינו רוצה חברות קבועה ומחייבת בארגונים רב-לאומיים. בזמן מערכת הבחירות הוא הכריז שברית נאט"ו "מיושנת". דעתו על האו"ם יכלה להיכתב ולהיחתם בלשכת ראש הממשלה בירושלים.

התחליף הוא סידורים אד-הוק, הבנות מעשיות על עניינים מוגדרים, שיתוף פעולה כל זמן שיש שיתוף - וזניחתו ברגע שמתחוור ההיפך. הוא אמנם מעתיק את טכניקות העסקים שלו אל העולם הפוליטי והדיפלומטי.

צריך להגיד שבמובן הזה, אם גם לא במובנים אחרים, הוא קרוב ברוחו אל הנשיא הראשון של ארה"ב, ג׳ורג׳ וושינגטון. אביה המייסד של הרפובליקה האמריקאית הכריז בנאום הפרידה שלו לעמו, ב-1796: "מדיניותנו הנכונה היא להימנע מבריתות קבועות עם חלק כלשהו של העולם החיצון".

ואף אמנם ארה"ב נמנעה מבריתות כאלה ב-150 השנה הראשונות של קיומה. האינסטינקט הטבעי של האמריקאים היה להתבדל משאר העולם. דונלד טראמפ מקים את האינסטינקט ההוא לתחייה. אל נא יניח איש ב"חלק כלשהו של העולם החיצון" שהשינוי הזה יפסח עליו. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?