שי ניצן / צילום: איל יצהר
ישראל צפויה להסגיר לידי צרפת ישראלי-צרפתי בשם אבי בן-עזרא שהורשע לאחרונה בצרפת בהונאת ענק בהיקף של כ-100 מיליון שקל (23 מיליון אירו) בקשר לתשלומי מע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני (ראו מסגרת). כך נודע ל"גלובס". שיטת המרמה שבה הורשע בן-עזרא מזכירה את הפרשה שכונתה "העוקץ של המאה" (ראו מסגרת) שביצעו איש העסקים, ארנו מימרן, ואחרים.
לפי המידע שבידי "גלובס", הרחק מעיני הציבור הגישה לאחרונה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה להכרזתו של בן עזרא כבר-הסגרה לצרפת. בן-עזרא נעצר ואחר-כך שוחרר בתנאים מגבילים, תוך שהוא מפקיד ערבות ואת דרכונו בידי הרשויות בארץ. בקשת ההסגרה של בן-עזרא לצרפת היא חלק ממאבק שמנהלת צרפת נגד כמה וכמה אנשי עסקים יהודים צרפתים החשודים או שהורשעו בהונאה מתוחכמת של הרשויות בצרפת.
בזמן שבישראל מטפלים בהסגרתו של בן-עזרא לצרפת, הושלם בצרפת המשפט הפלילי שנוהל נגד
בן-עזרא ומעורבים נוספים בהונאת הענק. בן-עזרא הורשע בצרפת ונגזר דינו לארבע שנות מאסר וקנס כספי. הוא צפוי לרצות עונש זה בצרפת לאחר הסגרתו. אם יוסגר.
גורל ההסגרה לא ברור בשלב זה. פרקליטו של בן-עזרא, עו"ד יניב שגב, אמר היום (א') ל"גלובס" כי "במתכונת הנוכחית ההסגרה לא תוכל להתקיים". לדבריו, "הצרפתים הגישו בקשה להסגיר את בן-עזרא לצרפת לצורך העמדתו לדין, אך בן-עזרא כבר הורשע על-ידי בית משפט בצרפת, ולכן הבקשה להעמידו לדין לא תוכל להתקבל".
עו"ד שגב הוסיף ואמר כי לאחר שהפרקליטות הבינה שהבקשה לא יכולה לעמוד, היא החליטה לשחרר את בן-עזרא לאלתר ממעצרו - וכך היה". עוד אמר פרקליטו של בן-עזרא כי "אנחנו פועלים מול רשויות צרפת על-מנת להגיע להסכמות ולהביא את הסיפור כולו לסיומו".
גביית מע"מ ואי-העברתו לרשויות
לפי בקשת ההסגרה, בינואר 2009 הקים בן-עזרא בצרפת חברת קש שתכליתה הייתה גביית מע"מ עבור מכירת זכויות בשוק מכסות הפחמן הדו-חמצני בצרפת ואי-העברתו לרשויות המס במדינה האירופית. באופן זה, לפי הבקשה, הצליח בן-עזרא לקבל במרמה כ-23 מיליון אירו עבור המע"מ שהשתלם לו בגין מכירת זכויות הפחמן הדו-החמצני, כשלמעשה כסף זה היה אמור לעבור לרשויות המס הצרפתיות. עוד לפי הבקשה, בהמשך לכך, העביר בן-עזרא, בסיועם של אחרים, את כספי הונאת המע"מ לחשבון הבנק של החברה בקפריסין, ומשם הם הועברו תוך זמן קצר לחשבונות בנק שונים ברחבי העולם.
לפי האישומים נגדו, בינואר 2009 הקים בן-עזרא בצרפת חברה בשם "גלובל אנרג'י" (Global Energie), שמטרתה המוצהרת הייתה סחר במכסות פחמן דו-חמצני ובמקורות אנרגיה אחרים, אך תכליתה האמיתית הייתה לשמש כלי בתוכנית "הונאת קרוסלה" באמצעות סחר במכסות פחמן דו-חמצני. לפי הנטען על-ידי הרשויות בצרפת ובארץ, הסחר במכסות פחמן דו-חמצני שניהלה החברה, לא הונע כלל ממניעים מסחריים כשרים, אלא לשם מטרה אחת ויחידה: גביית מע"מ בעבור העסקאות ואי-העברתו לרשויות צרפת. אף שבן-עזרא לא החזיק בתפקיד רשמי בחברה, הוא ניהל הלכה למעשה את פעילותה, בעת שהמנהל הרשום של החברה היה איש קש, אזרח צרפתי וישראלי.
לפי האמור בבקשת ההסגרה של צרפת מישראל נגד בן-עזרא, בין החודשים מארס-יולי 2009, רכשה "גלובל אנרג'י" 3.8 טון מכסות של פחמן דו-חמצני במספר עסקאות. עסקאות אלו היו פטורות ממע"מ, משום שמקור המכסות שנרכשו היה מחוץ לצרפת (כ- 2.8 מיליון זכויות נרכשו מחברה בריטית בשם "Carbon Capital Markets Detention"). בד בבד, ובאותם זמנים רלוונטיים, מכרה החברה בתוך צרפת את מכסות הפחמן הדו-חמצני שאותן היא רכשה בעסקאות החייבות במע"מ, במחיר שהיה נמוך ממחיר קנייתן וממחיר שוויין הריאלי.
בבקשת ההסגרה מצוין כי כ- 3.2 מיליון זכויות נמכרו לחברת "Dubus SA" הצרפתית שהתמחתה במסחר במכסות פחמן דו-חמצני. "דובוס" הייתה קונה ומוכרת בבלונקסט את מכסות הפחמן הדו-חמצני בשם החברות שפנו אליה בתמורה לעמלה. בגין מכירותיה, השתלם ל"גלובל אנרג'י" סך של כ-116.8 מליון אירו. מתוך סכום זה הייתה אמורה החברה להעביר לרשויות המס הצרפתיות מע"מ בשיעור 19.6% - דהיינו סך של כ-22.9 מיליון אירו. אולם, ובהתאם לתוכניתם הפלילית, סכום זה מעולם לא עבר לרשויות צרפת.
לפי בקשת ההסגרה, בהמשך לכך, העביר בן-עזרא, תחת שמו של אזרח ישראלי-צרפתי ובסיועו של אסטרוק, נאשם נוסף בפרשה הידוע גם בשם אלכס קאהן, את פירות המרמה שגרף לחשבון הבנק של החברה בקפריסין. משם העוברו הכספים תוך זמן קצר לחשבונות בנק שונים ברחבי העולם.
אחד זוכה, אחד מערער
לצדו של בן עזרא הורשע בצרפת באותה פרשה גם סיריל אסטרוק (אלכס קהאן) ונגזרו עליו 6 שנות מאסר. לפי מידע שבידי "גלובס", גם אסטרוק שוהה בישראל, לאחר שנמלט לארץ מצרפת. עם זאת, בניגוד לבן-עזרא, ככול הידוע לא הוגשה נגד אסטרוק בקשת הסגרה לצרפת.
בפרקליטות אישרו כי הוגשה בקשת הסגרה בעניינו של בן-עזרא, אך סירבו להתייחס לעניינו של אסטרוק. עם זאת, לפי מידע שבידי "גלובס", כנראה שהסיבה שלא הוגשה נגדו בקשת הסגרה היא שאסטרוק מערער בצרפת על הרשעתו וגזר-דינו.
נאשם נוסף בפרשת ההונאה, יצחק טאוב - שיוצג בידי עו"ד מרדכי ציבין העוסק בטיפול באסירים ישראלים בחו"ל - זוכה מחוסר אשמה בבית המשפט הצרפתי, ואף עשוי לקבל פיצוי מהרשויות בצרפת בעקבות העמדתו לדין.
"העוקץ של ה-100" בשיטת "קרוסלות המע"מ" שהביאה לביטול המע"מ על מכסות הפחמן דו-חמצני באיחוד
במסגרת מאבק האו"ם למען איכות הסביבה והפחתת פליטת גזי חממה, נכנס ב-2005 לתוקפו "פרוטוקול קיוטו" שמטרתו להפחית את פליטת גזי החממה, ובראשם פחמן דו-חמצני דו-חמצני. תחת הפרוטוקול, מוקצות למדינות השונות מכסות לזיהום בפחמן דו-חמצני, והללו מקצות אותן לגורמים שונים. בהתאם לפרוטוקול, המדינות יכולות לסחור ביתרות של מכסות הפחמן דו-חמצני בינן לבין עצמן, כך שאם מדינה מסוימת אינה מנצלת את מלוא מכסת הפחמן דו-חמצני שהוקצתה לה, היא רשאית למכור אותה למדינה אחרת.
בעקבות אשרור הפרוטוקול ולצורך פיקוח, הוקם בצרפת שוק לסחר במכסות הפחמן דו-חמצני - ה"בלונקסט" (Bluenext), המנוהל על-ידי חברת "Bluenext SA" (להלן: "בלונקסט"). הגופים המורשים לסחור בשוק אושרו מבעוד מועד על -די הרגולטור הצרפתי, והם כוללים עמילים (Brokers) ותאגידים כלכליים אחרים (להלן: "הסוחרים"). שאר הגורמים המבקשים לסחור בשוק יכולים לעשות זאת רק באמצעות הגופים המורשים.
בדומה לנעשה במדינות אחרות באיחוד האירופי, נהגה צרפת להטיל מע"מ על עסקאות במכסות הפחמן דו-חמצני. לפיכך, בעסקת מכירת או רכישת זכויות פחמן דו-חמצני בתוך צרפת, הייתה המכירה או הרכישה חייבת במע"מ בשיעור של 19.6%. המע"מ היה נגבה מהקונה, והמוכר היה מעבירו לרשויות המס בצרפת. בשונה מכך, רכישה או מכירה בצרפת של זכויות פחמן דו-חמצני שמקורן במדינות אחרות של האיחוד האירופי, הייתה פטורה מתשלום מע"מ במדינה שבה בוצעה העסקה.
בין השנים 2009-2008 בוצעו בשוק מכסות הפחמן דו-חמצני במדינות האיחוד האירופי הונאות רחבות היקף, שכונו "העוקץ של ה-100". הונאות אלו התבססו על שיטת הונאה שהייתה נפוצה באותה תקופה ונודעה בשם: "קרוסלות המע"מ". לפי שיטה זו, בצורתה הבסיסית ביותר, חברה קונה סחורה כלשהי בעסקה שפטורה ממע"מ (נוכח הסכמי הסחר הקיימים במדינות האיחוד) ומוכרת אותה בעסקה שמחויבת במע"מ. לאחר שהחברה גובה את המע"מ מהקונה, היא נמנעת במתכוון מלהעביר לרשויות המס במדינה את המע"מ שגבתה בעבור העסקה. חברה זו מכונה בעגה המקצועית "the missing trader".
הונאות מסוג "קרוסלות המע"מ" בשוק מכסות הפחמן דו-חמצני התנהלו על-פי אותו מתווה כללי: רכישת מכסות פחמן דו-חמצני מעבר לגבול בעסקאות הפטורות ממע"מ; מכירת המכסות בתוך המדינה לחברה לגיטימית תוך גביית מע"מ עבור העסקה (לעתים לפני או אחרי שנעשו מספר עסקאות עם חברות קש שכל מטרתן לטשטש את עקבותיו של "הסוחר החסר" שנמנע מלשלם את המע"מ לרשויות); והימנעות מכוונת מתשלום המע"מ לרשויות המדינה. הונאות מסוג זה הביאו בסופו של דבר לביטול המע"מ על עסקאות בזכויות פחמן דו-חמצני בצרפת (ביוני 2009) ובמדינות נוספות באיחוד האירופי.
יצוין כי מי שעמד במרכז חקירת פרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני דו-חמצני הוא אנרו מימרן, איש עסקים שהיה מקורב בעברו לרה"מ, בנימין נתניהו, ואף תרם לו כספים. מימרן הורשע ביולי 2016 בבית משפט בצרפת בהונאת ענק ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר. לפי ההרשעה, מימרן ושותפיו רכשו אשראי של מאות טונות פחמן דו-חמצני דו-חמצני במדינות האיחוד האירופי, שבהן לא שולם עליהם מע"מ וגבו 19.6% עמלה כשמכרו את הפחמן דו-חמצני הדו-חמצני שוב בצרפת. כספי המסים ממכירות אלו מעולם לא שולמו לממשלת צרפת.